פרשת: חיי שרה | הדלקת נרות: 16:00 | הבדלה: 17:18 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

אזכרה לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר תשפ”ה
הרב מרדכי ענתבי 33
אזכרה במלאת השלושים לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר | כ”ב סיון תשפ”ג
הרב מרדכי ענתבי 33
פסח בזמן הקורונה – המדריך לעריכת ליל הסדר
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ו’ – ח’ . סיום סדר ‘אורח חיים’
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ג’ – ה’
play3
machon
דין סעודת פורים – שו”ע סימן תרצה’ סעיף ד’
play3
machon

דין קריאת מגילה – שו”ע סימן תר”צ סעיפים ט’ – יא’

כ״ב באדר תש״פ (18 במרץ 2020) 

פרק 1376 מתוך הסדרה הלכה יומית אורח חיים –  

play-rounded-fill
 
שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו, מתקדמים בנושא חיוב קריאת מגילה, סימן תרצדי.
נלמד היום סעיפים ט', י' וי' אלף.

אומר לנו,

על שולחן ערוך, בסימן תרצדי, סעיף ט',

הייתה כתובה תרגום.

זאת אומרת, כתבו מגילה, אבל כתבו אותה בלשון תרגום, לא כתבו אותה בעברית.

או בלשון אחרת מלשונות העכום.

לא יצא ידי חובתו בקריאתה.

אלא המכיר אותו הלשון בלבד.

תמיד אנחנו אומרים,

ראינו אתמול גם, שאם מישהו לא מכיר את העברית ושמע בעברית ובשום דבר מילה הוא לא מבין בעברית, יצא ידי חובה. למה?

העולם נברא בעברית, הוא לא מכיר, הנשמה שלא מכירה.

אבל כשזה לועזית,

אז רק מי שמכיר את אותה לשון ועוד הוספנו על זה פעם, שזה גם באותה מדינה, שזה השפה בעברית קלה,

שפת האם שלו במדינה ששם זה שפת המדינה.

כן, אבל אם הייתה כתובה בכתב עברי,

הוא קרא ארמית לארמי, לא יצא, למה? כי זה לקרוא בעל פה.

כשנמצא זה, קורא על פה, וכיוון שלא יצא הקורא ידי חובתו, לא יצא השומע ממנו.

אומר הרמב״ם, אבל אין לחוש באיזה כתב וכתובה. זאת אומרת, בסופו של דבר מקילים גם בזה שתהיה כתובה בשפה אחרת,

במקומות שזה שפת האם, אבל ברוך השם, היום אנחנו בהתקדמות העולם ושפע העולם, גם יש מגילות

בכמות המספקת,

זאת אומרת, הכמות שכל אחד רוצה יכול לקנות,

לא הוצאה גדולה.

וגם, ברוך השם, כולנו בסוף מגיעים לארץ ישראל, כולנו יודעים עברית, וגם מי שלא יכול לצאת ידי חובה בעברית. סעיף י',

מי שיודע לעז ויודע אשורית,

אינו יוצא בלעז.

שמים לב?

זאת אומרת, כל מה שאמרנו בסעיף הקודם שיוצאים ידי חובה בלעז, מי שלא יודע ובמקום אין,

ואף אחד שם בסביבה לא יודע, וזו שפת המקום. אבל מי שיודע לעז ויודע אשורית,

לא יצא בלעז.

ויש אומרים שהוא יוצא. תראו לך, שולחן ערוך פה אמרנו סתם ויש, הלכה כי סתם.

ופה הוא אומר, טוב, אם אין שום ברירה אחרת,

אז הוא לא יכול לצאת ידי חובה. מה יותר טוב שלא יקרה בכלל?

אומר הרמה, ואם כתובה בשני לשונות, מי שמבינים יצאו.

סעיף יא, יש למחות ביד הקוראים לנשים במגילה בלשון לעז.

אף על פי שכתובה בלשון לעז,

מה פתאום לנשים שקראו בלשון לעז?

קוראים בעברית.

צריכות להבין, בדיוק כמו גברים, אין שום הבדל.

דיברנו רק לגבי אם חייבים לשמוע או לקרוא.

היה כבר דיון גדול ברמה, רמה מאוד מאוד מקפיד בזה, שאישה

אולי יכולה רק לשמוע, לא יכולה לקרוא.

דיברנו על זה

לפני יומיים.

בכל מקרה,

צריך לקרוא לנשים גם בעברית,

וזה לא צנעורנע,

וזה לא ביידיש,

ולא בשום שפה זרה אחרת.

כל טוב, שלום.
מספר פרק בסדרה : 1376
דין קריאת מגילה - שו"ע סימן תר"צ סעיפים ו' - ח'
דין קריאת מגילה - שו"ע סימן תר"צ סעיפים יב' - יד'

145481-next:

אורך השיעור: 2 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרק 1376 מתוך הסדרה הלכה יומית אורח חיים –

[shiurim_mp3]

דין קריאת מגילה – שו”ע סימן תר”צ סעיפים ט’ – יא’

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!