מן המצור(ע) למרחב

זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו….
פתיח כוללני זה אומר דורשני” וכדברי אוה”ח הקדוש “והיה לו לומר כי יטהר המצורע והובא אל הכהן”. וחכמינו בתורת כהנים על אתר דייקו ודרשו שלוש דרשות. ‘זאת’ – מילה הבאה למעט את קרבנות המצורע שלא יוקרבו בבמה כי אם במקדש. ‘תהיה’ – הוויה מתמשכת” ללמדנו שטומאת המצורע וטהרתו נוהגים גם בזמן הזה” וכפסק הרמב”ם בהלכות טומאת צרעת (פי”א הל’ ה). אך כיום הוקפאו דיני המצורע משום שאין לנו כהנים מיוחסים אשר רק הם יכולים לקבוע את טומאת המצורע וטהרתו. ‘תורת המצורע’ – ללמדנו שכל סוגי המצורעים” קרבנם שווה.
אוה”ח הקדוש” בבואו לפענח את מהות כותרת פרשתנו” אומר שדווקא הדרך של טהרת המצורע” היא אשר תגלה את היסוד הפלאי של טומאת המצורע וטהרתו” אשר כפי חז”ל נובעים מפגמים רוחניים כלשון הרע וכדו’.
מחלות העור על נגעיו ופצעיו מלוות בתחושת צער” דיכאון” “עיצבון וצרות הלב ושממון השכל”” והטיפול הרפואי חייב בראש ובראשונה לשחררו ממועקותיו אלה” ולהביאו להרגשת שייכות לחברה כפי שצוותה אותנו התורה במצוות ביקור חולים. ובאורח פלא כאן מצוה התורה לפעול פעולות מנוגדות” המגדילות את צערו ודכאונו. “והרפואה הטבעית לזה היא הרחקת העצבון ועניינים המרחיבים לבו של אדם ומשמחים אותו”.
באופן רגיל יקשה על האדם לקבל את הקשר בין נגעיו ללשון הרע.
“לזה נתחכם א-ל עליון וצוה שייסגר המצורע” בדד יישב” בגדיו יהיו פרומים” וראשו יהיה פרוע” ועל שפם יעטה” ודברים אלה הם כפי הטבע” נגדיים לרפואת סיבת הנגע” ואדרבה” יולידו הנגע מחדש”.
מאידך” בדידותו ונידויו מן החברה” יאפשרו לו להרהר ולתקן את התייחסותו הקודמת לזולת ולהימנע מלשון הרע” מצרות עין וכדו’. וביום שיקבל על עצמו” יגלה שנעלמו מגופו כל הנגעים.
וכדברי אוה”ח הקדוש “והוא אומרו: זאת תהיה תורת מוציא שם רע” והכרת הדבר והוכחתו ביום טהרתו” שהגם שעשה דברים נגדיים לחליו” כנזכר” אע”פ כן נטהר” בזה יידע כי תורת לשונו הרע הוא זה ולא מקרה הטבעי כחושבי מחשבות אוון וישמור פיו ולשונו”.
והוא מה שאמר הכתוב נרפא נגע הצרעת” מן הצרוע” כלומר רפואת המצורע היא ע”י כך שהוא יודע שעוונותיו גרמו לו לזה ועל ידי ידיעת העוון ותיקונו זוכה לרפואת הגוף מהצרעת.
כדברי האלשיך הקדוש מצורע (יד” א ג) “נמצא לפי האמת כי הרופא העצמיי לנפש על כל תחלואיה” האיש המוכה ולא אחר” כי הוא היודע מרת נפשו”.