שלום, אנחנו בהלכה יומית.
כמדיון ביומו, מתקדמים,
סימן תרץ,
תרצדי,
נלמד היום את סעיף יח,
ושני סעיפים מסימן תרצדי א', זאת אומרת, תרצדי אנחנו מסיימים את הנושא של
חיוב המגילה,
תרצדי א', נתחיל את כתיבת המגילה.
אמר לנו השולחן ערוך בסימן תרצדי, סעיף יח, מגילה בי״ד וב׳טו צריך לחזור אחר עשרה,
ואם אי אפשר בעשרה, קוראים אותה ביחד.
כי בזמנים אחרים, זאת אומרת,
אם קוראים בי״ג, י״ב, כמו שהיה ביום הכניסה, צריך באמת מניין.
אבל בכל זאת אפשר גם בלי עשרה.
אבל ברובע מדרת מלך, וכבר הדגשנו, הדגשנו,
שברובע מדרת מלך זה לא רק שיהיו יותר אנשים, אלא בביתו של מלך. זאת אומרת, אם יש לי אפשרות לקרוא מאה אנשים באיזשהו אולם, בבית, לא יודע איפה.
בבית הכנסת יש עשרה אנשים, בית הכנסת זה ברוב עם הדרת מלך.
לכן תמיד צריך להשתדל לבוא לבית הכנסת.
מי שלא יכול, לא יכולה לבוא לבית הכנסת, זה סיפור אחר, זה בדיעבד.
אומר הרמה, ויש להסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה.
למה? כי יש לה בכלל שאלה אם אישה מחויבת בקריאת מגילה או בשמיעת מגילה.
כל הנושא הזה של אישה שקוראת ומברכת לשמוע מקרא מגילה.
כל הרמה.
ואם קראו אותה בציבור, ואיזה יחיד לא שמעה?
קראו בציבור בית הכנסת. נו, עכשיו מה הוא יעשה? הוא לא שמע.
יוכל לקרוא אפילו לכתחילה ביחיד, הואיל וקוראים אותה בתוך העיר בעשרה,
וכשיחיד קורא אותה בזמנה צריך לברך עליה. אבל אם הוא קורא אותה שלא בזמנה,
לא מברך עליה.
טוב, עד כאן סימן החיובים,
מי חייב, איך חייבים לקרוא בקריאת מגיל. היום
נמשיך את תרצ״א,
סעיפים א' וב',
שזה דיני כתיבת המגילה, זה יותר עניינים של דקדוקים,
מה שנקרא סתם, ספר תורה, תפילין ומזוזות, פה יש לנו את דקדוקי כתיבת מגילת אסתר. אומר לנו על שולחן הורג בסעיף א', תרצת ד',
אין כותבים במגילה אלא בדיו,
על הגביל או על הקלף, כספר תורה.
בזה יש שוויון לספר תורה. ואם כתבה במי עפצים
וקן קנטום, כשרה סוגים שונים של דיו שהוא פחות מדיו רגיל.
כתבה בשאר מיני צבעונים, לא בצבע שחור, פסולה.
צריכה שרטוט, לשים לב, כתורה עצמה,
ואין האור שלה צריך לאבד לשמה מה שצריך בספר תורה,
ויש אומרים שצריך איבוד לשמה. מה הכוונה? אני מאבד את הקלף הזה לשם כתיבת מגילה.
יש מישהו אומר שכן, זאת אומרת, סתם ויש הלכה כי סתם, אז למה הביא השולחן ערוך את היש אומרים?
להידור, לכתחילה. מי שרוצה,
יש לו במה להדר, וזה לא סתם החמרה.
סיס ב׳ אומר השולחן ערוך, הייתה כתובה על הנייר,
או על אור שאינו מעובד, או שכתבה גוי או אפיקורוס פסולה.
ודינה כספר תורה לעניין היקף גוויל,
שכל אות צריכה להיות מוקפת גוויל.
אחת אותרות חטים, זאת אומרת עושים את החטא ו' וז' ו' למעלה כמו גג ועפים, כן?
ותליית ההין והקופים
שיהיו בשורה ולא תלויות, וכל גופות האותיות בצורתן, בחסרות ויתרות.
צריך לכתוב אותה כהלכתה בדקדוקה.
אומר הרמב״ם, גם צריך לכתובה מן הכתב,
לא בעל פה, כמו ספר תורה, כמו מזוזות.
אתה רואה בכתב ואתה מעתיק אליך.
ולהוציא כל תיבה מפיו קודם שיכתבנה, כמו בספר תורה.
ועושים כל פרשותיה סתומות, מגילת אסתר, הכל באסתר, הכל סתום וחתום שם.
כן, רמזים לקדוש ברוך הוא, שם השם, יבוא המלך והמן היום, כל מיני מקומות כאלה, בסדר, אבל שם השם ממש
אין שם.
ועם הסען פתוחות, פסולה.
ובדיעבד אין לפסול מגילה משום חסרות ויתרות, זה לא גרם משמיט בה הסופר אותיות לכשרה,
כמו שראינו בסימן תפרש צדי,
שם ראינו שאפילו אם עד 50% מהכתיבה,
פחות מ-50% מהכתיבה חסרה במקומות שונים, לא בהתחלה, לא בסוף ולא במקום אחד, הכול,
היא גם יכולה להיות בדיעבד כשרה. אז אם הוסיפו אות או הורידו אות,
כן, יש לנו כמה דברים שיש איתם שאלה במסורה,
כן?
ביהודים, ביהודים,
בעומרם, כעומרם, יש כמה שאומרים ככה שיש בהם
נוסחים שונים.
הוא צריכה עמוד בסופה, זאת אומרת שהיא עמוד ריק בסופה וחלק בראשה
כדי להקיפה בו.
ויש אמרו שצריכה תגין,
הוא צריכה עמוד, סליחה, ויש אמרו שאינה צריכה תגין.
אז יש אמרו שצריכה ויש אמרו שאינה צריכה, לכאורה לא צריכה, יש ויש, הלכה כיש בתרא.
אבל עוד פעם, נוהגים שעושים גם תגין
וכתיבת מגילה. ונהגו לתייגה, הנה, הרמב״ם מוסיף,
גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה.
ואיזה ספרדים עושים לה עמוד בסופה,
בסדר?
עושים עמוד. בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך בדקדוקי כתיבת המגילה.
כל טוב, שלום.
