שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיון ביומו.
נסיים היום את סימן תרסמ״ד לגבי
ראש הענות
ונתחיל את תרסמ״ח.
נאמד היום סעיפים י״י א״ב תרסמ״ד,
ובתרסמ״ח סעיף אחד.
יש מי שאומר שיש להיזהר שלא יעקוץ ישראל לערבה למצווה משדה עקום, אפילו ברשות עקום. למה? אמרנו סתם קרקעות גזולות אצל גויים. דיברנו על זה כבר לגבי ארבעת המינים.
אז שהוא יוציא את זה החוצה.
סעיף יא, אם חל לו שנה רבה ביום ראשון,
וקצצו עובדי כוכבים ערבה בשבת והביאו כשרה.
לא אוהבים את זה, אבל אפשר.
סעיף,
הרמה מסיים, מיהו ימצבה ישראל לקצצה ויהי כפרסיה בדבר. כולם יודעים שמביאים טונות כי היהודים ביקשו מהם, יש איזה סוחר באמצע,
יש להחמיר. אם יש לו ערבה אחרת, לא ליטול את הערבה הזאת.
טוב, סיימנו נושא הערבה.
אתרוג, אמרנו שיש נושא של
מוקצה למצוותו.
אומר השולחן ערור בסימן תפריס סעיף א',
אתרוג בשביעי אסור,
שהרי הוקצה לכל השבעה,
ואפילו נפסל לאחר שעשה בו מצווה, אסור כל שבעת הימים.
ובשמיני העצרת מותר, ובחוץ לארץ שעושים שני ימים טובים של גלויות, אסור.
אף בשמיני, ומותר בתשיעי, ואפילו אם חייל להיות באחד בשבת.
ויש עשרים, וחייל להיות באחד בשבת.
בסדר? אז השאלה האם בשמיני העצרת כבר אני אומר שזה בסדר,
או כיוון שבין השמשות עדיין זה היה שביעי,
ואחר כך בין השבשות כבר הוקצה,
אז מוקצה למצוותו גם באותו יום, בשמיני עצרת.
יש כאלה שנוהגים לא להשתמש באתרוג עד אחרי שמיני עצרת.
בעזרת השם,
שנזכה לביאור הלכתי אמיתי של כל דבר,
נזכה לגאולה שלמה.
כל טוב, שלום.
