שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
נמשיך בסימן תרפט, סעיפים ג' ד' וה'.
אמר לנו שולחן ערוך לגבי המחויבים בקריאת מגילה, סעיף ג',
אנדרוגינוס מוציא מינו,
ולא שאינו מינו.
טומטום הוא מי שחציו עבד, אפילו מינו אינו מוציא,
כי הם לא יודעים מה הוא.
יכול להיות שמישהו אחר שהוא טומטום הוא
מין אחר בכלל.
אומר הרמה, יש אומרים שאפילו את עצמו אינו מוציא, וצריך לשמוע מאחרים,
כי יש לו ספק.
סעיף ד', אומר השולחן ערוך, השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו, יצא.
כי מצוות לאו ליהנות ניתנו.
אז הוא לא ייהנה ממנו, לא יוכל לצטט שלו, לא יישב אצלו באוטו, אין בעיה.
אבל בקריאת מגילה, אין פה הנאה, אז הוא יכול לצאת ידי אחורה. סעיף ה', אומר השולחן ערוך,
מקום שאין מניין.
אם אחד יודע ואחרים אינם יודעים, אחד פותר את כולם.
ואם כולם יודעים, כל אחד קורא לעצמו.
מקום שיש מניין, עוד פעם, זה כבר ציבור,
עדיף לקרוא בציבור, פרסום נס ברבים,
זה הדבר הטוב ביותר. בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב, שלום.
