לעורר את עולמך הציורי

שאלה: אני מרגיש עייפות” שעמום” סוג של ניתוק מהכל. אני בעיקר שונא” לא מצליח לאהוב… מה ייתן לי כוח?
תשובה: לפעמים האדם נכנס למצב של ייאוש” של תחושה שלא הולך לו” הכל קשה לו וכל העצות נראות כאילו אינן נוגעות לו. הוא פונה למאמן אישי שנותן לו תוכנית עם סרגל מאמץ ומשימות” אך עדיין לא חל אצלו שינוי. ובכן” הסיבה היא תמיד ניתוק האדם מעולמו הפנימי” כי הרי הטוב” הברכה” השמחה” הכל טמון עמוק פנימה. אבל אלו מילים גדולות לנפש כואבת…
יש עצה פשוטה השייכת לכל אחד והיא” במקום ‘תתחבר לעצמך'” ‘תתחבר לעמך’. שכן כל העיסוק עם ‘עצמי’ שלי הפרטי הוא כמו עיסוק בבורג השייך למכונה ענקית. ראיתי כמה בחורים למשל שנכנסו למכינה קדם צבאית או התגייסו לצבא וזה הציל אותם מתחושת ריקנות שהייתה מרחפת מעל ראשם. כמו כן” יש הורים שמחנכים את ילדיהם לערכים השייכים לכלל” וזה כדי לחבר באמת את הילד למימד פנימי יותר של חייו. זכור לי כי כמה אנשים שסבלו מחרדות או דיכאונות” שעצם היציאה לעבודה או למשימה של חסד למען הזולת” כמו למען החיילים או למען תנועה פוליטית” הוסיפה להם הרבה עוז ושמחה.
כי האדם הוא חברתי. הבדידות נובעת מאותה תפיסה אינדיווידואליסטית” המתחפשת לפעמים לאמירות כמו: ‘אני שונא רעש'” ‘בני עקיבא זה לא בשבילי'” ‘אני לא מרגיש נוח בחברה’ ועוד. אבל עצם ההימצאות בתוך בית מדרש” עצם המפגש עם תלמידי חכמים” עצם היציאה מהחדר הבודד הינה תחילת הסוף” הולדה של חיים מחודשים.
הלב של השואל מרגיש מנותק מהחיים. מקובל לראות את הלב ככלי הקיבול של הרגשות. כלי קיבול מעצם טבעו הוא מוגבל. אבל בנושא של אהבת ישראל ככל שאתה נותן יותר הכלי מתרחב. לכן נוהגים לומר שיר השירים – לבד משבת חול המועד” זמן יציאה מהמצרים שבנו – בכל ערב שבת בזמן הדלקת נרות” (סידור הרמ”ק). שלמה המלך כתב את שיר השירים” שיר שכולו עוסק בחיבור של כל פרט עם שורשו הטוב” עם כנסת ישראל. עומק היהודי הוא המימד הכללי” הלאומי” נשמת האומה. כל דור מוצא בשיר השירים את השיר שלו” לוקח את המילים ואת הלבן שביניהן” וקורא בהן את מציאות חייו ומגלה בין פרקיו תובנות חדשות. שיר השירים בדורנו מתפרש כגאולה הקמה ומתרקמת לנגד עינינו. הדוד והרעיה” האהבה שביניהם” היופי” הריחוק” הפרחים” הציפורים ואפילו השועלים המחבלים בכרמים מקבלים הארה חדשה בספר זה.
ידוע שרבי עקיבא היה מוריד דמעות של דבקות כל פעם שהיה אומר אותו בערב שבת” הוא רבי עקיבא שטען: לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים.
עליך לפנות לתלמיד חכם אבל לא רק ידען אלא בעיקר כפי שמגדיר לנו הרב קוק: “תלמיד חכם – המסתכל הסתכלות כללית” שמכיר כבוד ה’ מצד החכמה” …המחובר עם הטוב הכללי” של כל המציאות כולה שהיא טובו של מקום ברוך הוא” (מילון הראי”ה” הרב יוסף קלנר).
בדרך כלל כל תוכן שנכנס לכלי ממלא אותו ולא נותן מקום לדברים אחרים. אך לשמחתנו ואושרנו המתמלא באהבת ישראל מתרחב לבו עוד ועוד לאהבת כל יחיד ויחיד באומה” וממילא מוסיף אהבה לעצמו. זהו אחד המפתחות של פיתוח עולמו הציורי של האדם” כשהוא מתחבר אל השירה המתנגנת לתוך נפשו פנימה” השירה הנשמתית של האומה.