שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי מדי יום ביומו,
סימן תרפד,
נלמד היום את שני הסעיפים שלו, ב' וג',
ונתחיל את סימן תרפה,
סעיף ראשון, שזה כבר לוקח אותנו מחנוכה לסדר ארבע הפרשיות,
שכבר מתחילים להאריח את פורים וכל מה שיש אחר כך.
טוב, בעזרת השם.
אומר לנו על שולחן אמרו בסימן תרפד,
סעיף ב',
בשבת שבחנוכה מוצאים שני ספרים.
באחד קורא בפרשת שבוע, שבעה עולים,
ובשני קורא מפטיר,
כן, בשל חנוכה.
בסדר, זו קריאת המפטיר.
ההפטרה הוא מפטיר, רוני ושמחי בציון.
ואם יאכלו בו שתי שבתות, קורה לפעמים שנר ראשון של חנוכה הוא בליל שבת, ממילא יש לנו שתי שבתות.
מפטיר בשנייה, זאת אומרת ביום השמיני,
כן, בשבת השנייה,
הוא קורא את כל מה שצריך של אותו יום.
ובשנייה הוא היה מפטיר במלאכים, בנרות של שלמה.
ואם חל חתונה בשבת זו, מפטירים בשל חנוכה. למה צריך להזכיר את זה?
כי יש כאלה שנהגו שבשבת חתן, כשיש חתן בבית הכנסת,
מפטירים עם סוססיס בהשם, כי חתן יכהן פאר,
כחלה תעדי כליה, אבל חנוכה קודם לכל.
סעיף ג' אומר על שולחן ערוך,
אם חל ראש חודש טבת בשבת,
מוצאים שלושה ספרים,
קוראים שישה בפרשת שבוע, זאת אומרת השישים מסיימים את הפרשה עם השביעי,
עם הקריאה של השביעי.
ובשני קורא אחד בשל ראש חודש,
ומתחיל וביום השבת, לא בראשי חודשים,
וביום השבת,
ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה.
וההפטרה היא
עירוני ושמחי, כמו שמסיימים את הקריאה האחרונה, זה ההפטרה.
ואם חל ראש חודש בחול,
מוצאים שני ספרים, קוראים באחד שלושה
בשל ראש חודש, ובשני קרוא אחד בשל חנוכה.
אם טעה החזן וקרא רביעי בשל ראש חודש,
אם לא הוציאו ספר שני, אין צריך לקרוא יותר.
אבל אם הוציאו ספר שני, משום פגמות, צריך לקרוא חמישי בשל חנוכה.
עדיף לא להתבלבל, בסדר? ראש חודש באמצע השבוע, שלושה קוראים בשל ראש חודש, הרביעי קורא בשל חנוכה.
אומר הרמב״ם, ואם טעה והתחיל לקרוא בשל חנוכה, צריך להפסיק
לקרוא בשל ראש חודש.
ראש חודש בחנוכה.
ואם צריך לברך על קריאת ראש חודש, אין לאל סימן קמ', אם צריך לברך מחדש,
כי הוא טעה וקרא במקום אחר, ולהלכה כן.
בכל מקרה, דבר אחד שגם צריך להוסיף פה, ולא מופיע בשולחן ערוך,
הנושא של הקדיש. אצל ספרדים,
בסיום השביעי אומרים קדיש, וגם במפטיר.
לכן, שבת, ראש חודש,
חנוכה,
אז אחרי השישי שמסיים את הפרשה לא אומרים קדיש.
אחרי השביעי אומרים קדיש,
ואחרי הקורא של חנוכה, של המפטיר,
אומרים קדיש. אצל האשכנזים הוא רואה קדיש אחד. לכן בסיום השביעי שלושת ספרי התורה על הבימה ואומרים קדיש.
זה לגבי אשכנזים. טוב, בסימן תרפ״ה אנחנו כבר מתחילים להריח את פורים ופסח, כן? ארבע פרשיות.
סעיף א', אומר השולחן נרוש, ראש חודש אדר
הסמוך לניסן
שחל להיות בשבת,
זה ראש חודש בשבת, לא כל שנה זה קורה.
קוראים פרשת שקלים שהיא כי תישא, עד ועשית כיאור נחושת.
הוא מפטיר ואכרותי או ידע.
ומוצאים שלושה ספרים, באחד קורא פרשת שבוע,
שישה,
בשני של ראש חודש,
שביעי,
ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.
בסדר? זה אם חל ראש חודש, אדר בשבת. אם חל ראש חודש, אדר באמצע השבוע,
אז זה כבר סיפור אחר. בעזרת השם, מחר אנחנו נראה. כל טוב, שלום.
