שיעור מספר 1 – הקדמה

לפי דברי של הרב קוק, זהו המאמר השני בחשיבותו מתוך מאמריו. המאמר עוסק בתהליכים של עם ישראל ושל האומות בכלל. אמנם המאמר מדבר על החברה, על כלל, אך הוא מתחבר גם לכל אחד באופן פרטי. המאמר סוקר את ההיסטוריה באופן מקיף אך לא כמו ספר היסטוריה רגיל, אלא על ידי שימת דגש על הדברים החשובים, וזאת כמובן, מתוך מבט של תורה וקדושה. הרב קוק כותב ‘היסתוריה’ ולא ‘היסטוריה’ משום שהמבט שלו על ההיסטוריה הוא עמוק יותר, מבט של התבוננות במאורעות תוך חיפוש איכן הקב”ה מסתתר(הסתר י-ה), ומדוע הקב”ה בחר לגלגל את ההיסטוריה בדיוק באופן הזה. מה הכוונה של הרב במילה ‘אידאה’ ומדוע הוא משתמש במילה לועזית דווקא? אידאה = רעיון מופשט.

הרב כאן בעצם נעזר בהסברו של אפלטון, שלפיו, לכל דבר יש שורש רוחני. (הפער בין גישה זו לבין תורתנו הקדושה הוא שלפי אפלטון יש ניתוק בין העולם הרוחני לבין העולם הגשמי ובעולמנו רואים רק את החומר. מצד האמת – אין ניתוק וכבר בעולם הזה תפקידנו לשלב את העולם הרוחני בצורה הנכונה.) הרב במאמר זה בעצם מסביר את ההסיטוריה מתוך הבנה של האידאה שמסתתרת, כלומר, מתוך הבנה של העולם הרוחני. יש להתייחס לעובדה שהרב משתמש במושג שמקורו אצל גוי שרחוק מהיהדות ואף כופר בה. אין כל דבר שלילי בשימוש בתוצרים של גוים, בטכנולוגיה שפיתחו ובחידושים רעיוניים. אך יש לשים לב לא להכניסם אלינו לפני שמנקים אותם מהזוהמה שאחוזה בהם. אין בעיה לקחת מאומות העולם דברים חיוביים אך יש לגיירם קודם לכן. זוהי הסיבה שהרב משתמש במילה ‘אידאה’ , הרב בעצם משתמש במושג בגרסתו הנכונה. בעצם, פירוש הכותרת הוא: ‘למהלך הנשמות בישראל’.