צדיק ותמים

פרשתנו פותחת בחטא דור המבול ועונשו” ומסיימת בחטא דור הפלגה ותוצאותיו. על נוח נאמר “איש צדיק תמים היה בדורותיו”. נח מוכתר כאן בשני תארים. ובהמשך (ז א) “כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה”. מדוע כאן תואר אחד” צדיק?רש”י במקום עונה: מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו (שם) וכולו שלא בפניו (ו ט שם).
ר’ יוסף קארו מתרץ: כידוע חי נח בדור המבול” ובדור הפלגה. דור המבול היה מושחת בעיקר מבחינה מוסרית” גזל עריות ושפיכות דמים. עברות שבין אדם לחבירו” כנאמר “כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ” וכן “כי מלאה הארץ חמס…” ובניגוד לזה עומד הצדיק” המקפיד על קיום יחסי אנוש תקינים בין אדם לחברו. ואילו דור הפלגה היה מושחת מבחינה אמונית בין אדם למקום. כדברי חז”ל: “אמרו נעשה קרדומות ונעלה לשמים” ונלחם עמו” (בר”ר נח). ומולו עומד תמים” המציין שלמות בין אדם למקום כנאמר: “תמים תהיה עם ה’ אלקיך”. ולכן כשמתייחס הפסוק לכל חיי נח הכוללים את דורות המבול והפלגה הכינוי כפול: “צדיק תמים היה בדורותיו” – לא דור אחד” אלא בשני דורות (מבול ופלגה).
הפסוק (ז א) “אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה” מתייחס לדור המבול בו היתה השחתה מוסרית ולכן נאמר רק צדיק.
“ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים” ר’ אלעזר אומר “ודברים אחדים – דברים אחודים (סגורים” לא מפורשים) מעשה דור המבול נתפרש” מעשה דור הפלגה לא נתפרש…”
רש”י” הדן בהערכתה של מידת חומרת החטא” לעומת חומרת העונש בדור המבול והפלגה” אומר (יא ט) “וכי איזו קשה? של דור המבול או של דור הפלגה? אלו (מבול) לא פשטו ידם (כפרו) בעיקר” ואלו (פלגה) פשטו יד בעיקר להילחם בו. אלו נשטפו במבול ואלו לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם” ואלו היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם” שפה אחת ודברים אחדים” ולפיכך הקל בעונשם”.
שואל האוה”ח: מה באמת היה חטאם של דור הפלגה? “יש לתת לב לתור בעניין דור הפלגה” מה היה דעתם לבנות העיר והמגדל? 1. אם כוונתם לכפור בה’ מדוע לא נזכר בפסוק?
2. ובנוסף” העונש קל מדי 3. נאמר בפסוק “ועתה לא יבצר מהם” כל אשר יזמו לעשות – משמע כאילו ירא ה’ כביכול שיילחמו בו. 4. באדר”נ יא כי מרצון ה’ שיתעסקו בבניין העולם. ומדוע יש להענישם?
משיב האוה”ח הקדוש: העולם מתחלק לשלושה חלקים. שליש ישוב” שליש מדבר ושליש ים.
במקום שבו לא חי אדם” המקום הופך למדבר שממה. מטרת הבורא בבריאת העולם: “מילאו את הארץ וכבשוה”. ובזה שרצו לרכז את כולם תחת מגדל אחד ושלטון אחד” פוגעים הם במטרת הבריאה. ליישב שליש התבל. כנאמר (ישעיה מ נב” ע’ רש”י שם) “וכַל בשליש עפר הארץ”‘ לזה אמר ה’ כי הדבר הזה אינו נכון בעיניו והוא דבר שיכולים להשיגו להיותם בעלי בחירה ורצון במעשה הגשמי. ולכן גזר אומר להפר עצתם ולבלול שפתם” שאז בהכרח יהיו נפרדים וכל אחד יבקש לו מקום”… ועל ידי כך תתפתח הארץ ובזה נעשה שליש העולם יישוב. יש בזה הסוד כידוע ליודעי ח”ן וכמעט יהיה דומה למקצץ בנטיעות ומפַנים השפעה ממקום למקום. (לכל מקום יש צינור השפעה שונה משמים).
הספורנו במקום אומר: ריכוזיות יש בה צד סכנה. כי אם תראה בנ”א הבאים להגשים אידיאה שיסודה בשקר ודרכי כפייה” תדע לך שבכגון זה אין עוד מקום לתיקון המעוות אבל כל עוד שיש בעולם חילוקי דעות ושיטות” יש לקוות שמתוך ההתנצחות בין האידיאות שונות תתברר האמת האלקית (וע’ עולת ראיה ת”ח מרבים שלום בעולם דווקא בריבוי הדעות) ורק לעתיד לבוא כאשר יגיעו לאמונת אמן ולאמונה באל אחד יתוקן חטא דור ההפלגה ויחזור הכל לעצמותו ויהיה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים” (כדברי הנביא צפניה ג ט). “כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה’.”