לפעמים נראה שילדים ש’לא חונכו’ יצאו טובים יותר מהילדים שלנו שבהם כל כך השקענו… האם זה אומר שעלינו להזניח אותם” כשיטה…?
לא ולא! החינוך הוא אחת האומנויות היקרות” הקשות והחשובות בחיי האדם…
ה’בית יעקב’ משתמש במשל המצייר לנו היטב את האווירה של החינוך – המחנכת לפעמים יותר מכל תוכן חינוכי – והוא משל האקוואריום. האדם המתכונן לנקות את האקוואריום הלא כל כך נקי” עלול להכניס את ידו מתוך ניסיון להרים את הלכלוך הנמצא למטה מונח על החול. ו… אוי! המים נעשים מלוכלכים עד שאותו אדם מצטער בכלל על ניסיונו. לעומת זאת” אילו הוא היה סבלן” והיה ממתין ומאפשר ללכלוך לשקוע” היה מגלה כמה המים נקיים. יש תופעה המחמירה כל מצב בחינוך והיא ההיסטריה” ‘הסתריה’ מלשון הסתר י-ה… כלומר רגישות יתר המלווה בצעקות” הגזמות” ייאוש ועודף הבעה רגשית עד שאין כבר מקום לעצם החוויה כפי שהיא” עד שאין מקום להופעת ה’. כי תוספת הרגש” ותוספת ההתעניינות” והחודרנות-יתר” הרצון שהכל יהיה בשליטתי והניסיון לסדר את נפש הילד” כל אלה נובעים בעיקר מחוסר ראייה של מציאות נפש הילד עצמה. האם לזה ייקרא ‘השקעה’?… אלא מתוך עמדה נפשית סבלנית ניתן כמובן להגביל” להעיר” להוכיח… אך ודאי מתוך אהבה… אולי זאת הסיבה האמיתית שבשבת נוהגים לאכול דג…!