[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/232893961" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:01', fwdevp_time_to_hold_add:'0', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
החברה מסביבנו נותנת יותר ויותר דגש על הרגש ומכתיבה על פיו את החיים.
אדם שמקבל החלטה על פי הרגש אף פעם לא יהיה מרוצה, תמיד יהיה לו גירוי חדש.
כשאדם מנסה לספק את הרגש שלו באמצעות הנישואין, הוא לא יצליח להחזיק מעמד זמן רב עם אותה אישה.
אדם מתחיל מהשכל ואז צריך לשלב את הרגש בהחלטה עם מי להתחתן.
יש לדעת כי הרגש הוא מוחלט, שחור או לבן.
אדם שרואה דבר הכי קטן שמפריע לרגש שלו, הרגש משתנה ב180 מעלות .
צריך לשלוט בזה, ע"י בדיקת האידיאלים והסגנון ורק בסוף בדיקת הרגש.
זהו הבדל ראשון מהותי בין הסתכלות יהודית על הרגש לבין הסתכלות התרבות המערבית.
דבר שני, רגש, הוא דבר שמצריך עבודה.
אדם נשוי צריך להשקיע ברגש עד 120.
זו גם הלכה, אומר הרמב"ם שאדם צריך להשקיע באשתו.
בני הזוג משתנים במשך השנים והעבודה היא ללמוד להתחתן כל יום מחדש, זו עבודה מאומצת.
בתרבות המערבית, כשבני הזוג משתנים הם לא מנסים לעבוד ובוחרים להתגרש כי כבר הרגש לא מתאים.
הדבר השלישי הוא להגדיר מהו בעצם רגש?
צריך להבחין בין שוני גדול (שפה משותפת) לבין שוני קטן (אופי שמח פחות, שמח יותר) בין בני הזוג.
מפסיקים רק אם באמת לא מצליחים ליצור תקשורת ולא מצליחים לבנות שותפות.
יש אנשים שבטוחים שעל פי תחושת בטן הם יכולים לדעת מי תהיה בת הזוג שלהם.
רוב האנשים מקבלים החלטות על פי מה שהם קוראים אינטואיציה, ובכל זאת אינם מרוצים.
דבר זה הוא כיוון שאנשים מייחסים את המושג אינטואיציה, לרגש.
חשוב להבין כי אינטואיציה היא מציאות בה אדם מדלג על שלבי חישוב ומגיע למסקנה על סמך ניסיון, על סמך הכרה של מציאות החיים בצורה עמוקה.
לדוגמא, רופא בעל ניסיון שיודע על פי הנתונים שהחולה אומר לו, איזה תרופה הוא צריך גם ללא בדיקת מעבדה, זו אינטואיציה.
בחירת בן זוג לא יכולה להיות על פי אינטואיציה כיוון שלאף אחד אין ניסיון בלהתחתן (אנשים מתחתנים בד"כ פעם אחת).
