וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ

ככל שתהליך הגאולה מתקדם” מתרבים גם הלחצים מבחוץ לחתום על הסכמים והסדרים ב’תהליך הכניעה והויתור'” המכונה שלא בצדק” ‘תהליך השלום'” או ‘פתרון שתי המדינות’. כיוון שרבו השיבושים במגוון ‘רעיונות יצירתיים'” יש ליישב כמה קושיות” שכן דומה שאין עיוות שהסדר הציבורי וחיי היום יום שלנו מושפעים ממנו כל כך.
מהו הציווי האלוהי” ביחס למצב הנתון כעת בארץ ישראל? מבאר הרמב”ן: מצוות עשה” שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו” לאברהם ליצחק וליעקב” ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות” או לשממה. והוא אמרוֹ להם “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ”5. ופרט אותה להם במצוה זו כולה בגבוליה ומצריה” “וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת” ” שלא יניחו ממנה מקום. וזו היא שהחכמים קורין אותה מלחמת מצוה . ולשון ספרי “וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ” ” בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת” היא המצוה במלחמת שבעת העממים שבימי יהושע” אלא הארץ” לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות.
שמא תאמר כי שלום הוא אידיאל גדול” ואינו יכול להתקיים עם ציווי של ‘מלחמת מצווה על כיבוש הארץ’? אף התורה מדריכה שנשאף לשלום” אך מגדירה אותו שונה מהסילוף הנהוג. שלום הוא גילוי רצון ה’ על ידי השלמת כל אומה את זולתה. שאיפת השלום אינה מצריכה שעם ישראל יוותר על נחלתו” כשם שאדם לא יחתוך את רגלו לטובת ‘שכנות טובה’. אדרבא” את תפקידינו האלוהיים האוניברסאליים – העלאת האנושות ו’אור לגויים’ – נוכל לקיים רק כשנשב במלוא מרחבי ארצנו” בגבולותיה המתוארים בתורה” וכשבית המקדש בנוי. אז יתקיים” “וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וכו'” ” וביאור הנמשל” “שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו”ם המשולים כזאב ונמר” .
שמא תאמר כי אין זה ראוי שעמנו המוסרי ישאף למלחמת מצווה? משל לאדם שחטף אשת איש” ואומר לבעלה: אתה אדם רגוע” לא מתאים לך לכעוס… אף שיש להתרחק מן הכעס” כאן מתאים לכעוס. חיסרון גדול הוא להשלים עם עיוותים. ארצנו גזולה בחלקים נרחבים” בידי פולשים מארצות ערב. צא ולמד מאברהם אבינו” שהיה גְדול בעלי החסד בכל הדורות” וידע לצאת למלחמה כשלוט נשבה.
שמא תאמר שהאידיאל ההומאני יירמס על ידי פגיעה בזכויות הפרט? פעמים שאידיאל קטן חייב להידחק הצדה כיוון שמעכב אידיאל שלם שצריך להופיע. הפרט יכול לשמר את זכויותיו כ’גר תושב'” המקבל את מרות מדינת ישראל” ובתנאים מסוימים” ואכמ”ל . זכויותיו יכולות להישמר גם בארץ שממנה הגיע הוא” או אבותיו. לעומת זאת” לעם ישראל אין 22 מדינות להתיישב בהן” וזכותו לשבת בארצו השלמה.
והרי הערבים יושבים כאן מאות שנים? גם אם כן” זה חסר משמעות” כיוון שה’ יתברך נתן את ארץ ישראל לעם ישראל. מכל מקום למעט קומץ ערבי קטן” ודאי לא ישבו כאן מאות שנים” אלא באו בהמוניהם ערב קום המדינה בעידוד בריטי. וכדאי לעיין בנתונים מדעיים בנושא בספר ‘מאז ומקדם’ של ג’ואן פיטרס” חוקרת אמריקאית העוסקת בסילוק השקר מלב כל אדם ישר” כאילו ישבו כאן ‘מאז ומקדם’.
שמא תאמר כי כל המצווה הזאת נראית גזענית? אין שום קשר ודמיון לגזענות. עם גזעני” מכריז על עצמו כ’גזע נבחר’ ביולוגית” ומתוך העליונות שחש” הוא מרשה לעצמו לעשות כרצונו ב’גזעים נמוכים’. כך הגרמנים ראו בסלאבים ובאוקראינים גזעים נחותים” וביהודים אף פחות מזה. היהדות אינה עוסקת כלל בגזע גופני תורשתי. הראיה לכך היא שאפשר להתגייר” מתוך רצון להיות שותף אמיתי לייעודו הרוחני האלוהי של עם ישראל. ובנוסף” מיסודות אומתנו – האהבה וההטבה אל הגויים” כדרכו של אברהם אבינו ‘אב המון גויים’.
מדוע חייב התיקון להופיע בדרך של מידת הדין? אין הוא חייב. אם אפשר לקיים “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ” בלא מלחמה” עדיף. מכל מקום אין אנו רחמנים יותר מרבש”ע. מידת הדין כאן היא חסד גדול עם כל המין האנושי” בדומה לאם המביאה תינוק לחיסון כואב במרפאה” ובכך מונעת מחלה משתקת. עשיית דין הוא סידור העולם” שהרי “וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם” ” ליתדות המנקרות עיניכם” ולמסוכת קוצים” הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם” מאין יוצא ובא . “וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ”4″ לא בלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו” אלא גם חלק שזכיתם בו אתם” וישבתם בו” יאמרו לכם קומו צאו ממנו .
והלא קיום ציווי התורה יעורר התנגדות עצומה? גם כיבוש הארץ על ידי יהושע היה מלווה בהתנגדות של 31 מלכים” עוג” סיחון” מדיין ומואב. ארץ ישראל נקנית בייסורים. רבש”ע לקח בחשבון את ההתנגדות” ואף על פי כן ציוונו “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וגו'”” וכידוע ‘אין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו'” ואין מעמיד את עמו בניסיון שאינו יכול לעמוד בו. בתחילה” הציווי והרעיון צריכים להיות ברורים” ואחר כך יימצאו דרכים מעשיות שיעוררו התנגדות מינימלית” בע”ה.