שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, הלכות חנוכה.
נלמד היום תרעד סעיף ב' ובתרעד סעיפים א' וב'.
בתרעד כותב השולחן ערוך, יש מי שאומר שנר של בית הכנסת ונר של שבת ונר של חנוכה,
כולם של מצווה הם,
ומותר להדליק זה מזה.
כי אתמול אמרנו שלא מדליקים מנר לנר,
אלא אם כן זה נר חנוכה מנר חנוכה, והרמה גם בזה רצה להחמיר.
פה אומר לנו השולחן ערוך שהיעדר בית כנסת, נר שבת, נר חנוכה, כולם שם מצווה, אפשר להדליק אחד מהשני.
ואוהדים, נר של תלמוד תורה, או נר לחולה, צריך נר.
ובעניין נר של בית הכנסת, אין לעיל סימן קנד, סעיף יד, מה זה נר הנדרש,
ומה זה נר רק לאורה,
לכבוד, ולא נר כדי שאתה תקרא, נר של בית כנסת, לכאורה זה נר לכבודו של בית הכנסת.
תרשעי נהי סעיף א',
הדלקה עושה מצווה ולא הנחה.
שאם הייתה מונחת במקומה שלא לשם מצוות חנוכה,
מדליקה שם
ואינו צריך להסירה ולהניחה לשם מצוות חנוכה. לפיכך, הששית שהייתה דולקת כל היום,
שדליקה מערב שבת למצוות חנוכה,
למוצאי שבת מחבה, הוא מדליקה לשם מצווה.
או מכל מקום צריך שידליקנה במקום הנחתה,
שאם היא דליקה בפנים והוציאה לחוץ,
לא יצא ידי חובה.
כשהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה, בן אדם מטייל עם נרף בשבילו.
וכן אם הדליקה ואוחזה בידו במקומה לא יצא. שהרואה אומר לצורכו אוחזה,
אבל להניח במקום ואז להדליק.
סעיף ב',
אומר על שולחן ערוך,
יש מי שאומר שכיוון שהדלקה עושה מצווה,
צריך שייתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה.
אבל יברך והדליק ואחר כך אוסיף שמן כדי שיעור לא יצא ידי חובתו.
אני צריך מראש שכל התנאים יתממשו להדלקת הנר, הן במקום,
הן בזמן, סוג הנר,
שיוכל לדלוק חצי שעה.
או חזקה או משהו בדומה, לא עוזר לנו.
אני צריך להדליק את הנר במקום הראוי, באפשרות שהוא ידלג חצי שעה.
מכל הבחינות.
כל טוב, שלום.
