שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו,
בנושא ארבעה פרשיות,
סימן תרפ״ה,
נלמד היום סעיפים ה״ו״ז.
דיברנו בסעיפים הראשונים על ראש חודש אדר שחל בשבת, מה סדר ארבעה פרשיות.
עכשיו בא השולחן עמוק ואומר,
סעיף ה״ה,
חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן,
שימו לב, לא אדר הראשון, אדר הסמוך לניסן,
בתוך ימי השבוע.
ראשון,
שני, עד שישי,
כולל שישי,
לא בשבת,
באמצע ימות השבוע, לא משנה באיזה יום.
חל הראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע, ואפילו בערב שבת מקדימים לקרוא עוד פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חודש, שלפניו,
ומפסיקים בשנייה,
כדי שתהיה פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה.
ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרוא פרשת זכור בשבת שלפניה,
אפילו שזה שישה ימים קודם, תמיד שבת שלפני פורים קוראים פרשת זכור.
סעיףיו עובר השולחן ערוך, הימים שראוי לקבוע בהם ראש חודש אדר,
על מנת שיהיה לנו סדר גם עם פסח,
זבדו, מה זה זבדו?
שבת, שני, רביעי ושישי.
זאת אומרת, ראשון, שלישי וחמישי לא יהיה ראש חודש אדר.
סימן לשבתות ההפסקה,
כן, יש לנו סימן,
אם יש מישהו שהסימן עוזר לו,
זה טוב.
סימן לשבתות ההפסקה.
זתו
בו דד וביוק.
אפשר לשים לב,
כשחל ראש חודש
בשבת מפסיקים ב-15 בוא, ומה הסימן?
זין,
כן,
טו, ראש חודש חל ביום זין, ביום שבת,
יש הפסקה של אחת מארבע הפרשיות,
זה הן בטו.
כשחל ביום שני,
שזה ימים שראוי להיות ביום ראשון, לא, שני,
מפסיקים בו בו וסימנו בו.
חל ראש חודש ביום ב',
מפסיקים בו' בחודש,
תאריך ו' בחודש.
כשחל ראש חודש ביום רביעי, מפסיקים בד' בו, וסימנו דד.
יום רביעי
חל ראש חודש אדר,
שבת שלפני כן קוראים שקלים, בד' בחודש, איזה שבת שאחר כך יש הפסקה.
כדי שיהיה שבת זכור צמודה לפורים.
כשחל ביום שישי, מפסיקים בשתי שבתות.
ב' בו וי'ו. מה זה י'ו? ט' ז' בו.
וסימן ו'ו.
אם חל ביום שישי, הפסקה ב' ב' ובי'ו.
בט' ז'.
בסדר? זה סדר פרשיות, ארבע פרשיות,
ולפי ימות השבוע שחל בראש חודש,
מתי תהיה הפסקה?
כי קוראים רק ארבע פרשיות.
סעיף ז', אומר,
השולחן ערוך, יש אומרים שפרשת זכור
ופרשת פרה אדומה חייבים לקרוא אותה מדאורייתא.
לפיכך, אך בני יישובים שאין להם
מניין
צריכים לבוא למקום שיש מניין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא.
לשים לב, השולחן העורמי מדבר גם על זכור וגם על פרה.
אז יש אומרים, יש מי שאומר שהוא התכוון גם לפרשת פרה, אבל פרשת זכור לכל הדעות, כן.
טוב, אומר הרמה, ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם.
אין להם מניין, אז לפחות תקראו מה שיש לכם.
אבל מכאן אזהרה גדולה, פרשת זכור,
פרשת פרה, צריך לבוא,
לקרוא אותה מדאורייתא, הכוונה היא
להתכוון לצאת ידי חובת מצווה דאורייתא וגם לקרוא,
כי אני צריך לצאת ידי חובת דאורייתא, בספר מהודר
שייצוגו ידי חובה לכל הדעות והשיטות על מנת שייצאו ידי חובת המצווה מהתורה.
כל טוב, שלום.
