שלום, אנחנו בסימן תרצ״ב,
ברוך השם, מתקדמים לא תצ״ב, אלא תרצ״ב, תרצ״ב,
מתקדמים בשולחן ערוך, הלכה יומית,
ברוך השם, נלמד היום שלושה סעיפים,
דיני ברכות המגילה.
אומר לנו, השולחן ערוך בסעיף א',
הקורא את המגילה מברך
לפניה שלוש ברכות,
מהם שלוש הברכות, על מקרא המגילה,
שעשה ניסים ושהחיינו.
וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. זאת אומרת, כיוון שברכנו שהחיינו בלילה,
לא מברכים ביום.
כי אמנם שתי הקריאות, כל אחת עומדת בפני עצמה,
אבל ה'שהחיינו' זה גם על היום,
ואנחנו מברכים פעם אחת שהחיינו, ולא יותר.
אומר הרמ״ה,
ויש אומרים שאף ביום אברך שהחיינו, וכן נוהגים בכל מדינת אלו.
זאת אומרת, לפי הרמ״ה, מנהג אשכנז,
גם ביום כשקוראים את המגילה,
מברכים שלוש ברכות גם שהחיינו.
מתי אנחנו רואים את הדבר הזה?
בתקיעת שופר.
תקיעת שופר, גם ביום הראשון, גם ביום השני אצל אשכנזים, מברכים שהחיינו,
ואצל ספרדים מברכים רק ביום הראשון.
אומר הרמה, ואחד יכול לברך ושני קורא,
זה מה שכולנו עושים.
אחד מברך את הברכות, שני קורא,
בין בציבור, בין ביחיד, כשזה בזמנו.
כשזה לא בזמנו, אחד לא מוציא את השני.
אומר הרמב״ם, השולחן ערוך ממשיך ולאחריה לפני קריאת מגילה אמרנו ברכים שלוש ברכות בערב ושתיים בבוקר
לפי שיטת השולחן ערוך
על מקרא מגילה שעשה ניסים לאבותינו ושהחיינו ובבוקר בלי שהחיינו. לאחריה
נוהגים לברך הרב את ריבנו
וידע נדיננו ונוקם את נקמתנו בעזרת השם זה לא תפילה לעבר זה גם לעתיד
ואם לא ברך לא לפניה ולא לאחר, יצא כמו הכל דיני ברכות, ברכות לא מעכבות.
ברכת המצוות, ברגע שקיימנו את המצווה,
המצווה מקוימת,
אבל הפסדנו את הברכה. גם כאן אותו דבר, מי שקרא מגילה ולא ברך ברכות,
יצא ידי חובה, כמובן למתוך מגילה כשרה.
אומר הרמה ונהגו בלילה,
נהגו לומר בלילה
אשר איני, אבל לא ביום.
בין לברך אחריה אלא בציבור.
זאת אומרת, את הברכה,
של הרב את ריבנו לברך דווקא בציבור
ולא ביחיד וכך באמת נוהגים. סעיף ב׳ אומר לשולחן ערוך
אין לשוח בעוד שקוראים אותנו. בוודאי.
שני דברים יש פה. א', הוא מסיח דעתו מבין ברכה ראשונה לאחרונה מתוך המגילה. ב׳, הוא לא יקשיב
לכל המגילה. חוץ מזה, גם אם הוא קורא לעצמו,
כן, משום מסכת הדעת, הוא לא יכול לדבר בתוך כדי הקריאה עצמה או בתוך הקריאה גם כשהוא מפסיק והוא לא הפסיד מילים.
זה לא משנה.
סעיף ג' אומר השולחן ערוך, אף על פי שיצא כבר
לברך להוציא את האחר ידי חובתו.
כמו שאנחנו רואים בדברים נוספים, ברגע שיש ברכת המצוות,
אדם שמחויב ויצא יכול להוציא את האחרים.
רואים את זה בתקיעת שופר, רואים את זה בקידוש בשבת,
בהרבה מקומות שאדם שכבר יצא ידי חובה
יכול להוציא את האחרים כשזה ברכת המצוות.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב. שלום.
