[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/232166014″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
כדי למצוא אובייקטיביות צריך לחפש סימוכין אצל הוגי דעות לא יהודים.
מאז ייסוד הפילוסופיה כל הוגי הדעות היו אנשים מאמינים. לפני מאה חמישים שנה הופיעה פילוסוף,קארל מרקס, שטען שאין אלוהים.
החל מסוקרטס הפילוסופים כפרו בדתות אבל האמינו באלוהים.
סוקרטס נידון למוות באשמת כפירה, הוא היה הראשון שנהרג ע””י דתיים(במילותיו האחרונות אמר להביא קורבן לאחד האלים).
אתאיסטים והוגי דיעות(דוקינס) טוענים שכל המדענים היו אנטי דתיים אבל פה נמצאת טעותם המדענים/הפילוסופים וכו’ היו באמת אנטי דתיים אבל הם היו מאמינים.
ניטשה:””אלוהים מת””- מתייחס לנוצרים.
אנשים מתבלבלים בין אמונה לדת. רוב הדתות יכולות להיות פגאניות ורשעיות, אמונה היא האמנה במשהו אמיתי.
עד לפני 150 שנה כולם היו מאמינים עד שהגיעו קארל מרקס ופרידריך אנגלס וטענו שאין אלוהים.
בימינו רוב הפילוסופים הם מאמינים אנטי דתיים.
למה שיא האנושות מבחינה שכלית הוא האמנה בכוח עליון? מדוע כמעט ואין ביניהם אנשים המכחישים את מציאות האלוה?
על סמך מה אלה שאינם מאמינים מבססים את עמדתם?
מדוע הוגי דעות מאמינים לא סתרו את מציאות האל? ממה הם פחדו?
זה לא הגיוני להכחיש את מצ
