הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – י"ג העיקרים יסוד ג' – שלילת הגשמות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

ההשגחה הפרטית והכללית. פרק שלישי סעיף ח' | ספר דרך השם לרמח"ל חלק ב' | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

ספר "לנבוכי הדור" לרב קוק זצ"ל | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – מיהו אפיקורוס? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' ח' – העולם הבא | הרב אורי שרקי

מהו העולם הבא? האם הוא רק שייך לעתיד?

הרב אורי עמוס שרקי

כ״ב בשבט ה׳תשפ״ג (פברואר 13, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫ואנחנו בפרק... מה? פרק תשע.
‫לא נכון. נכון, פרק ח' הלכה ח'.
‫זה שקראו אותו חכמים העולם הבא.
‫אז הביטוי בא משמע שזה בעתיד, נכון?
‫מה? העולם הבא, כלומר העולם העתיד להיות. ‫אם כן, הוא עדיין לא קיים.
‫אל ח' תשובה פרק ח' הלכה ח'. ‫זה נקרא צוף הספר.
‫זה שקראו אותו החכמים העולם ‫הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה.
‫וזה העולם עובד ואחר כך יבוא אותו העולם,
‫כדי שישאר לחשוב. זאת אומרת, יש ‫העולם הזה, אין העולם הבא בינתיים.
‫כשיובד העולם הזה, יהיה העולם הבא.
‫כלומר, רמבן לא קרא את הנכון. ‫אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד.
‫שנאמר, אשר צפנת לראיך, פעלת לחוסים בך.
‫ולא קראו עולם הבא, אלא מפני ‫שאותם החיים באים לו לאדם,
‫אחריך היה העולם הזה, ‫שאנו קיימים בו בגוף הנפש,
‫וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה. ‫כלומר, הוא העולם הבא שלך.
‫אתה בינתיים שמו אותך בעולם הזה.
‫כשתצא מן העולם הזה, אם תזכה, ‫תהיה בעולם שבא אחרי זה מבחינתך.
‫אבל לא שהעולם הזה לא קיים.
‫זה כמו שאתה אומר, תיכנס ‫לחדר הזה, אחר כך לחדר הבא.
‫החדר השני היה קיים גם כשאתה ‫נכנסה לחדר הראשון. נכון?
‫אז אכן, העולם הבא זה לא שהוא ‫לא קיים, אלא הוא קיים גם אתה,
‫אלא שהוא הבא מבחינתו של האדם.
‫מה בעצם הרמב״ם בא לשלול פה?
‫הוא בא לשלול כמה דברים. ‫אחד מהם, הרעיון שיש סוף לעולם.
‫הרמב״ם סובר שאין סוף לעולם.
‫דבר נוסף, אם באמת היה סוף ‫לעולם ואחרי זה היה העולם הבא,
‫אז היה אומר שהעולם הבא עשוי ‫להיות גם כן חומרי כמו העולם שלנו,
‫כדי הרמב״ם סובר שעולם הבא הוא רוחני. בסדר?
‫זה שני החילוקים. ‫זה קשור, אם כן, החילוק הראשון
‫הוא קשור למחלוקת מפורסמת, ‫כמה זמן צריך העולם הזה להתקיים.
‫מצאנו בזה גימל דעות.
‫הדעה הראשונה של רבנו סעדיה ‫גאון, הדעה השנייה של הרמב״ם,
‫הדעה השלישית של אנשי המדע. נכון.
‫רבנו סעדיה גאון אומר לעולם ‫הזה יש גבול, הוא מתקיים,
‫יש לו התחלה, יש לו סוף, שנאמר,
‫והארץ לעולם עומדת, מה זה לעולם? ‫כל ימי העולם.
‫אבל יש סוף לעולם.
‫לא, הוא לא אומר כמה.
‫יש בגמרה ביטוי על כמה, אבל... מה?
‫אני לא יודע, יש כמה אופנים מקורות הגמרה,
‫אבל כל פנים רבנו סעדיה גאון אומר,
‫יש גבול העולם, וזאת למה?
‫לפי העיקרון שכל דבר שיש ‫לו התחלה חייב שיהיה לו סוף.
‫או אם נדייק, זה בדיגוד לדעת הפילוסופים,
‫שאומרים שאין התחלה, ממלא אין סוף.
‫העולם קדמון ועבר, ונצחי ‫בעתיד לפי הפילוסופים.
‫ברגע שאתה מקבל את ‫העיקרון של העולם יש התחלה,
‫כפי שאומר רב סעדיה גאון, ‫ומה שאומרת היהדות בכלל,
‫זה גם אומר, לפי רב סעדיה ‫גאון, שיש לעולם סוף קצה.
‫בסדר? אתם גם ברורים.
‫הרמב״ם סובר במורה נבוכים שלא כך,
‫אלא שיש לעולם התחלה ושאין לו סוף.
‫כן? כלומר, שאלישת השאלה אז,
‫איך יכול להיות העולם מתקיים ללא סוף?
‫כי אף על פי שמצד הטבע, כך אומר הרמב״ם,
‫אפשר שלעולם, כלומר שדבר ‫שיש לו התחלה יש לו סוף,
‫אבל הקב' ברוך הוא יכול להוסיף ‫כוח אינסופי בעולם שהוא סופי במהותו,
‫ולכן העולם עתיד להתקיים לעולם ועד.
‫כך דעת הרמב״ם, כך הוא מספיר גם את הפסוק,
‫והארץ לעולם עומדת, היא ‫תעמוד באמת לעולמי העולמים.
‫מה אומר, מה?
‫כלומר שהעולם לא שפיע את ‫כוחו, אבל הוא לא מובן על המציאות.
‫נכון, נכון.
‫והקב' ברוך הוא הרי מכפת לו לתת אין סוף כוח.
‫כן. זה דעת הרמב״ם.
‫כמובן שהוא צריך להתמודד עם כל המדרשים ‫שמדברים על שיטה אלפי שנאה ואלמה וחד חרוב.
‫יש לו על זה פרק שלם, ממילי פרק ‫כפתט בחלק בין של מורי נבוכים,
‫שמעו מביא את כל מה שדיברו ‫הנביאים והחכמים על הנושא,
‫והוא מסביר.
‫מה אומר המדע המודרני?
‫המדע המודרני מדבר, קודם כל, ‫על זה שכנראה לי יש לעולם התחלה.
‫זה לא בדיוק ברור עד הסוף, אבל זה קרוב מאוד.
‫הרי תיאוריית המפץ הגדול ‫מניחה שיש לעולם התחלה.
‫האם התחלה מאין ממש, או משהו ‫שדומה לאין, בשם כלל נקודה סינגולרית,
‫על זה באמת יש מקום לדיון.
‫הוקינג כתב על זה דברים ‫מעניינים, לא יודע אם נכונים.
‫על כל פנים, זה הרעיון שיש לעולם התחלה.
‫מה עם סוף?
‫אז הנטייה המדעית היום היא ‫לומר, אין הוכחות מוחלטות,
‫אבל זה נראה ככה, שהעולם ‫יתקיים הרבה זמן, אבל ייעלם.
‫אז זה משהו באמצע, בין ‫הרמב״ם לבין רב סעדיה גאון.
‫תודה רבה.
‫תודה רבה.
‫אבל אומר הרב קוק בספר אגרות הראייה,
‫שזה שהשמש עתידה לכבות, ‫זה לא משפיע על הבורסה.
‫הבורסה עמדנה בתהליכים לטווח קצר,
‫קביעת השמש זה לעוד ‫כמה מיליארדי שנים רגועים.
‫כי הסיפור הידוע שפעם ‫אסטרונום, אסטרופיזיקאי,
‫נותן הרצאה ואומר, השמש ‫תכבה בעוד מיליארד שנה.
‫ואז מישהו בקהל מודאג ‫אומר, אמרת מיליארד או מיליון?
‫ברוך אתה אדוני, אלוהינו ‫מלך העולם שהכל יביא.
‫טוב, אז זה בכל מקרה, זה קשור לעכשיו.
‫השאלה היא, למה באמת הרמב״ם ‫כל כך חשוב לו שהעולם לא ישתנה?
‫זה בגלל שהוא משתדל איפה ‫שלא צריך, הוא לא חולק על אריסטו.
‫אריסטו אמר, העולם נצחי, אין ‫בתורה מה שמתנגד לזה, נקבל.
‫אריסטו אמר שהעולם קנבון, התורה מתנגדת,
‫הוא אומר, העולם נברא, אז זה לא נכון. ‫בסדר? זה הוויכוח.
‫כן? הוא מקביל, כן.
‫משלמה העולם הזה מתקיים כל הזמן.
‫כדי שיזכו לחיי העולם הבא.
‫זאת אומרת, תמיד יבלדו אנשים, ‫ותמיד הם יקנו דעת וחוכמה,
‫והדרך לקנות דעת וחוכמה זה בעולם הזה,
‫ואז הם יזכו לחיי העולם הבא.
‫חיי העולם הבא, זה לא תלוי בפנותי.
‫חיי העולם הבא תלוי בחוכמה, ‫לפי מה שהוא הסביר לפני כן.
‫ככל שאתה יותר חכם, כך יש ‫לך יותר שייכות לעולם הבא.
‫מה זה חכם? לדעת את האלוהות.
‫מלך, אי אפשר לדעת את השם, אתה עובר על דברו,
‫לכן צריך גם לקיים מצוות, עידות טובות.
‫זה לא, זה כן, זה כך...
‫מה?
‫כן נכון, נכון. השאלה היא, מהי ‫צורת הקיום של הנשמות אחרי המוות?
‫זה הרמב״ם אומר שמאוד קשה לדעת, למה?
‫בגלל שמה מבדיל בין שתי ישויות חומריות?
‫המקום. מה מבדיל בין שתי ישויות רוחניות?
‫הגוף שבתוכו הם ניתונים, נכון?
‫זאת אומרת, יכול להיות שאני ואתה ‫יש לנו אותה נשמה, ואיננו אותו גוף.
‫עם אלה זה מבדיל ביני לבינך.
‫מה נעשה עם שתי מציאויות שהן לגמרי רוחניות?
‫מה יבדיל ביניהן?
‫אומר הרמב״ם, אם האחד הוא ‫מסובב של השני, זה עדיין נבדל.
‫סיבה, מסובב, סיבה, מסובב.
‫אבל אם יש לך שתי ישויות ‫רוחניות שהן לא ביחס לסיבה,
‫והן באותה מדרגה של השגה.
‫אומר הרמב״ם, הן מתמזגות.
‫זה יהיה דבר אחד.
‫עכשיו, יכול להיות אם ככה, ‫שאם הנשמות משיגות את האמת,
‫אז כל הנשמות מתאחדות זו בזו.
‫ולכן אומר הרמב״ם, כתוב ‫במדרש שברקיע הנקרא ערבות,
‫שם נמצאת נשמתן של צדיקים.
‫לא נשמותיהם, אלא נשמתם של צדיקים.
‫כי יכול כל הנשמות מתאחדות להיות נשמה אחת.
‫זה דבר מעניין. אבל אומר הרמב״ם, ‫אין לנו הרבה מושגים על הדברים האלה,
‫זה בעיקר ספקולציות.
‫יש עוד השלכה לזה שהעולם נצחי, לפי הרמב״ם.
‫אחד מעיקרי האמונה זה שהתורה נצחית, נכון?
‫למה? למה שהתורה תהיה נצחית? מה זה טוב?
‫אומר הרמב״ם, תראה, התורה זו ‫מתאים לעולם הזה, במצב שלו עכשיו?
‫מצוין, נכון?
‫ממילא, כיוון שהעולם נצחי, גם ‫התורה נצחית, כי הן סיבה שהיא תשתנת.
‫הרמב״ם לעומת זה אומר, ‫מאחר והעולם עתיד להשתנות,
‫ממילא גם התורה תשתנת או תתחלט.
‫בעולם אחר.
‫בעולם מקביל, אולי במציאות אחרת.
‫או, אתה נכנס פה לנושא הכואב, ‫מה זה תחיית המתים לפי הרמב״ם.
‫דיברנו על זה בפרק ו' נכון? אתה זוכר בוודאי.
‫מחלוקת הרעבד והרמב״ם.
‫אז נגיד ככה, לפי הרמב״ם יש ‫תחיית המתים, ברור, התורה אמרה,
‫רבותנו גילו לנו שיש תחיית המתים.
‫זאת אומרת שחלק מנשמות ‫הצדיקים עתידות לשוב ולגוף,
‫ולחיות חיים טובים וארוכים ולמות.
‫כדי לזכות לחיי העולם הבא.
‫זאת אומרת, תחיית המתים ‫לפי הרמב״ם, זה אמנם אמת,
‫אבל לא כל כך מובן למה.
‫מה זה טוב?
‫ואז אני הבאתי בפעם שעברה, ‫בנושא הזה, שתי שיטות,
‫שיטת הרלבג והשיטה שלי.
‫זוכרים?
‫אל תגידי ככה, כי זה אומר ‫שמה שאני מלמד זה לשווא.
‫אה... למה חלק מהנשמות?
‫כי אז הוא, זו השאלה למה.
‫למה חלק מהנשמות גם, הוא אומר, ‫ודאי זה רק לצדיקים, לא לרשאים.
‫למרות שיש מדרשים שאומרים ‫שתחיית המתים לצדיקים ולרשאים.
‫לפי, אני מבין את זה ככה, ‫טוב, נגיד את השיטה שלי.
‫שיש נשמות,
‫שלא זכו לחיי העולם הזה.
‫אז הן מתוסכלות.
‫התסכול הזה נטוע בעצמיותן.
‫ולכן צריך לפצות את הנשמות ‫האלה על ידי חיי העולם הזה,
‫נוחים, ארוכים ונחמדים,
‫אבל לא להגזים, אחרי אלף שנה אתה מות.
‫כן, משהו כזה.
‫בסדר? זה, לפי השיטה שלי.
‫יש השיטה של הרלבג, זה משהו אחר.
‫טוב.
‫פרק תשיעי.
‫אף אחד לא רוצה לדעת מה שיטת הרלבג, לא נורא.
‫טוב, א',
‫שיטת הרלבג, כבר אמרתי את זה בשיעור קודם.
‫מה, שכחו?
‫אל תגידי דבר כזה, כי זה אומר שאני...
‫אה, לא היו אותו.
‫היו?
‫לא הסתכלו להשלים.
‫אז בשבילם? אבל מה עם מי האלה שכבר יודעים?
‫הם מוכלים?
‫מוכלים.
‫אבל אם אתה מהמוכלים,
‫זה סימן שאתה יודע מה הראשית את הרלבג.
‫איי, איי, איי, איי, איי, איי.
‫טוב.
‫בקיצור, הרלבג אומר דבר מאוד מעניין.
‫למה צריך להתחיל את המתים?
‫בשביל להביא פעם אחת ולתמיד
‫הוכחה להמיתותה של היהדות.
‫הוא אומר פתאום, אתה יודע מה זה,
‫לאולפן ערוץ 2, פתאום מגיע משה רבנו.
‫וואו, לא יודעים איפה לשים את עצמם.
‫כן? וזה יהיה מתועד.
‫אז זאת אומרת, צריך פעם אחת ולתמיד
‫להוכיח שהיהדות היא אמת על ‫ידי נס שלא נוכל להכריש אותו.
‫כן? זה שיטת הרלבג.
‫זה תואם את שיטתו בכלל לגבי מהות הניסים,
‫בשביל מה הניסים?
‫לפי הרלבג, הניסים נועדו לטיפשים.
‫החכמים מעדיפים שלא יהיו ניסים,
‫כי הם לא אוהבים שינוי המציאות.
‫אבל הטיפשים, מה שמרשים אותם זה הנס,
‫ולכן צריך לעשות, כיוון שרוב העולם טיפשים,
‫נצטרך דחיית אמיתים כדי לסתום להם ת'פה.
‫בסדר? טוב.
‫מה? כן?
‫למה לא הייתה להם בחירה?
‫למה לא? ‫יש נשמות שבחרו להגיע לעולם כזה דפוק.
‫אגב, לפי הרמב'ם, הנשמות אין להן קיום מושלם
‫לפני קניית החוכמה בעולם הזה.
‫כן? תשכלו, כי זה לא הלך טוב.
‫חשבו שיהיה לך להם טוב, זה לא הלך טוב.
‫יש אדם שכל חייו היו חיי צער.
‫מה יעשה עכשיו?
‫הוא אומר יש לך עולם הבא. ‫כן, אבל מה עם עולם הזה? חסר.
‫זה קצת דומה אגב לתורת הגלגול.
‫מה שאדם לא ישלים בגלגול האחד,
‫משלים בגלגול השני או השלישי.
‫עכשיו, מה דעת הרמב'ם על הגלגול?
‫גם אני לא יודע. למה אני לא יודע?
‫כי הוא בשום מקום לא כתב על זה.
‫לא בעד ולא נגד.
‫זה דבר קצת טמוע.
‫כן, הרי בימי הרמב'ם ‫תורת הגלגול הייתה ידועה.
‫כן, היא מוזכרת כבר בספר ‫אמונות ודעות לרבנו סעדיה גאון,
‫שם רב סעדיה גאון מתנגד לתורת הגלגול.
‫אז זה, ברור, מישהו שמדבר נגד.
‫וגם רבי שלמה צרצה בספר ‫מקור חיים פירוש על איבן עזרא,
‫מביא שרבי אברהם בן הרמב'ם ‫היה מתנגד לתורת הגלגול.
‫אבל מה עם הרמב'ם? לא כתוב.
‫שוב, לפי העיקרון של הרמב'ם,
‫שכל נושא הנשמות זה השערות וספקולציות,
‫לכן הוא לא ידבר על זה.
‫אבל זה מאוד מעניין שהתכן שבאמת ‫תורת הגלגול מקובלת על הרמב'ם,
‫רק שהוא לא חושב שזה עיקר באמונה.
‫איך אתה רוצה להגיד שהבן שלו חשב סופריים?
‫זה נכון של אבא שלו, זה לא מדהים.
‫לא, הבן שלו התנגד לגלגול.
‫אולי גם הרמב'ם.
‫זאת אומרת שכל מה שהבן ‫חושב זה סימן שאבא חשב.
‫ככה אתה אומר?
‫אני מכיר מהמציאות שזה לא ככה.
‫טוב, אחרי שסיימנו את פרק שמיני,
‫נראה לי שמן ההיגיון מתבקש ‫שנעסוק בפרק תשיעי, נכון?
‫אבל אז כדאי להתחיל מהלכה הראשונה, הלכה א'.
‫מאחר, זה שאלה, אתם רואים א' פה זה ‫שאלה, בעצם פרק תשיעי מורכב רק משתי הלכות.
‫אבל כל אחת בומבה.
‫זה קשור לשאלה המפורסמת, ‫מדוע לא מוזכר עולם הבא בתורה.
‫כן, הרי איך אומרת התורה?
‫אם בחוקותיי תלכו, מה אתה רוצה?
‫יצחק, מה קורה?
‫מה קורה? מה קורה? אתה מפריע.
‫יצחק?
‫אני רוצה להיות במקום. ברוך לך, תודה.
‫ברוך תהיה, ברוך תהיה.
‫אה, יפה, יפה. אתה במקום.
‫אשריך.
‫טוב, בקיצור, השאלה המפורסמת, ‫התורה אומרת, אם בחוקותיי תלכו,
‫אז יהיה גשם.
‫לא רק שיהיה גשם, יהיה לכם כיף, אתם תסברו.
‫וגם יהיה שלום בארץ, ורודפתם את אויביכם.
‫וגם הקורבנות, מה?
‫והקורבנות יהיו לרצון, והתהלכתי בתוככם,
‫והייתי לכם אלוהים ואתם תהיו לי לעם.
‫אחלה.
‫מה לא כתוב? עולם הבא.
‫היינו מצפים שכתוב בתורה, אם ‫בחוקותיי תלכו, תזכו לחיי עולם הבא.
‫עולם הבא.
‫הדבר הזה גרם לכמה בלבולים במהלך ההיסטוריה.
‫למשל, אצל צדוק וויטוס.
‫צדוק וויטוס, לפי עבודת רבי נתן, ‫היו תלמידים של אנטיגנוס איש סוחו.
‫שהיה תלמיד שמעון הצדיק.
‫ואנטיגנוס איש סוחו היה אומר, אל תהיו ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,
‫אלא היוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ‫על מנת לקבל פרס, ואם הוא הרשמה עם הלחם.
‫כשאנטיגנוס איש סוחו לימד ‫את זה לתלמידיו, הם אמרו, מה?
‫אם ככה, אין עולם הבא.
‫אם אתה אומר שלא על מנת לקבל ‫פרס, כל הדיבורים על פרס זה בלוף.
‫וככה נוסדו הקתות צדוקים וביתוסים.
‫ככה לפי עבודת רבי נתן.
‫עכשיו, מה זה הסיפור הזה?
‫אנטיגנוס איש סוחו חי מתי?
‫תקופת בית שני.
‫קצת אחרי שמעון הצדיק.
‫זאת אומרת בתקופה ‫התלמידית מה שנקרא, בתקופה
‫שבה המלאכים הלניסטים ‫מאלכסנדריה שולטים בארץ.
‫ואז הטענה של המחקרים באוניברסיטה, באקדמיה, ‫שהרעיון של אישרות הנפש היה חדש בישראל,
‫והוא יובא לתוך היהדות מכוח תלמידי אפלטון.
‫כלומר, התנאים קראו את אפלטון ומצאו ‫כן בעיניהם הרעיון שיש אישרות לנפש,
‫ואז הכניסו את זה ליהדות.
‫אבל לפני כן היהדות לא האמינה באישרות הנפש.
‫עד כאן דברי האקדמיים.
‫כך טענו גם הצדוקים בבית שני.
‫בית שני הצדוקים באמת כפרו בחיי העולם הבא.
‫הם אמרו, כל השכר זה בעולם הזה.
‫נשארת השאלה, האם האקדמיים ‫האלה, השם מרחם עליהם, צודקים או לא.
‫זו שאלה טובה.
‫נכון? מה אתה אומר, הם צודקים?
‫לא, יפה, אתה ביהודי נאמן ‫לאורתודוקסיה, ואתה צודק.
‫אפשר על ידי עיון בספר ‫התנאך, בלי להתעמק יותר מדי,
‫לראות שאכן אבותינו ‫האמינו שיש חיים אחרי המוות.
‫אבל מה שכן בולט, זה שהם לא דיברו על זה.
‫זה לא היה במרכז ההכרה.
‫זה נכון, אבל תעזוב אותי מזה.
‫מה שחשוב זה האם ירד גשם או לא ירד גשם.
‫כן, השאלה מה פירוש השאול.
‫שאול בפשטות זה הקבר.
‫עכשיו אפשר בהחלט לדבר על זה ‫שמשתמע בכמה מקומות שבשאול יש נשמות.
‫צד שני כתוב כי אין במוות ‫זכריך, בשאול מי יודע לך.
‫כן, וגם הביטוי לא המתים ‫היא הללויה, ולא כל יורדי דומה.
‫ועוד כמה ביטויים כאלה.
‫בתנאך זה לפה ולשם, אבל עיון מדוקדק ‫בתנאך מראה שאכן אבותינו כן האמינו.
‫אבותינו כן האמינו.
‫בהישארות הנפש, וגם האמינו אפילו ‫בתחיית המתים, אפשר להוכיח את זה.
‫יחיום בטחה?
‫לא, מה?
‫עם הלל בן שחר?
‫כן, זה הלל בן שחר.
‫איך נפלת הלל בן שחר.
‫נכון.
‫נכון, זה אחת הראיות, למרות ששם ‫אתה יכול להגיד שזה מוטיבים פגנים.
‫מוטיבים פגנים שהושאלו מתוך לעג על מלך בבל.
‫כן, אבל בסדר, כל הדברים ‫האלה לא מחזיקים מים.
‫ברור שאבותינו כן האמינו. אלא מה?
‫השאלה היא למה זה לא היה במרכז ‫ההכרה, ובבית שני כן מדברים על זה.
‫אז מי שמעוניין יכול לראות בכלי יקר,
‫על פרשת בחוקותיי, את רשימת ‫כל ההסבירים שניתנו, לא כולם,
‫של רוב ההסבירים שניתנו ‫למה לאוזכר עולם הבא בתורה.
‫מי שרוצה, מלבד ההסבירים המוזכרים ‫שם, יש גם במהר על מפראג, בספר
‫ספר דברת ישראל, וגם ‫בספר אשלה, כן דיברנו על זה,
‫ובאשלה גם זה מוזכר, ויש פה ‫עוד וגם במהר על גבורות השם,
‫למה לאוזכר עולם הבא ‫בתורה, ונכתבו על זה הרבה.
‫אני רוצה להזכיר פה בהקשר הזה רק ארבע דעות.
‫הדעה האחת אומרת שזה די ‫קרוב למה שאומרים החוקרים,
‫הרי אישרות הנפש כן הייתה ידועה במצרים,
‫מצרים כל כולה, המצרי ‫המצוי, הוא חי בשביל החמותו.
‫כל החיים שלו זה כדי שבעולם ‫הנשמות הוא לא ילך לאבא דון.
‫בסדר? ואז התורה בתור מסמך אנטי מצרי,
‫מה רע? עד רבה, מטרה העולם הזה. בסדר?
‫מובא גם בשלה, הרעיון הזה, לא מופרך.
‫וגם זה בא לומר שהתורה ‫נותנת הוכחות למה שהיא אומרת,
‫בדבר שאפשר למדוד בעולם הזה. ‫כי הרי אם אני אגיחה,
‫תקיים מצוות ואתה תקבל ‫שכר ואתה שואל אותי מתי,
‫כך אשתמות. ‫בסדר, אתה רוצה לשקר, ירחיק את דותו.
‫אבל עיקר השיטה, השיטות זה ‫שיטת הרמב״ם ושיטת הכוזרי,
‫שסותרות זו את זו, והשיטה ‫הנכונה היא זו של הרב קוק כמובן,
‫שמיישב ביניהם. ‫אז קודם כל אנחנו נלמד את דברי הרמב״ם.
‫כן, אנחנו מול הרמב״ם, אחרי ‫זה נראה את הכוזרי והרב קוק.
‫לפי הרמב״ם יש פה שאלה, למה ‫לא מוזכר עולם הבא בתורה ועד רבה.
‫משתמע שהשכר זה בעניינים גשמיים בלבד.
‫והוא נקרא, מאחר שנודע שמתן שכרן של המצוות,
‫והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ‫השם הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא,
‫שנאמר למה אני תבלך וערך את הימים,
‫והנקמה שנוקמים מן הרישאים שעזבו ‫עורכות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת,
‫שנאמר היא כרת, תיקרת הנפש היה ונבה.
‫מה הוא זה שכתוב בכל התורה ‫כולה, אם תשמעו יגיע לכם כך,
‫ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך, ‫וכל אותם הדברים בעולם הזה,
‫כגון סובה ורעב ומלחמה ושלום ‫ומלכות ושפלות וישיבת הארץ והגלות
‫והצלחת מעשה והפסדו, ושאר כל דברי הברית,
‫מה זה הוא קורא בעצם את פרשת בחוקותיי,
‫שכל כולה עניינים חומריים, פוליטיים, ארציים,
‫על זה עונה הרמב״ם, כל ‫אותם הדברים, הם מת, היו ויהיו.
‫ובזמן שאנו עושים כל מצוות התורה,
‫יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן,
‫ובזמן שאנו עוברים עליהם, ‫תקרנה אותנו הרעות הכתובות.
‫כל מה שכתוב שם זה תפקוד ‫של המציאות שהוא נכון.
‫ואף על פי כן, אין אותן הטובות ‫הן סוף מתן סחרן של מצוות,
‫ולא אותן הרעות הן סוף הנקמה ‫שנוקמים מעובר על המצוות.
‫אלא כך הוא הכרע כל הדברים.
‫הקב' הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים היא.
‫וכל העושה, כל הכתוב בה ויודעו,
‫דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא.
‫ולפי גודל מעשה ורוב חוכמתו הוא זוכה.
‫ואם, עכשיו איך אדם זוכה לחיי העולם הבא?
‫לפי מעשיו וחוכמתו.
‫מעשים אני יודע לעשות.
‫מה עם חוכמה?
‫חוכמה אני צריך בשביל זה שיעזרו אותי בשקט.
‫שלווה. אם אין לי שלווה ‫בנפש, אין לי מה לעסוק בחוכמה.
‫מה גורם לי לצאת מן השלווה?
‫או רעב או מחלה או רדיפה.
‫כשאדם רעב, חולה או נרדף, ‫הוא לא יכול לעסוק בחוכמה.
‫או אם הוא עוסק, הוא עוסק בצורה מאוד צולעת.
‫ואז אם הוא לא יוכל לעסוק ‫בחוכמה, איך יסיג חיי העולם הבא?
‫לכן אומר לנו הרמב״ם כך,
‫ויבטיחנו בתורה שאם נעשה ‫אותה בשמחה ובתובת נפש
‫ונהגה בחוכמתה תמיד,
‫שיסיר ממנו כל הדברים ‫המונעים אותנו מלעשותה כגון,
‫חולי ומלחמה ורעב וחיות זה בהן.
‫וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות ‫את ידינו לעשות התורה כגון,
‫סובה ושלום וריבוי כסף וזהב,
‫כדי שלא נעסוק כל ימנו ‫בדברים שהגוף צריך להם,
‫אלא נשב פנויים ללמוד בחוכמה ולעשות המצווה,
‫כדי נזכה לחיי העולם הבא.
‫מה לא עובד במציאות?
‫אז זה כבר שאלה נוספת, אבל קודם כל,
‫מה שאנחנו רואים זה שלפי הרמב״ם,
‫זה שהתורה אמרה יהיה לכם כסף וזהב,
‫זה לא בגלל שאתם אוהבים כסף וזהב,
‫אלא בגלל שכסף וזהב זה מועיל מאוד,
‫אם יש לי הרבה כסף, הרבה זהב,
‫אני יכול להשתחרר מהרבה פעולות של העולם הזה.
‫בסדר? ואז אני יכול לעסוק בחוכמה.
‫זה לפי זה שהמטרה היא העולם הבא.
‫נשארת השאלה אז למה התורה לא אמרה,
‫בנוסף לזה שיהיה לכם פירות לאכול,
‫בנוסף לזה זה תיקון לחיי העולם הבא.
‫זה הרמב״ם הסביר לפניכם,
‫שאת טובת העולם הבא אי אפשר להשיג.
‫אין לנו בני אדם מושג ‫שמתאר בצורה נכונה ומדויקת
‫את חיי העולם הבא, ולכן התורה לא תכתוב שקר.
‫היא תכתוב רק מה שאני יכול לבחון בחושים,
‫ועולם הבא היא מאשירה את זה לחכמים.
‫בסדר? אז שמה אתה אומר?
‫שבמציאות אנחנו רואים ‫שפרשת בחוקותיי לא עובדת.
‫נכון? זה מה שאתה אומר.
‫אנחנו רואים צדיקים שסובלים,
‫אנחנו רואים רשעים שהם חיים בסבבה ובכיף.
‫נכון? זה שאלה של צדיק ורע לא,
‫רעשה וטוב לא. נכון?
‫שאלה שמשה רבנו שאל.
‫נכון, זה שאלה מוקעת, ‫כי אנחנו לא נולדנו אתמול.
‫אמת, שלא נולדנו אתמול, ואפילו לא שלשון.
‫כן, נו, מה?
‫אבל, אם רמנו שאלים שזה,
‫אמרנו, זה בשבילי של חיים,
‫נכון.
‫אז מה לא צדיק זה רע, זה ‫צדיק, זה לא יכול להיות צדיק.
‫נכון. למה זה שאלה יותר גדולה.
‫נכון, למה זה שאלה יותר גדולה.
‫אבל מה אומר, למה התורה כתבה את השכר הזה?
‫כי השכר הזה הוא זה שמאפשר ‫לך לזכות לחיי העולם הבא.
‫אז מה זה אומר שזה לא עובד?
‫זה אומר שמישהו...
‫אז זה שזה לא עובד, זה שיש צערות בעולם,
‫צדיק ורע, לא, רעשה וטוב, לא.
‫אז כבר נכתב על זה ספר שלם בתנ״ך.
‫הוא שמו? יוב. בסדר?
‫וגם יש לרמחל ספר שלם,
‫הנקרא דעת תבונות, גם הוא עוסק בשאלה הזאת.
‫נכון, אז כך שכמו שאמרת ‫בצדק, לא נולדנו אתמול,
‫ולכן, וגם בספר מורה נבוכים הרמב״ם דן בזה.
‫הרמב״ם כותב, שמע מספר ‫פרקים ארוכים ומשמעותיים
‫על שאלת הסבל האנושי ועל ספר יוב.
‫בוודאי קראת את פירוש הרמב״ם ליוב,
‫במורה הנבוכים.
‫אז שם הכל מבוער.
‫אבל שאלת צדיק ורע, לא,
‫זה תמיד, אם באמת זה היה לגמרי נכון,
‫מה שכתוב בהרשת בחוקות ההי,
‫כשהיינו רואים מישהו סובל, היינו אומרים,
‫אה, אתה חוטא.
‫אם אנחנו רואים מישהו שחי ‫בטוב, הוא רואה סימן שאתה צדיק.
‫הרמב״ם צדיק אחרי הספר הזה.
‫למה הוא כותב את זה, ‫כאילו הוא מתעלם מהמציאות?
‫אה, הוא כאילו מתעלם מהמציאות.
‫כן, כי זה לא הנושא שלו.
‫הנושא שלו זה לא להגיד לך,
‫הוכחות לזה שהעולם הוא טוב,
‫ושהקב' ברוך הוא מקיימת בריתו.
‫הוא מסביר למה זה כתוב בתורה,
‫בהקשר של מטרת החיים.
‫זה הנושא שלו.
‫בסדר?
‫אז לכן הוא אומר, בעצם לפי הרמב״ם,
‫המטרה היא בוודאי, ללא שום ספק,
‫חיי העולם הבא.
‫וכל מה שכתוב בתורה, שהוא מחוץ לעניין,
‫זה בגלל שזה המכשירים לחיי העולם הבא.
‫בסדר?
‫גם מדינת ישראל, המלכות, כן,
‫העצמאות, כל הדברים האלה,
‫הם הנצרכים בשביל לזכות לחיי העולם הבא.
‫בלי מלכות אין שמחה.
‫אם אין שמחה, אין נבואה.
‫אין נבואה, אין עולם הבא.
‫בסדר? טוב, אז בואו נראה.
‫וכן הוא אומר בתורה,
‫אחר שיבטיח בטובות העולם הזה,
‫עוד צדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות.
‫זאת אומרת, אם זה בא אחרי
‫מה שיבטיח לנו את טובות העולם הזה,
‫משמע שאחרי טובות העולם הזה יש עוד טובה.
‫עוד צדקה תהיה לנו.
‫צדקה כמובן הזכות.
‫זכות תהיה לנו לפני הקב' קור,
‫כי נשמור לעשות.
‫וכן, הודיענו בתורה,
‫שאם נעזוב התורה ‫מדעת, ונעסוק בהבלי הזמן,
‫כי עניין שנאמר,
‫וישמע נישורון ועברת,
‫שדיין האמת יסיר מן העוזבים
‫כל טובות העולם הזה,
‫שהן חיזקו ידיהם לבעות,
‫ומביא עליהם כל הרעות
‫המונעות אותם מלקנות העולם הבא,
‫כדי שיעובדו ברשעם.
‫כן, זה דומה למה שהוא אמר
‫על עונשו של פרעה.
‫שפרעה, עונשו היה,
‫שתנטל ממנו הבחירה החופשית,
‫כדי שהוא לא יוכל לחזור בתשובה.
‫אז גם עם ישראל,
‫כשהוא עובר על דבר ה'
‫נמנעת ממנו התשובה,
‫על ידי כל הרעות
‫שמאכירות את רוחו,
‫ומונעות ממנו מלהשיג את האמת.
‫שזה הפתח לחיי העולם הבא.
‫בסדר?
‫טוב, הוא שכתוב בתורה, ‫תחת אשר לא עבדת את ה'
‫ועבדת את אויביך,
‫אשר שלכם הוא ה' בך.
‫נמצא, פירוש כל אותן הברכות והכללות
‫על דרך זו. כלומר,
‫אם עבדתם ה' בשמחה ושמרתם דרכו,
‫מה שפיע לכם?
‫הברכות האלו מרחיק הכללות מכם?
‫עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה
‫ולעסוק בה, כדי שתזכו לך
‫יועלם הבא,
‫ואיתב לך לעולם שכול לא טוב,
‫ותאריך ימים לעולם שכול לא ארוך,
‫ונמצאתם זוכים לשני העולמות.
‫לחיים טובים בעולם הזה,
‫המביאים לחיי העולם הבא.
‫שאם לא יקנה פה חוכמה,
‫ומעשים טובים אין לו,
‫במאיזכה שנאמר כי אין מעשה,
‫וחשבון, ודעת, וחוכמה,
‫בשאול אשר אתה הולך שמה.
‫ואם עזבתם את ה' ושגיתם את ה'
‫ואתם מתעסקים במאכל, ‫ובשתה, ובזנות, ודומה להם,
‫ואתם מתייחסים לעולם הזה כאל זירה של הנאות,
‫מביאה לכם כל הכללות האלו,
‫ומסיר כל הברכות,
‫עד שאיחלו ימיכם בבהלה ופחד.
‫זה כאן רואים את,
‫שהרמב״ם חושב על הכללות שבפרשת כתבו.
‫ולא יהיה לכם לב פנוי, ‫ולא גוף שלם לעשות המצוות,
‫כדי שתעובדו מחיי העולם הבא,
‫ונמצא שאיבדתם שני עולמות.
‫שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה,
‫בחולי ובמלחמה, הוא רעבון,
‫אינו מתעסק, לא בחוכמה, ולא במצוות,
‫שבהם זוכים לחיי העולם הבא.
‫כלומר, לפי הרמב״ם,
‫עולם הבא, הוא בא ‫בעקבות המחשבה של האדם,
‫המתפנה לדעת את ה'
‫בסדר?
‫זה ברור.
‫עכשיו, רבי יהודה הלוי,
‫בספר הכוזרי,
‫אומר את ההפך הגמור ממה שקראנו כאן.
‫שואל אותו מלך כוזר,
‫לא, שואל החברת מלך כוזר,
‫תגיד, מי שראה את המעמדים הגדולים
‫שבהם נגלה כבוד שמיים,
‫האם אדם כזה ירצה למות?
‫אומר, המלך, בוודאי.
‫אדם שראה שיש מלכות שמיים,
‫הוא רוצה למות, כי הוא רוצה להיפגש
‫עם הרוחניות המוחלטת,
‫לקיים דיאלוג עם הקב' ברוך הוא.
‫אומר לו, חבר, לא, ‫פספסת, זה לא נכון,
‫כי אם כך, היה צריך שיהיה כתוב בתורה,
‫אם בחוקותיי תלכו, תזכו לחיי העולם הבא.
‫אבל התורה דיברה על משהו אחר.
‫סימן, אומר רבי יהודה הלוי,
‫שמטרת האדם היא העולם הזה.
‫זאת אומרת,
‫שהקב' הוא יתהלך בתוכנו,
‫על ידי שיתרבו הנביאים במדינה שלנו,
‫וריבוי הנביאים יהיה סימן לזה
‫שהשם שוכן בקרבנו,
‫ויהיה גם שפע וסובע בעולם הזה,
‫מבחינה חומרית,
‫כי בעצם לזה התכוון הקב' הוא,
‫כשברא את העולם התחתון,
‫שאנחנו נקדש אותו.
‫זה עולם הזה.
‫זה מה שכתוב, ורבי לוי יצחק פרדיצ'ב
‫נהיה לי להסביר את זה ‫ככה, השמיים שמיים לשם,
‫והארץ נתן לבני אדם לעשות אותם שמיים.
‫כן?
‫כי הרי השמיים כבר שמיים,
‫השמיים שמיים לשם.
‫אבל הארץ עוד לא שמיים,
‫אז צריך, נתן אותה לבני אדם,
‫שיעשו את הארץ שמיים.
‫פירוש יפה, לא?
‫טוב.
‫באמת, יש היום כל האמצעים הנדרשים,
‫כדי להפוך את כל כדור הארץ כולו,
‫לגן עדן עלי האדמות כפשוטו.
‫בסדר? למה זה לא קורה?
‫בגלל סיבות מוסריות,
‫שהמשאבים של האנושות מוקצים להשמדה עמונית,
‫במקום להיות מושקעים לרווחת בני האדם.
‫כן?
‫ושזה כנראה סיבות חזקות מאוד בתוך היצר הרע.
‫עד כאן ברור?
‫טוב. ומפני זה,
‫אז זה רבי יהודה ליבי.
‫רבי יהודה ליבי, אם כן, חולק על הרמב״ם,
‫אומר, המטרה זה העולם הזה.
‫מי צודק?
‫הרב קוק.
‫כן. מה אומר הרב קוק?
‫הוא ממש תלוי אם אתה בבית ראשון או בבית שני.
‫בבית ראשון,
‫העולם הזה היה עולם שכדאי לחיות בו.
‫מבית שלי והלך, העולם הזה הפך להיות גאינום.
‫אז אם ככה,
‫בשביל מה לחיות בעולם הזה?
‫לכן, מאותה שעה,
‫מתחילים לדבר על עולם הבא
‫בצורה יותר ממשית,
‫בתוך שאיפת החיים של האדם אחרי המוות.
‫קודם כל, אז אם כן, בית ראשון, בית שני.
‫בבית ראשון, הרב יהודה הליבי צודק,
‫בית שני, הרמב״ם צודק.
‫ובעצם, מנם חולקים זה על זה.
‫מה אתה אומר?
‫מה לא מוזכר במשנה?
‫מה לא מוזכר במשנה?
‫הרב אמר שמי שמתחיל לתעסק בעולם הבא,
‫זה גם עולם הגמרא.
‫זה נגלה, כן, אבל לא במשנה.
‫אני בהלם טוטלי מדבריך.
‫אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי,
‫ולא עוד, אלא שהם לא נכונים.
‫אני לא אמרתי מעולם שהמשנה והגמרא
‫לא מדברים על עולם הבא, ‫אבל הם מדברים על עולם הבא.
‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
‫זה משנה במסכת...
‫במסכת...
‫לא...
‫אבל כן, זה כן במסכת סנירין, סליחה, כן.
‫זה במסכת סנירין, פרק חלק, כן?
‫שם כל הפרק הוא לא מדבר על עולם הבא,
‫שיש מלא מדרשים על ‫עולם הבא, אני לא מבין אותו.
‫האומר אין תחיית אמיתית מן התורה,
‫אינו חלק לעולם הבא.
‫גם הגמרא אומרת שאחר, אם הוא היה קורא בתורה
‫וערכת ימים ליום שיקולו ‫ארוך, לא היה נופל לאן שנפל.
‫אז אם ככה, המשנה והגמרא ‫אומרים שמוזגר עולם הבא בתורה.
‫איפה הם רואים את זה? ‫בכל מיני רמזי רמזים, אבל הם רואים.
‫לעומת זה, בבית שני זה ‫לא רמזי רמזים, זה גלול.
‫בסדר?
‫יש ספר שנקרא מקבים ד'
‫אתה מכיר?
‫כן.
‫יש מקבים א' ומקבים ב' ‫שזה על תולדות החשמונאים.
‫מקבים ג', שזה בכלל לא ‫קשור לנושא, זה נושא אחר.
‫ומקבים ד' זה התיאור של חנה ושבעת בניה.
‫עכשיו, הסיפור של חנה ושבעת בניה, ‫זה הגרסה הקדומה של הסיפור הזה,
‫מראה שם עניינו של הסיפור להראות שאם ‫משפחה שלמה הייתה מוכן להרגע על קידוש השם,
‫זה בגלל שהם מאמינים בחיי העולם הבא.
‫את...
‫מה?
‫אה?
‫בית שלישי.
‫בבית שלישי לא צריך להאמין לא בחיי ‫העולם הזה ולא בחיי העולם הבא, הכל מתאחד.
‫יש סינתזה דיאלקטית שמחברת משנה דברים.
‫נכון?
‫אבל בימינו, אנחנו רואים ‫שהאמונה בחיי העולם
‫הבא היא מהאמונות ‫החלושות ביותר אצל היהודים.
‫עוד יותר חלוש האמונה בגיהינם.
‫זאת אומרת שסך הכל היהודים הם אופטימיים.
‫מה אתה אומר?
‫האם זה נכון להגיד שבבית ראשון, בגינתו,
‫בגינה הייתה יותר דמייה,
‫הייתה יותר איכות של כשהוא עושה משהו טוב,
‫אז הוא מקבל את זה כמבת פרק ובמידה ‫אחרת הוא מקבל את הדברים האלה.
‫לא מדויק.
‫לא בדיוק.
‫בבית ראשון מה שהיה חשוב זה ‫לא היחיד, לא הפרט, אלא הכלל.
‫אנחנו מתנהגים כראוי, יש גשם לכולם.
‫כן?
‫מלך ישראל מנצח במלחמה.
‫לא אני באופן פרטי.
‫זה גם יש גם גורל פרטי ‫שיש לי בן שעובד בשדה שלי,
‫הנחלה שלי עוברת הלאה.
‫יש כאלה גם לדבר הזה.
‫הנושא של גאולת הנחלה ‫הוא מאוד חשוב בבית ראשון.
‫בבית שני יש כבר,
‫מעדיפים שהאדם יהפטור בחליצה ולא ביבום.
‫אבל, כלומר כשהעולם הזה הופך להיות גאינום,
‫אז לא כדאי לדבר על העולם הזה בתור מטרה,
‫כי זה מצחיק את האנשים,
‫אז לדבר על עולם הבא.
‫כי הסיפור המפורסם על רבי נחמן מברסלב,
‫עם תלמידיו, שנכנס לבית המדרש.
‫את מכיר את הסיפור?
‫רבי נחמן מברסלב, אתה לא זוכר?
‫כשהוא נכנס, לא ראית את רבי נחמן אז,
‫עוד לא הייתה בחיים, כן.
‫רבי נחמן נכנס לבית המדרש,
‫והוא שמע את התלמידים ‫שלו מדברים על עולם הבא.
‫אז הוא אמר להם,
‫עניין עולם הזה ועולם הבא,
‫כל העולם אומרים שיש עולם הזה ועולם הבא.
‫זה שיש עולם הבא, אומר רבי נחמן, ברור.
‫איך לא? חז'ל אמרו שיש עולם הבא,
‫אז אנחנו יודעים שיש עולם הבא.
‫אבל עולם הזה צריך אמונה גדולה,
‫להאמין שיש עולם הזה.
‫כי פה זה הגאינום.
‫עכשיו, בימי רבי נחמן, זאת הייתה האמת.
‫העולם הזה היה גאינום.
‫אבל עכשיו אנחנו בעידן אחר.
‫יצאנו מעבדות לחירות.
‫אז זה כבר,
‫האור הוא הרבה יותר גדול מהחושך.
‫אז יש אנשים שנתפסים בחושך,
‫כדי לא לראות את האור.
‫אבל הרוב היום זה האור.
‫זה, אומרים את זה בתפילה.
‫בתפילת העמידה,
‫ותחזנה עינינו בשופך לציון, לרחמי.
‫מה זאת אומרת ותחזנה עינינו?
‫זאת אומרת, יש סכנה למחלת ‫העיניים, דווקא בזמן הגאולה.
‫אלא הכוונה,
‫כשאתה שב לציון,
‫שיהיו לנו העיניים לראות את זה.
‫ותחזנה עינינו בשופך לציון.
‫כי אם לא, אנחנו לא נראה שאתה חוזר.
‫זה העיקרון,
‫שמי העיוור כאים עבדי,
‫ומי העיוור כמלאכי יש לך.
‫מי אומר את זה?
‫ישראה וענבים.
‫זאת אומרת, שהעבד השם,
‫הוא כל כולו עשוי להיות עיוור למציאות החדשה.
‫בסדר? טוב.
‫ומפני זה,
‫הלך הבית.
‫אז זו, זה הבנו כן,
‫רבי יהודה הלוי, הרמב״ם,
‫והרב חוק.
‫הלך הבית.
‫ומפני זה,
‫נתעבור כל ישראל,
‫נביאיהם וחכמיהם, וחכמיהם,
‫לימות המשיח.
‫נשאלת השאלה, אם המטרה זה עולם הבא,
‫מה אכפת לך לימות המשיח?
‫כן, בהקדמת פרק חלק,
‫הרמב״ם אומר על,
‫מה תכלית של העשייה הטובה.
‫אז הוא אומר, יש אנשים שרוצים ימות המשיח.
‫ויש כאלה שרוצים גן עדן,
‫מקום חומרי,
‫שבו יהיו עצים טובים וכו'.
‫יגלה אותו הקב".
‫לעתיד לבוא.
‫ויש כאלה שאומרים,
‫שכל מטרת החיים,
‫זה לאכול ולשתות.
‫וכל מיני דברים וכו'.
‫אומר הרמב״ם,
‫והתנה של משנתנו,
‫עזב את כל אלה,
‫והתרכז בעיקר,
‫שהוא, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
‫זהו, טוב.
‫אם הופיע הרמב״ם שרם, הוא נצחי.
‫נו,
‫אז מה?
‫ימות המשיח, מה זה?
‫ימות המשיח, לבי הרמב״ם,
‫הוא כותב את זה במספר מקומות,
‫הוא הזמן שבו תשוב המלכות לישראל.
‫זה נצחי, זה דקות, זה פעם אחת.
‫כן.
‫טוב.
‫איפה אנחנו?
‫ומבנה זה,
‫נתעבור כל ישראל, נביהם ‫וחכמיהם, נמות המשיח. אבל למה?
‫כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות להם
‫לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן.
‫אני רוצה שקט, אני רוצה שיוכל לעסוק בתורה,
‫שייתנו לי לקקם את המצוות כראוי,
‫רד ממני.
‫אז זה, בשביל זה צריך שיבוא המשיח,
‫בשביל להיכנס לפנסיה מוקדמת ארוכת שנים. כן.
‫תגיע בסוף לדת אלוהים.
‫לא, ייחוד שלם עם השם, זה ביטוי לא רמבמיים.
‫אנחנו עוזרים לפי הרמבם.
‫זה הרמבם, שהאדם זוכה לדבקות,
‫בשם, לא עם השם.
‫הוא זוכה לדבקות במובן הזה שהוא מממש
‫את מה שבשבילו הוא נברא, שזה השכל שלו.
‫ויהיה כל העסק של העולם כולו,
‫לא יהיה אלא לדעת את השם בלבד.
‫כן.
‫זה כך הוא כותב בייחוד מלאכים. מה?
‫טוב, בסדר.
‫עכשיו,
‫אז זה מה שאומר כאן, ‫ומפני זה, ומפני זה,
‫ללמוד את המשיח,
‫וימצאו להם מרגוע,
‫וירבו בחוכמה,
‫כדי שיזכו לחיי העולם הבא,
‫לפי שבאותם הימים תרבה הדעה והחוכמה באמת,
‫שנאמר, כי מלאה הארץ דעה את השם.
‫כלומר, יבוא זמן,
‫שבו,
‫העסק של כל העולם כולו,
‫היא רק לדעת את השם. מלאה הארץ דעה.
‫על זה נאמר, לא יראו ולא ישחיתו.
‫ונאמר,
‫ולא ילמדו עוד איש את ראהו ואיש את אחיו.
‫ונאמר,
‫ועשירותי את לב האבן מבשרכם.
‫כלומר, שהמטרה היא לחיות בסבבה,
‫כדי לדעת את השם.
‫רגע, רגע, רגע, נזכרתי משהו.
‫לא זוכר, כן, לא, בסדר.
‫מפני ש... אה, כן, אפשר לומר.
‫בימינו, אנחנו רואים שיש שינוי ‫שחל במתיים שנה האחרונות,
‫בעיקר בחלק המערבי של העולם,
‫שלרוב בני האדם יש זמן פנוי.
‫לפני מתיים שנה, מספר ‫האנשים שהיה להם זמן פנוי,
‫היה אפשר לספור בקלות.
‫זה היה אחוז מזהרי ביותר של החברה האנושית.
‫רוב בני האדם היו עסוקים יום ולילה בפרנסתם.
‫ופתאום, ההתפתחות הטכנולוגית ‫גרמה שיש לבני האדם זמן,
‫וזה אפילו נחשב כמעט כאחד מזכויות האדם,
‫זכות לפניי,
‫לתרבות, לבילוי.
‫מה זה בילוי? במישור לבליה.
‫כלומר, בזבוז הזמן, לסרוף את החיים.
‫עכשיו, זה תופעה מיוחדת,
‫עם הסכנות שלה.
‫הסכנות ברורות.
‫הסכנות זה, כמו שאומרת המשנה,
‫שהבתלה מביאה שעמום,
‫והשעמום מביא לידי זימה.
‫כלומר, באמת, החברה ‫המודרנית היא מאוד זימתית,
‫בגלל שהיא גם משועממת.
‫משועממת.
‫אז אחת הסכנות.
‫מצד שני, אי אפשר לומר שזה סתם.
‫אז אם זה הגיע, אז צריך לדעת במה למלא.
‫למלא בדעת השם.
‫ונאמר בסרטית לביון בסרחם,
‫מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד,
‫בעל חוכמה יהיה יותר משלומו,
‫ונביא גדול הוא, קרוב למושה רבנו.
‫יותר משלומו, אפשר להבין.
‫כתוב שעל שמו שהוא היה חכם,
‫מכל האדם. איזה בני אדם?
‫שבתקופה שלו, כך אומר הרמב״ם במורה נבוכים.
‫שהוא היה החכם הגדול בדורו.
‫והרי היה ששם הביאו דוגמה, ממי?
‫מכרכול ודרדא, בניהם החול.
‫זאת אומרת שאפילו מהם הוא היה חכם.
‫למה אתה מביא דווקא אנשים שחיו בימיו?
‫כי ביחס לימיו הוא היה חכם מכל אדם.
‫אבל יכול להיות שהמלך שיעמוד מזרע דוד,
‫יהיה חכם משלומו. יש על זה גם יסוד,
‫כיוון שהעיסוק בחוכמה הלך והתרבה
‫במשך מאות בשנים אצל בני האדם,
‫אז בסוף מגיעים למושגים יותר ברורים
‫מאשר בימי שלומו. אבל מה עם נבואה?
‫ונביא גדול הוא, קרוב למושה רבנו.
‫למה לא כמושה, או גדול ממושה?
‫מה מפריע לרמב״ם שיהיה ‫המשיח גדול בנבואה ממושה?
‫מה?
‫מי אמר לך את זה?
‫הרמב״ם אומר את זה.
‫אבל הרמב״ם אומר את זה ‫כדי לא לסתור את הרמב״ם.
‫מה כתוב בתורה?
‫מה כתוב בתורה?
‫מה כתוב בתורה? אמרת שזה כתוב בתורה.
‫חשבי שאתה כתבי את הפסוק בברכה.
‫ולא קם נביא עוד בישראל כמושה.
‫אז אתה אומר שזה כן כתוב.
‫כן, זה מה שכתוב.
‫מה הפסוק אומר? ‫ולא קם נביא עוד בישראל, אבל אולי יקום.
‫מי אמר ש... לא קם, אבל אולי יקום.
‫עכשיו בספר ילכות שמעוני,
‫על הפסוק בישעיהו,
‫הנה יזכיל עבדי ירום וניסה וגבה מאוד.
‫ירום וניסה גם ממושה.
‫נכון? הרמב״ם לא אוהב את זה.
‫הוא אומר לו לא, כשאמרו ‫ממושה, הכוונה קרוב למושה.
‫מה הסיבה של הרמב״ם זה מפריע שמושה,
‫כלומר שמישהו יעבור את מושה?
‫יפה, כי התורה יכולה אז להשתנות.
‫כלומר אם התורה ניתנה לפי ‫מידתו של הנביא הגדול הזה,
‫אבל אם יביא שם הוא יותר ‫גדול, יכולה להיות תורה אחרת.
‫לפי הרמב״ן כן.
‫נכון, לפי הרמב״ן כן, אתה צודק.
‫אנחנו קוראים לו רמב״ם, מה אתה אומר?
‫זה מה שאומר, ראשתו ככה ‫לא יותנה את זה, מה שענה.
‫מה זה נהיה?
‫שמה?
‫פוטנציאל יותר גבוה לאנשים אחרים.
‫אז אתה מקשה לרמב״ם.
‫אני אתן לך תשובה חרידית.
‫מה הרמב״ם לא ידע את זה?
‫טוב.
‫כן, כן, אפשר, אפשר.
‫הרי מה מפריע לרמב״ם?
‫שהתורה נצחית, נכון?
‫למה היא נצחית? כי העולם לא משתנה.
‫אבל אם העולם משתנה גם הרמב״ם יסכים.
‫בספר העיקרים, לרבי יוסף ‫אלבו, הוא כותב, שהרמב״ם אמר,
‫שלא היה מעורה גדול מסיני.
‫אבל הוא אומר, רבי יוסף אלבו,
‫רבים יהיה גדול מסיני.
‫יהיה גדול מסיני, אז נדבר.
‫הוא מביא גם מדרש שאומר את זה.
‫כלומר, הוא מפרש את המדרש באופן כזה.
‫מה?
‫בסוף האלף השביע, העולם יחרב.
‫בסוף האלף השביע, העולם יחרב.
‫יאיין עקבודו בספר מורה הנבוכים חלק בית.
‫נדמה לי פרק קפטט,
‫ששם הרמב״ם מביא את כל המאמרים,
‫גם מהנביאים וגם מחזל,
‫שהולכים בכיוון הזה,
‫ומבייר אותם.
‫אני חושב שאני אמרתי את זה אפילו בשיעור הזה.
‫היום אפילו.
‫מה?
‫להגיד שעולם לא יחרב.
‫נכון, כי לא יחרב.
‫אז יש לו פרשנות משלו לכל דברים.
‫ולפיכך, ילמד כל העם,
‫ויורא אותם דרך השם.
‫כלומר, בשביל מה יש משיח?
‫ויש משיח, והוא יבוא ללמד אותנו.
‫את מי הוא ילמד אגב?
‫את הגויים, בעיקר.
‫ויבואו כל הגויים לשומעו.
‫שנאמר,
‫והיה ואחרי את הימים נכון ‫יער בית השם בראש הערים,
‫וסוף כל השכר כולו,
‫והטובה האחרונה שאין להי הפסק בגיראון הוא,
‫חיה עולם הבא.
‫אבל, ימות המשיח הוא העולם הזה,
‫ועולם כמי נגו הולך,
‫אלא שהמלכות תחזור לישראל.
‫זה לפי זה שדוד בן גוריון ‫מילה פונקציה משיחית, נכון?
‫והוא זה שהשיב את המלכות לישראל.
‫וכבר אמרו החכמים הראשונים,
‫אין בין העולם הזה ימות המשיח,
‫אלא שעבוד מלכויות בלבד.
‫הוא אומר את זה,
‫אחרי שבפרק הקודם,
‫הוא הביא את הנביא רבי יוחנן,
‫שאמר שכל הנביאים לא ניברו אלא ימות המשיח,
‫אבל עולם הבא אין לו רעת.
‫וזה היה הלבי המשיח.
‫וזה היה הלבי המשיח.
‫וזה היה הלבי המשיח.
‫אבל עולם הבא אין לו רעת.
‫אילו אם זה עתיך,
‫והגמרא אומרת שהמאמרים האלה חלוקים זה על זה.
‫על זה דיברנו בפעם הקודמת.
‫יאללה!

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/798323368" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:01', fwdevp_time_to_hold_add:'0', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

מספר פרק בסדרה : 14

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' ה' - הגיהנם ועונש הכרת | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

סוף הלכות תשובה לרמב"ם פרק י', א' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 53 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש"ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

סכום לתרומה

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/798323368" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:00', fwdevp_time_to_hold_add:'7', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

כתיבת תגובה לבטל

[shiurim_mp3]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' ח' – העולם הבא | הרב אורי שרקי

54:52

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל:

האתר נבנה על יד KAL-SITES
לפרטים לבניית האתר הבא שלך: 0549871812