שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי הם יודעים ביומו,
נעשה עם היום את סימן תרס״ה.
אתמול למדנו סעיף אחד, היום את הסעיף השני.
תרס״ו וגם תרס״ז.
כל אחד, סעיף אחד.
טוב, בתרס״ה, סעיף ב',
אומר השולחן ערוך, הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים.
אני אומר, אני רוצה כל יום אתרוג חדש.
בסדר, לא יודע, יש אחד כזה.
כל אחד יוצא בו ואוכלו למחר, אבל ביומו אסור שהוא יקצה לאותו היום.
שמים לב, זוכרים מאתמול שהתקצה לכל שבעת הימים, כי רציתי לטעון אותו שבעה ימים.
היום אני אומר, זה רק ליום אחד. זאת אומרת, מלכתחילה אמרתי שהוא מוקצה רק ליום הזה.
תנאי עוזר, אפשר לעשות תנאי.
טוב, זה היה תרס. ואף על פי שגמר מלאכול
ביום השביעי שחרית,
לא יסתור סוכתו.
הסוכה היא לשבעה ימים.
אבל מוציאו את הכלים ממנה, מן המנחה ולמעלה. הוא מתקד את הבית לכבוד יום טוב האחרון.
ואם אין לו לפנות קלה ורוצה לאכול בה בשמיני,
צריך לפחות במקום ארבעה לארבעה לעשות היכר, לפסול את הסוכה, שיהיה היכר שהיא פסולה, כי אחרת אם הוא ימשיך לאכול את הגם ביום השמיני, מה נאמר?
בל תוסיף, הוא מוסיף עוד יום למצווה.
כן, הוא עושה היכר, שיושב בה, שלא יושב מצוות סוכה, שלא ינראה כמוסיף.
אם הוא רוצה לאכול בסוכה אחר החג, אין צריך לפחות בה, זה לא ינראה כמוסיף, רק ביום השמיני.
אבל בימים אחרים, בסדר, כבר נגמר החג, ברור.
כשהוא עושה רצף,
אה, יש בעיה.
ואם הוא צריך לסעוד בשער היום, צריך לאכול בסוכה שמצוותה כל שבעה.
גם אם בבוקר הוא גמר את סעודה ראשונה.
או בחוץ לארץ, שצריך לשבת בה ביום השמיני, גמר מהאכול ביום השמיני, מוריד כלא ומפנה אותה ממנה.
ואם אין לו מקום להוריד את כלא ורוצה לאכול בה בתשיעי,
אלא יכול לפחות בה מפני שהוא יום טוב.
ומה יעשה להיכרה?
אם הייתה קטנה שאסור לננך בה נר בשאר הימים, יניחה נתנר בפנים.
ואם הייתה גדולה שמותר לננך בה את הנר, מכניס בה גדרות, קערות וכיוצא בהן, דברים שאנחנו לא נשים בסוכה בגלל כבוד הסוכה.
צריכים רק כלים נעים שבאים לשולחן, לא מטבח.
עכשיו תשים גם כלים של מטבח כדי להכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצוותה.
בקיצור, כל זמן שיש לנו חיוב בסוכה,
לא עושים תשמיש
שהוא לא ראוי בסוכה, לא מוסיפים עליה,
ביום השמיני לא יושבים בה, אם הוא רוצה לשבת, אין לו ברירה,
ברית,
בעזרת השם,
אז בשמחת תורה,
אז הוא יכול לעשות בה משהו שיראו,
שיהיה היכר שהיא פסולה.
תרס ז,
סוכה ונויה אסורים גם בשמיני,
ובחוץ לארץ עושים שני ימים טובים אסורים גם בתשיעי שהוא ספק שמיני.
ואם חל שבת במוצא יום טוב האחרון של חג,
נהרגים שלא להסתפק במינוי סוכה עד מוצאי שבת,
ויש מתירים.
ישנה הגור שכאשר יוצאים מן הסוכה, היו אומרים יהי רצון שנזכה לשם בסוכה של לוויתן.
יהיה שיהי רצון יפה.
זכינו לקיים את המצווה כהלכתה, לא לצאת מהסוכה, לשבת בסוכה, לשעוד בסוכה,
לצעוד בסוכה, ללמוד בסוכה, לשאול בסוכה, וערוך השם זכינו להיות בצילה דמי אמנותה. יהי רצון שיהיה ככה לשנה הבאה ונזכה לשם
סוכת אורו של לוויתן בגאולה שלמה.
ואסור להכין ביום טוב לצורך ליל יום טוב.
וכן אסור להעמיד על שולחנות הספסלים בבית לצורך הלילה, דאבי הכה נעזה, כשיש יום טוב שני של גלויות.
בסדר, זה דבר שצריך לשים לב אליו.
בכל מקרה,
בארץ ישראל,
כיוון שעד סיום חג הסוכות,
הסוכה היא אסורה, אז גם בשבילי אי אפשר להסתפק ממנה.
כמו שאמרנו, מי גודל יתקצאי לבין השמשות יתקצאי לכו ליומה.
כל טוב, שלום, בעזרת השם אנחנו ממשיכים להתראות.
תודה רבה.
