כגודל האדם כך גודל יצרו” וכך גם גודל משבריו. אופי המשבר מתאים לאופי האדם. אולם מי שדבק בה'” הירא אותו ביראה עילאה והעובד בשמחה עילאה” עשוי למנוע מהדין לתקוף אותו. מדוע? מפני שהוא מקבל על עצמו למסור את נפשו עד קצה גבול היכולת שלו” ובכך הוא מקיים את מה שהמשבר היה אמור לעורר אותו לקיים.
תורתנו איננה תורה של מוסר בלבד” אלא היא המסלול להתחברות אל עצמנו. ככל שנתחנך ונתקן את המידות במקום שורשן” כך אנחנו נלך ונתקן את עצמנו באופן שלם יותר. גם העם חוטא כאשר הוא מחטיא את מטרתו” ומשלם על כך בניסיונות קשים שהוא עובר בכל תקופה. דומה לכך המחיר שכל הורה משלם כשאין הוא ממלא כראוי את תפקידו – תפקיד של סמכות והכלה. במצב כזה מקבל ההורה ביקורת ממשפחתו אם בדרך של אמירות או במעשים.
מטרת חיינו היא לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו: מהסתכלות אנושית להסתכלות אלוהית” כלומר מולי צריכה לעמוד תמיד השאלה: מה ריבונו של עולם רוצה ממני? ובהתאם לזה לכוון את רצוני. עלינו לשאוף לחדול מלהתמקד ב”אני” וב”מגיע לי”” ולהתחיל להתמקד ב”אנוכי ה’ אלוהיך”” כלומר להתחבר אל ה”אנוכי” העמוק” שהוא המקום השורשי ביותר של האני” מקום שאליו אין הייסורים מגיעים.
כאשר השאיפה היא כזו” המשבר הוא בעצם לידה” הוא האפשרות להתחבר לעצמי באמת. וממילא אין חסד גדול מזה” חסד של תוכחה” המשיב אותי אל מקומי” אל מקור קיומי.