הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ח’ ח’ – העולם הבא | הרב אורי שרקי

מהו העולם הבא? האם הוא רק שייך לעתיד?

הרב אורי עמוס שרקי

כ״ב בשבט ה׳תשפ״ג (פברואר 13, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫ואנחנו בפרק... מה? פרק תשע.
‫לא נכון. נכון, פרק ח' הלכה ח'.
‫זה שקראו אותו חכמים העולם הבא.
‫אז הביטוי בא משמע שזה בעתיד, נכון?
‫מה? העולם הבא, כלומר העולם העתיד להיות. ‫אם כן, הוא עדיין לא קיים.
‫אל ח' תשובה פרק ח' הלכה ח'. ‫זה נקרא צוף הספר.
‫זה שקראו אותו החכמים העולם ‫הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה.
‫וזה העולם עובד ואחר כך יבוא אותו העולם,
‫כדי שישאר לחשוב. זאת אומרת, יש ‫העולם הזה, אין העולם הבא בינתיים.
‫כשיובד העולם הזה, יהיה העולם הבא.
‫כלומר, רמבן לא קרא את הנכון. ‫אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד.
‫שנאמר, אשר צפנת לראיך, פעלת לחוסים בך.
‫ולא קראו עולם הבא, אלא מפני ‫שאותם החיים באים לו לאדם,
‫אחריך היה העולם הזה, ‫שאנו קיימים בו בגוף הנפש,
‫וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה. ‫כלומר, הוא העולם הבא שלך.
‫אתה בינתיים שמו אותך בעולם הזה.
‫כשתצא מן העולם הזה, אם תזכה, ‫תהיה בעולם שבא אחרי זה מבחינתך.
‫אבל לא שהעולם הזה לא קיים.
‫זה כמו שאתה אומר, תיכנס ‫לחדר הזה, אחר כך לחדר הבא.
‫החדר השני היה קיים גם כשאתה ‫נכנסה לחדר הראשון. נכון?
‫אז אכן, העולם הבא זה לא שהוא ‫לא קיים, אלא הוא קיים גם אתה,
‫אלא שהוא הבא מבחינתו של האדם.
‫מה בעצם הרמב״ם בא לשלול פה?
‫הוא בא לשלול כמה דברים. ‫אחד מהם, הרעיון שיש סוף לעולם.
‫הרמב״ם סובר שאין סוף לעולם.
‫דבר נוסף, אם באמת היה סוף ‫לעולם ואחרי זה היה העולם הבא,
‫אז היה אומר שהעולם הבא עשוי ‫להיות גם כן חומרי כמו העולם שלנו,
‫כדי הרמב״ם סובר שעולם הבא הוא רוחני. בסדר?
‫זה שני החילוקים. ‫זה קשור, אם כן, החילוק הראשון
‫הוא קשור למחלוקת מפורסמת, ‫כמה זמן צריך העולם הזה להתקיים.
‫מצאנו בזה גימל דעות.
‫הדעה הראשונה של רבנו סעדיה ‫גאון, הדעה השנייה של הרמב״ם,
‫הדעה השלישית של אנשי המדע. נכון.
‫רבנו סעדיה גאון אומר לעולם ‫הזה יש גבול, הוא מתקיים,
‫יש לו התחלה, יש לו סוף, שנאמר,
‫והארץ לעולם עומדת, מה זה לעולם? ‫כל ימי העולם.
‫אבל יש סוף לעולם.
‫לא, הוא לא אומר כמה.
‫יש בגמרה ביטוי על כמה, אבל... מה?
‫אני לא יודע, יש כמה אופנים מקורות הגמרה,
‫אבל כל פנים רבנו סעדיה גאון אומר,
‫יש גבול העולם, וזאת למה?
‫לפי העיקרון שכל דבר שיש ‫לו התחלה חייב שיהיה לו סוף.
‫או אם נדייק, זה בדיגוד לדעת הפילוסופים,
‫שאומרים שאין התחלה, ממלא אין סוף.
‫העולם קדמון ועבר, ונצחי ‫בעתיד לפי הפילוסופים.
‫ברגע שאתה מקבל את ‫העיקרון של העולם יש התחלה,
‫כפי שאומר רב סעדיה גאון, ‫ומה שאומרת היהדות בכלל,
‫זה גם אומר, לפי רב סעדיה ‫גאון, שיש לעולם סוף קצה.
‫בסדר? אתם גם ברורים.
‫הרמב״ם סובר במורה נבוכים שלא כך,
‫אלא שיש לעולם התחלה ושאין לו סוף.
‫כן? כלומר, שאלישת השאלה אז,
‫איך יכול להיות העולם מתקיים ללא סוף?
‫כי אף על פי שמצד הטבע, כך אומר הרמב״ם,
‫אפשר שלעולם, כלומר שדבר ‫שיש לו התחלה יש לו סוף,
‫אבל הקב' ברוך הוא יכול להוסיף ‫כוח אינסופי בעולם שהוא סופי במהותו,
‫ולכן העולם עתיד להתקיים לעולם ועד.
‫כך דעת הרמב״ם, כך הוא מספיר גם את הפסוק,
‫והארץ לעולם עומדת, היא ‫תעמוד באמת לעולמי העולמים.
‫מה אומר, מה?
‫כלומר שהעולם לא שפיע את ‫כוחו, אבל הוא לא מובן על המציאות.
‫נכון, נכון.
‫והקב' ברוך הוא הרי מכפת לו לתת אין סוף כוח.
‫כן. זה דעת הרמב״ם.
‫כמובן שהוא צריך להתמודד עם כל המדרשים ‫שמדברים על שיטה אלפי שנאה ואלמה וחד חרוב.
‫יש לו על זה פרק שלם, ממילי פרק ‫כפתט בחלק בין של מורי נבוכים,
‫שמעו מביא את כל מה שדיברו ‫הנביאים והחכמים על הנושא,
‫והוא מסביר.
‫מה אומר המדע המודרני?
‫המדע המודרני מדבר, קודם כל, ‫על זה שכנראה לי יש לעולם התחלה.
‫זה לא בדיוק ברור עד הסוף, אבל זה קרוב מאוד.
‫הרי תיאוריית המפץ הגדול ‫מניחה שיש לעולם התחלה.
‫האם התחלה מאין ממש, או משהו ‫שדומה לאין, בשם כלל נקודה סינגולרית,
‫על זה באמת יש מקום לדיון.
‫הוקינג כתב על זה דברים ‫מעניינים, לא יודע אם נכונים.
‫על כל פנים, זה הרעיון שיש לעולם התחלה.
‫מה עם סוף?
‫אז הנטייה המדעית היום היא ‫לומר, אין הוכחות מוחלטות,
‫אבל זה נראה ככה, שהעולם ‫יתקיים הרבה זמן, אבל ייעלם.
‫אז זה משהו באמצע, בין ‫הרמב״ם לבין רב סעדיה גאון.
‫תודה רבה.
‫תודה רבה.
‫אבל אומר הרב קוק בספר אגרות הראייה,
‫שזה שהשמש עתידה לכבות, ‫זה לא משפיע על הבורסה.
‫הבורסה עמדנה בתהליכים לטווח קצר,
‫קביעת השמש זה לעוד ‫כמה מיליארדי שנים רגועים.
‫כי הסיפור הידוע שפעם ‫אסטרונום, אסטרופיזיקאי,
‫נותן הרצאה ואומר, השמש ‫תכבה בעוד מיליארד שנה.
‫ואז מישהו בקהל מודאג ‫אומר, אמרת מיליארד או מיליון?
‫ברוך אתה אדוני, אלוהינו ‫מלך העולם שהכל יביא.
‫טוב, אז זה בכל מקרה, זה קשור לעכשיו.
‫השאלה היא, למה באמת הרמב״ם ‫כל כך חשוב לו שהעולם לא ישתנה?
‫זה בגלל שהוא משתדל איפה ‫שלא צריך, הוא לא חולק על אריסטו.
‫אריסטו אמר, העולם נצחי, אין ‫בתורה מה שמתנגד לזה, נקבל.
‫אריסטו אמר שהעולם קנבון, התורה מתנגדת,
‫הוא אומר, העולם נברא, אז זה לא נכון. ‫בסדר? זה הוויכוח.
‫כן? הוא מקביל, כן.
‫משלמה העולם הזה מתקיים כל הזמן.
‫כדי שיזכו לחיי העולם הבא.
‫זאת אומרת, תמיד יבלדו אנשים, ‫ותמיד הם יקנו דעת וחוכמה,
‫והדרך לקנות דעת וחוכמה זה בעולם הזה,
‫ואז הם יזכו לחיי העולם הבא.
‫חיי העולם הבא, זה לא תלוי בפנותי.
‫חיי העולם הבא תלוי בחוכמה, ‫לפי מה שהוא הסביר לפני כן.
‫ככל שאתה יותר חכם, כך יש ‫לך יותר שייכות לעולם הבא.
‫מה זה חכם? לדעת את האלוהות.
‫מלך, אי אפשר לדעת את השם, אתה עובר על דברו,
‫לכן צריך גם לקיים מצוות, עידות טובות.
‫זה לא, זה כן, זה כך...
‫מה?
‫כן נכון, נכון. השאלה היא, מהי ‫צורת הקיום של הנשמות אחרי המוות?
‫זה הרמב״ם אומר שמאוד קשה לדעת, למה?
‫בגלל שמה מבדיל בין שתי ישויות חומריות?
‫המקום. מה מבדיל בין שתי ישויות רוחניות?
‫הגוף שבתוכו הם ניתונים, נכון?
‫זאת אומרת, יכול להיות שאני ואתה ‫יש לנו אותה נשמה, ואיננו אותו גוף.
‫עם אלה זה מבדיל ביני לבינך.
‫מה נעשה עם שתי מציאויות שהן לגמרי רוחניות?
‫מה יבדיל ביניהן?
‫אומר הרמב״ם, אם האחד הוא ‫מסובב של השני, זה עדיין נבדל.
‫סיבה, מסובב, סיבה, מסובב.
‫אבל אם יש לך שתי ישויות ‫רוחניות שהן לא ביחס לסיבה,
‫והן באותה מדרגה של השגה.
‫אומר הרמב״ם, הן מתמזגות.
‫זה יהיה דבר אחד.
‫עכשיו, יכול להיות אם ככה, ‫שאם הנשמות משיגות את האמת,
‫אז כל הנשמות מתאחדות זו בזו.
‫ולכן אומר הרמב״ם, כתוב ‫במדרש שברקיע הנקרא ערבות,
‫שם נמצאת נשמתן של צדיקים.
‫לא נשמותיהם, אלא נשמתם של צדיקים.
‫כי יכול כל הנשמות מתאחדות להיות נשמה אחת.
‫זה דבר מעניין. אבל אומר הרמב״ם, ‫אין לנו הרבה מושגים על הדברים האלה,
‫זה בעיקר ספקולציות.
‫יש עוד השלכה לזה שהעולם נצחי, לפי הרמב״ם.
‫אחד מעיקרי האמונה זה שהתורה נצחית, נכון?
‫למה? למה שהתורה תהיה נצחית? מה זה טוב?
‫אומר הרמב״ם, תראה, התורה זו ‫מתאים לעולם הזה, במצב שלו עכשיו?
‫מצוין, נכון?
‫ממילא, כיוון שהעולם נצחי, גם ‫התורה נצחית, כי הן סיבה שהיא תשתנת.
‫הרמב״ם לעומת זה אומר, ‫מאחר והעולם עתיד להשתנות,
‫ממילא גם התורה תשתנת או תתחלט.
‫בעולם אחר.
‫בעולם מקביל, אולי במציאות אחרת.
‫או, אתה נכנס פה לנושא הכואב, ‫מה זה תחיית המתים לפי הרמב״ם.
‫דיברנו על זה בפרק ו' נכון? אתה זוכר בוודאי.
‫מחלוקת הרעבד והרמב״ם.
‫אז נגיד ככה, לפי הרמב״ם יש ‫תחיית המתים, ברור, התורה אמרה,
‫רבותנו גילו לנו שיש תחיית המתים.
‫זאת אומרת שחלק מנשמות ‫הצדיקים עתידות לשוב ולגוף,
‫ולחיות חיים טובים וארוכים ולמות.
‫כדי לזכות לחיי העולם הבא.
‫זאת אומרת, תחיית המתים ‫לפי הרמב״ם, זה אמנם אמת,
‫אבל לא כל כך מובן למה.
‫מה זה טוב?
‫ואז אני הבאתי בפעם שעברה, ‫בנושא הזה, שתי שיטות,
‫שיטת הרלבג והשיטה שלי.
‫זוכרים?
‫אל תגידי ככה, כי זה אומר ‫שמה שאני מלמד זה לשווא.
‫אה... למה חלק מהנשמות?
‫כי אז הוא, זו השאלה למה.
‫למה חלק מהנשמות גם, הוא אומר, ‫ודאי זה רק לצדיקים, לא לרשאים.
‫למרות שיש מדרשים שאומרים ‫שתחיית המתים לצדיקים ולרשאים.
‫לפי, אני מבין את זה ככה, ‫טוב, נגיד את השיטה שלי.
‫שיש נשמות,
‫שלא זכו לחיי העולם הזה.
‫אז הן מתוסכלות.
‫התסכול הזה נטוע בעצמיותן.
‫ולכן צריך לפצות את הנשמות ‫האלה על ידי חיי העולם הזה,
‫נוחים, ארוכים ונחמדים,
‫אבל לא להגזים, אחרי אלף שנה אתה מות.
‫כן, משהו כזה.
‫בסדר? זה, לפי השיטה שלי.
‫יש השיטה של הרלבג, זה משהו אחר.
‫טוב.
‫פרק תשיעי.
‫אף אחד לא רוצה לדעת מה שיטת הרלבג, לא נורא.
‫טוב, א',
‫שיטת הרלבג, כבר אמרתי את זה בשיעור קודם.
‫מה, שכחו?
‫אל תגידי דבר כזה, כי זה אומר שאני...
‫אה, לא היו אותו.
‫היו?
‫לא הסתכלו להשלים.
‫אז בשבילם? אבל מה עם מי האלה שכבר יודעים?
‫הם מוכלים?
‫מוכלים.
‫אבל אם אתה מהמוכלים,
‫זה סימן שאתה יודע מה הראשית את הרלבג.
‫איי, איי, איי, איי, איי, איי.
‫טוב.
‫בקיצור, הרלבג אומר דבר מאוד מעניין.
‫למה צריך להתחיל את המתים?
‫בשביל להביא פעם אחת ולתמיד
‫הוכחה להמיתותה של היהדות.
‫הוא אומר פתאום, אתה יודע מה זה,
‫לאולפן ערוץ 2, פתאום מגיע משה רבנו.
‫וואו, לא יודעים איפה לשים את עצמם.
‫כן? וזה יהיה מתועד.
‫אז זאת אומרת, צריך פעם אחת ולתמיד
‫להוכיח שהיהדות היא אמת על ‫ידי נס שלא נוכל להכריש אותו.
‫כן? זה שיטת הרלבג.
‫זה תואם את שיטתו בכלל לגבי מהות הניסים,
‫בשביל מה הניסים?
‫לפי הרלבג, הניסים נועדו לטיפשים.
‫החכמים מעדיפים שלא יהיו ניסים,
‫כי הם לא אוהבים שינוי המציאות.
‫אבל הטיפשים, מה שמרשים אותם זה הנס,
‫ולכן צריך לעשות, כיוון שרוב העולם טיפשים,
‫נצטרך דחיית אמיתים כדי לסתום להם ת'פה.
‫בסדר? טוב.
‫מה? כן?
‫למה לא הייתה להם בחירה?
‫למה לא? ‫יש נשמות שבחרו להגיע לעולם כזה דפוק.
‫אגב, לפי הרמב'ם, הנשמות אין להן קיום מושלם
‫לפני קניית החוכמה בעולם הזה.
‫כן? תשכלו, כי זה לא הלך טוב.
‫חשבו שיהיה לך להם טוב, זה לא הלך טוב.
‫יש אדם שכל חייו היו חיי צער.
‫מה יעשה עכשיו?
‫הוא אומר יש לך עולם הבא. ‫כן, אבל מה עם עולם הזה? חסר.
‫זה קצת דומה אגב לתורת הגלגול.
‫מה שאדם לא ישלים בגלגול האחד,
‫משלים בגלגול השני או השלישי.
‫עכשיו, מה דעת הרמב'ם על הגלגול?
‫גם אני לא יודע. למה אני לא יודע?
‫כי הוא בשום מקום לא כתב על זה.
‫לא בעד ולא נגד.
‫זה דבר קצת טמוע.
‫כן, הרי בימי הרמב'ם ‫תורת הגלגול הייתה ידועה.
‫כן, היא מוזכרת כבר בספר ‫אמונות ודעות לרבנו סעדיה גאון,
‫שם רב סעדיה גאון מתנגד לתורת הגלגול.
‫אז זה, ברור, מישהו שמדבר נגד.
‫וגם רבי שלמה צרצה בספר ‫מקור חיים פירוש על איבן עזרא,
‫מביא שרבי אברהם בן הרמב'ם ‫היה מתנגד לתורת הגלגול.
‫אבל מה עם הרמב'ם? לא כתוב.
‫שוב, לפי העיקרון של הרמב'ם,
‫שכל נושא הנשמות זה השערות וספקולציות,
‫לכן הוא לא ידבר על זה.
‫אבל זה מאוד מעניין שהתכן שבאמת ‫תורת הגלגול מקובלת על הרמב'ם,
‫רק שהוא לא חושב שזה עיקר באמונה.
‫איך אתה רוצה להגיד שהבן שלו חשב סופריים?
‫זה נכון של אבא שלו, זה לא מדהים.
‫לא, הבן שלו התנגד לגלגול.
‫אולי גם הרמב'ם.
‫זאת אומרת שכל מה שהבן ‫חושב זה סימן שאבא חשב.
‫ככה אתה אומר?
‫אני מכיר מהמציאות שזה לא ככה.
‫טוב, אחרי שסיימנו את פרק שמיני,
‫נראה לי שמן ההיגיון מתבקש ‫שנעסוק בפרק תשיעי, נכון?
‫אבל אז כדאי להתחיל מהלכה הראשונה, הלכה א'.
‫מאחר, זה שאלה, אתם רואים א' פה זה ‫שאלה, בעצם פרק תשיעי מורכב רק משתי הלכות.
‫אבל כל אחת בומבה.
‫זה קשור לשאלה המפורסמת, ‫מדוע לא מוזכר עולם הבא בתורה.
‫כן, הרי איך אומרת התורה?
‫אם בחוקותיי תלכו, מה אתה רוצה?
‫יצחק, מה קורה?
‫מה קורה? מה קורה? אתה מפריע.
‫יצחק?
‫אני רוצה להיות במקום. ברוך לך, תודה.
‫ברוך תהיה, ברוך תהיה.
‫אה, יפה, יפה. אתה במקום.
‫אשריך.
‫טוב, בקיצור, השאלה המפורסמת, ‫התורה אומרת, אם בחוקותיי תלכו,
‫אז יהיה גשם.
‫לא רק שיהיה גשם, יהיה לכם כיף, אתם תסברו.
‫וגם יהיה שלום בארץ, ורודפתם את אויביכם.
‫וגם הקורבנות, מה?
‫והקורבנות יהיו לרצון, והתהלכתי בתוככם,
‫והייתי לכם אלוהים ואתם תהיו לי לעם.
‫אחלה.
‫מה לא כתוב? עולם הבא.
‫היינו מצפים שכתוב בתורה, אם ‫בחוקותיי תלכו, תזכו לחיי עולם הבא.
‫עולם הבא.
‫הדבר הזה גרם לכמה בלבולים במהלך ההיסטוריה.
‫למשל, אצל צדוק וויטוס.
‫צדוק וויטוס, לפי עבודת רבי נתן, ‫היו תלמידים של אנטיגנוס איש סוחו.
‫שהיה תלמיד שמעון הצדיק.
‫ואנטיגנוס איש סוחו היה אומר, אל תהיו ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,
‫אלא היוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ‫על מנת לקבל פרס, ואם הוא הרשמה עם הלחם.
‫כשאנטיגנוס איש סוחו לימד ‫את זה לתלמידיו, הם אמרו, מה?
‫אם ככה, אין עולם הבא.
‫אם אתה אומר שלא על מנת לקבל ‫פרס, כל הדיבורים על פרס זה בלוף.
‫וככה נוסדו הקתות צדוקים וביתוסים.
‫ככה לפי עבודת רבי נתן.
‫עכשיו, מה זה הסיפור הזה?
‫אנטיגנוס איש סוחו חי מתי?
‫תקופת בית שני.
‫קצת אחרי שמעון הצדיק.
‫זאת אומרת בתקופה ‫התלמידית מה שנקרא, בתקופה
‫שבה המלאכים הלניסטים ‫מאלכסנדריה שולטים בארץ.
‫ואז הטענה של המחקרים באוניברסיטה, באקדמיה, ‫שהרעיון של אישרות הנפש היה חדש בישראל,
‫והוא יובא לתוך היהדות מכוח תלמידי אפלטון.
‫כלומר, התנאים קראו את אפלטון ומצאו ‫כן בעיניהם הרעיון שיש אישרות לנפש,
‫ואז הכניסו את זה ליהדות.
‫אבל לפני כן היהדות לא האמינה באישרות הנפש.
‫עד כאן דברי האקדמיים.
‫כך טענו גם הצדוקים בבית שני.
‫בית שני הצדוקים באמת כפרו בחיי העולם הבא.
‫הם אמרו, כל השכר זה בעולם הזה.
‫נשארת השאלה, האם האקדמיים ‫האלה, השם מרחם עליהם, צודקים או לא.
‫זו שאלה טובה.
‫נכון? מה אתה אומר, הם צודקים?
‫לא, יפה, אתה ביהודי נאמן ‫לאורתודוקסיה, ואתה צודק.
‫אפשר על ידי עיון בספר ‫התנאך, בלי להתעמק יותר מדי,
‫לראות שאכן אבותינו ‫האמינו שיש חיים אחרי המוות.
‫אבל מה שכן בולט, זה שהם לא דיברו על זה.
‫זה לא היה במרכז ההכרה.
‫זה נכון, אבל תעזוב אותי מזה.
‫מה שחשוב זה האם ירד גשם או לא ירד גשם.
‫כן, השאלה מה פירוש השאול.
‫שאול בפשטות זה הקבר.
‫עכשיו אפשר בהחלט לדבר על זה ‫שמשתמע בכמה מקומות שבשאול יש נשמות.
‫צד שני כתוב כי אין במוות ‫זכריך, בשאול מי יודע לך.
‫כן, וגם הביטוי לא המתים ‫היא הללויה, ולא כל יורדי דומה.
‫ועוד כמה ביטויים כאלה.
‫בתנאך זה לפה ולשם, אבל עיון מדוקדק ‫בתנאך מראה שאכן אבותינו כן האמינו.
‫אבותינו כן האמינו.
‫בהישארות הנפש, וגם האמינו אפילו ‫בתחיית המתים, אפשר להוכיח את זה.
‫יחיום בטחה?
‫לא, מה?
‫עם הלל בן שחר?
‫כן, זה הלל בן שחר.
‫איך נפלת הלל בן שחר.
‫נכון.
‫נכון, זה אחת הראיות, למרות ששם ‫אתה יכול להגיד שזה מוטיבים פגנים.
‫מוטיבים פגנים שהושאלו מתוך לעג על מלך בבל.
‫כן, אבל בסדר, כל הדברים ‫האלה לא מחזיקים מים.
‫ברור שאבותינו כן האמינו. אלא מה?
‫השאלה היא למה זה לא היה במרכז ‫ההכרה, ובבית שני כן מדברים על זה.
‫אז מי שמעוניין יכול לראות בכלי יקר,
‫על פרשת בחוקותיי, את רשימת ‫כל ההסבירים שניתנו, לא כולם,
‫של רוב ההסבירים שניתנו ‫למה לאוזכר עולם הבא בתורה.
‫מי שרוצה, מלבד ההסבירים המוזכרים ‫שם, יש גם במהר על מפראג, בספר
‫ספר דברת ישראל, וגם ‫בספר אשלה, כן דיברנו על זה,
‫ובאשלה גם זה מוזכר, ויש פה ‫עוד וגם במהר על גבורות השם,
‫למה לאוזכר עולם הבא ‫בתורה, ונכתבו על זה הרבה.
‫אני רוצה להזכיר פה בהקשר הזה רק ארבע דעות.
‫הדעה האחת אומרת שזה די ‫קרוב למה שאומרים החוקרים,
‫הרי אישרות הנפש כן הייתה ידועה במצרים,
‫מצרים כל כולה, המצרי ‫המצוי, הוא חי בשביל החמותו.
‫כל החיים שלו זה כדי שבעולם ‫הנשמות הוא לא ילך לאבא דון.
‫בסדר? ואז התורה בתור מסמך אנטי מצרי,
‫מה רע? עד רבה, מטרה העולם הזה. בסדר?
‫מובא גם בשלה, הרעיון הזה, לא מופרך.
‫וגם זה בא לומר שהתורה ‫נותנת הוכחות למה שהיא אומרת,
‫בדבר שאפשר למדוד בעולם הזה. ‫כי הרי אם אני אגיחה,
‫תקיים מצוות ואתה תקבל ‫שכר ואתה שואל אותי מתי,
‫כך אשתמות. ‫בסדר, אתה רוצה לשקר, ירחיק את דותו.
‫אבל עיקר השיטה, השיטות זה ‫שיטת הרמב״ם ושיטת הכוזרי,
‫שסותרות זו את זו, והשיטה ‫הנכונה היא זו של הרב קוק כמובן,
‫שמיישב ביניהם. ‫אז קודם כל אנחנו נלמד את דברי הרמב״ם.
‫כן, אנחנו מול הרמב״ם, אחרי ‫זה נראה את הכוזרי והרב קוק.
‫לפי הרמב״ם יש פה שאלה, למה ‫לא מוזכר עולם הבא בתורה ועד רבה.
‫משתמע שהשכר זה בעניינים גשמיים בלבד.
‫והוא נקרא, מאחר שנודע שמתן שכרן של המצוות,
‫והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ‫השם הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא,
‫שנאמר למה אני תבלך וערך את הימים,
‫והנקמה שנוקמים מן הרישאים שעזבו ‫עורכות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת,
‫שנאמר היא כרת, תיקרת הנפש היה ונבה.
‫מה הוא זה שכתוב בכל התורה ‫כולה, אם תשמעו יגיע לכם כך,
‫ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך, ‫וכל אותם הדברים בעולם הזה,
‫כגון סובה ורעב ומלחמה ושלום ‫ומלכות ושפלות וישיבת הארץ והגלות
‫והצלחת מעשה והפסדו, ושאר כל דברי הברית,
‫מה זה הוא קורא בעצם את פרשת בחוקותיי,
‫שכל כולה עניינים חומריים, פוליטיים, ארציים,
‫על זה עונה הרמב״ם, כל ‫אותם הדברים, הם מת, היו ויהיו.
‫ובזמן שאנו עושים כל מצוות התורה,
‫יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן,
‫ובזמן שאנו עוברים עליהם, ‫תקרנה אותנו הרעות הכתובות.
‫כל מה שכתוב שם זה תפקוד ‫של המציאות שהוא נכון.
‫ואף על פי כן, אין אותן הטובות ‫הן סוף מתן סחרן של מצוות,
‫ולא אותן הרעות הן סוף הנקמה ‫שנוקמים מעובר על המצוות.
‫אלא כך הוא הכרע כל הדברים.
‫הקב' הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים היא.
‫וכל העושה, כל הכתוב בה ויודעו,
‫דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא.
‫ולפי גודל מעשה ורוב חוכמתו הוא זוכה.
‫ואם, עכשיו איך אדם זוכה לחיי העולם הבא?
‫לפי מעשיו וחוכמתו.
‫מעשים אני יודע לעשות.
‫מה עם חוכמה?
‫חוכמה אני צריך בשביל זה שיעזרו אותי בשקט.
‫שלווה. אם אין לי שלווה ‫בנפש, אין לי מה לעסוק בחוכמה.
‫מה גורם לי לצאת מן השלווה?
‫או רעב או מחלה או רדיפה.
‫כשאדם רעב, חולה או נרדף, ‫הוא לא יכול לעסוק בחוכמה.
‫או אם הוא עוסק, הוא עוסק בצורה מאוד צולעת.
‫ואז אם הוא לא יוכל לעסוק ‫בחוכמה, איך יסיג חיי העולם הבא?
‫לכן אומר לנו הרמב״ם כך,
‫ויבטיחנו בתורה שאם נעשה ‫אותה בשמחה ובתובת נפש
‫ונהגה בחוכמתה תמיד,
‫שיסיר ממנו כל הדברים ‫המונעים אותנו מלעשותה כגון,
‫חולי ומלחמה ורעב וחיות זה בהן.
‫וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות ‫את ידינו לעשות התורה כגון,
‫סובה ושלום וריבוי כסף וזהב,
‫כדי שלא נעסוק כל ימנו ‫בדברים שהגוף צריך להם,
‫אלא נשב פנויים ללמוד בחוכמה ולעשות המצווה,
‫כדי נזכה לחיי העולם הבא.
‫מה לא עובד במציאות?
‫אז זה כבר שאלה נוספת, אבל קודם כל,
‫מה שאנחנו רואים זה שלפי הרמב״ם,
‫זה שהתורה אמרה יהיה לכם כסף וזהב,
‫זה לא בגלל שאתם אוהבים כסף וזהב,
‫אלא בגלל שכסף וזהב זה מועיל מאוד,
‫אם יש לי הרבה כסף, הרבה זהב,
‫אני יכול להשתחרר מהרבה פעולות של העולם הזה.
‫בסדר? ואז אני יכול לעסוק בחוכמה.
‫זה לפי זה שהמטרה היא העולם הבא.
‫נשארת השאלה אז למה התורה לא אמרה,
‫בנוסף לזה שיהיה לכם פירות לאכול,
‫בנוסף לזה זה תיקון לחיי העולם הבא.
‫זה הרמב״ם הסביר לפניכם,
‫שאת טובת העולם הבא אי אפשר להשיג.
‫אין לנו בני אדם מושג ‫שמתאר בצורה נכונה ומדויקת
‫את חיי העולם הבא, ולכן התורה לא תכתוב שקר.
‫היא תכתוב רק מה שאני יכול לבחון בחושים,
‫ועולם הבא היא מאשירה את זה לחכמים.
‫בסדר? אז שמה אתה אומר?
‫שבמציאות אנחנו רואים ‫שפרשת בחוקותיי לא עובדת.
‫נכון? זה מה שאתה אומר.
‫אנחנו רואים צדיקים שסובלים,
‫אנחנו רואים רשעים שהם חיים בסבבה ובכיף.
‫נכון? זה שאלה של צדיק ורע לא,
‫רעשה וטוב לא. נכון?
‫שאלה שמשה רבנו שאל.
‫נכון, זה שאלה מוקעת, ‫כי אנחנו לא נולדנו אתמול.
‫אמת, שלא נולדנו אתמול, ואפילו לא שלשון.
‫כן, נו, מה?
‫אבל, אם רמנו שאלים שזה,
‫אמרנו, זה בשבילי של חיים,
‫נכון.
‫אז מה לא צדיק זה רע, זה ‫צדיק, זה לא יכול להיות צדיק.
‫נכון. למה זה שאלה יותר גדולה.
‫נכון, למה זה שאלה יותר גדולה.
‫אבל מה אומר, למה התורה כתבה את השכר הזה?
‫כי השכר הזה הוא זה שמאפשר ‫לך לזכות לחיי העולם הבא.
‫אז מה זה אומר שזה לא עובד?
‫זה אומר שמישהו...
‫אז זה שזה לא עובד, זה שיש צערות בעולם,
‫צדיק ורע, לא, רעשה וטוב, לא.
‫אז כבר נכתב על זה ספר שלם בתנ״ך.
‫הוא שמו? יוב. בסדר?
‫וגם יש לרמחל ספר שלם,
‫הנקרא דעת תבונות, גם הוא עוסק בשאלה הזאת.
‫נכון, אז כך שכמו שאמרת ‫בצדק, לא נולדנו אתמול,
‫ולכן, וגם בספר מורה נבוכים הרמב״ם דן בזה.
‫הרמב״ם כותב, שמע מספר ‫פרקים ארוכים ומשמעותיים
‫על שאלת הסבל האנושי ועל ספר יוב.
‫בוודאי קראת את פירוש הרמב״ם ליוב,
‫במורה הנבוכים.
‫אז שם הכל מבוער.
‫אבל שאלת צדיק ורע, לא,
‫זה תמיד, אם באמת זה היה לגמרי נכון,
‫מה שכתוב בהרשת בחוקות ההי,
‫כשהיינו רואים מישהו סובל, היינו אומרים,
‫אה, אתה חוטא.
‫אם אנחנו רואים מישהו שחי ‫בטוב, הוא רואה סימן שאתה צדיק.
‫הרמב״ם צדיק אחרי הספר הזה.
‫למה הוא כותב את זה, ‫כאילו הוא מתעלם מהמציאות?
‫אה, הוא כאילו מתעלם מהמציאות.
‫כן, כי זה לא הנושא שלו.
‫הנושא שלו זה לא להגיד לך,
‫הוכחות לזה שהעולם הוא טוב,
‫ושהקב' ברוך הוא מקיימת בריתו.
‫הוא מסביר למה זה כתוב בתורה,
‫בהקשר של מטרת החיים.
‫זה הנושא שלו.
‫בסדר?
‫אז לכן הוא אומר, בעצם לפי הרמב״ם,
‫המטרה היא בוודאי, ללא שום ספק,
‫חיי העולם הבא.
‫וכל מה שכתוב בתורה, שהוא מחוץ לעניין,
‫זה בגלל שזה המכשירים לחיי העולם הבא.
‫בסדר?
‫גם מדינת ישראל, המלכות, כן,
‫העצמאות, כל הדברים האלה,
‫הם הנצרכים בשביל לזכות לחיי העולם הבא.
‫בלי מלכות אין שמחה.
‫אם אין שמחה, אין נבואה.
‫אין נבואה, אין עולם הבא.
‫בסדר? טוב, אז בואו נראה.
‫וכן הוא אומר בתורה,
‫אחר שיבטיח בטובות העולם הזה,
‫עוד צדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות.
‫זאת אומרת, אם זה בא אחרי
‫מה שיבטיח לנו את טובות העולם הזה,
‫משמע שאחרי טובות העולם הזה יש עוד טובה.
‫עוד צדקה תהיה לנו.
‫צדקה כמובן הזכות.
‫זכות תהיה לנו לפני הקב' קור,
‫כי נשמור לעשות.
‫וכן, הודיענו בתורה,
‫שאם נעזוב התורה ‫מדעת, ונעסוק בהבלי הזמן,
‫כי עניין שנאמר,
‫וישמע נישורון ועברת,
‫שדיין האמת יסיר מן העוזבים
‫כל טובות העולם הזה,
‫שהן חיזקו ידיהם לבעות,
‫ומביא עליהם כל הרעות
‫המונעות אותם מלקנות העולם הבא,
‫כדי שיעובדו ברשעם.
‫כן, זה דומה למה שהוא אמר
‫על עונשו של פרעה.
‫שפרעה, עונשו היה,
‫שתנטל ממנו הבחירה החופשית,
‫כדי שהוא לא יוכל לחזור בתשובה.
‫אז גם עם ישראל,
‫כשהוא עובר על דבר ה'
‫נמנעת ממנו התשובה,
‫על ידי כל הרעות
‫שמאכירות את רוחו,
‫ומונעות ממנו מלהשיג את האמת.
‫שזה הפתח לחיי העולם הבא.
‫בסדר?
‫טוב, הוא שכתוב בתורה, ‫תחת אשר לא עבדת את ה'
‫ועבדת את אויביך,
‫אשר שלכם הוא ה' בך.
‫נמצא, פירוש כל אותן הברכות והכללות
‫על דרך זו. כלומר,
‫אם עבדתם ה' בשמחה ושמרתם דרכו,
‫מה שפיע לכם?
‫הברכות האלו מרחיק הכללות מכם?
‫עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה
‫ולעסוק בה, כדי שתזכו לך
‫יועלם הבא,
‫ואיתב לך לעולם שכול לא טוב,
‫ותאריך ימים לעולם שכול לא ארוך,
‫ונמצאתם זוכים לשני העולמות.
‫לחיים טובים בעולם הזה,
‫המביאים לחיי העולם הבא.
‫שאם לא יקנה פה חוכמה,
‫ומעשים טובים אין לו,
‫במאיזכה שנאמר כי אין מעשה,
‫וחשבון, ודעת, וחוכמה,
‫בשאול אשר אתה הולך שמה.
‫ואם עזבתם את ה' ושגיתם את ה'
‫ואתם מתעסקים במאכל, ‫ובשתה, ובזנות, ודומה להם,
‫ואתם מתייחסים לעולם הזה כאל זירה של הנאות,
‫מביאה לכם כל הכללות האלו,
‫ומסיר כל הברכות,
‫עד שאיחלו ימיכם בבהלה ופחד.
‫זה כאן רואים את,
‫שהרמב״ם חושב על הכללות שבפרשת כתבו.
‫ולא יהיה לכם לב פנוי, ‫ולא גוף שלם לעשות המצוות,
‫כדי שתעובדו מחיי העולם הבא,
‫ונמצא שאיבדתם שני עולמות.
‫שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה,
‫בחולי ובמלחמה, הוא רעבון,
‫אינו מתעסק, לא בחוכמה, ולא במצוות,
‫שבהם זוכים לחיי העולם הבא.
‫כלומר, לפי הרמב״ם,
‫עולם הבא, הוא בא ‫בעקבות המחשבה של האדם,
‫המתפנה לדעת את ה'
‫בסדר?
‫זה ברור.
‫עכשיו, רבי יהודה הלוי,
‫בספר הכוזרי,
‫אומר את ההפך הגמור ממה שקראנו כאן.
‫שואל אותו מלך כוזר,
‫לא, שואל החברת מלך כוזר,
‫תגיד, מי שראה את המעמדים הגדולים
‫שבהם נגלה כבוד שמיים,
‫האם אדם כזה ירצה למות?
‫אומר, המלך, בוודאי.
‫אדם שראה שיש מלכות שמיים,
‫הוא רוצה למות, כי הוא רוצה להיפגש
‫עם הרוחניות המוחלטת,
‫לקיים דיאלוג עם הקב' ברוך הוא.
‫אומר לו, חבר, לא, ‫פספסת, זה לא נכון,
‫כי אם כך, היה צריך שיהיה כתוב בתורה,
‫אם בחוקותיי תלכו, תזכו לחיי העולם הבא.
‫אבל התורה דיברה על משהו אחר.
‫סימן, אומר רבי יהודה הלוי,
‫שמטרת האדם היא העולם הזה.
‫זאת אומרת,
‫שהקב' הוא יתהלך בתוכנו,
‫על ידי שיתרבו הנביאים במדינה שלנו,
‫וריבוי הנביאים יהיה סימן לזה
‫שהשם שוכן בקרבנו,
‫ויהיה גם שפע וסובע בעולם הזה,
‫מבחינה חומרית,
‫כי בעצם לזה התכוון הקב' הוא,
‫כשברא את העולם התחתון,
‫שאנחנו נקדש אותו.
‫זה עולם הזה.
‫זה מה שכתוב, ורבי לוי יצחק פרדיצ'ב
‫נהיה לי להסביר את זה ‫ככה, השמיים שמיים לשם,
‫והארץ נתן לבני אדם לעשות אותם שמיים.
‫כן?
‫כי הרי השמיים כבר שמיים,
‫השמיים שמיים לשם.
‫אבל הארץ עוד לא שמיים,
‫אז צריך, נתן אותה לבני אדם,
‫שיעשו את הארץ שמיים.
‫פירוש יפה, לא?
‫טוב.
‫באמת, יש היום כל האמצעים הנדרשים,
‫כדי להפוך את כל כדור הארץ כולו,
‫לגן עדן עלי האדמות כפשוטו.
‫בסדר? למה זה לא קורה?
‫בגלל סיבות מוסריות,
‫שהמשאבים של האנושות מוקצים להשמדה עמונית,
‫במקום להיות מושקעים לרווחת בני האדם.
‫כן?
‫ושזה כנראה סיבות חזקות מאוד בתוך היצר הרע.
‫עד כאן ברור?
‫טוב. ומפני זה,
‫אז זה רבי יהודה ליבי.
‫רבי יהודה ליבי, אם כן, חולק על הרמב״ם,
‫אומר, המטרה זה העולם הזה.
‫מי צודק?
‫הרב קוק.
‫כן. מה אומר הרב קוק?
‫הוא ממש תלוי אם אתה בבית ראשון או בבית שני.
‫בבית ראשון,
‫העולם הזה היה עולם שכדאי לחיות בו.
‫מבית שלי והלך, העולם הזה הפך להיות גאינום.
‫אז אם ככה,
‫בשביל מה לחיות בעולם הזה?
‫לכן, מאותה שעה,
‫מתחילים לדבר על עולם הבא
‫בצורה יותר ממשית,
‫בתוך שאיפת החיים של האדם אחרי המוות.
‫קודם כל, אז אם כן, בית ראשון, בית שני.
‫בבית ראשון, הרב יהודה הליבי צודק,
‫בית שני, הרמב״ם צודק.
‫ובעצם, מנם חולקים זה על זה.
‫מה אתה אומר?
‫מה לא מוזכר במשנה?
‫מה לא מוזכר במשנה?
‫הרב אמר שמי שמתחיל לתעסק בעולם הבא,
‫זה גם עולם הגמרא.
‫זה נגלה, כן, אבל לא במשנה.
‫אני בהלם טוטלי מדבריך.
‫אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי,
‫ולא עוד, אלא שהם לא נכונים.
‫אני לא אמרתי מעולם שהמשנה והגמרא
‫לא מדברים על עולם הבא, ‫אבל הם מדברים על עולם הבא.
‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
‫זה משנה במסכת...
‫במסכת...
‫לא...
‫אבל כן, זה כן במסכת סנירין, סליחה, כן.
‫זה במסכת סנירין, פרק חלק, כן?
‫שם כל הפרק הוא לא מדבר על עולם הבא,
‫שיש מלא מדרשים על ‫עולם הבא, אני לא מבין אותו.
‫האומר אין תחיית אמיתית מן התורה,
‫אינו חלק לעולם הבא.
‫גם הגמרא אומרת שאחר, אם הוא היה קורא בתורה
‫וערכת ימים ליום שיקולו ‫ארוך, לא היה נופל לאן שנפל.
‫אז אם ככה, המשנה והגמרא ‫אומרים שמוזגר עולם הבא בתורה.
‫איפה הם רואים את זה? ‫בכל מיני רמזי רמזים, אבל הם רואים.
‫לעומת זה, בבית שני זה ‫לא רמזי רמזים, זה גלול.
‫בסדר?
‫יש ספר שנקרא מקבים ד'
‫אתה מכיר?
‫כן.
‫יש מקבים א' ומקבים ב' ‫שזה על תולדות החשמונאים.
‫מקבים ג', שזה בכלל לא ‫קשור לנושא, זה נושא אחר.
‫ומקבים ד' זה התיאור של חנה ושבעת בניה.
‫עכשיו, הסיפור של חנה ושבעת בניה, ‫זה הגרסה הקדומה של הסיפור הזה,
‫מראה שם עניינו של הסיפור להראות שאם ‫משפחה שלמה הייתה מוכן להרגע על קידוש השם,
‫זה בגלל שהם מאמינים בחיי העולם הבא.
‫את...
‫מה?
‫אה?
‫בית שלישי.
‫בבית שלישי לא צריך להאמין לא בחיי ‫העולם הזה ולא בחיי העולם הבא, הכל מתאחד.
‫יש סינתזה דיאלקטית שמחברת משנה דברים.
‫נכון?
‫אבל בימינו, אנחנו רואים ‫שהאמונה בחיי העולם
‫הבא היא מהאמונות ‫החלושות ביותר אצל היהודים.
‫עוד יותר חלוש האמונה בגיהינם.
‫זאת אומרת שסך הכל היהודים הם אופטימיים.
‫מה אתה אומר?
‫האם זה נכון להגיד שבבית ראשון, בגינתו,
‫בגינה הייתה יותר דמייה,
‫הייתה יותר איכות של כשהוא עושה משהו טוב,
‫אז הוא מקבל את זה כמבת פרק ובמידה ‫אחרת הוא מקבל את הדברים האלה.
‫לא מדויק.
‫לא בדיוק.
‫בבית ראשון מה שהיה חשוב זה ‫לא היחיד, לא הפרט, אלא הכלל.
‫אנחנו מתנהגים כראוי, יש גשם לכולם.
‫כן?
‫מלך ישראל מנצח במלחמה.
‫לא אני באופן פרטי.
‫זה גם יש גם גורל פרטי ‫שיש לי בן שעובד בשדה שלי,
‫הנחלה שלי עוברת הלאה.
‫יש כאלה גם לדבר הזה.
‫הנושא של גאולת הנחלה ‫הוא מאוד חשוב בבית ראשון.
‫בבית שני יש כבר,
‫מעדיפים שהאדם יהפטור בחליצה ולא ביבום.
‫אבל, כלומר כשהעולם הזה הופך להיות גאינום,
‫אז לא כדאי לדבר על העולם הזה בתור מטרה,
‫כי זה מצחיק את האנשים,
‫אז לדבר על עולם הבא.
‫כי הסיפור המפורסם על רבי נחמן מברסלב,
‫עם תלמידיו, שנכנס לבית המדרש.
‫את מכיר את הסיפור?
‫רבי נחמן מברסלב, אתה לא זוכר?
‫כשהוא נכנס, לא ראית את רבי נחמן אז,
‫עוד לא הייתה בחיים, כן.
‫רבי נחמן נכנס לבית המדרש,
‫והוא שמע את התלמידים ‫שלו מדברים על עולם הבא.
‫אז הוא אמר להם,
‫עניין עולם הזה ועולם הבא,
‫כל העולם אומרים שיש עולם הזה ועולם הבא.
‫זה שיש עולם הבא, אומר רבי נחמן, ברור.
‫איך לא? חז'ל אמרו שיש עולם הבא,
‫אז אנחנו יודעים שיש עולם הבא.
‫אבל עולם הזה צריך אמונה גדולה,
‫להאמין שיש עולם הזה.
‫כי פה זה הגאינום.
‫עכשיו, בימי רבי נחמן, זאת הייתה האמת.
‫העולם הזה היה גאינום.
‫אבל עכשיו אנחנו בעידן אחר.
‫יצאנו מעבדות לחירות.
‫אז זה כבר,
‫האור הוא הרבה יותר גדול מהחושך.
‫אז יש אנשים שנתפסים בחושך,
‫כדי לא לראות את האור.
‫אבל הרוב היום זה האור.
‫זה, אומרים את זה בתפילה.
‫בתפילת העמידה,
‫ותחזנה עינינו בשופך לציון, לרחמי.
‫מה זאת אומרת ותחזנה עינינו?
‫זאת אומרת, יש סכנה למחלת ‫העיניים, דווקא בזמן הגאולה.
‫אלא הכוונה,
‫כשאתה שב לציון,
‫שיהיו לנו העיניים לראות את זה.
‫ותחזנה עינינו בשופך לציון.
‫כי אם לא, אנחנו לא נראה שאתה חוזר.
‫זה העיקרון,
‫שמי העיוור כאים עבדי,
‫ומי העיוור כמלאכי יש לך.
‫מי אומר את זה?
‫ישראה וענבים.
‫זאת אומרת, שהעבד השם,
‫הוא כל כולו עשוי להיות עיוור למציאות החדשה.
‫בסדר? טוב.
‫ומפני זה,
‫הלך הבית.
‫אז זו, זה הבנו כן,
‫רבי יהודה הלוי, הרמב״ם,
‫והרב חוק.
‫הלך הבית.
‫ומפני זה,
‫נתעבור כל ישראל,
‫נביאיהם וחכמיהם, וחכמיהם,
‫לימות המשיח.
‫נשאלת השאלה, אם המטרה זה עולם הבא,
‫מה אכפת לך לימות המשיח?
‫כן, בהקדמת פרק חלק,
‫הרמב״ם אומר על,
‫מה תכלית של העשייה הטובה.
‫אז הוא אומר, יש אנשים שרוצים ימות המשיח.
‫ויש כאלה שרוצים גן עדן,
‫מקום חומרי,
‫שבו יהיו עצים טובים וכו'.
‫יגלה אותו הקב".
‫לעתיד לבוא.
‫ויש כאלה שאומרים,
‫שכל מטרת החיים,
‫זה לאכול ולשתות.
‫וכל מיני דברים וכו'.
‫אומר הרמב״ם,
‫והתנה של משנתנו,
‫עזב את כל אלה,
‫והתרכז בעיקר,
‫שהוא, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
‫זהו, טוב.
‫אם הופיע הרמב״ם שרם, הוא נצחי.
‫נו,
‫אז מה?
‫ימות המשיח, מה זה?
‫ימות המשיח, לבי הרמב״ם,
‫הוא כותב את זה במספר מקומות,
‫הוא הזמן שבו תשוב המלכות לישראל.
‫זה נצחי, זה דקות, זה פעם אחת.
‫כן.
‫טוב.
‫איפה אנחנו?
‫ומבנה זה,
‫נתעבור כל ישראל, נביהם ‫וחכמיהם, נמות המשיח. אבל למה?
‫כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות להם
‫לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן.
‫אני רוצה שקט, אני רוצה שיוכל לעסוק בתורה,
‫שייתנו לי לקקם את המצוות כראוי,
‫רד ממני.
‫אז זה, בשביל זה צריך שיבוא המשיח,
‫בשביל להיכנס לפנסיה מוקדמת ארוכת שנים. כן.
‫תגיע בסוף לדת אלוהים.
‫לא, ייחוד שלם עם השם, זה ביטוי לא רמבמיים.
‫אנחנו עוזרים לפי הרמבם.
‫זה הרמבם, שהאדם זוכה לדבקות,
‫בשם, לא עם השם.
‫הוא זוכה לדבקות במובן הזה שהוא מממש
‫את מה שבשבילו הוא נברא, שזה השכל שלו.
‫ויהיה כל העסק של העולם כולו,
‫לא יהיה אלא לדעת את השם בלבד.
‫כן.
‫זה כך הוא כותב בייחוד מלאכים. מה?
‫טוב, בסדר.
‫עכשיו,
‫אז זה מה שאומר כאן, ‫ומפני זה, ומפני זה,
‫ללמוד את המשיח,
‫וימצאו להם מרגוע,
‫וירבו בחוכמה,
‫כדי שיזכו לחיי העולם הבא,
‫לפי שבאותם הימים תרבה הדעה והחוכמה באמת,
‫שנאמר, כי מלאה הארץ דעה את השם.
‫כלומר, יבוא זמן,
‫שבו,
‫העסק של כל העולם כולו,
‫היא רק לדעת את השם. מלאה הארץ דעה.
‫על זה נאמר, לא יראו ולא ישחיתו.
‫ונאמר,
‫ולא ילמדו עוד איש את ראהו ואיש את אחיו.
‫ונאמר,
‫ועשירותי את לב האבן מבשרכם.
‫כלומר, שהמטרה היא לחיות בסבבה,
‫כדי לדעת את השם.
‫רגע, רגע, רגע, נזכרתי משהו.
‫לא זוכר, כן, לא, בסדר.
‫מפני ש... אה, כן, אפשר לומר.
‫בימינו, אנחנו רואים שיש שינוי ‫שחל במתיים שנה האחרונות,
‫בעיקר בחלק המערבי של העולם,
‫שלרוב בני האדם יש זמן פנוי.
‫לפני מתיים שנה, מספר ‫האנשים שהיה להם זמן פנוי,
‫היה אפשר לספור בקלות.
‫זה היה אחוז מזהרי ביותר של החברה האנושית.
‫רוב בני האדם היו עסוקים יום ולילה בפרנסתם.
‫ופתאום, ההתפתחות הטכנולוגית ‫גרמה שיש לבני האדם זמן,
‫וזה אפילו נחשב כמעט כאחד מזכויות האדם,
‫זכות לפניי,
‫לתרבות, לבילוי.
‫מה זה בילוי? במישור לבליה.
‫כלומר, בזבוז הזמן, לסרוף את החיים.
‫עכשיו, זה תופעה מיוחדת,
‫עם הסכנות שלה.
‫הסכנות ברורות.
‫הסכנות זה, כמו שאומרת המשנה,
‫שהבתלה מביאה שעמום,
‫והשעמום מביא לידי זימה.
‫כלומר, באמת, החברה ‫המודרנית היא מאוד זימתית,
‫בגלל שהיא גם משועממת.
‫משועממת.
‫אז אחת הסכנות.
‫מצד שני, אי אפשר לומר שזה סתם.
‫אז אם זה הגיע, אז צריך לדעת במה למלא.
‫למלא בדעת השם.
‫ונאמר בסרטית לביון בסרחם,
‫מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד,
‫בעל חוכמה יהיה יותר משלומו,
‫ונביא גדול הוא, קרוב למושה רבנו.
‫יותר משלומו, אפשר להבין.
‫כתוב שעל שמו שהוא היה חכם,
‫מכל האדם. איזה בני אדם?
‫שבתקופה שלו, כך אומר הרמב״ם במורה נבוכים.
‫שהוא היה החכם הגדול בדורו.
‫והרי היה ששם הביאו דוגמה, ממי?
‫מכרכול ודרדא, בניהם החול.
‫זאת אומרת שאפילו מהם הוא היה חכם.
‫למה אתה מביא דווקא אנשים שחיו בימיו?
‫כי ביחס לימיו הוא היה חכם מכל אדם.
‫אבל יכול להיות שהמלך שיעמוד מזרע דוד,
‫יהיה חכם משלומו. יש על זה גם יסוד,
‫כיוון שהעיסוק בחוכמה הלך והתרבה
‫במשך מאות בשנים אצל בני האדם,
‫אז בסוף מגיעים למושגים יותר ברורים
‫מאשר בימי שלומו. אבל מה עם נבואה?
‫ונביא גדול הוא, קרוב למושה רבנו.
‫למה לא כמושה, או גדול ממושה?
‫מה מפריע לרמב״ם שיהיה ‫המשיח גדול בנבואה ממושה?
‫מה?
‫מי אמר לך את זה?
‫הרמב״ם אומר את זה.
‫אבל הרמב״ם אומר את זה ‫כדי לא לסתור את הרמב״ם.
‫מה כתוב בתורה?
‫מה כתוב בתורה?
‫מה כתוב בתורה? אמרת שזה כתוב בתורה.
‫חשבי שאתה כתבי את הפסוק בברכה.
‫ולא קם נביא עוד בישראל כמושה.
‫אז אתה אומר שזה כן כתוב.
‫כן, זה מה שכתוב.
‫מה הפסוק אומר? ‫ולא קם נביא עוד בישראל, אבל אולי יקום.
‫מי אמר ש... לא קם, אבל אולי יקום.
‫עכשיו בספר ילכות שמעוני,
‫על הפסוק בישעיהו,
‫הנה יזכיל עבדי ירום וניסה וגבה מאוד.
‫ירום וניסה גם ממושה.
‫נכון? הרמב״ם לא אוהב את זה.
‫הוא אומר לו לא, כשאמרו ‫ממושה, הכוונה קרוב למושה.
‫מה הסיבה של הרמב״ם זה מפריע שמושה,
‫כלומר שמישהו יעבור את מושה?
‫יפה, כי התורה יכולה אז להשתנות.
‫כלומר אם התורה ניתנה לפי ‫מידתו של הנביא הגדול הזה,
‫אבל אם יביא שם הוא יותר ‫גדול, יכולה להיות תורה אחרת.
‫לפי הרמב״ן כן.
‫נכון, לפי הרמב״ן כן, אתה צודק.
‫אנחנו קוראים לו רמב״ם, מה אתה אומר?
‫זה מה שאומר, ראשתו ככה ‫לא יותנה את זה, מה שענה.
‫מה זה נהיה?
‫שמה?
‫פוטנציאל יותר גבוה לאנשים אחרים.
‫אז אתה מקשה לרמב״ם.
‫אני אתן לך תשובה חרידית.
‫מה הרמב״ם לא ידע את זה?
‫טוב.
‫כן, כן, אפשר, אפשר.
‫הרי מה מפריע לרמב״ם?
‫שהתורה נצחית, נכון?
‫למה היא נצחית? כי העולם לא משתנה.
‫אבל אם העולם משתנה גם הרמב״ם יסכים.
‫בספר העיקרים, לרבי יוסף ‫אלבו, הוא כותב, שהרמב״ם אמר,
‫שלא היה מעורה גדול מסיני.
‫אבל הוא אומר, רבי יוסף אלבו,
‫רבים יהיה גדול מסיני.
‫יהיה גדול מסיני, אז נדבר.
‫הוא מביא גם מדרש שאומר את זה.
‫כלומר, הוא מפרש את המדרש באופן כזה.
‫מה?
‫בסוף האלף השביע, העולם יחרב.
‫בסוף האלף השביע, העולם יחרב.
‫יאיין עקבודו בספר מורה הנבוכים חלק בית.
‫נדמה לי פרק קפטט,
‫ששם הרמב״ם מביא את כל המאמרים,
‫גם מהנביאים וגם מחזל,
‫שהולכים בכיוון הזה,
‫ומבייר אותם.
‫אני חושב שאני אמרתי את זה אפילו בשיעור הזה.
‫היום אפילו.
‫מה?
‫להגיד שעולם לא יחרב.
‫נכון, כי לא יחרב.
‫אז יש לו פרשנות משלו לכל דברים.
‫ולפיכך, ילמד כל העם,
‫ויורא אותם דרך השם.
‫כלומר, בשביל מה יש משיח?
‫ויש משיח, והוא יבוא ללמד אותנו.
‫את מי הוא ילמד אגב?
‫את הגויים, בעיקר.
‫ויבואו כל הגויים לשומעו.
‫שנאמר,
‫והיה ואחרי את הימים נכון ‫יער בית השם בראש הערים,
‫וסוף כל השכר כולו,
‫והטובה האחרונה שאין להי הפסק בגיראון הוא,
‫חיה עולם הבא.
‫אבל, ימות המשיח הוא העולם הזה,
‫ועולם כמי נגו הולך,
‫אלא שהמלכות תחזור לישראל.
‫זה לפי זה שדוד בן גוריון ‫מילה פונקציה משיחית, נכון?
‫והוא זה שהשיב את המלכות לישראל.
‫וכבר אמרו החכמים הראשונים,
‫אין בין העולם הזה ימות המשיח,
‫אלא שעבוד מלכויות בלבד.
‫הוא אומר את זה,
‫אחרי שבפרק הקודם,
‫הוא הביא את הנביא רבי יוחנן,
‫שאמר שכל הנביאים לא ניברו אלא ימות המשיח,
‫אבל עולם הבא אין לו רעת.
‫וזה היה הלבי המשיח.
‫וזה היה הלבי המשיח.
‫וזה היה הלבי המשיח.
‫אבל עולם הבא אין לו רעת.
‫אילו אם זה עתיך,
‫והגמרא אומרת שהמאמרים האלה חלוקים זה על זה.
‫על זה דיברנו בפעם הקודמת.
‫יאללה!

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/798323368″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 14

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' ה' - הגיהנם ועונש הכרת | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

סוף הלכות תשובה לרמב"ם פרק י', א' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 53 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/798323368″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ח’ ח’ – העולם הבא | הרב אורי שרקי

54:52

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: