שלושה אסירים נשפטו לשנים רבות. יום אחד מאסו בחיי הכלא והחליטו להימלט” אך בית הכלא היה מוקף בעמדות שמירה מוארות ושומר בתוכן. אף על פי כן העיזו השלושה והחליטו לזחול בעשביה הגבוהה אל עבר הגדר. החל הראשון זוחל ולפתע שמע צעקה ממגדל השמירה המואר: מי שם? לא התבלבל האסיר והשיב ביללה חתולית מושלמת” ושמע את השומר אומר לעצמו “נו סתם חתול חביב”. ראה חברו שהצליחה תחבולת חברו יצא אף הוא ושוב צעק השומר: “מי שם?” השיבו “מיאו”” ושמע את השומר אומר “נו” עוד חתול.”
ראה השלישי כן” יצא לדרכו ושוב צעק השומר “מי שם?” ענהו האסיר “גם אני חתול…”
מיד תפסו והשיבו לתאו…
הסוהר” בית הכלא” האסירים ויללת החתולים” הם ארבעה מרכיבי סיפור האדם בעולם הזה.
ה”סוהר” הוא כוח היצר השורשי שמשתדל לאסור את בני האדם ב”בתי כלאו” המגוונים. בתי כלא גופניים נפשיים ורוחניים הם כנגד ג’ ה”אסירים”. והסוהר מפקח על אסיריו פן ינסו להימלט אל החופש חלילה. וכשאחד מנסה להימלט מטה היצר אוזניו היטב לקלוט כל רחש של נסיון יציאה לחירות” ולהתיצב כנגדו. וכשאדם מואס במאסר עבדותו בשבי יצרו הוא עושה את דרכו אט אט לעבר היציאה ומיד נשלחת לעברו שאלת היצר: “מי שם?” ללמדנו ששאלת העבדות והחירות תלויות בשאלת זהותו ושמו של אדם: “מי שם?”
ומה ישיב אדם החפץ בחירות? יילל יללת חתול!! כלומר” יאמץ לו כמה מתכונות החתול לעשות רצון אביו שבשמים כדוגמת דבריהם ז”ל: הוי עז כנמר… לעשות רצון אביך שבשמים. ומה מלמדנו החתול – עליו נאמר בשירת הבריאה הפסוק: “ארדוף אויבי אשיגם ולא אשוב עד כלותם.” החתול חירותי” זריז” נחוש” טורף ממוקד. יודע את סוד הניצחון על הנחשים. אם כן” כשיעורר האסיר בקרבו את כל מרכיבי החירות האלה יניחו הסוהר” כי אל מול תשוקת החירות הזו בטל כח ההתנגדות של היצר. אך אם אדם רק יאמר “גם אני חתול” מבלי להשתדל לרכוש לו את תכונת החתול בפועל” ישיבו היצר לכלאו.