[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231073274″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
כולם מתפללים לדברים דומים כבריאות, פרנסה, שלום בית וכו’. אילו היו חושבים לעומק, לא היו האנשים מבקשים זאת. רבש”ע שולח לך כל מה שאתה צריך באופן מאוזן. כשאתה מפר איזון אינך יודע מה תקבל. ר’ אלעזר בן פדת ביקש מהקב”ה פרנסה. ובחלומו אמר לו הקב”ה: אלעזר בני אתה רוצה שאברא את העולם מבראשית שאז אולי תיוולד בזמן שיהיה מזון בעולם? עד כדי כך!
מקובל על כולם לבקש ‘העיקר הבריאות’. אבל האם אנחנו באנו לעולם כדי להיות בריאים? זו לא המטרה. באנו כדי להבין את משמעות חיינו, באנו כאן למלא תפקיד, אם בבריאות ואם בחולי. דווקא חולי מוציא אותך מהשגרה ומקרב אותך אל ה’. (אסור לשבת על כרית של חולה כי שכינה שם). אומר הראי”ה שעל ידי המחלות אדם נכנע לפני ה’, הן ‘מרככות זדון רעי לב’. ה’ מציל אותך על ידי שעושה אותך חולה. אולי דווקא זו הצלת חיים שלך.
כשאתה מתפלל על כלל ישראל זה עוזר. כותב הרב, שכל בקשה בזמן בית ראשון נבעה וכוּונה אל הכלל, גם ביניהם דיברו על הכלל, כל אדם ראה עצמו פרט של הכלל. אך מאז החורבן נחרבה התפיסה הכללית והעיקר הפך להיות – אני. לכן נביאים קבעו לנו תפילות שכולן על הכלל. ותפילה על פרט אפשרית, רק מתו
