הישראלי הממוצע ממהר בדרך כלל בדיבורו” תנועתו” אכילתו” שיחתו והקשבתו לזולת.
?להט ההתמסרות והתשוקה היתרה להגיע אל קו המטרה עלול לחבל לעיתים במארג התהליכיות הנחוצה כל כך להבשלתם ולהשלמתם.
?ה”דיבור” הסדור והמתון ה”דבור על אופניו” מלביש כראוי את מחשבות הלב על הפה” מבהירן ומקל מסירתן לזולת. הדיבור המהיר לעומתו מחטיא מטרה זו וגורם שידבר בלא דעת.
*ה’תנועה’ היא פעולה תהליכית הכרחית במרחב הפיזי המאפשרת מעבר מנקודה אחת לשניה” וכשתהיה בפזיזות “פרי החיפזון חרטה” כידוע .
* ה’אכילה’ נדרשת לכלכלת הגוף” חוזקו ובניינו והכרחי לקיימה כפי כל חוקיה והלכותיה” וכשהיא בחיפזון לא יתעכל מזונו יפה” יתעפש בקרבו ויחלהו.
* ה’שיחה’ היא גשר בין הנפשות” ובלעדיה תשארנה שעריהן נעולים זו לזו.
*ה’הקשבה’ לזולת” בדומה לפעולת עיכול המזון הגשמי” נחוצה לעכל כראוי את הבעותיה של נפש הזולת” וכשתחסר תהיינה “כדברי ספר החתום” בעיניו.
פעולות אלה הן כולן תהליכים הכרחיים לפסוע עליהם אל עבר מטרות קיום פיזיות נפשיות ורוחניות” אבל יש איזו מין מחאה והתמרדות כנגדן המפעמת בנפש הישראלית וממאנת להשלים עם מציאותן של ט”ל המלאכות שבלעדיהן אין דרך לבוא לדבר מוגמר” יש בנו מין “העפּלה” שדוחקת לבקש את הדרך ה”קצרה שהיא ארוכה” ותכונה זו מביאה אל חיינו לא פעם את “דחיקת השעה” ותחלואיה. בשורשה של תופעת החיפזון הישראלי מתבלט גרעין קודש עליון מאד שטרם הגיע זמנו להתגלות” אבל לא ירחק היום ואכן טורח התהליכיות יסור מאיתנו ו”עתידה אשה שתלד בכל יום”. נשמת ישראל חשה בחושה החודר את דופק העתיד הזה כבר עתה ומתאווה אליו גם בטרם הגיעה שעתו הגדולה” ובפזיזותה זו היא “מדלגת על ההרים ומקפצת על הגבעות” בלא סדר והדרגה ודורסת ברגל גסה סדרי עולם” מתאווה להיכלל כבר באור העתיד אבל חוזרת וניטחת חזרה אל קרקע המציאות “לשלם את חובה” לַתהליכיות ותביעותיה שקולן הרועם נשמע מסוף העולם ועד סופו” וכמה יסורי נפש גועשים בנפש היחיד והכלל ממלחמה פנימית זו שבין תשוקת ההתרפקות על העתיד השלם בטובו לבין תביעותיו העיקשות של ההווה התהליכי. אבל אנו נביט בעין טובה ונדע שלהט אהבתנו לאור העתיד הגדול העומד אחר כותלנו הוא הוא שמעביר אותנו לעיתים על דעתנו: “ממהרים בדיבור” וכו'” מה שאין אנו מוצאים דוגמתו בנפשות הגויים. אור העתיד מכוסה מהם ואינו מקשקש בקרבם בפעמוני זהבו לכן “דחיקת הקץ” אינה מצויה כמעט כלל בשגיונותיהם…. והנח להם לישראל ש”דילוגם אהבה”
