פרשת: בחקתי | הדלקת נרות: 18:59 | הבדלה: 20:22 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

אורות הקודש ד’, התגלות תפארת ישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הפרק על הנבואה | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ז’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
ספר דרך השם לרמח”ל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, ישראל מרכז העולם | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
תשובת החיד”א כבסיס לכל הלכות ותפישת יום העצמאות | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ח’ ח’ – העולם הבא | הרב אורי שרקי

מהו העולם הבא? האם הוא רק שייך לעתיד?
מילות מפתח:תשובה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫ואנחנו בפרק... מה? פרק תשע.
‫לא נכון. נכון, פרק ח' הלכה ח'.

‫זה שקראו אותו חכמים העולם הבא.

‫אז הביטוי בא משמע שזה בעתיד, נכון?

‫מה? העולם הבא, כלומר העולם העתיד להיות. ‫אם כן, הוא עדיין לא קיים.

‫אל ח' תשובה פרק ח' הלכה ח'. ‫זה נקרא צוף הספר.

‫זה שקראו אותו החכמים העולם ‫הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה.

‫וזה העולם עובד ואחר כך יבוא אותו העולם,

‫כדי שישאר לחשוב. זאת אומרת, יש ‫העולם הזה, אין העולם הבא בינתיים.

‫כשיובד העולם הזה, יהיה העולם הבא.

‫כלומר, רמבן לא קרא את הנכון. ‫אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד.

‫שנאמר, אשר צפנת לראיך, פעלת לחוסים בך.

‫ולא קראו עולם הבא, אלא מפני ‫שאותם החיים באים לו לאדם,

‫אחריך היה העולם הזה, ‫שאנו קיימים בו בגוף הנפש,

‫וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה. ‫כלומר, הוא העולם הבא שלך.

‫אתה בינתיים שמו אותך בעולם הזה.

‫כשתצא מן העולם הזה, אם תזכה, ‫תהיה בעולם שבא אחרי זה מבחינתך.

‫אבל לא שהעולם הזה לא קיים.

‫זה כמו שאתה אומר, תיכנס ‫לחדר הזה, אחר כך לחדר הבא.

‫החדר השני היה קיים גם כשאתה ‫נכנסה לחדר הראשון. נכון?

‫אז אכן, העולם הבא זה לא שהוא ‫לא קיים, אלא הוא קיים גם אתה,

‫אלא שהוא הבא מבחינתו של האדם.

‫מה בעצם הרמב״ם בא לשלול פה?

‫הוא בא לשלול כמה דברים. ‫אחד מהם, הרעיון שיש סוף לעולם.

‫הרמב״ם סובר שאין סוף לעולם.

‫דבר נוסף, אם באמת היה סוף ‫לעולם ואחרי זה היה העולם הבא,

‫אז היה אומר שהעולם הבא עשוי ‫להיות גם כן חומרי כמו העולם שלנו,

‫כדי הרמב״ם סובר שעולם הבא הוא רוחני. בסדר?

‫זה שני החילוקים. ‫זה קשור, אם כן, החילוק הראשון

‫הוא קשור למחלוקת מפורסמת, ‫כמה זמן צריך העולם הזה להתקיים.

‫מצאנו בזה גימל דעות.

‫הדעה הראשונה של רבנו סעדיה ‫גאון, הדעה השנייה של הרמב״ם,

‫הדעה השלישית של אנשי המדע. נכון.

‫רבנו סעדיה גאון אומר לעולם ‫הזה יש גבול, הוא מתקיים,

‫יש לו התחלה, יש לו סוף, שנאמר,

‫והארץ לעולם עומדת, מה זה לעולם? ‫כל ימי העולם.

‫אבל יש סוף לעולם.

‫לא, הוא לא אומר כמה.

‫יש בגמרה ביטוי על כמה, אבל... מה?

‫אני לא יודע, יש כמה אופנים מקורות הגמרה,

‫אבל כל פנים רבנו סעדיה גאון אומר,

‫יש גבול העולם, וזאת למה?

‫לפי העיקרון שכל דבר שיש ‫לו התחלה חייב שיהיה לו סוף.

‫או אם נדייק, זה בדיגוד לדעת הפילוסופים,

‫שאומרים שאין התחלה, ממלא אין סוף.

‫העולם קדמון ועבר, ונצחי ‫בעתיד לפי הפילוסופים.

‫ברגע שאתה מקבל את ‫העיקרון של העולם יש התחלה,

‫כפי שאומר רב סעדיה גאון, ‫ומה שאומרת היהדות בכלל,

‫זה גם אומר, לפי רב סעדיה ‫גאון, שיש לעולם סוף קצה.

‫בסדר? אתם גם ברורים.

‫הרמב״ם סובר במורה נבוכים שלא כך,

‫אלא שיש לעולם התחלה ושאין לו סוף.

‫כן? כלומר, שאלישת השאלה אז,

‫איך יכול להיות העולם מתקיים ללא סוף?

‫כי אף על פי שמצד הטבע, כך אומר הרמב״ם,

‫אפשר שלעולם, כלומר שדבר ‫שיש לו התחלה יש לו סוף,

‫אבל הקב' ברוך הוא יכול להוסיף ‫כוח אינסופי בעולם שהוא סופי במהותו,

‫ולכן העולם עתיד להתקיים לעולם ועד.

‫כך דעת הרמב״ם, כך הוא מספיר גם את הפסוק,

‫והארץ לעולם עומדת, היא ‫תעמוד באמת לעולמי העולמים.

‫מה אומר, מה?

‫כלומר שהעולם לא שפיע את ‫כוחו, אבל הוא לא מובן על המציאות.

‫נכון, נכון.

‫והקב' ברוך הוא הרי מכפת לו לתת אין סוף כוח.

‫כן. זה דעת הרמב״ם.

‫כמובן שהוא צריך להתמודד עם כל המדרשים ‫שמדברים על שיטה אלפי שנאה ואלמה וחד חרוב.

‫יש לו על זה פרק שלם, ממילי פרק ‫כפתט בחלק בין של מורי נבוכים,

‫שמעו מביא את כל מה שדיברו ‫הנביאים והחכמים על הנושא,

‫והוא מסביר.

‫מה אומר המדע המודרני?

‫המדע המודרני מדבר, קודם כל, ‫על זה שכנראה לי יש לעולם התחלה.

‫זה לא בדיוק ברור עד הסוף, אבל זה קרוב מאוד.

‫הרי תיאוריית המפץ הגדול ‫מניחה שיש לעולם התחלה.

‫האם התחלה מאין ממש, או משהו ‫שדומה לאין, בשם כלל נקודה סינגולרית,

‫על זה באמת יש מקום לדיון.

‫הוקינג כתב על זה דברים ‫מעניינים, לא יודע אם נכונים.

‫על כל פנים, זה הרעיון שיש לעולם התחלה.

‫מה עם סוף?

‫אז הנטייה המדעית היום היא ‫לומר, אין הוכחות מוחלטות,

‫אבל זה נראה ככה, שהעולם ‫יתקיים הרבה זמן, אבל ייעלם.

‫אז זה משהו באמצע, בין ‫הרמב״ם לבין רב סעדיה גאון.

‫תודה רבה.

‫תודה רבה.

‫אבל אומר הרב קוק בספר אגרות הראייה,

‫שזה שהשמש עתידה לכבות, ‫זה לא משפיע על הבורסה.

‫הבורסה עמדנה בתהליכים לטווח קצר,

‫קביעת השמש זה לעוד ‫כמה מיליארדי שנים רגועים.

‫כי הסיפור הידוע שפעם ‫אסטרונום, אסטרופיזיקאי,

‫נותן הרצאה ואומר, השמש ‫תכבה בעוד מיליארד שנה.

‫ואז מישהו בקהל מודאג ‫אומר, אמרת מיליארד או מיליון?

‫ברוך אתה אדוני, אלוהינו ‫מלך העולם שהכל יביא.

‫טוב, אז זה בכל מקרה, זה קשור לעכשיו.

‫השאלה היא, למה באמת הרמב״ם ‫כל כך חשוב לו שהעולם לא ישתנה?

‫זה בגלל שהוא משתדל איפה ‫שלא צריך, הוא לא חולק על אריסטו.

‫אריסטו אמר, העולם נצחי, אין ‫בתורה מה שמתנגד לזה, נקבל.

‫אריסטו אמר שהעולם קנבון, התורה מתנגדת,

‫הוא אומר, העולם נברא, אז זה לא נכון. ‫בסדר? זה הוויכוח.

‫כן? הוא מקביל, כן.

‫משלמה העולם הזה מתקיים כל הזמן.

‫כדי שיזכו לחיי העולם הבא.

‫זאת אומרת, תמיד יבלדו אנשים, ‫ותמיד הם יקנו דעת וחוכמה,

‫והדרך לקנות דעת וחוכמה זה בעולם הזה,

‫ואז הם יזכו לחיי העולם הבא.

‫חיי העולם הבא, זה לא תלוי בפנותי.

‫חיי העולם הבא תלוי בחוכמה, ‫לפי מה שהוא הסביר לפני כן.

‫ככל שאתה יותר חכם, כך יש ‫לך יותר שייכות לעולם הבא.

‫מה זה חכם? לדעת את האלוהות.

‫מלך, אי אפשר לדעת את השם, אתה עובר על דברו,

‫לכן צריך גם לקיים מצוות, עידות טובות.

‫זה לא, זה כן, זה כך...

‫מה?

‫כן נכון, נכון. השאלה היא, מהי ‫צורת הקיום של הנשמות אחרי המוות?

‫זה הרמב״ם אומר שמאוד קשה לדעת, למה?

‫בגלל שמה מבדיל בין שתי ישויות חומריות?

‫המקום. מה מבדיל בין שתי ישויות רוחניות?

‫הגוף שבתוכו הם ניתונים, נכון?

‫זאת אומרת, יכול להיות שאני ואתה ‫יש לנו אותה נשמה, ואיננו אותו גוף.

‫עם אלה זה מבדיל ביני לבינך.

‫מה נעשה עם שתי מציאויות שהן לגמרי רוחניות?

‫מה יבדיל ביניהן?

‫אומר הרמב״ם, אם האחד הוא ‫מסובב של השני, זה עדיין נבדל.

‫סיבה, מסובב, סיבה, מסובב.

‫אבל אם יש לך שתי ישויות ‫רוחניות שהן לא ביחס לסיבה,

‫והן באותה מדרגה של השגה.

‫אומר הרמב״ם, הן מתמזגות.

‫זה יהיה דבר אחד.

‫עכשיו, יכול להיות אם ככה, ‫שאם הנשמות משיגות את האמת,

‫אז כל הנשמות מתאחדות זו בזו.

‫ולכן אומר הרמב״ם, כתוב ‫במדרש שברקיע הנקרא ערבות,

‫שם נמצאת נשמתן של צדיקים.

‫לא נשמותיהם, אלא נשמתם של צדיקים.

‫כי יכול כל הנשמות מתאחדות להיות נשמה אחת.

‫זה דבר מעניין. אבל אומר הרמב״ם, ‫אין לנו הרבה מושגים על הדברים האלה,

‫זה בעיקר ספקולציות.

‫יש עוד השלכה לזה שהעולם נצחי, לפי הרמב״ם.

‫אחד מעיקרי האמונה זה שהתורה נצחית, נכון?

‫למה? למה שהתורה תהיה נצחית? מה זה טוב?

‫אומר הרמב״ם, תראה, התורה זו ‫מתאים לעולם הזה, במצב שלו עכשיו?

‫מצוין, נכון?

‫ממילא, כיוון שהעולם נצחי, גם ‫התורה נצחית, כי הן סיבה שהיא תשתנת.

‫הרמב״ם לעומת זה אומר, ‫מאחר והעולם עתיד להשתנות,

‫ממילא גם התורה תשתנת או תתחלט.

‫בעולם אחר.

‫בעולם מקביל, אולי במציאות אחרת.

‫או, אתה נכנס פה לנושא הכואב, ‫מה זה תחיית המתים לפי הרמב״ם.

‫דיברנו על זה בפרק ו' נכון? אתה זוכר בוודאי.

‫מחלוקת הרעבד והרמב״ם.

‫אז נגיד ככה, לפי הרמב״ם יש ‫תחיית המתים, ברור, התורה אמרה,

‫רבותנו גילו לנו שיש תחיית המתים.

‫זאת אומרת שחלק מנשמות ‫הצדיקים עתידות לשוב ולגוף,

‫ולחיות חיים טובים וארוכים ולמות.

‫כדי לזכות לחיי העולם הבא.

‫זאת אומרת, תחיית המתים ‫לפי הרמב״ם, זה אמנם אמת,

‫אבל לא כל כך מובן למה.

‫מה זה טוב?

‫ואז אני הבאתי בפעם שעברה, ‫בנושא הזה, שתי שיטות,

‫שיטת הרלבג והשיטה שלי.

‫זוכרים?

‫אל תגידי ככה, כי זה אומר ‫שמה שאני מלמד זה לשווא.

‫אה... למה חלק מהנשמות?

‫כי אז הוא, זו השאלה למה.

‫למה חלק מהנשמות גם, הוא אומר, ‫ודאי זה רק לצדיקים, לא לרשאים.

‫למרות שיש מדרשים שאומרים ‫שתחיית המתים לצדיקים ולרשאים.

‫לפי, אני מבין את זה ככה, ‫טוב, נגיד את השיטה שלי.

‫שיש נשמות,

‫שלא זכו לחיי העולם הזה.

‫אז הן מתוסכלות.

‫התסכול הזה נטוע בעצמיותן.

‫ולכן צריך לפצות את הנשמות ‫האלה על ידי חיי העולם הזה,

‫נוחים, ארוכים ונחמדים,

‫אבל לא להגזים, אחרי אלף שנה אתה מות.

‫כן, משהו כזה.

‫בסדר? זה, לפי השיטה שלי.

‫יש השיטה של הרלבג, זה משהו אחר.

‫טוב.

‫פרק תשיעי.

‫אף אחד לא רוצה לדעת מה שיטת הרלבג, לא נורא.

‫טוב, א',

‫שיטת הרלבג, כבר אמרתי את זה בשיעור קודם.

‫מה, שכחו?

‫אל תגידי דבר כזה, כי זה אומר שאני...

‫אה, לא היו אותו.

‫היו?

‫לא הסתכלו להשלים.

‫אז בשבילם? אבל מה עם מי האלה שכבר יודעים?

‫הם מוכלים?

‫מוכלים.

‫אבל אם אתה מהמוכלים,

‫זה סימן שאתה יודע מה הראשית את הרלבג.

‫איי, איי, איי, איי, איי, איי.

‫טוב.

‫בקיצור, הרלבג אומר דבר מאוד מעניין.

‫למה צריך להתחיל את המתים?

‫בשביל להביא פעם אחת ולתמיד

‫הוכחה להמיתותה של היהדות.

‫הוא אומר פתאום, אתה יודע מה זה,

‫לאולפן ערוץ 2, פתאום מגיע משה רבנו.

‫וואו, לא יודעים איפה לשים את עצמם.

‫כן? וזה יהיה מתועד.

‫אז זאת אומרת, צריך פעם אחת ולתמיד

‫להוכיח שהיהדות היא אמת על ‫ידי נס שלא נוכל להכריש אותו.

‫כן? זה שיטת הרלבג.

‫זה תואם את שיטתו בכלל לגבי מהות הניסים,

‫בשביל מה הניסים?

‫לפי הרלבג, הניסים נועדו לטיפשים.

‫החכמים מעדיפים שלא יהיו ניסים,

‫כי הם לא אוהבים שינוי המציאות.

‫אבל הטיפשים, מה שמרשים אותם זה הנס,

‫ולכן צריך לעשות, כיוון שרוב העולם טיפשים,

‫נצטרך דחיית אמיתים כדי לסתום להם ת'פה.

‫בסדר? טוב.

‫מה? כן?

‫למה לא הייתה להם בחירה?

‫למה לא? ‫יש נשמות שבחרו להגיע לעולם כזה דפוק.

‫אגב, לפי הרמב'ם, הנשמות אין להן קיום מושלם

‫לפני קניית החוכמה בעולם הזה.

‫כן? תשכלו, כי זה לא הלך טוב.

‫חשבו שיהיה לך להם טוב, זה לא הלך טוב.

‫יש אדם שכל חייו היו חיי צער.

‫מה יעשה עכשיו?

‫הוא אומר יש לך עולם הבא. ‫כן, אבל מה עם עולם הזה? חסר.

‫זה קצת דומה אגב לתורת הגלגול.

‫מה שאדם לא ישלים בגלגול האחד,

‫משלים בגלגול השני או השלישי.

‫עכשיו, מה דעת הרמב'ם על הגלגול?

‫גם אני לא יודע. למה אני לא יודע?

‫כי הוא בשום מקום לא כתב על זה.

‫לא בעד ולא נגד.

‫זה דבר קצת טמוע.

‫כן, הרי בימי הרמב'ם ‫תורת הגלגול הייתה ידועה.

‫כן, היא מוזכרת כבר בספר ‫אמונות ודעות לרבנו סעדיה גאון,

‫שם רב סעדיה גאון מתנגד לתורת הגלגול.

‫אז זה, ברור, מישהו שמדבר נגד.

‫וגם רבי שלמה צרצה בספר ‫מקור חיים פירוש על איבן עזרא,

‫מביא שרבי אברהם בן הרמב'ם ‫היה מתנגד לתורת הגלגול.

‫אבל מה עם הרמב'ם? לא כתוב.

‫שוב, לפי העיקרון של הרמב'ם,

‫שכל נושא הנשמות זה השערות וספקולציות,

‫לכן הוא לא ידבר על זה.

‫אבל זה מאוד מעניין שהתכן שבאמת ‫תורת הגלגול מקובלת על הרמב'ם,

‫רק שהוא לא חושב שזה עיקר באמונה.

‫איך אתה רוצה להגיד שהבן שלו חשב סופריים?

‫זה נכון של אבא שלו, זה לא מדהים.

‫לא, הבן שלו התנגד לגלגול.

‫אולי גם הרמב'ם.

‫זאת אומרת שכל מה שהבן ‫חושב זה סימן שאבא חשב.

‫ככה אתה אומר?

‫אני מכיר מהמציאות שזה לא ככה.

‫טוב, אחרי שסיימנו את פרק שמיני,

‫נראה לי שמן ההיגיון מתבקש ‫שנעסוק בפרק תשיעי, נכון?

‫אבל אז כדאי להתחיל מהלכה הראשונה, הלכה א'.

‫מאחר, זה שאלה, אתם רואים א' פה זה ‫שאלה, בעצם פרק תשיעי מורכב רק משתי הלכות.

‫אבל כל אחת בומבה.

‫זה קשור לשאלה המפורסמת, ‫מדוע לא מוזכר עולם הבא בתורה.

‫כן, הרי איך אומרת התורה?

‫אם בחוקותיי תלכו, מה אתה רוצה?

‫יצחק, מה קורה?

‫מה קורה? מה קורה? אתה מפריע.

‫יצחק?

‫אני רוצה להיות במקום. ברוך לך, תודה.

‫ברוך תהיה, ברוך תהיה.

‫אה, יפה, יפה. אתה במקום.

‫אשריך.

‫טוב, בקיצור, השאלה המפורסמת, ‫התורה אומרת, אם בחוקותיי תלכו,

‫אז יהיה גשם.

‫לא רק שיהיה גשם, יהיה לכם כיף, אתם תסברו.

‫וגם יהיה שלום בארץ, ורודפתם את אויביכם.

‫וגם הקורבנות, מה?

‫והקורבנות יהיו לרצון, והתהלכתי בתוככם,

‫והייתי לכם אלוהים ואתם תהיו לי לעם.

‫אחלה.

‫מה לא כתוב? עולם הבא.

‫היינו מצפים שכתוב בתורה, אם ‫בחוקותיי תלכו, תזכו לחיי עולם הבא.

‫עולם הבא.

‫הדבר הזה גרם לכמה בלבולים במהלך ההיסטוריה.

‫למשל, אצל צדוק וויטוס.

‫צדוק וויטוס, לפי עבודת רבי נתן, ‫היו תלמידים של אנטיגנוס איש סוחו.

‫שהיה תלמיד שמעון הצדיק.

‫ואנטיגנוס איש סוחו היה אומר, אל תהיו ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,

‫אלא היוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ‫על מנת לקבל פרס, ואם הוא הרשמה עם הלחם.

‫כשאנטיגנוס איש סוחו לימד ‫את זה לתלמידיו, הם אמרו, מה?

‫אם ככה, אין עולם הבא.

‫אם אתה אומר שלא על מנת לקבל ‫פרס, כל הדיבורים על פרס זה בלוף.

‫וככה נוסדו הקתות צדוקים וביתוסים.

‫ככה לפי עבודת רבי נתן.

‫עכשיו, מה זה הסיפור הזה?

‫אנטיגנוס איש סוחו חי מתי?

‫תקופת בית שני.

‫קצת אחרי שמעון הצדיק.

‫זאת אומרת בתקופה ‫התלמידית מה שנקרא, בתקופה

‫שבה המלאכים הלניסטים ‫מאלכסנדריה שולטים בארץ.

‫ואז הטענה של המחקרים באוניברסיטה, באקדמיה, ‫שהרעיון של אישרות הנפש היה חדש בישראל,

‫והוא יובא לתוך היהדות מכוח תלמידי אפלטון.

‫כלומר, התנאים קראו את אפלטון ומצאו ‫כן בעיניהם הרעיון שיש אישרות לנפש,

‫ואז הכניסו את זה ליהדות.

‫אבל לפני כן היהדות לא האמינה באישרות הנפש.

‫עד כאן דברי האקדמיים.

‫כך טענו גם הצדוקים בבית שני.

‫בית שני הצדוקים באמת כפרו בחיי העולם הבא.

‫הם אמרו, כל השכר זה בעולם הזה.

‫נשארת השאלה, האם האקדמיים ‫האלה, השם מרחם עליהם, צודקים או לא.

‫זו שאלה טובה.

‫נכון? מה אתה אומר, הם צודקים?

‫לא, יפה, אתה ביהודי נאמן ‫לאורתודוקסיה, ואתה צודק.

‫אפשר על ידי עיון בספר ‫התנאך, בלי להתעמק יותר מדי,

‫לראות שאכן אבותינו ‫האמינו שיש חיים אחרי המוות.

‫אבל מה שכן בולט, זה שהם לא דיברו על זה.

‫זה לא היה במרכז ההכרה.

‫זה נכון, אבל תעזוב אותי מזה.

‫מה שחשוב זה האם ירד גשם או לא ירד גשם.

‫כן, השאלה מה פירוש השאול.

‫שאול בפשטות זה הקבר.

‫עכשיו אפשר בהחלט לדבר על זה ‫שמשתמע בכמה מקומות שבשאול יש נשמות.

‫צד שני כתוב כי אין במוות ‫זכריך, בשאול מי יודע לך.

‫כן, וגם הביטוי לא המתים ‫היא הללויה, ולא כל יורדי דומה.

‫ועוד כמה ביטויים כאלה.

‫בתנאך זה לפה ולשם, אבל עיון מדוקדק ‫בתנאך מראה שאכן אבותינו כן האמינו.

‫אבותינו כן האמינו.

‫בהישארות הנפש, וגם האמינו אפילו ‫בתחיית המתים, אפשר להוכיח את זה.

‫יחיום בטחה?

‫לא, מה?

‫עם הלל בן שחר?

‫כן, זה הלל בן שחר.

‫איך נפלת הלל בן שחר.

‫נכון.

‫נכון, זה אחת הראיות, למרות ששם ‫אתה יכול להגיד שזה מוטיבים פגנים.

‫מוטיבים פגנים שהושאלו מתוך לעג על מלך בבל.

‫כן, אבל בסדר, כל הדברים ‫האלה לא מחזיקים מים.

‫ברור שאבותינו כן האמינו. אלא מה?

‫השאלה היא למה זה לא היה במרכז ‫ההכרה, ובבית שני כן מדברים על זה.

‫אז מי שמעוניין יכול לראות בכלי יקר,

‫על פרשת בחוקותיי, את רשימת ‫כל ההסבירים שניתנו, לא כולם,

‫של רוב ההסבירים שניתנו ‫למה לאוזכר עולם הבא בתורה.

‫מי שרוצה, מלבד ההסבירים המוזכרים ‫שם, יש גם במהר על מפראג, בספר

‫ספר דברת ישראל, וגם ‫בספר אשלה, כן דיברנו על זה,

‫ובאשלה גם זה מוזכר, ויש פה ‫עוד וגם במהר על גבורות השם,

‫למה לאוזכר עולם הבא ‫בתורה, ונכתבו על זה הרבה.

‫אני רוצה להזכיר פה בהקשר הזה רק ארבע דעות.

‫הדעה האחת אומרת שזה די ‫קרוב למה שאומרים החוקרים,

‫הרי אישרות הנפש כן הייתה ידועה במצרים,

‫מצרים כל כולה, המצרי ‫המצוי, הוא חי בשביל החמותו.

‫כל החיים שלו זה כדי שבעולם ‫הנשמות הוא לא ילך לאבא דון.

‫בסדר? ואז התורה בתור מסמך אנטי מצרי,

‫מה רע? עד רבה, מטרה העולם הזה. בסדר?

‫מובא גם בשלה, הרעיון הזה, לא מופרך.

‫וגם זה בא לומר שהתורה ‫נותנת הוכחות למה שהיא אומרת,

‫בדבר שאפשר למדוד בעולם הזה. ‫כי הרי אם אני אגיחה,

‫תקיים מצוות ואתה תקבל ‫שכר ואתה שואל אותי מתי,

‫כך אשתמות. ‫בסדר, אתה רוצה לשקר, ירחיק את דותו.

‫אבל עיקר השיטה, השיטות זה ‫שיטת הרמב״ם ושיטת הכוזרי,

‫שסותרות זו את זו, והשיטה ‫הנכונה היא זו של הרב קוק כמובן,

‫שמיישב ביניהם. ‫אז קודם כל אנחנו נלמד את דברי הרמב״ם.

‫כן, אנחנו מול הרמב״ם, אחרי ‫זה נראה את הכוזרי והרב קוק.

‫לפי הרמב״ם יש פה שאלה, למה ‫לא מוזכר עולם הבא בתורה ועד רבה.

‫משתמע שהשכר זה בעניינים גשמיים בלבד.

‫והוא נקרא, מאחר שנודע שמתן שכרן של המצוות,

‫והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ‫השם הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא,

‫שנאמר למה אני תבלך וערך את הימים,

‫והנקמה שנוקמים מן הרישאים שעזבו ‫עורכות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת,

‫שנאמר היא כרת, תיקרת הנפש היה ונבה.

‫מה הוא זה שכתוב בכל התורה ‫כולה, אם תשמעו יגיע לכם כך,

‫ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך, ‫וכל אותם הדברים בעולם הזה,

‫כגון סובה ורעב ומלחמה ושלום ‫ומלכות ושפלות וישיבת הארץ והגלות

‫והצלחת מעשה והפסדו, ושאר כל דברי הברית,

‫מה זה הוא קורא בעצם את פרשת בחוקותיי,

‫שכל כולה עניינים חומריים, פוליטיים, ארציים,

‫על זה עונה הרמב״ם, כל ‫אותם הדברים, הם מת, היו ויהיו.

‫ובזמן שאנו עושים כל מצוות התורה,

‫יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן,

‫ובזמן שאנו עוברים עליהם, ‫תקרנה אותנו הרעות הכתובות.

‫כל מה שכתוב שם זה תפקוד ‫של המציאות שהוא נכון.

‫ואף על פי כן, אין אותן הטובות ‫הן סוף מתן סחרן של מצוות,

‫ולא אותן הרעות הן סוף הנקמה ‫שנוקמים מעובר על המצוות.

‫אלא כך הוא הכרע כל הדברים.

‫הקב' הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים היא.

‫וכל העושה, כל הכתוב בה ויודעו,

‫דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא.

‫ולפי גודל מעשה ורוב חוכמתו הוא זוכה.

‫ואם, עכשיו איך אדם זוכה לחיי העולם הבא?

‫לפי מעשיו וחוכמתו.

‫מעשים אני יודע לעשות.

‫מה עם חוכמה?

‫חוכמה אני צריך בשביל זה שיעזרו אותי בשקט.

‫שלווה. אם אין לי שלווה ‫בנפש, אין לי מה לעסוק בחוכמה.

‫מה גורם לי לצאת מן השלווה?

‫או רעב או מחלה או רדיפה.

‫כשאדם רעב, חולה או נרדף, ‫הוא לא יכול לעסוק בחוכמה.

‫או אם הוא עוסק, הוא עוסק בצורה מאוד צולעת.

‫ואז אם הוא לא יוכל לעסוק ‫בחוכמה, איך יסיג חיי העולם הבא?

‫לכן אומר לנו הרמב״ם כך,

‫ויבטיחנו בתורה שאם נעשה ‫אותה בשמחה ובתובת נפש

‫ונהגה בחוכמתה תמיד,

‫שיסיר ממנו כל הדברים ‫המונעים אותנו מלעשותה כגון,

‫חולי ומלחמה ורעב וחיות זה בהן.

‫וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות ‫את ידינו לעשות התורה כגון,

‫סובה ושלום וריבוי כסף וזהב,

‫כדי שלא נעסוק כל ימנו ‫בדברים שהגוף צריך להם,

‫אלא נשב פנויים ללמוד בחוכמה ולעשות המצווה,

‫כדי נזכה לחיי העולם הבא.

‫מה לא עובד במציאות?

‫אז זה כבר שאלה נוספת, אבל קודם כל,

‫מה שאנחנו רואים זה שלפי הרמב״ם,

‫זה שהתורה אמרה יהיה לכם כסף וזהב,

‫זה לא בגלל שאתם אוהבים כסף וזהב,

‫אלא בגלל שכסף וזהב זה מועיל מאוד,

‫אם יש לי הרבה כסף, הרבה זהב,

‫אני יכול להשתחרר מהרבה פעולות של העולם הזה.

‫בסדר? ואז אני יכול לעסוק בחוכמה.

‫זה לפי זה שהמטרה היא העולם הבא.

‫נשארת השאלה אז למה התורה לא אמרה,

‫בנוסף לזה שיהיה לכם פירות לאכול,

‫בנוסף לזה זה תיקון לחיי העולם הבא.

‫זה הרמב״ם הסביר לפניכם,

‫שאת טובת העולם הבא אי אפשר להשיג.

‫אין לנו בני אדם מושג ‫שמתאר בצורה נכונה ומדויקת

‫את חיי העולם הבא, ולכן התורה לא תכתוב שקר.

‫היא תכתוב רק מה שאני יכול לבחון בחושים,

‫ועולם הבא היא מאשירה את זה לחכמים.

‫בסדר? אז שמה אתה אומר?

‫שבמציאות אנחנו רואים ‫שפרשת בחוקותיי לא עובדת.

‫נכון? זה מה שאתה אומר.

‫אנחנו רואים צדיקים שסובלים,

‫אנחנו רואים רשעים שהם חיים בסבבה ובכיף.

‫נכון? זה שאלה של צדיק ורע לא,

‫רעשה וטוב לא. נכון?

‫שאלה שמשה רבנו שאל.

‫נכון, זה שאלה מוקעת, ‫כי אנחנו לא נולדנו אתמול.

‫אמת, שלא נולדנו אתמול, ואפילו לא שלשון.

‫כן, נו, מה?

‫אבל, אם רמנו שאלים שזה,

‫אמרנו, זה בשבילי של חיים,

‫נכון.

‫אז מה לא צדיק זה רע, זה ‫צדיק, זה לא יכול להיות צדיק.

‫נכון. למה זה שאלה יותר גדולה.

‫נכון, למה זה שאלה יותר גדולה.

‫אבל מה אומר, למה התורה כתבה את השכר הזה?

‫כי השכר הזה הוא זה שמאפשר ‫לך לזכות לחיי העולם הבא.

‫אז מה זה אומר שזה לא עובד?

‫זה אומר שמישהו...

‫אז זה שזה לא עובד, זה שיש צערות בעולם,

‫צדיק ורע, לא, רעשה וטוב, לא.

‫אז כבר נכתב על זה ספר שלם בתנ״ך.

‫הוא שמו? יוב. בסדר?

‫וגם יש לרמחל ספר שלם,

‫הנקרא דעת תבונות, גם הוא עוסק בשאלה הזאת.

‫נכון, אז כך שכמו שאמרת ‫בצדק, לא נולדנו אתמול,

‫ולכן, וגם בספר מורה נבוכים הרמב״ם דן בזה.

‫הרמב״ם כותב, שמע מספר ‫פרקים ארוכים ומשמעותיים

‫על שאלת הסבל האנושי ועל ספר יוב.

‫בוודאי קראת את פירוש הרמב״ם ליוב,

‫במורה הנבוכים.

‫אז שם הכל מבוער.

‫אבל שאלת צדיק ורע, לא,

‫זה תמיד, אם באמת זה היה לגמרי נכון,

‫מה שכתוב בהרשת בחוקות ההי,

‫כשהיינו רואים מישהו סובל, היינו אומרים,

‫אה, אתה חוטא.

‫אם אנחנו רואים מישהו שחי ‫בטוב, הוא רואה סימן שאתה צדיק.

‫הרמב״ם צדיק אחרי הספר הזה.

‫למה הוא כותב את זה, ‫כאילו הוא מתעלם מהמציאות?

‫אה, הוא כאילו מתעלם מהמציאות.

‫כן, כי זה לא הנושא שלו.

‫הנושא שלו זה לא להגיד לך,

‫הוכחות לזה שהעולם הוא טוב,

‫ושהקב' ברוך הוא מקיימת בריתו.

‫הוא מסביר למה זה כתוב בתורה,

‫בהקשר של מטרת החיים.

‫זה הנושא שלו.

‫בסדר?

‫אז לכן הוא אומר, בעצם לפי הרמב״ם,

‫המטרה היא בוודאי, ללא שום ספק,

‫חיי העולם הבא.

‫וכל מה שכתוב בתורה, שהוא מחוץ לעניין,

‫זה בגלל שזה המכשירים לחיי העולם הבא.

‫בסדר?

‫גם מדינת ישראל, המלכות, כן,

‫העצמאות, כל הדברים האלה,

‫הם הנצרכים בשביל לזכות לחיי העולם הבא.

‫בלי מלכות אין שמחה.

‫אם אין שמחה, אין נבואה.

‫אין נבואה, אין עולם הבא.

‫בסדר? טוב, אז בואו נראה.

‫וכן הוא אומר בתורה,

‫אחר שיבטיח בטובות העולם הזה,

‫עוד צדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות.

‫זאת אומרת, אם זה בא אחרי

‫מה שיבטיח לנו את טובות העולם הזה,

‫משמע שאחרי טובות העולם הזה יש עוד טובה.

‫עוד צדקה תהיה לנו.

‫צדקה כמובן הזכות.

‫זכות תהיה לנו לפני הקב' קור,

‫כי נשמור לעשות.

‫וכן, הודיענו בתורה,

‫שאם נעזוב התורה ‫מדעת, ונעסוק בהבלי הזמן,

‫כי עניין שנאמר,

‫וישמע נישורון ועברת,

‫שדיין האמת יסיר מן העוזבים

‫כל טובות העולם הזה,

‫שהן חיזקו ידיהם לבעות,

‫ומביא עליהם כל הרעות

‫המונעות אותם מלקנות העולם הבא,

‫כדי שיעובדו ברשעם.

‫כן, זה דומה למה שהוא אמר

‫על עונשו של פרעה.

‫שפרעה, עונשו היה,

‫שתנטל ממנו הבחירה החופשית,

‫כדי שהוא לא יוכל לחזור בתשובה.

‫אז גם עם ישראל,

‫כשהוא עובר על דבר ה'

‫נמנעת ממנו התשובה,

‫על ידי כל הרעות

‫שמאכירות את רוחו,

‫ומונעות ממנו מלהשיג את האמת.

‫שזה הפתח לחיי העולם הבא.

‫בסדר?

‫טוב, הוא שכתוב בתורה, ‫תחת אשר לא עבדת את ה'

‫ועבדת את אויביך,

‫אשר שלכם הוא ה' בך.

‫נמצא, פירוש כל אותן הברכות והכללות

‫על דרך זו. כלומר,

‫אם עבדתם ה' בשמחה ושמרתם דרכו,

‫מה שפיע לכם?

‫הברכות האלו מרחיק הכללות מכם?

‫עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה

‫ולעסוק בה, כדי שתזכו לך

‫יועלם הבא,

‫ואיתב לך לעולם שכול לא טוב,

‫ותאריך ימים לעולם שכול לא ארוך,

‫ונמצאתם זוכים לשני העולמות.

‫לחיים טובים בעולם הזה,

‫המביאים לחיי העולם הבא.

‫שאם לא יקנה פה חוכמה,

‫ומעשים טובים אין לו,

‫במאיזכה שנאמר כי אין מעשה,

‫וחשבון, ודעת, וחוכמה,

‫בשאול אשר אתה הולך שמה.

‫ואם עזבתם את ה' ושגיתם את ה'

‫ואתם מתעסקים במאכל, ‫ובשתה, ובזנות, ודומה להם,

‫ואתם מתייחסים לעולם הזה כאל זירה של הנאות,

‫מביאה לכם כל הכללות האלו,

‫ומסיר כל הברכות,

‫עד שאיחלו ימיכם בבהלה ופחד.

‫זה כאן רואים את,

‫שהרמב״ם חושב על הכללות שבפרשת כתבו.

‫ולא יהיה לכם לב פנוי, ‫ולא גוף שלם לעשות המצוות,

‫כדי שתעובדו מחיי העולם הבא,

‫ונמצא שאיבדתם שני עולמות.

‫שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה,

‫בחולי ובמלחמה, הוא רעבון,

‫אינו מתעסק, לא בחוכמה, ולא במצוות,

‫שבהם זוכים לחיי העולם הבא.

‫כלומר, לפי הרמב״ם,

‫עולם הבא, הוא בא ‫בעקבות המחשבה של האדם,

‫המתפנה לדעת את ה'

‫בסדר?

‫זה ברור.

‫עכשיו, רבי יהודה הלוי,

‫בספר הכוזרי,

‫אומר את ההפך הגמור ממה שקראנו כאן.

‫שואל אותו מלך כוזר,

‫לא, שואל החברת מלך כוזר,

‫תגיד, מי שראה את המעמדים הגדולים

‫שבהם נגלה כבוד שמיים,

‫האם אדם כזה ירצה למות?

‫אומר, המלך, בוודאי.

‫אדם שראה שיש מלכות שמיים,

‫הוא רוצה למות, כי הוא רוצה להיפגש

‫עם הרוחניות המוחלטת,

‫לקיים דיאלוג עם הקב' ברוך הוא.

‫אומר לו, חבר, לא, ‫פספסת, זה לא נכון,

‫כי אם כך, היה צריך שיהיה כתוב בתורה,

‫אם בחוקותיי תלכו, תזכו לחיי העולם הבא.

‫אבל התורה דיברה על משהו אחר.

‫סימן, אומר רבי יהודה הלוי,

‫שמטרת האדם היא העולם הזה.

‫זאת אומרת,

‫שהקב' הוא יתהלך בתוכנו,

‫על ידי שיתרבו הנביאים במדינה שלנו,

‫וריבוי הנביאים יהיה סימן לזה

‫שהשם שוכן בקרבנו,

‫ויהיה גם שפע וסובע בעולם הזה,

‫מבחינה חומרית,

‫כי בעצם לזה התכוון הקב' הוא,

‫כשברא את העולם התחתון,

‫שאנחנו נקדש אותו.

‫זה עולם הזה.

‫זה מה שכתוב, ורבי לוי יצחק פרדיצ'ב

‫נהיה לי להסביר את זה ‫ככה, השמיים שמיים לשם,

‫והארץ נתן לבני אדם לעשות אותם שמיים.

‫כן?

‫כי הרי השמיים כבר שמיים,

‫השמיים שמיים לשם.

‫אבל הארץ עוד לא שמיים,

‫אז צריך, נתן אותה לבני אדם,

‫שיעשו את הארץ שמיים.

‫פירוש יפה, לא?

‫טוב.

‫באמת, יש היום כל האמצעים הנדרשים,

‫כדי להפוך את כל כדור הארץ כולו,

‫לגן עדן עלי האדמות כפשוטו.

‫בסדר? למה זה לא קורה?

‫בגלל סיבות מוסריות,

‫שהמשאבים של האנושות מוקצים להשמדה עמונית,

‫במקום להיות מושקעים לרווחת בני האדם.

‫כן?

‫ושזה כנראה סיבות חזקות מאוד בתוך היצר הרע.

‫עד כאן ברור?

‫טוב. ומפני זה,

‫אז זה רבי יהודה ליבי.

‫רבי יהודה ליבי, אם כן, חולק על הרמב״ם,

‫אומר, המטרה זה העולם הזה.

‫מי צודק?

‫הרב קוק.

‫כן. מה אומר הרב קוק?

‫הוא ממש תלוי אם אתה בבית ראשון או בבית שני.

‫בבית ראשון,

‫העולם הזה היה עולם שכדאי לחיות בו.

‫מבית שלי והלך, העולם הזה הפך להיות גאינום.

‫אז אם ככה,

‫בשביל מה לחיות בעולם הזה?

‫לכן, מאותה שעה,

‫מתחילים לדבר על עולם הבא

‫בצורה יותר ממשית,

‫בתוך שאיפת החיים של האדם אחרי המוות.

‫קודם כל, אז אם כן, בית ראשון, בית שני.

‫בבית ראשון, הרב יהודה הליבי צודק,

‫בית שני, הרמב״ם צודק.

‫ובעצם, מנם חולקים זה על זה.

‫מה אתה אומר?

‫מה לא מוזכר במשנה?

‫מה לא מוזכר במשנה?

‫הרב אמר שמי שמתחיל לתעסק בעולם הבא,

‫זה גם עולם הגמרא.

‫זה נגלה, כן, אבל לא במשנה.

‫אני בהלם טוטלי מדבריך.

‫אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי,

‫ולא עוד, אלא שהם לא נכונים.

‫אני לא אמרתי מעולם שהמשנה והגמרא

‫לא מדברים על עולם הבא, ‫אבל הם מדברים על עולם הבא.

‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

‫זה משנה במסכת...

‫במסכת...

‫לא...

‫אבל כן, זה כן במסכת סנירין, סליחה, כן.

‫זה במסכת סנירין, פרק חלק, כן?

‫שם כל הפרק הוא לא מדבר על עולם הבא,

‫שיש מלא מדרשים על ‫עולם הבא, אני לא מבין אותו.

‫האומר אין תחיית אמיתית מן התורה,

‫אינו חלק לעולם הבא.

‫גם הגמרא אומרת שאחר, אם הוא היה קורא בתורה

‫וערכת ימים ליום שיקולו ‫ארוך, לא היה נופל לאן שנפל.

‫אז אם ככה, המשנה והגמרא ‫אומרים שמוזגר עולם הבא בתורה.

‫איפה הם רואים את זה? ‫בכל מיני רמזי רמזים, אבל הם רואים.

‫לעומת זה, בבית שני זה ‫לא רמזי רמזים, זה גלול.

‫בסדר?

‫יש ספר שנקרא מקבים ד'

‫אתה מכיר?

‫כן.

‫יש מקבים א' ומקבים ב' ‫שזה על תולדות החשמונאים.

‫מקבים ג', שזה בכלל לא ‫קשור לנושא, זה נושא אחר.

‫ומקבים ד' זה התיאור של חנה ושבעת בניה.

‫עכשיו, הסיפור של חנה ושבעת בניה, ‫זה הגרסה הקדומה של הסיפור הזה,

‫מראה שם עניינו של הסיפור להראות שאם ‫משפחה שלמה הייתה מוכן להרגע על קידוש השם,

‫זה בגלל שהם מאמינים בחיי העולם הבא.

‫את...

‫מה?

‫אה?

‫בית שלישי.

‫בבית שלישי לא צריך להאמין לא בחיי ‫העולם הזה ולא בחיי העולם הבא, הכל מתאחד.

‫יש סינתזה דיאלקטית שמחברת משנה דברים.

‫נכון?

‫אבל בימינו, אנחנו רואים ‫שהאמונה בחיי העולם

‫הבא היא מהאמונות ‫החלושות ביותר אצל היהודים.

‫עוד יותר חלוש האמונה בגיהינם.

‫זאת אומרת שסך הכל היהודים הם אופטימיים.

‫מה אתה אומר?

‫האם זה נכון להגיד שבבית ראשון, בגינתו,

‫בגינה הייתה יותר דמייה,

‫הייתה יותר איכות של כשהוא עושה משהו טוב,

‫אז הוא מקבל את זה כמבת פרק ובמידה ‫אחרת הוא מקבל את הדברים האלה.

‫לא מדויק.

‫לא בדיוק.

‫בבית ראשון מה שהיה חשוב זה ‫לא היחיד, לא הפרט, אלא הכלל.

‫אנחנו מתנהגים כראוי, יש גשם לכולם.

‫כן?

‫מלך ישראל מנצח במלחמה.

‫לא אני באופן פרטי.

‫זה גם יש גם גורל פרטי ‫שיש לי בן שעובד בשדה שלי,

‫הנחלה שלי עוברת הלאה.

‫יש כאלה גם לדבר הזה.

‫הנושא של גאולת הנחלה ‫הוא מאוד חשוב בבית ראשון.

‫בבית שני יש כבר,

‫מעדיפים שהאדם יהפטור בחליצה ולא ביבום.

‫אבל, כלומר כשהעולם הזה הופך להיות גאינום,

‫אז לא כדאי לדבר על העולם הזה בתור מטרה,

‫כי זה מצחיק את האנשים,

‫אז לדבר על עולם הבא.

‫כי הסיפור המפורסם על רבי נחמן מברסלב,

‫עם תלמידיו, שנכנס לבית המדרש.

‫את מכיר את הסיפור?

‫רבי נחמן מברסלב, אתה לא זוכר?

‫כשהוא נכנס, לא ראית את רבי נחמן אז,

‫עוד לא הייתה בחיים, כן.

‫רבי נחמן נכנס לבית המדרש,

‫והוא שמע את התלמידים ‫שלו מדברים על עולם הבא.

‫אז הוא אמר להם,

‫עניין עולם הזה ועולם הבא,

‫כל העולם אומרים שיש עולם הזה ועולם הבא.

‫זה שיש עולם הבא, אומר רבי נחמן, ברור.

‫איך לא? חז'ל אמרו שיש עולם הבא,

‫אז אנחנו יודעים שיש עולם הבא.

‫אבל עולם הזה צריך אמונה גדולה,

‫להאמין שיש עולם הזה.

‫כי פה זה הגאינום.

‫עכשיו, בימי רבי נחמן, זאת הייתה האמת.

‫העולם הזה היה גאינום.

‫אבל עכשיו אנחנו בעידן אחר.

‫יצאנו מעבדות לחירות.

‫אז זה כבר,

‫האור הוא הרבה יותר גדול מהחושך.

‫אז יש אנשים שנתפסים בחושך,

‫כדי לא לראות את האור.

‫אבל הרוב היום זה האור.

‫זה, אומרים את זה בתפילה.

‫בתפילת העמידה,

‫ותחזנה עינינו בשופך לציון, לרחמי.

‫מה זאת אומרת ותחזנה עינינו?

‫זאת אומרת, יש סכנה למחלת ‫העיניים, דווקא בזמן הגאולה.

‫אלא הכוונה,

‫כשאתה שב לציון,

‫שיהיו לנו העיניים לראות את זה.

‫ותחזנה עינינו בשופך לציון.

‫כי אם לא, אנחנו לא נראה שאתה חוזר.

‫זה העיקרון,

‫שמי העיוור כאים עבדי,

‫ומי העיוור כמלאכי יש לך.

‫מי אומר את זה?

‫ישראה וענבים.

‫זאת אומרת, שהעבד השם,

‫הוא כל כולו עשוי להיות עיוור למציאות החדשה.

‫בסדר? טוב.

‫ומפני זה,

‫הלך הבית.

‫אז זו, זה הבנו כן,

‫רבי יהודה הלוי, הרמב״ם,

‫והרב חוק.

‫הלך הבית.

‫ומפני זה,

‫נתעבור כל ישראל,

‫נביאיהם וחכמיהם, וחכמיהם,

‫לימות המשיח.

‫נשאלת השאלה, אם המטרה זה עולם הבא,

‫מה אכפת לך לימות המשיח?

‫כן, בהקדמת פרק חלק,

‫הרמב״ם אומר על,

‫מה תכלית של העשייה הטובה.

‫אז הוא אומר, יש אנשים שרוצים ימות המשיח.

‫ויש כאלה שרוצים גן עדן,

‫מקום חומרי,

‫שבו יהיו עצים טובים וכו'.

‫יגלה אותו הקב".

‫לעתיד לבוא.

‫ויש כאלה שאומרים,

‫שכל מטרת החיים,

‫זה לאכול ולשתות.

‫וכל מיני דברים וכו'.

‫אומר הרמב״ם,

‫והתנה של משנתנו,

‫עזב את כל אלה,

‫והתרכז בעיקר,

‫שהוא, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

‫זהו, טוב.

‫אם הופיע הרמב״ם שרם, הוא נצחי.

‫נו,

‫אז מה?

‫ימות המשיח, מה זה?

‫ימות המשיח, לבי הרמב״ם,

‫הוא כותב את זה במספר מקומות,

‫הוא הזמן שבו תשוב המלכות לישראל.

‫זה נצחי, זה דקות, זה פעם אחת.

‫כן.

‫טוב.

‫איפה אנחנו?

‫ומבנה זה,

‫נתעבור כל ישראל, נביהם ‫וחכמיהם, נמות המשיח. אבל למה?

‫כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות להם

‫לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן.

‫אני רוצה שקט, אני רוצה שיוכל לעסוק בתורה,

‫שייתנו לי לקקם את המצוות כראוי,

‫רד ממני.

‫אז זה, בשביל זה צריך שיבוא המשיח,

‫בשביל להיכנס לפנסיה מוקדמת ארוכת שנים. כן.

‫תגיע בסוף לדת אלוהים.

‫לא, ייחוד שלם עם השם, זה ביטוי לא רמבמיים.

‫אנחנו עוזרים לפי הרמבם.

‫זה הרמבם, שהאדם זוכה לדבקות,

‫בשם, לא עם השם.

‫הוא זוכה לדבקות במובן הזה שהוא מממש

‫את מה שבשבילו הוא נברא, שזה השכל שלו.

‫ויהיה כל העסק של העולם כולו,

‫לא יהיה אלא לדעת את השם בלבד.

‫כן.

‫זה כך הוא כותב בייחוד מלאכים. מה?

‫טוב, בסדר.

‫עכשיו,

‫אז זה מה שאומר כאן, ‫ומפני זה, ומפני זה,

‫ללמוד את המשיח,

‫וימצאו להם מרגוע,

‫וירבו בחוכמה,

‫כדי שיזכו לחיי העולם הבא,

‫לפי שבאותם הימים תרבה הדעה והחוכמה באמת,

‫שנאמר, כי מלאה הארץ דעה את השם.

‫כלומר, יבוא זמן,

‫שבו,

‫העסק של כל העולם כולו,

‫היא רק לדעת את השם. מלאה הארץ דעה.

‫על זה נאמר, לא יראו ולא ישחיתו.

‫ונאמר,

‫ולא ילמדו עוד איש את ראהו ואיש את אחיו.

‫ונאמר,

‫ועשירותי את לב האבן מבשרכם.

‫כלומר, שהמטרה היא לחיות בסבבה,

‫כדי לדעת את השם.

‫רגע, רגע, רגע, נזכרתי משהו.

‫לא זוכר, כן, לא, בסדר.

‫מפני ש... אה, כן, אפשר לומר.

‫בימינו, אנחנו רואים שיש שינוי ‫שחל במתיים שנה האחרונות,

‫בעיקר בחלק המערבי של העולם,

‫שלרוב בני האדם יש זמן פנוי.

‫לפני מתיים שנה, מספר ‫האנשים שהיה להם זמן פנוי,

‫היה אפשר לספור בקלות.

‫זה היה אחוז מזהרי ביותר של החברה האנושית.

‫רוב בני האדם היו עסוקים יום ולילה בפרנסתם.

‫ופתאום, ההתפתחות הטכנולוגית ‫גרמה שיש לבני האדם זמן,

‫וזה אפילו נחשב כמעט כאחד מזכויות האדם,

‫זכות לפניי,

‫לתרבות, לבילוי.

‫מה זה בילוי? במישור לבליה.

‫כלומר, בזבוז הזמן, לסרוף את החיים.

‫עכשיו, זה תופעה מיוחדת,

‫עם הסכנות שלה.

‫הסכנות ברורות.

‫הסכנות זה, כמו שאומרת המשנה,

‫שהבתלה מביאה שעמום,

‫והשעמום מביא לידי זימה.

‫כלומר, באמת, החברה ‫המודרנית היא מאוד זימתית,

‫בגלל שהיא גם משועממת.

‫משועממת.

‫אז אחת הסכנות.

‫מצד שני, אי אפשר לומר שזה סתם.

‫אז אם זה הגיע, אז צריך לדעת במה למלא.

‫למלא בדעת השם.

‫ונאמר בסרטית לביון בסרחם,

‫מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד,

‫בעל חוכמה יהיה יותר משלומו,

‫ונביא גדול הוא, קרוב למושה רבנו.

‫יותר משלומו, אפשר להבין.

‫כתוב שעל שמו שהוא היה חכם,

‫מכל האדם. איזה בני אדם?

‫שבתקופה שלו, כך אומר הרמב״ם במורה נבוכים.

‫שהוא היה החכם הגדול בדורו.

‫והרי היה ששם הביאו דוגמה, ממי?

‫מכרכול ודרדא, בניהם החול.

‫זאת אומרת שאפילו מהם הוא היה חכם.

‫למה אתה מביא דווקא אנשים שחיו בימיו?

‫כי ביחס לימיו הוא היה חכם מכל אדם.

‫אבל יכול להיות שהמלך שיעמוד מזרע דוד,

‫יהיה חכם משלומו. יש על זה גם יסוד,

‫כיוון שהעיסוק בחוכמה הלך והתרבה

‫במשך מאות בשנים אצל בני האדם,

‫אז בסוף מגיעים למושגים יותר ברורים

‫מאשר בימי שלומו. אבל מה עם נבואה?

‫ונביא גדול הוא, קרוב למושה רבנו.

‫למה לא כמושה, או גדול ממושה?

‫מה מפריע לרמב״ם שיהיה ‫המשיח גדול בנבואה ממושה?

‫מה?

‫מי אמר לך את זה?

‫הרמב״ם אומר את זה.

‫אבל הרמב״ם אומר את זה ‫כדי לא לסתור את הרמב״ם.

‫מה כתוב בתורה?

‫מה כתוב בתורה?

‫מה כתוב בתורה? אמרת שזה כתוב בתורה.

‫חשבי שאתה כתבי את הפסוק בברכה.

‫ולא קם נביא עוד בישראל כמושה.

‫אז אתה אומר שזה כן כתוב.

‫כן, זה מה שכתוב.

‫מה הפסוק אומר? ‫ולא קם נביא עוד בישראל, אבל אולי יקום.

‫מי אמר ש... לא קם, אבל אולי יקום.

‫עכשיו בספר ילכות שמעוני,

‫על הפסוק בישעיהו,

‫הנה יזכיל עבדי ירום וניסה וגבה מאוד.

‫ירום וניסה גם ממושה.

‫נכון? הרמב״ם לא אוהב את זה.

‫הוא אומר לו לא, כשאמרו ‫ממושה, הכוונה קרוב למושה.

‫מה הסיבה של הרמב״ם זה מפריע שמושה,

‫כלומר שמישהו יעבור את מושה?

‫יפה, כי התורה יכולה אז להשתנות.

‫כלומר אם התורה ניתנה לפי ‫מידתו של הנביא הגדול הזה,

‫אבל אם יביא שם הוא יותר ‫גדול, יכולה להיות תורה אחרת.

‫לפי הרמב״ן כן.

‫נכון, לפי הרמב״ן כן, אתה צודק.

‫אנחנו קוראים לו רמב״ם, מה אתה אומר?

‫זה מה שאומר, ראשתו ככה ‫לא יותנה את זה, מה שענה.

‫מה זה נהיה?

‫שמה?

‫פוטנציאל יותר גבוה לאנשים אחרים.

‫אז אתה מקשה לרמב״ם.

‫אני אתן לך תשובה חרידית.

‫מה הרמב״ם לא ידע את זה?

‫טוב.

‫כן, כן, אפשר, אפשר.

‫הרי מה מפריע לרמב״ם?

‫שהתורה נצחית, נכון?

‫למה היא נצחית? כי העולם לא משתנה.

‫אבל אם העולם משתנה גם הרמב״ם יסכים.

‫בספר העיקרים, לרבי יוסף ‫אלבו, הוא כותב, שהרמב״ם אמר,

‫שלא היה מעורה גדול מסיני.

‫אבל הוא אומר, רבי יוסף אלבו,

‫רבים יהיה גדול מסיני.

‫יהיה גדול מסיני, אז נדבר.

‫הוא מביא גם מדרש שאומר את זה.

‫כלומר, הוא מפרש את המדרש באופן כזה.

‫מה?

‫בסוף האלף השביע, העולם יחרב.

‫בסוף האלף השביע, העולם יחרב.

‫יאיין עקבודו בספר מורה הנבוכים חלק בית.

‫נדמה לי פרק קפטט,

‫ששם הרמב״ם מביא את כל המאמרים,

‫גם מהנביאים וגם מחזל,

‫שהולכים בכיוון הזה,

‫ומבייר אותם.

‫אני חושב שאני אמרתי את זה אפילו בשיעור הזה.

‫היום אפילו.

‫מה?

‫להגיד שעולם לא יחרב.

‫נכון, כי לא יחרב.

‫אז יש לו פרשנות משלו לכל דברים.

‫ולפיכך, ילמד כל העם,

‫ויורא אותם דרך השם.

‫כלומר, בשביל מה יש משיח?

‫ויש משיח, והוא יבוא ללמד אותנו.

‫את מי הוא ילמד אגב?

‫את הגויים, בעיקר.

‫ויבואו כל הגויים לשומעו.

‫שנאמר,

‫והיה ואחרי את הימים נכון ‫יער בית השם בראש הערים,

‫וסוף כל השכר כולו,

‫והטובה האחרונה שאין להי הפסק בגיראון הוא,

‫חיה עולם הבא.

‫אבל, ימות המשיח הוא העולם הזה,

‫ועולם כמי נגו הולך,

‫אלא שהמלכות תחזור לישראל.

‫זה לפי זה שדוד בן גוריון ‫מילה פונקציה משיחית, נכון?

‫והוא זה שהשיב את המלכות לישראל.

‫וכבר אמרו החכמים הראשונים,

‫אין בין העולם הזה ימות המשיח,

‫אלא שעבוד מלכויות בלבד.

‫הוא אומר את זה,

‫אחרי שבפרק הקודם,

‫הוא הביא את הנביא רבי יוחנן,

‫שאמר שכל הנביאים לא ניברו אלא ימות המשיח,

‫אבל עולם הבא אין לו רעת.

‫וזה היה הלבי המשיח.

‫וזה היה הלבי המשיח.

‫וזה היה הלבי המשיח.

‫אבל עולם הבא אין לו רעת.

‫אילו אם זה עתיך,

‫והגמרא אומרת שהמאמרים האלה חלוקים זה על זה.

‫על זה דיברנו בפעם הקודמת.

‫יאללה!
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/798323368″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 14
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' ה' - הגיהנם ועונש הכרת | הרב אורי שרקי
סוף הלכות תשובה לרמב"ם פרק י', א' | הרב אורי שרקי
אורך השיעור: 53 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/798323368″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ח’ ח’ – העולם הבא | הרב אורי שרקי

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!