שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בסימן תרצצי, נלמד היום סעיפים ו',
ז' וח'.
בסעיף ו',
בדיני קריאת המגילה, אומר לנו השולחן ערוך, הקורא את המגילה למפרע, לא יצא.
אתמול ראינו שאם מישהו קורא בהפסקות,
זה מה שנקרא סירוגין.
קרה פרק, ממשיך רק עוד פרק,
מפסיק קצת, נח, קורא עוד פעם, יצא ידי חובה. אבל אם הוא קורא אותה למפרע ואומר,
קרא את הסוף לפני ההתחלה,
לא יצא ידי חובה.
קרא פסוק אחד ודילג השני, וקרא השלישי, ואחר כך חזר וקרא השני, לא יצא.
אם דילגת את השני, תחזור לשנייה, ותמשיך אחריו שוב את השלישי.
בני שקרא למפרע פסוק אחד, אלא כיצד יעשה?
מתחיל מפסוק שני ששכח, וקורא לסדר.
כמו שמי שמדלג בקריאת התורה, תחזור למקום, תמשיך כסדר.
סעיף זין אומר השולחן ערוך, הקורא את המגילה על פה,
זה לא יצא ידי חובתו.
אם הוא שומע אוזניות, קריאת מגילה, והוא אומר את הכול, לא יצא ידי חובתו.
חייב לקרוא את הכול מתוך כתב מגילה כשרה.
על פי כל כללי כתיבת מגילה.
זה קצת שונה מכתיבת מזוזה, זה שונה מכתיבת ספר תורה.
כן, יש כללים לכתיבת מגילה, כל דבר בעניינו.
סעיף ח',
הלועז ששמע את המגילה הכתובה בלשון הקודש ובכתבי הקודש,
אף על פי שאינו יודע מה הם אומרים, יצאה ידי חובה.
אם הוא לא מבין, הנשמה מבינה.
מדוע? כי העולם נברא בעברית.
זה שברגע זה נמצא באיזה גוף שהתרגל לאיזושהי שפה,
לאיזושהי ארצות הגולה,
אז בסדר, הגוף,
הגוף מוגבל.
אבל הנשמה לא מוגבלת, היא יודעת עברית, הכל נברא בעברית.
גם הנשמה של יהודי שחי בחוץ לארץ,
היא נולדה בעברית.
אז הוא יודע.
טוב, בעזרת השם, יצאה ידי חובה, גם אם הוא לא יפל כלום, העיקר שהוא שמע את כל המילים.
כל טוב, שלום.
נמשיך מחר.
