שיחה לפרשת בהר ול”ג בעומר התשע”ח
תורתם של בנים
השבוע אנחנו פוגשים את רבי עקיבא ותלמידיו; רבי מאיר” רבי יהודה בר עילאי ורבי שמעון בר יוחאי. המעבר מפסח לשבועות כולל בתוכו את ל”ג בעומר. זה לא רק יום ציון פטירתו של רשב”י המכונה יום הילולא. זו לא רק אסיפה והתכנסות של רבבות מישראל” שבוודאי יש לזה ערך מצד עצמו” אלא יום זה שופך אור ומגלה את התוכן האמתי של כל הימים האלה” של כל התקופה הזאת ושל כל מה שנבנה במאות השנים האחרונות” מתוך תורתם של רבותינו.
אמון גדול בסגולת ישראל – רבי מאיר אומר: “בין כך ובין כך קרויים בנים” ” גם כשלא עושים רצונו של מקום. עד כדי כך שאומר ה”בן איש חי” כי משיח עתיד לבוא מטבריה” כי שם קבור רבי מאיר שחידש את המושג “בין כך ובין כך קרויים בנים”. וזה יתברר בחבלי משיח כיסוד הופעת התורה. אין באמון הזה חלילה ויתור או הסכמה לחולשות” אלא אמון שיש נשמה” והיותנו בנים זו עובדה אלוקית שאינה מתחילה ולא נגמרת במעשים שלנו.
שכינה עמהם
דומה הדבר בעיני למה שנאמר במדרש בשם רבי שמעון בר יוחאי” שגאולה לא תלויה בתשובה . זאת אותה עמדה רוחנית של אמון בסגולת ישראל. אמון ברצון ה’ להתגלות דרכנו במהלך הגאולה. בעצם” זה אולי גם חלק מהבירור של תורת רשב”י האומר: “כל מקום שגלו ישראל שכינה גלתה עמהם “. לא כתוב בדברים ‘והשיב ה’ אלוקיך את שבותך’ אלא “וְשָׁב ד’ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ “. כביכול שכינה חוזרת איתנו מהגלות. ביטוי לעומק הקשר בין עם ישראל לבין אלוקינו צור ישראל וגואלו. זה רשב”י. זאת תורת “המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע”” כאמור בספר דניאל .
ולא תונו איש את עמיתו
בתוך כך” מלמד אותנו רשב”י את האמור בעולם המידות ומובא בפרשתנו” פרשת בהר. פעמיים מצווה התורה על איסור אונאה. הפסוק הראשון” “אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו “” עוסק בהונאת ממון . אסור להרוויח יותר מששית ממחיר החפץ” במכירתו או בקנייתו.
והפסוק שמופיע בסמוך” “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ”” מה בא להוסיף? אומרים חז”ל” זו אונאת דברים. לא יגיד לאדם בעל תשובה: זכור מעשיך הראשונים. לא יגיד לבן גרים: זכור מי היו אבותיך.
הבירור הזה של “לא תונו איש את עמיתו” הוא בירור נוקב. מוסיף רשב”י לבירור הזה את המשוואה הבאה: “גדולה אונאת דברים יותר מאונאת ממון” כי באונאת דברים נאמר “ויראת מאלוקיך”. הרי הדבר מסור ללב. זאת דקות שבדקות.
ממש כמו המשוואה של רשב”י מיד לאחר מכן” באותה סוגיה” “נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים”. זוהי האמת הפנימית שלנו – עם ישראל” שחיינו אינם מוצדקים אם אנו פוגעים בזולתנו וכתוצאה מכך מלבינים פניו ברבים.
רשב”י” ממרום השגתו הפנימית” תורתו הגדולה” היא כמו שאומר הבן איש חי: “תורתו מגן לנו”. תורתו של רשב”י היא תורת המידות ואינה מתחילה מכוונות עמוקות ונסתרות” אלא מתחילה ב”לא תונו איש את עמיתו”. זה רשב”י” זאת תורתו” אותה אנחנו פוגשים מסביב למירון. את רבי מאיר בטבריה” את רבי יהודה בר אלעאי בדרך לצפת. ויפה עשה הרב שמואל אליהו” רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית” שהתקין בציון קברו של רבי יהודה בר אילעאי מימרות של רבי יהודה בעצמו. שתהיה ההגעה לציון לא רק בעיסוק בסגולות ובאמירת תהלים” החשובים כשלעצמם” אלא אף בתוכן.
תורת הבית
בדיוק אותה עבודת המידות שהוזכרה אצל רבי מאיר והוזכרה אצל רשב”י מופיעה אצל רבי יהודה בר אילעאי. הדור שלו נקרא לפי הגמרא בסנהדרין “אישה יראת ה’ היא תתהלל”. שהיו מתכסים ששה בטלית אחת ולומדים תורה. זה אולי נשמע ‘טלית’ במובן של ציצית. אבל לא זו כוונת המשפט. טלית זה בגד. בטלית אחת” כלומר – בדוחק נורא. ואהבו תורה והתמידו בה. לא היו משועבדים לרווחים או לתוצאות שלה. וכפי שמעיר המהרש”א בכתובות ” רק אדם כרבי יהודה בר אילעאי” שהיה דבק כל כך בתורה” יכול להגיד שמבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה.
בשעה שמתרבה השמחה האלוקית ומופיעה דרך שמחת הקמת הבית” אז אין גילוי אמתי יותר של הופעת השכינה על ידי הזיווג בין איש לאשתו. ממש כמו שלמדו רבותינו” רבי מאיר בדרכו” רשב”י בדרכו ורבי יהודה בדרכו” מרבם רבי עקיבא” שאמר לאשתו” כשהם נמצאים חסרי כל במתבן” כשאוּכל אני אעשה לך “ירושלים של זהב “.
זה רבי עקיבא הרואה בבית את הופעת השכינה” “איש ואשה זכו שכינה ביניהם” . רבותינו; רבי עקיבא ותלמידיו השאירו חותם עמוק מאוד לאורך הדורות” עד הדור שלנו” הן ברוח הגבורה והן בהופעת תורה גדולה – התורה הגואלת. מתוכה יצא רבי עקיבא להיות נושא כליו של בר כוכבא” כדברי הרמב”ם בהלכות מלכים .
ראשית צמיחת גאולתנו
מתוכה” כפי שמעיד רשב”י בירושלמי ” סבר רבי עקיבא שבר כוכבא הוא משיח בן יוסף” זאת התחלה” צמיחה” זה משהו מאוד מזערי ” וניסה בכל כוחו להגדיל תורה ולהאדירה ולהופיע אותה בשדה הקרב ובמערכות המדיניות.
הלוואי נזכה היום שתורתם של רבותינו תמשיך להתיישם בחבלי משיח” ותיתן לנו עוז וענווה כאחד. בעזרת צור ישראל וגואלו נמשיך את התפתחות השבועות שבין פסח לשבועות” עד ועד בכלל” להופעתה של תורה גדולה” בסיום הספירה בחלוף חמישים יום בדיוק בין פסח לשבועות.
שלום לכולם” ל”ג בעומר שמח ובשורות טובות
