שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו.
מתקדמים.
תרפז,
תרפז,
שני סעיפים, ותרפח, נתחיל,
סימן קצת ארוך,
נושא של כרכים ומוקפים וחומה, סעיף אחד מובד.
תרפז, סעיף א', אומר השולחן ערוך.
חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור לשנותה ביום.
שים לב, פעמיים חייבים בקריאת מגילה.
ואם הייתי אומר, היום יותר חשוב.
ושל לילה הזמנה כל הלילה,
ושל יום זמנה כל היום, מהנץ החמה עד סוף היום.
ואם קראה בדיעבד
משאלה עמוד השחר, יצא ידי חובת קריאת מגילה של יום.
פעמיים חייבים בקריאת מגילה.
סעיף ב',
מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה שכולם נדחים פני מקרא מגילה.
שים לב, פרסום מניסה,
קריאתה זו הלילה.
כל המעלות הטובות יש בקריאת מגילה שמבטלים כל דבר כדי לקרוא מגילה.
שאין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו חוץ ממת מצווה שאין לו קוברים.
היום ברוך השם יש ביטוח לאומי, יש קוברים.
וכדי צורך כושר פוגע בו קוברו תחילה ואחר כך קורא. שמים לב מה זה נקרא נדחה.
תקבור אותו ותקרא מגילה.
אין דבר כזה שאתה קובר אותו ולא קובר מגילה.
שהוא קודם לקריאת מגילה, בגלל שאפשר לעשות את שניהם.
אבל אם אי אפשר לעשות את שניהם תקרא מגילה ואחר כך תקבור אותו.
אומר הרמב״ם, וכל זה לא מהיר אלא בדאי קשירות לעשות שתיהם.
אבל אם אי אפשר לעשות שתיהם, אין שום מצווה דאורייתא נדחית מפני מקרא ומגילה.
ועד אמת מצווה קודם,
היינו דווקא בדאפשר לו לקורה אחר כך.
בסדר?
פה אומרים שאמת מצווה קודם.
טוב,
סימן תרפח,
סעיף א',
אומר השורן ערוך,
כרכים המוקפים חומה ממוט יהושע בן נון,
אפילו אינם מוקפים עכשיו, קוראים בטו,
אפילו אם הם בחוץ לארץ.
ואפילו אין בהם עשרה בטלנים. פירוש בטלנים ממלאכתם שעוסקים בצורכי ציבור.
והוא שהוקף
ואחר כך ישב.
שישב תחילה על דעת להקיפו אחר כך.
לאפוקיה כשנודע שישב תחילה על דעת שלא להקיפו ואחר כך לא הייתה ברירה והקיפו.
אבל מסתם ההוקף ולבסוף ישבה. ככה עושים, ככה היו בונים בזמנו יישובים.
והערים, הכרכים המוקפים ומוקפים במועצות יהושע בן נון, כמובן,
אומרת הגמרא,
הרי ארץ ישראל הייתה חרבה בזמן אחש וירוש.
המקום היחיד שהיה מוקף חומה פיזית זה היה בשושן,
אולי עוד כמה ערים.
אבל באו חכמים לחלוק כבוד לארץ ישראל, לא יכול להיות שיהיה איזשהו
מועד
שלא יהיה חוג בארץ ישראל,
על כל התורה נתנת לנו כשאנחנו בארץ ישראל.
אז אמרו מוקפות חומה, מותישוע בן נון, שאז
היו ערים רבות בארץ ישראל מוקפות חומה.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
