טוב,
תשמעו, אנחנו לומדים בקוס וחכמינו,
אנחנו לומדים סיפורים
של חכמים שיש בהם חוכמה נצחית,
חוכמת אינסוף, חוכמה...
זה עובד, כן?
זה הייתה תקוות שזה עובד.
בסדר, זה עובד.
בסדר, חוכמת אינסוף, ואנחנו בעקבות החיסון
שבא לעולם, ברוך השם,
חברת פייזר ומודנה,
אסטרזין ועוד כל מיני חברות.
רוצים טיפה לדבר על ענייני חיסונים ורפואה,
מה היחס הנכון לדבר הזה, דרך אגדה שמדרש שמואל נקרא,
ויש פה לדעתי איזו נקודה מאוחדת, מעניינת מאוד.
ובכן, לספר המדרש, מעשה ברבי ישמעאל ורבי עקיבא, שני גדולי עולם,
שהיו הולכים בחוצות ירושלים.
והם הם אדם אחד,
אתה בא אליהם,
אתם מכירים את ההוא שתמיד יש רבנים אז הוא נמצא עם הרבנים
אה משם יש כזה, כן בקיצור, היה איתם אחד
פגע בהם אדם חולה ברבי ישמעאל ורבי עקיבא
אמר להם רבותיי אמרו לי במה אתרפא
עכשיו כנראה הוא פגש את רבי ישמעאל ורבי עקיבא זה היה אולי הפתעה בשבילו כל פנים זה שני גדולי עולם
אז כשהוא אומר להם במה אתרפא
מה לדעתכם הוא ציפה לשמוע? איזה תשובה?
תתשובה תתקן את החטאים תעשה כאילו אני מניח שזה מה שהוא ציפה לשמוע וזה גם מה שהאיש איתה אולי
ציפה לשמוע נכון כלומר איזה שהוא אוהד רבנים אז הוא ציפה לשמוע אולי יש להם גם יכולות
נשמע רבי עקיבא יש להם רוח קודש אז אולי הם רואים על הפנים שלו איזה משהו על המצח
תתקן את הלשון הרע שלך אני יודע מה דברים מהסוג הזה
וברכה
או ברכה
אמרו לו, קח לך, קח וקח עד שתתרפד.
כלומר, הם אמרו לו שם של תרופה, רפואה.
אה, אתה זה?
תיקח.
מה שהיה בזמנה, אני לא יודע מה, אקמול, אדווי, אני לא יודע מה שהיו,
התרופות שהיו בזמנה.
תרופות טבעוניות, לא משנה, אבל תרופה.
אמרו לו, מה זה?
ארק, ארק זה רפואה כוללת לכל העניינים, זה ידוע.
תראו, באמת. חמיר מסביר לי,
עם צעיר,
עם סבת,
אוכל תחמן עם הסומן, מסוכן ללב, ואז אתה שותה עראק,
זה ממיס.
אגדות מרוקאי,
עראק ממיס,
איזה ממיס.
אז מספרים, מרוקאי אחד היה שותה עראק 97% אלכוהול,
97%, לא פחות.
אחר כך הוא מגיע לרופא, הוא אומר לו,
הכבד שלך גמור.
חוזר הביתה, אומר, אני ידעתי,
השלושה אחוז מים האלה, מה הם יעשו?
אמרו לו, קח,
לקח, לקח, עד שתתרפא.
אמר להם אותו האיש שהיה עם העם, מי היכה אותו בחולי?
איך הוא נהיה חולה?
אמרו לו, הקדוש ברוך הוא.
אמר להם, ואתם הכנסתם עצמכם בדבר שאינו שלכם?
הוא היכה ואתה מרפא?
מה זה?
הקדוש ברוך הוא,
שימו לב כאן לשאלה, אנחנו רק נוגע כאן בנגיעות.
יכול להיות שאם הוא היה, האדם הזה היה נהיה חולה מדברים שעשו בני אדם, הוא היה נופל ושובר את היד, או דברים מהסוג הזה, אז בזה לגיטימי,
מה שנקרא במחלה אקוטית,
שקורית על ידי תקלה,
אז בזה לגיטימי התערבות רפואית, בסדר?
מה שאנחנו קוראים להם, כירורגיה או דברים מן הסוג הזה.
אבל כאן זו מחלה כרונית.
זו מחלה, הוא חולה, הקדוש ברוך הוא עשה אותו חולה.
אז הקדוש ברוך הוא עשה אותו חולה ואתם מתערבים?
כאילו, בכפירה כביכול.
הוא היכה ואתה מרפאים?
ואז הם עונים לו.
אמרו לו, בא מלאכתך?
אמר להם, עובד אדם העני.
וראי המעגל בידי.
הוכיח להם את זה.
אמרו לו, מי ברא את הכרם? אמר להם הקדוש ברוך הוא.
אמרו לו, ואתה מכניס עצמך בדבר שאינו שלך?
הוא ברא אותו ואתה אוכל פירותיו ממנו?
אתה גוזל.
איך אתה נכנס לכרם של הקדוש ברוך הוא?
אמר להם, אין אתם רואים את המעגל בידי?
אילולי שאני יוצא בחורשו ומכסחו ומזבלו ומנקשו, לא יהיה לה מאומה
בכרם הזה.
נכון שהקדוש ברוך הוא עשה את הכרם, נכון?
נתן לנו את ה...
אבל בלי שאני אעבוד, בלי שאני אעשה,
יש שום דבר לא היה קורה, זה פשוט תפוט.
אמרו לו, שותה שבעולם,
לא שמעת מה שכתוב, אנוש כחציר ימיו?
כשם שהעץ אם אינו נסבל ומתנקש ונחרש אינו עולה,
ממעלה ולא שתה מים אינו חי והוא מת
כך הגוף הוא העץ
הזבל הוא הסם
ואיש האדמה הוא הרופא.
זה מה שקודם כל יפה ומתאים גם לטו בשבט
כן העץ לא נסווה
העץ לא שותה מים אגב אומרים שראש חודש שבט למה א' שבט או טו בשבט
זה ראש שנה לאילנות וכל מיני דעות במשנה
אחת הדעות זה שעד טו בשבט
כבר יצאו רוב גשמי שנה
מה הכוונה?
מה הכוונה? יש לי כל מיני הסברים, אחד ההסברים היפים
זה
שלאילן יש לו שני סוגי שורשים,
יש לו שורשי רוחב ושורשי עומק,
בסדר?
שורשי הרוחב הוא שותה בחורף, שיש לו מים זמינים,
שורשי עומק הוא שותה בקיץ, שהוא צריך,
אין מים, הוא צריך להעמיק,
אז בטו בשבט
מתחיל המעבר הזה בין השורשים,
ומתחיל לצמצם פעילות בשורשי האורחה, ולהתחיל להאיר את שורשי העומק
לקראת עומת היורף. זה כאילו אחד ההסברים.
זה סיפור קלאסי, נכון, לכאורה.
בואו קודם כל ננסה להבין אותו ברובד הפשוט, אבל אחרי זה נשאל על הסיפור הזה שאלה. ברובד הפשוט אומרים לו,
רבי עקיבא ברבי ישמעאל, הוא אומר לו, תקשיב,
בדיוק
כמו שאתה מבין את העולם החקלאי,
כך
צריך להבין גם את העולם של האדם, נכון?
תכף נקשה על זה קושייה, אבל
מה בעצם האמירה לגבי העולם החקלאי? האמירה היא מאוד מאוד מעניינת.
האמירה היא שהעובדה שאנחנו צריכים לעבוד עם מגל
וחרישה וכיסוח וזיבול וכולי,
זה לא תקלה,
זה לא איזה משהו שהוא חבל,
זה הסדר של הבריאה.
כלומר, הקב' ברוך הוא ברא אותנו שותפים יחד איתו.
יכול היה לעשות את הכל בעצמו ולברוא עולם מושלם,
אבל בכוונה הוא לא ברוא עולם מושלם, כי תשימי לב שהציווי על העבודה של האדם נמצא עוד לפני אחרת.
ויען אחרונה אלוהים את האדם בגן עדן לעובדה ולשומרה.
כלומר הציווי לעבוד,
דיברנו עם מי למדים? טדי, היום למדנו את אב את המלאכה.
פרק שלם בלעבוד דרבי מתנה, חוות המלאכה.
הציווי לעבוד, הציווי לעשות מלאכה, הציווי לקחת חלק בעבודה או ההזדמנות,
זה חלק מבירת העולם. הקדוש ברוך הוא ברא שותפים.
הוא לא ברא בובות,
והוא לא ברא כאלה שיושבים בטריבונה ומקבלים רק את הכל מוכן,
הוא רצה שניקח איתו חלק במעשה בראשית.
אבל היה קושי בעבודה שהאדם עבד?
כאילו הקושי זה...
קודם כל, אין עבודה ללא קושי,
אבל יש גם שמחה בעבודה.
יש בה מרכיב של יצירה, של גילוי. אז זה נכון שבמשך הרבה מאוד שנים,
למעלה מאלף שנה בני אדם עסקו בעבודה נמוכה, עבודה כאילו שאין בה שום חוכמה, לא יודע, ללכת מאחור חמור ולהחזיק את המחרישה אלף שנים בערך, שזה מה שעשו בני אדם,
זה לא איזה להי.
אבל תחשבו על העבוד שעושים היום.
אנשים יוצרים,
לא משנה אם הוא מגר,
אם הוא מסגר,
או אם הוא עורך חשבון,
או עורך דין, או בסדר, כל המקצועות שיש, כל המלאכות שיש, או מתכנת,
או כל דבר שיש,
שאתה מפעיל בו את היצירה ואתה מגלה דברים נפלאים על העולם ומקדם את העולם, בין השאר אתה גם פותח חיסונים, דברים מדהימים.
עכשיו, זה לא תקלה, זה לא איזה טעות, הקדוש ברוך הוא ברא ויצר לעצמו שותפים.
עכשיו, אנחנו צריכים לדעת, אנחנו מברכים על זה בכל מוצאי שבת.
מה אנחנו מברכים?
זה כותב הרב זקס, הספר המצוין שלו, השותפות הגדולה.
יש שני,
שני,
סיפורים על הגילוי של האש על ידי בני האדם.
יש את המדרש החכמים,
ויש במיתולוגיה היוונית גם.
מה מספר המיתולוגיה היוונית?
שהאש הייתה רק אצל האלים,
ופרומותאוס צריך לגנוב את האש מהאלים ולהגיד את המתנה לבני האדם.
אבל אז האלים מגנים את זה,
אתם מחליטים להעניש אותו, והעונש שלו זה שהם תולים אותו על איזה עמוד אש, ואיזה עורב מנקר לו את הכבד,
וכל פעם הגדל מחדש, וכל פעם העורב מנקר.
עכשיו, כמובן, הסיפור הזה אולי לא נברא כאן, זה מיתולוגיה,
אבל מה הוא בא להגיד?
הוא בא להגיד שהאורחות העליונים מקנאים באדם ולא רוצים.
זה פיתח, לא מעוניין.
ואם הוא עושה את זה, זה בדרך של גניבה,
בדרך של התרסה,
זה לא משלם מחיר.
מה מספרים לנו חז״ל?
קודש קודשים.
יש להם מדרש.
איך גילה האדם הראשון את האש?
בחזון אומרים שבמוצאי שבת,
האדם הראשון חטא ביום שישי,
והקדוש ברוך הוא ריחם עליו,
ולא גירש אותו מכאן את האדם בשבת, אלא רק במוצאי שבת.
אז שמות הוא יצא והיה לו חושך.
אז הוא הקיש שני אבנים אחת לשנייה,
ויצא ניצוץ,
ומזה נבראה האש.
לזכר לזה אנחנו מברכים בכל מוצאי שבת על אש חדשה,
דווקא על אש חדשה בורא מאורע האש.
בסדר?
ולכן ביום טוב יש שני טעמים למה מוכרח.
זה האש או מוכרח?
בדיוק, בדיוק, אני עוד שניהם מדבר על זה, רק אני משלים את ההלכה.
ביום טוב שלא אוכל במוטה שבת אז אין את הטעם שזאת אש חדשה ולכן ביום טוב צריך דווקא להביא אש מה?
אש לדלקה כי אתה רוצה להבליט את העובדה שלא יכולת ליהנות מן האש ביום טוב
רק בגישול וכולי אבל אי אפשר ליהנות מן הסתם דברים ועכשיו אתה כן יכול לסגור סוגריים.
אומר מאיר יוחאי,
נבראה או נתגלתה? והתשובה היא, נתגלתה.
כלומר,
זאת אומרת לך, למה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בצורה כזאתי שצריך לגלות את האש?
למה הוא לא עשה,
תהיה לפיד קבוע או שיוביל איזה ברק ויופגע באיזה עץ ויהיה אש.
כי זה בדיוק העניין, ואתם מבינים שברגע שאדם גילה את האש, הוא בעצם גילה את הכל.
כי ברגע שאתה מגלה את האש, בעצם גילית את מקור האנרגיה. וכל הפיתוחים המדעיים בסוף זה עניינים של אנרגיה.
אחרי זה הקיטור,
והאטום, והכל זה, הכול בעצם,
והנפט, הכול הכול פיתוחים של אנרגיה, והמחשב,
הכול זה בעצם אנרגיה בצורות שונות.
אז אנחנו מברכים בכל מוצאי שבת ברכה מיוחדת על הגילוי
של הטכנולוגיה, אנחנו עושים על זה ברכה, הקב' חפץ בדבר הזה, בכוונה הוא לא גילה לה.
זה כמו ששואלים חיידה, בסדר?
שואלים חיידה.
אז,
אז אה...
אתה אומר, אל תגלה לי את התשובה.
תן לי לעבוד על זה לבד.
אני רוצה בעצמי.
אז אדם מגלה יש לו שמחה.
אתה יודע?
שואל כאן עמוס קוסמן מהצ'אט, האש נבראה עם השמש. ברור שהיא נבראה עם השמש, אבל האש כאן בכדור הארץ,
כן?
המלוא הרגדול, האש כאן בכדור הארץ,
שהאדם גילה אותו בתור משהו ישים ושימושי,
אומרים חז״ל גילה את זה האדם על ידי הקשת אבן לאבן.
גילה את האנרגיה הזאת.
השמש לא מגיעה לכאן בתצורה של אש.
אז זה מה שהם אומרים לו. וקודם כל, רק בשביל הדבר הזה עצמו,
רק בשביל הדבר הזה עצמו, היה שווה לקרוא את המדרש הזה, כדי להבין את הגישה החיובית
של הקדוש ברוך הוא ושל התורה באופן בסיסי להמצאות ולפיתוחים,
והקדוש ברוך הוא שמח. כי הוא בעצם בעיניי, כדור הארץ או המציאות דומה למה?
היא דומה למין תיבת הפתעות כזאת.
יש פה כדור מלא בהפתעות.
מלא בהפתעות. איזה הפתעות?
יש פה נב, יש פה, הכל הרי נמצא, שום דבר לא נמצא יש מאין.
הכל קיים, רק צריך לגלות.
תמיד זה היה, תמיד היה גלי רדיו באוויר, תמיד היה אטומי,
בני אדם לא ידעו.
תמיד היה DNA, תמיד היה כל מיני, בני אדם לא ידעו.
ופתאום בני אדם יודעים, מגלים עוד ועוד ועוד ועוד דבר ועוד דבר, פתאום ממציאים טלסקופ ומיקרוסקופ ורואים את זה,
מה קדוש ברוך הוא שמח, איזה יופי, ברוך השם, עוד תגלו, כן, תהיה לכם פה כדור הפתעות,
לא נגמרות ההפתעות, אתם יודעים שבסוף,
בתחילת 1900,
בתחילת המאה הקודמת הייתה הרצאה של כל הפיזיקאים בעולם, ועלו שם לדבר ככה בביטחון, ואמרו,
גדול בגדול די גמרנו,
גמרנו את הכל, כאילו נשאר עוד כמה פינות, אבל סיימנו להוכיח כל מה שצריך,
היה ניוטון, הפיזיקה של ניוטון, היה כאילו, זהו.
די הדיבור.
ואז הגיע שנת 1904, נדמה לי,
נקראת השנה המופלאה, ואיינשטיין מפרסם בשנה הזאת שלושה מאמרים
בפיזיקה, תורת היחסות המצומצמת,
תורת היחסות הכוללת, ועוד מאמר שלישון זוכר את שמו, והופך את הפיזיקה על פניה.
ואחרי זה הגיעה תורת הקוונטים,
אנחנו הולכים וממשיכים לגלות עוד ועוד דברים.
על העולם שברא הקדוש ברוך הוא שמח.
תראו,
שמעתי שבאיראן,
הם רוצים לדבר על הקורונה בלי חיסון, כי החיסון עשו האמריקאים,
השטן הגדול, כן?
אז אם יהיו להם שיטות בלי חיסון.
זה כאילו, למה אתה?
מי עשה את החיסון?
הקדוש ברוך הוא נתן לבני האדם חוכמה ותבונה למצוא פתרונות.
אז באופן בסיסי צריך לדעת את זה. היחס הכולל של התורה לגילוייו של האדם הוא יחס חיובי.
הוא חפש בדבר הזה, ולמה הוא עשה את זה?
בדיוק כדי שנהיה שותפים איתו. בערך אמר הפרק בתהילים,
פרק מופלא,
אני מאוד אוהב,
ואת חסרהו, דמיד המלך מתאר את בריאת האדם,
ואת חסרהו מעט מאלוהים.
בראדר זה קצת.
וכבוד והדר,
תאתרהו, האדם יש לו כבוד והדר. מה הכבוד וההדר של האדם? שהוא שותף.
שהוא יכול להגיד, בדיוק כמו האיש הזה, שמע,
את הכרם עשה אלוהים,
אף בן אדם בעולם לא יכול לברור את זה. אין.
יטושי.
עליהם לא הצליחו לברור. אין.
לא הצליחו לברור עדיין.
אף אחד לא יכול.
אבל השותפות היא עצומה,
השותפות היא עצומה, בסדר, הגפן לבד,
אם תשים אותה ככה בר, היא תגדל, היא תותן ככה וככה פירות.
בן אדם מטפלים בה ומטפחים אותה, איזה יופי, איזה גפנים, איזה,
כו׳ וכו׳, בסדר?
אז זו שותפות גדולה, שותפות אמת,
שהקדוש ברוך הוא חפץ בה, מעולה, אז זה בעצם מה שהם אומרים.
רגע,
אבל הסיפור הזה נראה לי טיפה יותר מתוחכם.
למה?
הרי האיש הזה שהוא חקלאי,
הוא הרי אסור מבין את זה, נכון? הוא מבין שהכרם,
למרות שהקדוש ברוך הוא עשה אותה,
את הגפן, בכל אופן נצרכת כאן מעורבות של בני אדם.
את זה הוא מבין, נכון?
נכון?
אז למה הוא לא מבין את זה על רפואה?
מה הפער?
אם הוא כבר הבין את זה,
הוא אומר להם, מה אתה, אהההה,
הוא אומר להם, אני חורש, אני מכסח, אני מזבל, אני מנקש וכולי,
אז הוא מבין היטב את העיקרון שכרגע דיברנו עליו.
אז למה הוא לא יכול לעשות את הדילוג הזה לעבר החולי והרפואה?
מה ההבדל?
וכאן לדעתי החידוש הגדול של הסיפור הזה.
כי כשאתה מסתכל על הטבע, כמו את שהוא, אז אתה אומר, אוקיי, הבנתי, קיבלתי כאן משהו גולמי,
ואני צריך לפתח אותו, וזה אני יכול להבין. הקדוש ברוך הוא את השותפות, כמו שדיברנו, וזה משאיר לי משהו גולמי, נותן לי משהו גולמי, אני צריך לפתח אותו, בסדר גמור, אני מבין את זה.
אבל אדם חולה,
זה התערבות הפוכה, זה משהו שהיה בריא,
ועכשיו תקלו אותו.
כבר הקדוש ברוך הוא התערב בעצמו,
אתם מבינים?
הוא אומר, תקשיב רגע, זה לא משהו, זה לא מצב אפס.
כאן היה אדם בריא,
ובא הקדוש ברוך הוא והתערב ועשה אותו חולה. אז כביכול הקדוש ברוך הוא העניש אותו, מה אתה מתערב בעונש?
אתם ואף אחד לא העניש, הקדוש ברוך הוא אומר, זה מה שבראתי, אז איז, אתה רוצה, קדימה, תעבוד, שותפות, אני מבין.
אבל אדם שהיה בריא, פתאום נהיה חולה.
כלומר, אני באמונה שלנו, יש את החולי, עשה הקדוש ברוך הוא, למה אתם מתערבים?
חולי באדם,
אומר אותו חקלאי, זה לא כמו כרם שאיננה מפותחת בין צרפתיה,
הטבע קורא לי להתערב.
אבל אדם חולה,
אני אומר לך, תקשיב, אני חולה,
אנחנו נגענו, מי נתן לך?
מי נתן לך את הסמכות להתערב?
וכאן לדעתי נמצא החידוש הגדול ביותר
לתפיסת הרוע בעולם
של רבי ישמעאל ורבי עקיף,
בסדר?
כי ברגע שהם משווים את החולי לקרן,
הם בעצם אומרים שזה על אותו מסד.
ובעצם בזה הם מממשים,
מביאים לידי ביטוי את אחת התורות הגדולות של הבעל שם טוב, שאומר שהרע
הוא כיסא לטוב.
אני אסביר את זה. מה? הרע הוא כיסא של הטוב.
אני אסביר את זה.
למה יש רע בעולם?
למה יש מחלות?
למה יש מלחמות?
למה יש
אין צער, כאבים, למה יש רע בעולם?
אפשרות אחת
זה כי בני אדם עושים רע, חמור רע, למה יש רע בעולם? כי יש בחירה חופשית, ובני אדם עושים רע, מה לעשות?
זהו,
אפשרות אחת.
אבל יש רע,
ואומר הרמב״ם שרוב הרעות בעולם באים בגלל בני אדם, בני אדם עושים
מלחמות, בני אדם עושים מריבות, רוב הרע בעולם
נגרם בגלל בני אדם, שיקרו אחריות על המעשים שלהם,
יפסיקו לעשות רע, זו אפשרות אחרונה. אבל יש גם רעה בעולם שמגיעה לא בגלל בני אדם.
קורונה.
נגיד שזה לא בגלל בני אדם, לא יודע, מחלה,
בחלה, בצורת.
להעריך את הטוב.
אז אומר לנו ישי להעריך את הטוב.
המדרש הזה אומר משהו אחר.
המדרש הזה אומר שכשהקדוש ברוך הוא רוצה להאיץ תהליכים של הטוב,
להכניס לטוב ככה פלפל,
להזיז אותו,
מה הוא עושה?
הוא מכניס, מאיץ חלקיקים.
איך קוראים למיץ החלקיקים?
איך קוראים לו? רע.
כלומר, הרע הוא כיסל הטוב באותו מובן,
ובעצם,
הטוב יש לו,
הוא מתקדם בקצב איטי, לאט לאט וכל זה.
כשאתה רוצה ללחוץ את הרגל על הגב, מה הוא עושה?
מכניס קצת רע.
ואז בני אדם, אנחנו עובדים,
מתחילים עם נעוז, להתרוצץ וכל זה,
ולייצר טוב, וזאת ההגדרה המכרעת
שלא היה יכול לבוא לעולם בלי הרע.
ולכן גם החולי
נכנס באופן חד משמעי תחת הקטגוריה הזאת.
הם, רבי שמעון ורבי עקיבא אומרים, הם רואים את החולי כהזמנה
של הקדוש ברוך הוא לפיצוץ של טוב.
פיצוץ.
עכשיו יכול להיות שעד הדרך האדם הזה חולה והוא מתקן את עצמו ולספוג טיפה 20, אבל באופן כללי ברמה הכוללת,
מה תפקיד הרע בעולם?
תפקיד הרע בעולם מבחינת הקדוש ברוך הוא
זה להאיץ את הקצב של התור.
בדיוק כמו הגינה פה.
כן, רק שבגינה אתה אומר שיש לי גינה סתמי,
ואני מטפל בזה, אני מבין בתור הגניתים, אבל אדם חולה,
אדם חולה זה אדם שקדוש ברוך הוא אמר לסביבה,
קדימה, דרכו תגלו בעצמכם כוחות שלא הייתם מגלים בדרכים רגילות.
וזה נקרא הרע
כיסא לתור.
עכשיו מי שמחוזרים אליהם שלישי, כמו חולי שהוא היה לגבור עוד פעם אחת,
גיניתי עליו, אז קולט עוד פעם, אז מה זה החולי הזה?
תראה, יש כל כך הרבה אפשרויות להבין.
קודם כל, לפעמים החולי הזה הוא מועד להיטיב את החברה, להפוך את החברה, לרגישה,
יוצר עזרה,
יוצר סיוע,
אבל באופן בסיסי,
באופן בסיסי, מה שכאן הם אומרים זה שהרע גורם לבני אדם פשוט לעבוד הרבה יותר חזק,
שיהיה פה טוב.
עכשיו תראו, בואו ניקח דוגמת הקורונה, בסדר?
כולנו מכירים בלי ספק את העובדה,
זה דבר ראשון שאני מספק, בסדר? חיסון הקורונה של פייזר ומודרנה,
הוא אושר בתהליך מאוד מאוד מזורז ומואץ.
בסדר? זה הפלט מנדה פליג.
לכן יכול להיות שבאמת בעתיד יתגלו אי אלו דברים שצריכים
בדיוק ושיפור בחיסון הזה מצד אחד.
מצד שני,
כן, העובדה שהמחקר המיוחד בתחום של החיסון הזה,
MRNA,
קיבל המון המון תקציבים והמון תשומת לב והמון יחס וכולי,
בלי ספק, כמאמינים, כיושבי בית המדרש, בלי ספק הדבר הזה נועד לברכה ולטובה לעולם.
מה יכול להיות, אני לא יודע, אני מעלה כל מיני אפשרויות,
אנחנו מדשדשים כבר הרבה שנים, כל מיני דברים,
אחרת סרטן ואיך מטפלים, ופתאום יש כאן איזה משהו,
איזה פריצת דרך,
שיכולה להביא גם מזור גם לעניין הזה.
כלומר,
וזה תמיד קרה אחרי אירועים בסדר גודל כזה,
גם אחרי מלחמת העולם השנייה,
גם אחרי כל מיני מלחמות,
גם אחרי המלחמה הקרה,
היו איזה אירועים שהגורם המזמן שלהם היה רע,
אבל הם הולידו המון המון טוב,
בסופו של דבר.
הגורם המזמן היה גורם רע, אני אתן לכם דוגמה, בסדר?
הקפיצה הגדולה, יש שתי קפיצות גדולות מאוד,
שהאנושות התברכה מהן, אחת זה הלייזר,
השנייה זה האינטרנט.
קפיצות טכנולוגיות מאוד מאוד משמעותיות.
מה השנייה?
האינטרנט, הלייזר, שהם עושים לייזר הכל וכולי.
ההשקעה,
ההשקעה הממונית, הטכנולוגית, בליצור, אה, סליחה, שלוש, שלוש, בסדר?
אחד זה האטום,
הלייזר, אני לא מספיק יודע, האטום, הלייזר והרשת.
עכשיו, מבינים שהאטום, ברגע שפיצחת את גרעין התא,
גרעין האטום, זה משחרר אנרגיה.
זה אין סוף אנרגיה שבני אדם יכולים לייצר, למטרות חיוביות, לחשמל,
כל דברים חיוביים, זה דברים...
אבל הגורם המזמן של זה
היה מלחמה.
לייזר,
שאיתו עושים ניתוחי עיניים וניתוחים בראש ובמוח,
ניתוחים לייזר, קרני ליזר, דברים מדהימים.
קרן אור, אתה לא זה...
ההשקעות הטכנולוגיות היו במלחמה של ארצות הברית,
קרה לזה מלחמת הכוכבים, רצו להציב תותחי לייזר בחלל, שיירטו את הטילים הרוסים הסובייטיים.
אז השקיעו בזה מאות מיליונים,
בסוף לא יצא מזה כלום מהתותחים האלו, אבל כן יצאה מזה התפתחות עצומה של הייזר. וגם הרשת, גם רשת האינטרנט הייתה בבסיס של המוטיבציה הצבאית.
כלומר, אומר הקדוש ברוך הוא, כשאני רוצה לקדם את העולם למטרתו,
והעולם קצת זוחל,
אני אכניס משהו רע, זה במקרו, וגם במיקרו.
גם במיקרו.
אנחנו תמיד רוצים להיות בריאים, אבל הגישה כאן, בסיפור הזה,
זה שכשאדם חולה,
כן?
זו הזמנה לאדם,
קודם כל זו הזמנה לסביבה לעזור לו,
זו הזמנה לאדם,
הזמנה לאנושות, לתת רפואה.
תשימו לב, זה באמת תשובה מאוד, פתאום זו תשובה מאוד מאוד מעניינת. אתם לא אומרים לו, תחזור בתשובה,
היינו צפים, רבי שמעון ורבי עקיבא.
תחזור בתשובה, תגיד תהי, לא אומרים לו ברכה.
אתם אומרים לו, תיקח תרופה.
אני גם דומה את זה כפי שבוע, שכביכול אומרים למה אריהו אותה לעם הזה ואז סטיב יפו אמר להם טוב, איפה אתם נביא את הלבנים,
אתם נביאו את הפרק עבודה ככה, במקום עברנו שנה כמו שאמרתי,
זה עבר לנו עדיין בעצם, כן, כן.
זה באנציבות שלנו.
וזה?
זה באנציבות שלנו.
זה באנציבות שלנו.
זה אומר שבסוף הוא בא בקודשו שעם ישראל צריכים
אז החידוש הגדול של רבי ישמעאל ורבי עקיבא
זה שגם חולי, שזה נראה כאילו התערבות אלוקית שהופכת אדם,
אל תיגע,
גם הוא, אומר הקדוש ברוך הוא, אל תשארו אדישים כלפיו.
יש איזה תקלה,
יש איזה חולי,
זאת קריאה שלי,
אומר הקדוש ברוך הוא, לכם
להתערב ולהוציא טוב שלא היה יוצא אל הפועל,
ללא אכון.
זה בא לזרז את התאריך הזה.
בדיוק כמו ה...
לכן הם מסיימים ואומרים לו, בואו נקרא את המשפטים האלה עוד פעם,
אמרו לו שוטה שהוא בעולם.
למה אמרו לו שוטה שהוא בעולם?
כל אחד שלא יודע הוא שוטה. אמרו לו, תעשה עוד צעד. אם אתה מבין את זה לגבי עולם הטבע,
שהאדם הוא שותף,
למה לא תבין את זה? גם לגבי האדם עצמו. גם לגבי האדם עצמו, האדם הוא שותף.
גם במקורות שהקדוש ברוך הוא כאילו עושה דיקריסק, עושה ירידה, עושה, זה לא כדי שנגיד, טוב, אם הקדוש ברוך הוא יתערב ויוריד, אנחנו ניגע.
לפי ההיגיון הזה, אם יש בצורת,
יש בצורת בארץ ישראל,
אז אסור לנו לעשות שום דבר, אסור לנו להקפיל מים.
לא.
יכול להיות,
חשבתם על האפשרות הזאת, יכול להיות
שהקדוש ברוך הוא עשה,
אתם יודעים שבישראל
היה חמש שנות בצורת רצפות.
בשנות הס׳, חמש שנים, והמצב,
ואז מדינת ישראל, במשבר הקודם של המים, זה היה בשנות אלפיים, אני לא זוכר בדיוק,
ישראל בנתה תוכנית אב למים, אנחנו, וגם הצורכי המים פה הולכים וגדלים,
גם לאוכלוסייה גדלה, גם לתעשייה, כאילו,
אמרו, אנחנו לא יכולים להישען כנרת או כנרת,
לפתור את הבעיה, הקימו כאן ארבעה-חמישה מתקני התפלת מים,
יש באשקלון, יש באשדוד, יש ביד זיכרון.
בקיצור, נגמר הסיפור הזה, אין יותר בעיית מים.
לישראל. זה היה בסוף הסמים?
מה? זה היה בסוף הסמים. כן. אין יותר בעיה, בעיות.
וגם היה,
עד לפני שלוש שנים היה עוד...
אבל בנו... אה, זהו.
נפתרה הבעיה.
עכשיו,
התבלילית שאנחנו פותרים את הבעיה, לא רק לעצמנו,
אלא למי?
לכל מיני מדינות בעולם שאין שם מאי.
ופתאום היהודים הקטנים האלה, מדינת ישראל,
נפתרנו את הבעיה.
פתרנו את זה עם טפטפות שלא נפתור את זה.
זאת אומרת, בהחלט יכול להיות שחלק מהסיבות של הבצורת, והקדוש ברוך הוא אגיד, חבר'ה, תתאמצו ותוציאו מים,
תגלו את האפשרות הזאת.
ועכשיו תהיו, עכשיו ברוך השם גם הקדוש ברוך הוא מוריד לנו גשרים והכנרת מלאה, וגם אין לנו בעיה לו לזה, ואנחנו גם יכולים לייצא מים אפילו.
כי לפי ההיגיון הזה שהקדוש ברוך הוא מתערב ועושה משהו רע, אסור לך להתערב בו,
אז זה חוזר חזרה גם לעולם הטבע, יש בצרורת, יש כל מיני דברים מהסוג הזה.
אבל אומר הבעל שם טוב, אין רע יורד מלמעלה,
וכשיש רע, המטרה שלו שהוא יהיה כיסא לטוב.
הרע כיסא לטוב.
הרע נועד לחלץ מאיתנו טובה שלא הייתה יוצאת בדרך לגילה.
אז הם אומרים לו, שותה שבעולם.
זה לא רק לגבי עולם הטבע, זה גם לגבי עולם בני האדם.
לא שמעת מה שכתוב, ואנוש כחציר ימיו?
אנוש כחציר ימיו.
פסוק שמקביל בין האדם
לבין עולם הטבע. כמו שאתה מבין את זה על עולם הטבע,
ככה תבין את זה גם עולמם של בני אדם.
בשם שהעץ,
את העץ עשה הקדוש ברוך הוא, אף אחד לא יכול לברוא עץ.
אבל את היחס לעץ והטיפול בו עושה מדי אדם.
אם אינו נסבל ומתנקש ונכה שאינו עולה,
ואם עליו אינו שטה מים,
הוא חי,
אינו חי והוא מת,
כך הגוף הוא העץ,
אז בואו נקל, על הגוף הוא העץ, אז מי עשה את הגוף מברת הגוף?
הקדוש ברוך הוא.
נכון?
עוד פעם, עדיין לא הצלחנו.
תבינו כמה זה עדין, כי היום המדע בארץ, יש פרופסור אחד שהדתייה בחיפה, בטכניון, שזו המומחיות שלה.
עובדים גם על זה.
בדתייה, כלומר, זה דבר מופלא. על מה עובדים?
שיהיה אפשר להדפיס איברים.
נכון על זה?
תהיה מדפסת תלת-ממד
שבה אתה תדפיס איברים.
איך תדפיס איברים?
ככה.
אז מדהים,
כמו שיש אדם קונה רכב ויש חלקי חילוף לרכב,
אז הקדוש ברוך הוא ברא את האדם, ברא אותו עם חלקי חילוף.
מהם חלקי החילוף?
תאי גזע.
יש לנו כאן אוזן, עין, אף.
אף זה תא של אף, זה כאילו,
אוזן זה תא של אוזן.
איך הגוף יודע?
בשלב מסוים בהיריון הגוף מתחיל, התאים מתחילים להתמיין.
מקבלים פקודה, התא של ה... זה הולך להיות אוזן,
אבל יש שלב לפני המינון זה נקרא תאי גזע,
שזה התאים לפני שלבי המיון שלהם.
והתאים האלה של תינוק נולד נמצאים בחבל הטבור.
יש היום בנק דם טבורי,
לוקחים דם
מחבל הטבור ומקפיאים אותו.
ואומרים, כנראה בעתיד המדע ידע איך להגיד לתא גזע, ללחוש לו באוזן,
איך תהיה עין.
אז אדם שהוציאה לו עין,
הזריקו לו תא גזע שלחשו לו את הסוד הזה שהוא יהיה עין, והוא יזרום במעלה הדם, יגיע לעין, ויגלה אותו מחדש.
באדם שנפגע בחוט השדרה ונחתך לחוט השדרה,
ייקחו תא גזע במעבדה, יגידו לו אברה כדאברה.
כאילו יגידו, לא אברה כדאברה, לא קוסם, יגידו לו, יעשו לו את המניפולציה הזאת,
שיודעת להפוך אותו לתא עמוד שדרה,
הוא יזרום בגוף, יגיע לתא, יבנה אותו, ונכים יקום.
כלומר, יכול מאוד להיות שכל הנבואות שאנחנו מדברים עליהן, של העתיד לבוא,
הנכים יקומו, והעברים יראו, והחרשים ישמעו וכל הדברים הללו,
זה לא כי יהיה איזה נס,
אלא כי בני אדם יגלו איך להשתמש בתאי הגזע, שמי נתן אותם?
הקדוש ברוך הוא.
ושם זה הולך להגיע.
שם זה הולך להגיע.
בני אדם יקימו נכים מהכיסא גלגלים.
עיוורים יראו.
זה בהחלט לא רחוק להניח, שבסופו של דבר יבודדו את הגן שאחראי על הזקנה,
יצליחו לפחות להעד את הקצב שלו.
אדם מגיע למרפאה,
תנו לו איזה תרופה, ראיתי אותה קטן, אנשים יחיו ראינו, 50 שנה, 200 שנה.
כאילו, ירד מכון מהיר עד גיל 80 ואז יצאו לחלל.
הגוף שעשה אותו הקדוש ברוך הוא, זהו העץ.
הזבל הוא הסם.
ואיש האדמה הוא הרופא.
הרופא שרוקח את הסם,
שעובד, שאומר לטפח את הגוף, זה הרופא.
אז
יש חיסון.
יש חיסון, ברוך השם שיש חיסון.
כמו שאמרנו, ודאי, החיסון הזה הוא מהיר,
בוודאי, שצריך לעקוב אחריו וכולי וכולי, אני לא רופא, אני לא יודע להגיד, גם צריכים גם לדעת מה להגיד, מה לא להגיד.
אני לא מספיק מבין בזה.
אבל זה ברור שדיברנו על וַתְּּחָָּסְרֵהּוּ מַּעַתְּ מַּאֶלֹוִיּ וְּכְבֹד וְהַדָּר תַּעְתְּרֵהּוּ,
ההדר של בני האדם, הרב סולובייצ'יק אומר את זה,
איש ההדר,
לא יכולת לקרוא לאדם איש ההדר כשהוא היה נופל כמו זבוב בפני מחלות, בפני מגפות, או שהוא היה עובד חיים שלמים כשהוא הולך מאחורי החוריים של בהמה ומחזיק איזה מחרישה. זה לא איש ההדר. מי זה איש ההדר?
איש ההדר זה האדם
זה האדם שמפתח את המדע,
זה האדם שכותב ספרים בענייני מוסר ואתיקה,
זה האדם שמצליח לפתח חיסון למחלה.
זה איש ההדר, זו זקיפות קומתו של האדם, כמובן, הכל בענווה,
הכל מתוך הונאיין הקדוש ברוך הוא, שהוא זה שנתן לנו את האפשרות הזאת בכלל, לא שאדם יהיה עכשיו גאווה ויגיד, אני באפסי עוד,
בסדר?
אלא
מהמקום הזה,
קראתי היום שאתם יודעים שבעוד עשרה ימים יש השבעה לנשיאות ארצות הברית, אם הם יגיעו לשם, החבר'ה האלה,
לא יפרקו את עצמם.
אז בטקס, בנוסח שאומר הנשיא,
הוא צריך להגיד את השם שלו, אני, זה, זה, משבעה שאני אעשה כל שאפשר כדי למלא את חוקת ארצות הברית
לטובת כל אזרחיה. זה הנוסח.
זה הנוסח.
אבל מתחילת ארצות הברית עד היום,
כל נסיב ליוצא מן הכלל הוסיף
משפט אחד שלא כתוב בנוסח,
סובלט מגל,
כה יעזור לי אלוקים.
מכניסים את שם שמיים.
כן, מכניסים את שם שמיים, מכניסים.
כלומר, במקום שזה יהיה תחרות,
הקדוש ברוך הוא נותן לנו את האפשרות הזאת,
אני רוצה שתעשו את זה,
אני רוצה שתהיו שותפים.
אז אני נותן לכם האכלה כדי שתתרפו ממנה בעצמכם,
כדי שתעמדו,
הכל מתוך הנבל, וזה כדי שטוב יתגבר.
ככה זה בעולם שאנחנו חיים בו,
הטוב הוא קצת יותר איטי מהרע,
הוא קצת יותר חלשלוש,
וכדי לאמץ אותו ולחזק אותו, צריך לאתגר אותו.
הקדוש ברוך הוא אמר, אני טיפה אאתגר אותו.
ואז זו הציפייה של כולנו,
יש בחסילות משפט, אחרי שריפה מתעשרים.
הציפייה של כולנו שאחרי הקורונה אנחנו נצא, לא נחזור לשגרה,
לא,
אנחנו נצא לעולם טוב יותר.
גם, כמו שאמר ישי, הוא נלמד להעריך יותר את הדברים שהיו,
אבל גם, לא רק להעריך,
אנחנו נצא לעולם אחר,
משמעותי יותר, נקי יותר, זהיר יותר,
פנימי יותר, עמוק יותר.
יהיה הרבה טוב בעולם שלא היה יכול לקרות ולהיווצר
בלי הרע הזה, בלי ההתגייסות שלנו, לתקן אותנו, שנזכה.
חזקו ונמצאו, אחי ורעיי, ברוכים תהיו גם ל...
