שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
סימן תרמ״ח, דיני אתרוג.
נלמד היום סעיפים ח״ט, ט׳ וי׳.
אומר השולחן ערוך, תרמ״ח, סעיף ח׳.
ניתן לעץ שהוא תלוי בו באילן, מעיקר האתרוג, ונשאר מקומו גומה,
פסול.
אם אתמול דיברנו על הפיתם, עכשיו מדברים על העוקץ.
העוקץ זה המקום שבו
הפרי מחובר אל העץ.
אז אם נפל העוקץ, פסול.
לכן מי שרוצה להציב את האתרוג ושם אותו בתפוחי עץ,
אז לשים לב שבאמת זה נהיה צהוב, אבל זה מבשל מהר, מבחיל אותו.
אבל אם תשים יותר מדי זמן, העוקץ ייפול, אם העוקץ ייפול, אז למה אתה צריך אתרוג צהוב, ובכל מקרה אתה לא יכול לדבר אחד.
אומר הרמה, ואם ינתק קצת העץ ונשאר עובי כלשהו,
שכל רוחב הגרומה מכוסה,
כשר, זאת אומרת, אפילו צמוד צמוד זה כשר.
סעיף ט', אומר השולחן ערוך, עלתה חזזית.
תרגום, או ילפת או חזזן עליו, אם בשניים ובשלושה מקומות, פסול.
ואם במקום אחד, אם עלה על רובו, פסול. ואם על חותמו,
אפילו כלשהו הוא פסול, בחלב השליש העליון.
וחותמו עלינו במקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו. יש את החלק התחתון, את המרכז, ואת החלק שמתחדד.
אז אם יש חזזית, חזזית זה מין
גידול כזה שהוא כמו, נקרא לזה, פטרייה
שנמצאת על גבי האטרוגסיפיה.
יש אומרים
שהה שבשניים או שלושה מקומות פסול, היינו דווקא כשנתפשט הנימור ברובו, אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט.
אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של האתרוג, כאשר
יש פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד.
בכל מקרה,
ברגע שעלתה חזזית,
אנחנו
היום פוסלים, אבל לפי שולחן ערוך, אם יש במקום אחד, קצת,
לא קרה כלום.
אפשר אפילו ליטול את האתרוג בברכה,
אם יש עליו קצת חזזים.
טוב, מחר נמשיך.
הכל טוב.
