שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי וביומו.
מתקדמים
סימן תרצ״ב, נסיים היום את סימן תרצ״ב ונלמד
בסעיף ד' ובתרצ״ג שני סעיפים, סעיפים א' וב'.
בתרצ״ב בסעיף ד', הסעיף האחרון כתוב, לגבי ברכות מגילה, מישהו אנוס קצת
ואינו יכול ללכת לבית הכנסת וצריך להמתין,
עד אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לשב בתענית כל כך,
וכמובן מדובר לכלל העולם,
חוץ מירושלים, המקום הוא כף חומה מימות יהושע בן נון,
יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום, מפלג המנחה ולמעלה.
אומר לנו השולחן ערוך,
הרי לא אוכלים לפני שקוראים מגילה.
מה עדיף?
לטעום משהו בסיום הצום ואחר כך לקרוא מגילה,
או לקרוא את המגילה לפני הזמן.
זה לפני הזמן, כי זה לפני י״ד.
אבל בכל זאת,
המשנה הראשונה במסכת מגילה מדברת על קריאת מגילה שיכולה להיות מי״א,
כן?
ימי הכניסה, כשזה כפרים שאין להם איך.
יש איזשהו משהו, נקרא לזה כך, ברקע שמדבר שאפשר לקרוא מגילה קצת קודם. עכשיו מפלג המלכה,
פי רבי יהודה זה כבר זמן ערבית,
אומנם מבחינת היום עדיין אנחנו לא נמצאים ביום, עדיין אנחנו לפני השקיעה.
מעדיף לנו השולחן ערוך
שאדם יקרא מגילה מוקדם לפני הקהל,
יאכל בצאת הכוכבים, מאשר יחכה עד שמישהו יבוא מבית הכנסת כדי לקרוא לו מגילה,
אחרי שכל הציבור יקרא והוא צריך בינתיים לאכול, כי מאוד קשה עליו התענית.
אז זו ההעדפה של השולחן ערוך הרמה.
אומר, אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת מגילה.
אפילו התענית קשה עליו.
שים לב לדבר הזה, מדגיש, הרמה.
צריך לקרוא מגילה ורק לאחר מכן לאכול.
טוב.
סימן תרצצ״ג, סדר תפילת פורים,
סעיפים א'-ב' אמרנו.
אחר קריאת המגילה בערבית, זאת אומרת,
עד
קריאת המגילה התפללנו ערבית, אמרנו על הניסים.
בסדר? אחר קריאת המגילה בערבית מוסיפים, ואתה קדוש.
כן, ובא לציון, אבל בלי שני הפסוקים הראשונים.
ואם חל במוצאי שבת,
אומר, ויהי נועם קודם,
ואתה קדוש,
ואז יושב בסתר, כמובן, ורק אחר כך ואתה קדוש.
ואומרים, וייתן לך מי שרגיל לומר, וקוראים למגילה, ואחר כך מבדילים.
בירושלים, כמובן, זה לא יכול לצאת, אבל בערים אחרות,
במוצאי שבת,
יכול להיות שתהיה קריאת מגילה, והיה לנו בשנות העין עם כמה פעמים.
סעיף ב' אומר לשולחן ערוך,
אומר על הניסים בלילה וביום.
איפה אומר על הניסים?
בתוך מודים.
שם מודים לקדוש ברוך הוא על הניסים
שעשה לנו. כמובן, הודעה על הניסים שעשה לנו זה כדי לזמן
ניסים חדשים, הניסיך שבכל יום.
ואם לא אמרו, אם לא אמר על הניסים, אין מחזירין אותו.
ואין אומרים על הניסים רק ביום י״ד,
אבל לא בט״ו.
למי שחוגג י״ד,
וכמובן על פי הרמה, אין באירופה מקום שיהיו בט״ו.
ובליל י״ד, אף על פי שלא קראו המגילה עדיין, אומר על הניסים בתפילת ערבית.
כן, הזכרנו את זה כבר, הרמה מזכיר את זה עכשיו.
אנחנו אומרים בי״ד, ואכן מי שחוגג בט״ו בירושלים,
אז אומר על הניסים רק בט״ו,
ומי שחוגג בי״ד,
שאר הרי הארץ,
ועם חסרי שלום, יש עדיין יהודים בחוץ לארץ, לא יודע מה יהיה, פורים.
אז גם שם אומרים, חוץ משושה,
אז אומרים בי' ד' ולא בט' ו'. בעזרת השם, מחר אנחנו ממשיכים.
