שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו. מסיימים היום את סימן תרנא, סעיפים יד טו,
הווי אומר,
דיני נטילת לולב, ולאחר מכן נתחיל,
כן, לסימן תרנב על הזמן נטילת לולב, את הסעיף הראשון.
טוב, בסעיף יד ותרנא אומר השולחן ערוך, לא יוסיף מין אחר על ארבעת המינים משום בל תוסיף. אתמול ראינו שלא מחליפים אם חסר לו הדס, הוא לא ייקח
ורדים.
כן, אין לו לולב, ייקח את ה...
קוראים לה פרחים ארוכים האלה?
שפיצים.
לא לוקחים, כן.
לא יאוסף מן אחר על הבעת המינים, משום ואל תוסיף. סף טו לא יטול יותר מלולב אחד ואתרוג אחד,
אבל בערבה והדס, בא כל מה שירצה.
מוסיף בא כל מה שירצה.
אז מי שפוסל, נניח, הדס שותה בלולב, נוסף על שלושה בדים עבות.
ויש מתירים. ראיתם אצל תימנים, מסתכלים על שלושים ארבעים מסביב,
והמדקדקים אינם מוסיפים על שתי ערבות ושלושה הדסים עבות, שלושה הדסים כשרים כנכתם,
כמו שראינו בדיני הדס,
ולא מוסיפים יותר.
שים כל מה שצריך.
לולב אחד, שתי ערבות, שלושה הדסים, זה יטור אחד.
טוב, סימן ת'רשנו מבית סעיף. א', אומר השולחן ערוך, מצוות לולב ביום ולא בלילה.
ביום נוטלים לולב, ככתב לכם ביום הראשון. ביום ולא בלילה.
וכל היום קשור לנטילת לולב, שאם לא נוצל שחרית, ייתן לנו אחר כך.
ומכל המקום, זריזים מקדימים למצוות, נוטלים אותו בבוקר. וזמנו הוא משתנץ החמה.
זאת אומרת, מי שהולך להתפלל ותיקין, לא יכול לטול לולב לפני כן.
ועיקר מצוותו בשעת ההלל,
אם צריך להשכים לצאת לדרך, נוטלו משאלה עמוד השער, הוא לא יכול לקחת איתו לדרך.
טוב, מה אני אעשה?
אומר הרמב״ם דקדק, חוזר לולב בידו, כשנכנס מביתו לבית הכנסת.
לפני ההלל, משאירים איתם את הלולב ביד,
ארבעת המינים עד אחרי תפילת מוסף.
גם בשעת התפילה. וכן יחזירו לביתו כדי לחבב המצוות. לא משאירים בבית הכנסת.
קח הביתה. תלך עם הלולב והלוך, תחזור איתו וחזור.
אני סביב המצווה. כל היום שלי זה מצווה.
בעזרת השם שנזכה למצוות.
כל טוב. שלום.
