פרשת: ויקרא | הדלקת נרות: 17:12 | הבדלה: 18:29 (ירושלים) 

דף הבית > > ‘תרבחו ותסעדו’ – שורשי חג המימונה בקהילות ישראל

‘תרבחו ותסעדו’ – שורשי חג המימונה בקהילות ישראל

אפשר לומר ששורשי חגיגות המימונה באיסרו חג פסח מיוחסים כבר לדוד המלך שקבע את המושג ”אסרו חג” כמו שנאמר בתהילים (קי”ח) ”אסרו חגם בעבותים עד קרנות המזבח”.

על פסוק זה חז”ל למדו במסכת סוכה (מה:):

”אמר רבי ירמיה משום ר’ יוחנן המכותי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמרו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח”.

רש’י מפרש שם ”שקורא לחג עונג במאכל ומשתה, ויש אומרים יום שלאחר החג”.

גם בתלמוד הירושלמי במסכת עבודה זרה פ”א הלכה א’ מופיע שמו של יום איסרו חג כ”בריה דמועדא” כלומר – בנו של החג.

מבאר התלמוד ירושלמי בעל הפני משה מבאר שם: “..דיום שלאחר המועד כמועד הוא.. מפני שרגילין לשמוח גם ביום שלאחר החג ולנוח בו…”

אפשר להבין את הדברים בצורה פשוטה. שימי החג הם זמן של התעלות, שמחה, קרבת ה’, וימים שבו עם ישראל מתוועד יחד באהבה וחיבה. הפרידה קשה עלינו. כמו שהקב”ה אמר “קשה עלי פרדתכם” ואנו קשה עלינו פרידתו ובשביל לבטא את החיבה הזאת ממשיכים את החגיגיות גם לימות החול. הדבר דומה לסעודת מלווה מלכה בצאת השבת, להקפות שניות בצאת שמחת תורה וחג הסוכות. כמו כן חג המימונה שחוגגים באיסרו חג הפסח כל עדה על פי מנהגיה המיוחדים מטרתו לשמר ולמשוך לימות החול את קדושת החג.

כבר במאה העשירית מוצאים במגילת סתרים לרבינו נסים בן רבינו מקיירואן שכותב על מנהג ישראל לשתות חלב כמנהג מיוחד במוצאי פסח. במאה השבע עשרה כותב רבי אברהם אבן עזרא: “מוצאי יו”ט וכו’ מנהג פה העירה איזמיר יע”א שביום אחרון של פסח מביאים הגויים בכל בתי ישראל עשבים עם שבולים משעורים וחיטים ובלילה לוקחים אותם וזורקים בכל פינות הבית ואומרים סימן ברכה והצלחה”.

בקהילת מרוקו נהגו בתום תפילת ערבית בצאת חג הפסח לברך איש את רעהו בברכת החג ”תרבח ותסעד” (תרוויח ותצליח) הברכה היתה נשמעת ברחובות מכל עבר.  בני הקהל שהיו שבים הבית מבית הכנסת היו מדקדקים ללוות את רב בית הכנסת עד לפתח ביתו. ויש שהגיעו מבית הכנסת לביתו של כהן, חסיד שבכהונה להתברך מפיו.  כשהיו באים לבקר בבית הכהן המארח היה מכבד את האורח בעלי חסה מרוח בדבש ויש שהגישו תמר בחמאה ודבש.

הרב עובדיה יוסף זצ”ל מסביר את מהות הביקורים האלה בצאת הפסח אצל הכהנים והחכמים: ”מנהג ה”מימונה” שהתקיים בחו”ל ביום אסרו חגם פסח, יסודותו בהררי קודש, לחזק בלב הקהל הרחב אמונת חכמים, על ידי ביקורם בבית גדולי הרבנים ותלמידי החכמים להתברך מפה קדשם בברכת השנים”.

כמו כן נהגו הנשים במרוקו להכין מופליטה, וכן קוסקוס מתוק בדבש. הכנת הבצק לא היתה רק עניין טכני אלא הלחם החדש שנעשה בצאת הפסח היה נעשה בחרדת קודש. בקהלת ‘דבדו’ במרקו נהגה בעלות הבית להתפלל תוך כדי הכנת הבצק ולומר “ברכה , ברכה בבצק זה, ברכת אליהו הנביא במעשה ידינו”! יש ששרו בזמן הלישה את הפיוט:”בסימן טוב והצלחה / תהיה לעדתנו / וקול ששון וקול שמחה / יישמע בארצנו/ ואזי תהיה הרווחה / בביאת משיחנו”.

ישנו עוד ביאור נפלא בטעם שמחת המימונה שתפקידה לעורר על אהבת ישראל הגדולה עם צאת חג הפסח. וזאת משום שבשבעת ימי חגם הפסח ישנם מנהגים שונים בין משפחות שונות. אלו נזהרים שלא לאכול שום דבר מחוץ לבית, אלה אוכלים קטניות , ואלו אוסרים. אלו ממתקים את השתיה בסוכר, ואלו מחמרים שלא. וכו’..  הכל מתוך רצון לשמר מנהגי אבות ולהשמר מאיסור חמץ.

על כן עם צאת חג הפסח כולם פותחים את דלתות הבית והלב ומזמנים אלו את אלו להראות שכל הפירוד נבע מרצון לשמור על מנהגי הפסח אבל כולם אהובים כולם ברורים וכולם אוכלים זה עם זה ומברכים איש את רעהו לברכה והצלחה עם בוא הקיץ ‘תרחבו ותסעדו’!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

79 שנה להירצחו של הרבי מרדומסק – מאמר מאת הרב זאביק הראל
Shape-2
79
“אם הגוי הזה הבין אותי אז בטח גם בשמים מבינים” לכבוד ט’ בתמוז 27 שנה לפטירת הרבי מצאנז קלויזנבורג זצ”ל
Shape-2
WhatsApp Image 2021-06-16 at 21.13.48
‘תרבחו ותסעדו’ – שורשי חג המימונה בקהילות ישראל
Shape-2
WhatsApp Image 2021-04-01 at 11.05.17

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן