שלום, אנחנו מתקדמים בקביעות עיתים לתורה,
נמצאים כבר באמצע סימן תרמ״ח, 648 סימנים.
נלמד היום סעיפים יא, יב ויג בתרמ״ח שהוא עסוק בנושא כשרות או פסולים באתרוג.
סעיף יא אומר לשולחן ארוך, אם הוא מחצה על מחצה החזזית
במקום אחד, יש מכשירים ויש פוסלים. יש ויש, הלכה כי יש בתרה.
אז אם יש חצי חזזית, זה יהיה פסול.
אומר הרמב״ם והשוכן ערוך בסעיף יב׳, מחותמו ואילך,
דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפתמה,
פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל שהוא.
ויש מי שאומר שאוהדין דייבש פוסל שם בכל שהוא.
במילים אחרות, השליש העליון, הצריח, למעלה,
בכיוון הפתם,
פוסל שינוי מראה בכל שהוא. זאת אומרת, אם יש על...
או שיש איזו נקודה חומה או משהו כזה, או שאני אומר, זה טבעי.
אם יש שחור או שיש חזזית או משהו בדומה,
קוץ,
זה אנחנו רואים שפסול.
אבל גם זה אמרנו חומרה.
סעיף יג' אומר על שולחן ערוך,
חזזית הוא כמו אבעבועות ויש בו ממש,
זאת אומרת הוא בולט מעל גבי השטח כמו אבעבועות, כמו כוויות,
יש בו ממש, שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מהאתרוג.
זה לא בגובה הקליפה החיצונית של האתרוג,
אלא הוא הבליט אותו.
ולכן, אומר הרמאי, יש להכשיר אותה חזזית שקוראים בלשון אשכנז מול,
לפי שאינם גבוהים משאר האתרות.
יש מי שכתב שיש להכשירה מטעם שנחשבים הרי אתרות,
מאחר שהם גאויים להיות הרבה כך.
ככה וגדלים, יש להם פריבה, זה מה שיש.
לפי זה, אז הם מכשירים גם את המקרה הזה שהוא קורא לזה מול,
בסדר?
יש לו כל מיני קליפות כאלה, אבל זה לא חזזית
ממשית שיש בה גובה,
גובה,
מין פרונקל כזה.
טוב, בעזרת השם מחר נמשיך.
כל טוב ושלום.
