שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, קובעים איתים לתורה.
טראן, אנחנו ב-650,
סימן תרש נון.
נלמד את שני הסעיפים שלו, ולאחר מכן נמשיך את הסעיף הראשון בסימן תרש נון אלף.
שיעור הדס והערבה.
זאת אומרת, דיברנו בסימן הקודם,
יותר נכון,
ארבעת הסימנים שלפני כן, לפני האחרון, כל
פסול שיכול להיות באחד מארבעת המינים.
סימן קודם דיברנו על פסולים כלליים בארבעת המילים, ועכשיו השיעור של הדס והערבה.
יש להם אורך.
אז צריך לדעת מה השיעור שלהם.
שיעור הדס והערבה שלושה טפחים,
ושידרו של אולב ארבעה טפחים.
כדי שיהיה שידרו של אולב יוצא מן ההדס טפח.
באמה בת חמישה טפחים עשה אותה שישה.
צא מהם שלושה להדס. נמצא שיעור הדס והערבה טפחיים ואומר את השם עשרה גודלים.
שיעור שידרו של אולב י״ג גודלים הוא שליש הגודל. ויש מי שאומר ששיעור שידרו של אולב י״ד גודלים, ושיעור ששיעור הדס והערבה י״ב גודלים, ושידרו של אולב ט״ז גודלים,
וכן נוהגים לכתחילה.
בעברית שלנו אנחנו מדברים על
שיעור של שלושה טפחים,
שלושה טפחים זה 24 סנטימטר,
במידות שלנו אנחנו הירושלמים,
כל ארץ ישראל, אבל זה נקרא עמדות ירושלים,
הרב חיים מלאי,
ושיעור של הלולב הוא ארבעה טווחים שלושים ושתיים סנטימטר, בלי העלים,
רק השדרה.
אין להם שיעור למעלה,
ויש מי שאומר שאפילו להוסיף באורך ההדס והערבה כמה, צריך שייצא שידורו של לולב למעלה מטפח.
תמיד שהלולב יהיה טפח יותר.
היה לנו פעם,
כן, לולב באורך שני מטר ארבעים, ברוך השם בית כנסת גבוה גבוה, זה לא בעיה, אבל להיכנס,
לצאת מבתים אחרים, הביתה, יש בעיה שלא ייפסל, אבל יש.
זה עולם כזה ארוך.
טוב, סימן תרשנונה אלף סעיף א',
איך
נוטלים את ארבעת המינים לצאת ידי חובת המצווה?
מצוות ארבעה מינים שייטול כל אחד לולב אחד,
שתי ערבות,
שלושה הדסים.
או במקומתך, כדי לקה הדס כשר, שאה גלב אחד ללא כתוב.
ומצווה לאוקדם בקשר גמור.
ואם דהיינו שני קשרים זה על זה,
בסדר? משום נוי.
וממילא אסור לקשור שני קשרים ביום טוב, אז לעשות את זה לפני כן, לזכור.
זה יכול להוגדם במין אחר,
אבל נוהגים לאגוד אותם לולב.
ואם נשרו מהעלים בתוך האגודה בעניין שמפסיק, אין לחוש.
דמין במינו אינו חוצץ, אבל שלא במינו, חוצץ.
הכן יזהר לכך החוץ שרגיל להיות סביב ההדס.
כן?
ואם לא אגדו מבעוד יום,
או שיותר אגודו,
אי אפשר לאוגדו ביום טוב בקשר גמור, אלא אוגדו בעניבה.
יש מי שכתבו, אומר הרמה, על לעשות קשר בדרך אחר,
שכרוכים סביבות שלושה מינים אלו ותוכבים ראש הקירך תוך העיגול הכרוך,
וכן נוהגים, ויש לקשור יהדס גבוה מן הערבה,
והשפיל יהדס וערבה תוך עיגוד הלולב,
כדי שיטול כל שלושת המינים בידו בשעת ברכה,
ויש שכתבו לעשות בלולב שלושה קשרים,
וכן נוהגים.
במילים אחרות, האם אנחנו עושים עיגול,
באמצע הלולב.
בכל זאת אומר הרמה לעשות שלושה קשרים. חוץ מהקשק הזה, שלושה קשרים. אלא שהספרדים
עושים את הכל גורן עגולה, כמו שאומר המשורר. המשורר אומר, על פי ההלכה, כן?
גורן עגולה, הווי אומר, שמים את הלולב עם שדרתו כלפי מעלה, מניחים על השולחן עם שדרה כלפי מעלה,
שמים הדס מימין, הדס משמאל,
ערבה מעל ההדס,
עוד הדס אחד באמצע על השדרה ועוד ערבה מצד שמאל. יוצא לנו.
הדס הרבה, הדס הרבה, הדס,
כשיש הדס אחד על השדרה עצמה, וכך קושרים שלושה קשרים.
בסדר, זה הסדר שאנחנו רגילים, אבל כל אחד, כמובן, כמנהגו,
אבל תמיד עדיף שיהיו שלושה קשרים, זאת אומרת, קחו שלושה חבקים, חוץ מאשר
הכוי שיקלח.
טוב, בעזרת השם, שנזכה
ליטול עולב בהר בית השם בבניין בית המקדש.
כל טוב, שלום.
