ריקנות ויצירתיות

שאלה: פעם הייתי עסוקה מאוד” ופעילה מאוד בחיים משמעותיים: מורה” מנהלת” יועצת ועוד. עתה אני כבר לא בגיל הזה” ואני חשה ריקנות בחיים וחסרון יצירה. אז נזכרתי במה שאמרה לי מורתי הרבנית חנה טאו ע”ה: “אשה יוצאת לכלל ישראל דרך בעלה” ואם תספיק לכתוב איזה מאמר או לתת איזה שיעור מועיל – מה טוב”. האם ניתן לקרוא לכל זה חיים יצירתיים?
תשובה: הרבנית טאו היתה צדיקה עילאית ובדבריה משכה אותך כלפי מעלה. אך לנו הקטנים” גם פחות מזה יכולים להיות חיי יצירה. הכל תלוי איך אנו מגדירים יצירה – כמו הגויים או כמו ריבונו של עולם.
אצל הגויים יצירה היא מעמד” כבוד” עושר” המצאה” פעילות וכדומה. אבל אצל ריבונו של עולם” כל מצוה היא יצירה” כפי שמסביר מרן הרב קוק בפירושו על הסידור” עולת ראיה” לגבי המצוה הראשונה שמוזכרת שם” מצות ציצית. כל מצוה שאת עושה” כל מידה טובה” זו פעולה יצירתית” בתוכך ובאומה ובעולמות כולם.
כמובן” אין זו המצאה של מרן הרב קוק. רבי חיים מוולוז’ין” בתחילת ספרו נפש החיים” מסביר באריכות שכל מעשה טוב שאדם עושה פועל בכל מלוא העולמים. שלא יאמר האדם: מי אני הדל והחדל” מה מועיל כל מה שאני עושה עלי אדמות. לא כן” אתה חשוב ויקר ובונה עולמות.
אך האמת ניתנת להיאמר” שיש גם פילוסופים גויים שהבינו זאת” שאושרו של האדם אינו מעמד או כסף או שאר הבלים” אלא מידות טובות” מידות טובות בין אדם לחברו” ואצל חלק מהם מידות טובות בין אדם לא-להים. ביניהם היו סוקרטס” אפלטון” אריסטו” הסטואים” הניאו-אפלטונים ואפילו אשה אחת פילוסופית בשם היפטיה מאסכולה זו שחיתה באלכסנדריה. כמובן” הפילוסופים הגויים גם כתבו שטויות ונבלות” אבל ב”ה איננו זקוקים להם” מה שאצלנו טוב לאין ערוך. ולצערנו” גם אצל הפילוסופים המודרניים” אחוז השטויות גדל.
כולנו מכירים את תחילת פרק א’ במסילת ישרים” שהאדם נברא כדי להתענג על ד'” או במילים אחרות: דבקות בד’ או קרבת ד’. וכיצד יעשה זאת? – על ידי קיום מצוות” מה שכמובן כולל גם מידות טובות.
הרי על פני כדור הארץ יש מליארדים של אנשים” וכי כולם הם בעלי מעמד וחשיבות סוציו-אקונומית?! לא” 99% מהם הם אנשים פשוטים שעובדים לפרנסתם בלי שום הבלטה ושום יצירה במובן המערבי העכשווי של המילה יצירה. וכי חייהם מיועדים להיות לשווא? חלילה! על ידי מעשים טובים ומידות טובות” הם זוכים לחיי יצירה” במובן האלהי של מילה זו. כל אחד כפי עניינו” איש או אשה” ילד או ילדה” צעיר או זקן” עשיר או עני” יהודי או נכרי – כל אחד כפי המעשה אשר הוא עושה” הינו צינור להופעת האור הא-להי בהוויה.