חיים ערפי איתנו, תודה רבה על הספינג'י.
אנחנו לומדים,
אנחנו לומדים,
אנחנו לומדים,
תודה עליכם, אנחנו לומדים
פרקי
ימי בית שני,
ובהשגחה הכי פרטית בעולם, אריה, יצא לנו להגיע לפרקים שקשורים גם לחנוכה באיזשהו מקום,
תכף תראו למה, אני רק מזכיר לכם איפה היינו, בסדר?
דיברנו על כך שכתוצאה
כתוצאה מהבלאגן כאן,
אחשורוש הוציא צו
מניעה להפסקת הבנייה, נכון?
זוכרים?
אחשורוש הוציא צו מניעה להפסקת הבנייה,
למה הצליחו לשכנע אותו שאותם אלו שעלו לארץ ישראל,
תושבי יהודה, הם בעצם מתקנים להקים פה ישות לאומית
שתמרוד בממלכה הפרסית.
הם לא בונים מרכז דתי, הם בונים מה?
הם בונים
מרכז לאומי.
הם לא בונים רק בית מקדש, הם גם רוצים לבנות חומה.
חומה הכוונה עיר, עם יכולת הגנה מסוימת,
עם יכולת צבאית מסוימת,
ולכן אחשוורוש, הדבר האחרון שהוא צריך
זה דברים כאלה, כי המדיניות של אחשוורוש היא לתת לכל אחד חופש דת,
לכל אחד חופש דת,
ואפילו חופש תרבות.
לכן הפסוק שחוזר במגיעת אסתר כל הזמן זה להיות
כל איש שורד וביתו מדברת ללשון עמוק.
דבר באיזה שפה שאתה רוצה,
תאמין באיזה אלוהים שאתה רוצה,
רק בלי שאיפות לאומיות. הכי הכי דומה למה?
לארצות הברית של היום.
ארצות הברית של היום. תעמי עם מי שאתה רוצה,
דבר עם מי שאתה רוצה, אבל בלי,
לא שעכשיו פתאום משה לניו יורק מכריז,
אני רוצה להיות עכשיו מדינה עצמאית,
הלוך רק מהשלטון הפדרלי, וזה דבר כזה. אמרנו בשיעור שעבר יאיר,
שלצורך הטיפול בבעיה הפוליטית הדיפלומטית הזאת, מרדכי עוזב את ארץ ישראל
ויורד חזרה לאן?
לניו יורק.
איפה שמרכז האו״ם וכל זה, דיברנו על אבא אבן, אבא אילן סילבר, כל מיני ציונים יהודים שדיברו אנגלית, ואמרו להם, אין לכם פה מה לייבש ביצות
בגישתו לקליפטוסים,
תתבשו חליפה עליבה ותלכו לארצות הברית,
שם במרכז האו״ם קוראים כל הדברים ותשכנעו את הגויים להסכים ליהודים להקים מדינה. שלום רבי סעדיה, איזה כיף לראות אותך.
אה,
הגויים.
בסדר?
אז וכך מרדכי עושה.
ראינו שמרדכי נמצא ברשימה של הציונים שעלו לארץ ישראל,
אבל אנחנו פוגשים אותו אחר כך במגילת אסתר. מגילת אסתר אמרנו, קורת,
מתי?
בדיוק מאותן 18 שנה שהבנייה נאצדת, בתוכן קורית מגילת אסתר.
מגילת אסתר, אמרנו, נמשכת על פני 13 שנה,
היא קורית בתוך ה-18 שנים הללו.
ושאלנו את עצמנו שאנחנו כרגע לא לומדים מגילת אסתר, אבל שאלנו האם מרדכי הצליח בשליחות שלנו.
האם הוא הצליח לשכנע את אחשוורוש לאפשר ליהודים להמשיך להקים את בית המקדש.
וממילא גם המשך כיבוד ולויות, ואולי באמת המשך הקמת איזושהי,
זה כנראה לא תהיה עדיין מדינה, אבל איזו אוטונומיה יהודית. זאת אומרת, תשובה שעלינו, כן או לא?
כן, אבל לא. לא.
תשובה שעלינו היא לא.
לא באלף רבתי. איך אנחנו יודעים?
קראנו בשבוע שעבר, סיימנו
בלקרוא את הפרק האחרון במגילת אסתר. אנא פיתחו נא את מגילת אסתר.
פרק י'
במגילת אסתר, כן?
פרק י' במגילת אסתר,
מה הוא אומר?
פרק מאוד מוזר, פרק מאוד קצר.
הוא בעצם מספר את הסיפור בדרך שלו.
וישם המלך אחשורוש,
מס על הארץ ויהיה ים.
וכל מעשה תוקפו וגבורתו.
ופרשת גדולת מרדכי,
אשר גידלו המלך,
הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים, מצאת?
שמואל, מצאת?
מצאת?
על ספר דברי הימים, מלכי מדי הוא פרס. כי מרדכי היהודי נשנה למלך אחשורוש,
וגדלו היהודים ורצו לרוב אחיו,
דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרועו. אז בואו אני אקרא לכם את הפסוקים האלה.
הסתדרת, אריה? מצאת?
אני אקרא לכם את הפסוקים האלה בתרגום,
כי מדינת אסתר הרי נכתבת אימת הצנזורה.
אני לא יכול לכתוב את הכול בצורה מפורטת, אז כותבים את זה בצורה עקיפה.
עכשיו אני אקרא לכם את זה עם פירוש.
המלך אחשורוס שם מס על הארץ ועל איי הים. למה זה מעניין אותנו?
כי במקום שאנחנו נשלם מיסים למדינה היהודית,
שאמורה לקום,
כל מדינה צריכה כסף.
מה תקציב המדינה, אתם יודעים?
מה תקציב המדינה?
מדינת ישראל, מה התקציב שלה?
כמה מיליארדים, 10 מיליארד, 8 מיליארד, כמה מיליארדים?
תקציב המדינה.
50 מיליארד שקל זה תקציב משרד החינוך.
אפילו לא משרד הביטחון.
תקציב המדינה הוא נדמה לי 800 מיליארד שקל.
כן, תקציב המדינה מפורסם, תעשה רגע גוגל.
תקציב המדינה הוא כן, מתוך זה 52 מיליארד זה לחינוך,
50 מיליארד זה לביטחון,
זה רק 100 מיליארד,
רק המסעדים האלה וכל השאר הולך על כל השאר, בסדר?
תחבורה,
רק להקים את העקבת, זה 20 מיליארד.
תראו, תקציב הענק.
מאיפה הכסף?
מאיפה הכסף?
כמה כסף למדינה, חיים? מה אתה אומר?
תבדוק אותי, חיים. אל תאמין היום, במיוחד לא לרדת. אסור להאמין.
לא, כל דבר.
ב-2020 זה היה 400 ועד כמילה.
400, הייתי בפי שתיים, אתה אומר.
800? סליחה, 400.
לא יודע.
לא יודע.
לא יודע.
מה?
400 מיליארד זה לא ארבע.
מה?
מה? אמרנו, באמת? כתוב. כמה זכרתי שמונה מיליארדים?
ראיתי.
400 מיליארדים.
400 מיליארדים.
400 מיליארדים. ואל תקציב.
ואל תקציב. בתקציב הזה הורסים את הכל בשביל זה.
משלמים משכורות למורים, לרופאים, לאחיות,
קונים מטוסים. לא, זה, אה, הזכרתי אותי. זה, התקציב הזה הוא חוץ.
הזכרתי מאיפה הגיע המספר.
המספר כולל גם את המענקים.
מענקים של ארצות הברית, מענקי ביטחון, שסורדים מיליארד דולר, משפחה.
אז זה משפחה, אבל זה מגיע לי יותר.
בכל פנים, על תקציב המדינה בונים כבישים,
רכבות,
סוללים כבישים, משלמים משכורת למורים, לרופאים, לא, אני יודע עכשיו, המדינה צריכה. מאיפה הכסף? ממיסים.
ממשל למיסים.
האזרחים. לא רק האזרחים. גם מה?
הכסף הגדול מגיע מה?
מהחברות.
מה זה חברות?
מה זה חברות?
חברה מרגישה כסף?
אז זה משלמת מס למדינה.
הרבה כסף עכשיו מגיע מהגז.
עם גז, מוכנו אותו.
זה מגיע כסף.
ככל שהמדינה גובה יותר מיסים,
יש יותר כסף לעשות
פרויקט מטובת האזרחית.
הקטע בשוק חופשי הוא עושה חלפו.
ככל שמדינה מורידה את שיעור המס,
היא גובה יותר מיסים.
מבינים את זה?
ככל שהיא מורידה את שיעור המס,
היא גובה יותר מיסים. איך זה יכול להיות?
מסביר.
הנה, נגיד, נוער פנימי עובד,
כל מה שהוא עובד, כל שקל שהוא עובר, מילה, המדינה לוקחת לו חצי.
אז מה אומר נוער, משתלם לעבוד או לא משתלם לעבוד?
נוער משתלם לעבוד.
נגיד שנוער הוא בעל עסק, בסדר, יש לך עסק, נגיד, למעלה, יש לך עסק למנופים.
סתם אני זורק.
אז אתה אומר, כל שקל שאני עובר,
אני מתייע לקחת בחצי.
אז גם אני קודם כל יעלים הרבה מיסים,
הרבה עבודות אני אנסה בלי חצי לוקחים,
וגם לא משתלם לעבוד.
אבל אם המדינה אומרת, על כל שקל עשרים אגורות, עשרים אגורות אני יכול לחיות עם זה, יאללה, בוא נעבוד, נרביץ, צריך לעבוד, לעבוד. אז בסוף,
זה לא חצי שקל ועשרים אגורות, אבל יש הרבה יותר,
זה ככה ידוע. חברות, ככל שאתה מוריד את המיסים,
החברה יותר משתלמת לעשות כאן עסקים, עושה עסקים, יותר עסקים,
ורמת המחזור העסקי גדולה, והמדינה גובה יותר מס.
יש יותר.
למה? כי אתה, שווה לך לעבוד.
שווה לך לעבוד, אז אתה עובד, אז אתה קונה עוד מנוף, אז אתה מעסיק עוד עובד,
אתה משלם לו משכורת,
אתה משלם לו משכורת, אתה משלם לו משכורת, אתה משלם לו משכורת, אתה משלם לו משכורת, אתה משלם לו משכורת,
אתה משלם לו משכורת, אתה משלם לו משכורת, אתה משלם יותר דלק, גם שם אתה משלם לו משכורת. כל המחזור שלך גדל,
אתה משלם פחות על כל עסקה, אבל בסך הכל,
המדינה מקבלת את זה. זה ידוע.
כן, כן, זה ידוע.
מי שהנחיך את זה זה הנשיא רייגן.
הוא אמר, אני באתי לפוליטיקה כי ראיתי שהממשל לוקח לנו יותר מדי נסים. שם את היד שלו על הכסף שלנו, אני רוצה להוריד את הנסים. הוא אמר, the government is not the solution to the problem, it is the problem.
הממשלה היא לא הפתרון, היא הבעיה.
תוריד את הרגולציה, תוריד את המיסים,
זה יזרום.
אני אומר את כל זה בתור איזה שיעור קצר בכלכלה,
כן?
כי במקום שנשלם מס למדינת ישראל,
אנחנו משלמים עדיין מס למי?
לחשבי ראש.
זה אומר שאין לנו עדיין עצמאות,
אפילו לא כלכלית מסוימת.
הלאה. וכל מעשה תוקפו וגבוהתו פרשת גדולת מרדכי אשר יגיד לו המלך, אלוהים כתיבו על ספר דברי הימים ומלכי,
מדי הוא פרס. במקום שיהיו כתובים על איזה ספר?
ספר ההיסטוריה של מדינת ישראל.
הרב יוסי,
האמת שאתה עוסק בתפקיד חשוב, בסדר?
מתי אתה לוקח?
אין בעיה, אתה יכול לקחת, תפקיד את הקופסא, כן?
סליחה, בסדר?
אז מהרגע שאתה מקים מדינה, אתה מתחיל לכתוב ספרים, ספר תולדות ההגנה, ספר תולדות התנועה הקיבוצית,
ספר תולדות העלייה הראשונה,
הכל כתוב כאן, הכל נמצא כאן, בארכיון הציוני.
איפה אתה כתוב? באיזה ספר היסטוריה?
ספר היסטוריה של עם ישראל, או בספר היסטוריה של מדי הוא פרס? אז אם אנחנו רואים שמרדכי כתוב בספר מדי הוא פרס,
ולא בספר מדינת ישראל, מה זה אומר? שיש מדינה ואין מדינה?
אין.
יפה.
אז מה כן מרדכי עושה?
כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש,
הגדול היהודים,
ורצוי לאהוב אחד,
דורש טוב לעמו ודובר שרינו כל זעון.
כלומר, מרדכי היהודי בשפה שלנו הוא שתדלן יהודי.
אתם יודעים איזה שתדלן?
לוביסט.
הוא נציג המיעוט היהודי בממשל האמריקאי.
הוא, אתה באינטרס אצל היהודים, שיהיה גם תקציבים לבית כנסת,
שיהיה תקציב לזה, שיהיה מוזיאון לשואה,
המוזיאון הכי גדול לשואה נמצא בוושינגטון.
גדול היהודים, רצוי לרוב אחד, דורש טוב לעמו, דובר.
במקום שיהיה כתוב כי מרדכי היהודי הוא הנציב העברי הראשון בארץ ישראל,
כמו אמר בן סמואל אבי אדמי,
במקום שיהיה כתוב כי מרדכי היהודי הוא ראש הממשלה הראשון.
וכו', אבל כתוב,
אז אם כך, כל הפעולה של מרדכי היהודי במגילת אסתר,
לנסות לשחרר את הפקק, לא הצליחה.
היא הצילה אותנו מהשמדה.
כלומר, המשוואה היא כזאת,
המצב היה אפס,
מרדכי הגיעה, היה מצב אפס, תקוע,
נהיה מינוס מיליון,
הייתה סכנת השמדה, וחזר להיות אפס.
אבל עדיין, בסוף רגילת אסתר,
הכל תקוע.
העסק תקוע עדיין.
אתה יודע, תקוע. אין מדינה, אין כלום.
והמטרה היא להקים פה מדינה בסוף.
זו המטרה, להקים בית מקדש, שבסופו של דבר יקים את העיר ירושלים, ולקבל כאן איזושהי עצמאות, כי עם ישראל מעולם לא היה רק דת.
והיינו אומה
חיה את רצון השם בכל מעגלי החיים, בכלכלה, בביטחון, בחברה,
כמו שהיינו בתקופת שלמה ובדוד.
זה לא רק עניין דתי, יש לנו כנסת כזה גדול שקוראים לבית מקדש, ושם למה מרדכי לא מצליח?
הוא לא מצליח בגלל שהמון היהודים שנמצאים בפרס כבר התרגלו.
אני מזכיר לכם,
זו פעם ראשונה בהיסטוריה שאימפריה מעניקה חופש דת ותרבות למי שנמצא מתחתיה. זה מאוד מאוד נוח. עד אז,
להיות תחת שלטון אימפריה היה לסבול.
מלך מבל היה אכזרי,
פרעה היה אכזרי. פתאום הגיע החשבון ואומר להם, חבר'ה,
מה שאתם רוצים.
מה שאתם רוצים, רוצים לדבר עברית, דברו עברית.
אני אשלח לך את הטפסים, תאר לעצמך שאתה גר בארצות הברית,
כמו שמואל, ואתה מקבל את הטפסים של הטקסט,
טקסט של המסים,
זה תפסים מסובכים.
ארה״ב, אתה חוקר מס הם מסובכים?
אתה מקבל את זה בעברית.
בעברית עם ככה בשר וזה, ואחר כך...
וזה יופי.
הממשלה מחוקקת חוק שצריך לפתוח חומוסיות בכל איזה רחוב שיש לך את הרוח הזאת.
וזה נכון, ממשלת ארה״ב,
צריך לדעת את זה. המוזיאון הגדול בעולם, יאיר, לשואה, נמצא איפה?
ביד ושם?
לא, אלא
בוושינגטון.
זה המוזיאון הכי גדול בעולם.
וכל שנה, תכף מגיע חנוכה, נראה אם זה יהיה השנה,
מגיע איזה חב״דניק לבית הלבן,
ומדליק לראות חנוכה עם הנשיא.
בין אם זה אובמה, מה?
זה יהיה?
כן, זה אובמה, או ביידן, או טראמפ, ועומדים שם.
והנשיא אומר, The spirit of the מכבי is the spirit of the United States,
spirit of freedom, spirit of fighting against the hero,
And we will never forget the מקווים that did this here historical moment,
בהרוג עטה.
החבאדיק עומד לידו מבסורד.
אתה יהודי, אתה רואה את זה בארצות הברית, בבית הלבן, בדיקים לראות חנוכה.
מה צריך יותר מזה?
חופש דת, חופש מצפון, הכל סבבה.
יש לך איזה אינטרס לעבור את זה ולעבור לביצות בפתח תקווה?
בקדחת ולמלריה?
למה?
מה איתו?
אז היהודים בפרס לא רוצים לעלות לארץ ישראל.
נשארים שם.
המסכנים האלה שהגיעו לכאן, ארבעים ושתיים אלף איש, הם, כמו שאמרנו מראש, הם לא היו החלק הזה, הם היו ככה,
היו החלק היותר מתקשה, ולא היה להם אמצעים ולא היה להם כסף, אז הם כבר תקועים פה.
כמה זמן הם תקועים, אמרנו? הקפאת בנייה, כמה זמן?
שמונה עשרה שנה.
זה מה שנותן כוח, זה רואים שדברים מתקדמים וכל זה, כלום.
אי אפשר לקנות אדמות, אי אפשר לבנות, אי אפשר לשמור דבר, והם לא מגיעים עוד יהודים.
יש משהו של תקיעות.
זה המצב בסוף
מלכות אחשוורוש וגם אחריו.
מי עולה למלוך אחרי אחשוורוש?
מי?
יורוק הפרה.
נבוכדנצר זה בבל, וזה לפני אחשוורוש.
אחרי נבוכדנצר כורש, ואחרי כורש אחשוורוש. ומי אחרא אחשוורוש?
מי, מי?
דרייבש,
בנו של אחשוורוש.
מי?
מאשתר.
רבי סעדיה מגיח מהזום,
לא, אני אמרתי, אבל אני מסכים.
דריאבש הוא בעצם יהודי.
הוא יהודי לפי ההלכה.
אומנם תרבותית, זהותית, לא יודעת איך קראו לזה, הוא ודאי לא מזהה את הפרסוקת.
דריאבש הוא הבן של אסתר מאחשוורוש.
לאסתר מאחשוורוש נולד בן,
קראו לו דריאבש.
והוא מולך אחרי אחשוורוש. אני רואה עולה למלוכה בגיל צעיר יחסית,
והוא מולך.
עכשיו,
דריאבר שהוא יהודי, הוא אדם עסוק.
הוא יהודי לפי ההלכה.
זו לא הפעם הראשונה שיהודי לפי ההלכה
מתמנה למשרה בכירה אצל הגויים.
לדוגמה, האם ידעתם שאחד המועמדים להיות אפיפיור
היה יהודי?
נכון? אתה מכיר אותו, סעדיה, לוסטיג'ה?
לוסטיג'ה, כן.
הקרדינל של פריז, נדמה לי. פריז, נכון, נכון. ילד יהודי, קראו לו לוסטיג.
בשואה, שמו אותו באיזה מנזר,
והוא נשאר במנזר,
והיא עלה ונתעלה במדרגות הכמורה,
רק שהוא נהיה מועמד להיות קיבוץ,
שהאפיפור היה יהודי לפי ההלכה.
מה? הוא ידע שהוא יהודי, כן, הוא ידע.
הוא לא התכחש לעברו, אבל הוא התנצל.
עכשיו, דרייבש הוא מלך
האימפריה הפרסית,
שמשתרעת
720 מהמדינה,
מבמזרח, פרס, עיראק וכולי,
כל מסופוטמיה, מה שנקרא, כל המזרח, אגן הים התיכון,
ומגיעה, שולחת את הידיים עד טורקיה.
נצחנו. כל המרחב, עצום.
עצום.
מעסיקים אותה הרבה מאוד דברים.
הם עשו.
אין להם קבוצה קטנה,
בן אדם הזה אחראי על מיליוני בני אדם.
יש איזה 42 אלף איש
שעלו לארץ ישראל,
איפה הם נמצאים בסדר העדיפויות שלו?
הכי נמוך, הכי למטה.
אין להם עוצמה כלכלית, אין להם עוצמה צבאית, הם לא מאמינים, בסדר, שיהיו תקועים.
וכאן ברגע הזה מגיע דבר פלא ממש,
אנחנו רוצים ללמוד אותו היום, בסדר?
בואו נחזור ברשותכם לספר עזרא,
לפרק
פרק ד', פסוק כג.
אנחנו נמצאים פה אחרי כתב השטנה,
שלחו לאחשוורוש,
ואז קראנו,
עדן, פקח,
מדין פרשגן אשתבנה ד'ארתחשסתה מלכה
קריק אדם רחום שם שי אספרא בכוונתון.
ברגע שהתשובה של אחשוורוש הגיעה
לכל החבר'ה האלה,
אלה שניסו לשבש את הגמייה,
הם רצו מהר, אזלו ובהילו לירושלים על יהודיה ובטילו אימו בעדרה וחיים.
רצו וביטלו את העבודה.
בעדן,
נגיד בעדיים,
בטלת עבידת בית אל-עדה בירושלים,
עבודת בית המקדש התבטלה,
וארא בטלת, מה?
מספר עזרא בפרק ד',
פסוק כד'.
ואף בתלת עד שנת תרתין למחור דריווש מלך פרס.
כן?
טוב, מה קרה אבל בשנת שתיים למלך דריווש?
מה היה שם פתאום שדריווש הסכים שיבנו?
קרה משהו שהוא ממאורעותיה המרתקים של ההיסטוריה.
אתם יודעים שההיסטוריה האנושית,
אפשר להגיד שהיא תולדה של רצף טעויות.
לדוגמה,
מי גילה את אמריקה?
קולומוס.
אז למה קוראים לה אמריקה אמריקה? למה לא קוראים לה קולומביה?
כי אמריקה... לא, לא, תשאר את זה על האוזן.
כי קולומבוס עד יומו האחרון
היה בטוח שהוא לא גילה שהוא מייבשת חדשה, הוא פשוט הגיע לאסיה מהקצה השני.
ולכן,
הוא פרא לאלה שהוא פגש שם, יהודיינים, אינדיס.
אז מי באמת גילה את אמריקה?
ואמר, זו יבשת חדשה.
מה?
אמריגו,
זה ספוצי,
איטלקי.
הוא אמר, חבר'ה, זה לא הודו, זה יבשת חדשה.
גילינו יבשת.
בטעות גילו אותה. הולכים לתכנן לגלות. אז הוא יצא מערבה, קולומבו.
התכוון להגיע לו, והוא גילה את זה בטעות.
חלק גדול מהתגניות הכי גדולות קוראות לנו בכלל בטעות.
התגניות האנושיות,
גם המדעיות,
קוראות בטעות.
לואי פסטר, גילת החיידקים, בטעות.
כן?
פתאום ראה באיזה צלוחית,
נדמה לי שנשפכנו שם איזה טיפת אלכוהול או משהו,
והוא ראה שלא...
חלק גדלים, בחלק יש כאילו כל מיני כתמים, ובחלק לא, אז רגע, זה יכול להיות.
למה?
מה זה?
יכול להיות שיש איזה בעלי חיים?
הרב הגיע, פששש.
הרב לא מזיז, כל האנשי הלזים רוצים שהרב מברך אותם, בבקשה.
זכות.
ברוך הבא, ברוך הבא.
שיחיינו ויכולנו גם לזמן הזה.
כולם מתרגשים בבקשה.
כן, שבוע טוב. אמן.
שבוע טוב.
אביר, יש לכם את הרב החייסן,
שלעולם הוא לא... תשימו לב לשימושים שלו.
הרב בגלל הדביק אותי, הדביק אותי קשות, הרב בגלל זה.
זה בא לו,
כנראה מלידה.
תמשיך להגיד תורה ולהניב, מה אתם נמדים?
לומדים ספר עזרה.
הרב ציוני.
הרב ציון, הרב.
הקמת המדינה.
איך הקימו את המדינה היהודית ה...
לפני המדינה שלנו.
כאן לומדים את הקימיתים.
יום טוב, שומע, יום טוב.
אח, צחינו, אבותיי.
כל השיעור היה בשביל זה.
נו,
להפיץ את זה בעולם.
מרגש מאוד.
בטח, מה זה?
כל השיעור, זה הכל היה תירוץ בשביל ה...
חדשים לא ראינו אותו.
נכון.
בקיצור,
איפה היינו? אה, מריגו.
טעויות!
טעויות, קוראות טעויות, נכון. אז הוא, אה, אלוהים פסטר אמר, מה זה?
למה כאן יש כל מיני חינוכים ושם?
אולי יש בעלי חיים קטנים שלא רואים אותם ועושים את זה ואת זה?
גיליץ החיידקים בטעות.
דברים קורים בטעות.
גם פה,
אתה יודע שכאילו משהו קרה בטעות, בסדר?
בואו נראה את פרק ה'.
והתנביא חגי מביאה, זכריה,
בר עידו נביאהיה על יהודיה בייעון ובירושלים,
ושום אלהי ישראל על אהון.
בעדין קם מוזרו בבל, בר שאלתיאל, ויהושע בריא וצדק בסריו,
למבנה בית אל הדי בירושלים, ואימהון הביאה ידי אלהי מסעדין לאהון.
כלומר,
חגי הנביא וזכריה מתנבאים איזה נבואה,
ובעקבותיה מתחילה הבנייה והכל מסתדר.
מה היה כאן?
כדי להבין מה היה כאן, בואו נלך לספר חגי,
נקרא אותו זריז,
בסדר?
ואז נחסוך חזרה לספר זה ונבין מה היה.
אני לפחות אתחיל להבין.
לא, הכול בסדר, אף אחד לא יתקשר, אף אחד לא...
ספר חגי, אתם רואים איפה?
תראה, עשר,
חגי.
חגי הוא הספר הלפני-אחרון.
שלישי לפני-אחרון. חגי, סליחה ולכי. חגי.
מה כותרת הספר?
שמעתם?
חגי.
פרק א',
מה כותרת הספר?
ושנת שתיים לדריווש המלך.
מה זה?
בדיוק השנה שאנחנו נמצאים בה עכשיו בספר ישראל, נכון?
אמרנו,
הבנייה הייתה בטלה עד שנת שתיים לדריווש.
אז הנה בדיוק שנתיים זמן.
בחודש השישי,
אלול, יום אחד לחודש, היה דבר ה' ביד חגי הנביא בן זרובי בן שתיאל פחת יהודה,
ובין יהושע בן יוצא לך כהן הגדול לאמור, כה אמר ה' צבאות לאמור, העם הזה אמרו,
לא עת בו עת בית ה' להיבנות.
מה הם אומרים?
אומרים ככה, אנחנו עלינו לארץ,
ורצינו לבנות בבית המקדש, אבל מה קורה?
לא מצליח.
כבר שמונה עשרה שנים אנחנו תקועים,
אז כנראה מה המסקנה?
מה המסקנה?
לא מצאתם? עדיין?
מה המסקנה?
כנראה הקדוש ברוך הוא לא רוצה שנבנה.
אחרת לא היה תוקע אותנו.
זה כאילו ה...
ויהי תבר אדוני ביד חגי הנביא לאמור.
העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב? כלומר, כל אחד בעצם, מה שקרה, כל אחד חזר, חזר על הבית שלו בארץ ישראל, מי שהיה.
התעסק בפפלח את הבית שלו, הקימו איזה גינה, הקימו איזה משק חקלאי,
ושכחו מבית המקדש.
הוא אומר, זה לא בסדר.
ועתה כה אמר, אדומי צבאות, שימו לבבכם על דרכיכם.
שימו לב.
זרעתם הרבה ואוה מעט, אכול ואין לשובה,
שתו ואין לשוכרה. אתם רואים שיש לכם רעב,
הם לא מצליחים חכנה חקלאית?
לבוש ואין לחום לו, והמשתכר, משתכר לצור נקוב.
מי שמצליח כבר להרוויח משהו, הוא מרוויח
מעט כסף.
כה אמר אדוני, שימו לבבכם על דרככם, עלו ההר,
והבאתם עץ, ובנו הבית,
וארצה בו, ואכבדם, אמר אדוני.
תתחילו לבנות!
יש לכם קושייה על זה?
מה?
כמה נגד המגוואה, לא? כמה נגד המגוואה?
לא, זה מה שהם אומרים.
הם אומרים,
אם אנחנו כנראה לא מצליחים, כנראה הקדוש ברוך הוא לא רוצה.
אומר להם הנביא, מה פתאום, תבנו.
מה אתה אומר?
שואל אריה, מה זאת אומרת תבנו? איך נבנה?
הרי יש לנו צו
הפסקת עבודה מהמלך.
אחשוורוש, ועכשיו דריווש.
אם נבנה, מה יקרה?
מה יקרה שעכשיו יאסרו אותנו, יזרקו אותנו לכלא? מה זה הדבר הזה?
בא הנביא והוא אומר להם,
אל תחכו לאיזה צו שיגיע מפרס,
תתחילו לבנות בלי רישיון.
הוא, וואה,
בלי רישיון?
מסוכן מאוד.
הנביא אומר את זה.
תעבור על הפקודה המפורשת שיצאה מאחשוורוש,
וזה לא שאין כאן פקחים באזור,
זה לא איזה אי מאידך יסי שלנו למאחור,
איך שנתחיל לבנות, גנו עלינו.
אז אתה בעצם מורד
בדר יבש, באימפריה, אתה יודע מה הוא יכול לעשות לך?
אולי הוא יגלה אותנו?
אולי הוא יעצור את המנהיגים?
הנביא אומר,
הוא מוותר.
יען ביתי פסוק, יען ביתי אשר יחרב ואתם רצים לשתות ביתו,
על כן עליכם כלאו שמיים מטל והארץ, כלאי יבולה,
ויקרא חורב על הארץ ועל הערים ועל הבדל ועל התירוש ועל היצר, ולכן יש לכם רעב וכולי.
וישמע עזרו בבל בן שלתיאל, ויהושע בן ינצלק כהן הגדול,
וכל שארית העם וכל אדוני אלוהיהם,
ועל דברי חגי הנביא כאשר ישלכו אדוני אלוהים, ויראו על פני אדוני. בסדר, הם הולכים על זה, הם מסכימים.
ויראו על פני השם.
עדיין צריך לחזק אותם. ויאמר חגי המלך לגדיו במלאכות העולם, ויאמרו, אני איתכם לראות, את פחדו!
כי הם אורם מפחדים, אז אנחנו נבנה.
מה יהיה?
אני איתכם לראות אדוני.
ויער אדוני את רוח זרובבל בן שלטיאל פחת יהודה,
ואת רוח יהושע בן יהוצאה כהן הגדול,
ואת רוח כל שארית העם,
ויבואו ויעשו מלאכה בבית אדוני צבאות אלוהים.
הם משתכנעים בעקבות דברי הנבואה,
וקמים לבנות
את בית המקדש ללא אישור של המלכות.
מסתכנים.
דלגו רגע
בפסוק ו',
הם מאוד מפחדים,
אז הוא אומר להם ככה, כה אמר אדוני צבאות, עוד אחת מעט היא,
אני מרעיש את השמיים ואת הארץ, את האב ואת החרבה.
והרעשתי את כל הגויים, ובאו חמדת כל הגויים,
ומילאתי את הבית הזה כבוד, אמר אדוני צבוקר.
אומר להם, תקשיבו, הולכת להיות איזו מהפכה גדולה.
איך תהיה מהפכה?
הבית הזה יהיה יפה, איך אנחנו, יש לנו כסף.
בונים, בסדר, הולכים, מביאים עצים וזה, אבל אין לנו כסף לזהב,
לנחושת,
לתכשיפים, אין לנו.
הנביא אומר להם, עוד רגע זה קורה.
רק תאמינו, תחזיקו מעמד ותאמינו, ועוד רגע
יהיה כאן.
תהיה כאן מהפכה.
זה נראה רחוק מאוד,
שדבר כזה יקרה.
כמו שאמרנו,
דרכה של ההיסטוריה הרבה פעמים מתגלגלת כאילו דרך טעויות.
והפוך על הפיך היא מתגלגלת.
זה המון המון דוגמאות.
ההיסטוריה מתגלגלת
דרך
תקלות, דרך טעויות, דרך שגיאות,
קורים דברים.
מה שגיאה?
מה? עוד לא.
תכף נראה.
כלומר,
אין פה שגיאה, אתה צודק, אבל
כאילו הם בעצם,
זה כאילו הם שברו את כללי המשחק.
ההיגיון אומר,
להמשיך להפעיל דיפלומטיה, למשכנע, שנקבל אישור.
ובא אליי ואומר להם, עזוב,
עשו משהו משודע, משונה, תבנו בלי אישור.
תבנו בלי אישור, סכנת אפשות.
תבנו בלי אישור, תראו, יהיה בסדר. לא רק שיהיה בסדר, אלא יהיה מהפכה.
איך זה יקרה?
תראו רגע את פרק ב' בחגי.
פסוק, סליחה, פרק ב', פסוק י',
ב-24.9 בשנת שתיים בדריו ושל דבר ה' בית חגן הנביא לאמור.
מה זה החודש התשיעי? איזה חודש זה?
כסלו, כד כסלו.
זה לפני חנוכה עוד.
אבל אתם רואים שכבר לפני חנוכה נאמרת נבואה
על בניית בית המקדש בחנוכה.
כלומר, מתי התחיל להיבנות בית המקדש?
לא למחרה. תראו, הוא אומר את זה בפסוק יח',
שימו לבבכם מן היום הזה ומעלה, כלומר ממחר,
מיום 24 לתשיעי
למן היום אשר יוסד לכלל אדוני שימו לבבכם.
אז מתי שמו את אבן הפינה בייסוד לכלל השם?
ביום כה בכסלם.
עוד 200 שנים לפני חנוכה בכלל.
היום עצמו הוא מוקדש לבית המדבר.
ויהי דבר אדומה של ליטל, כיסו כ'
אל חגי ב-24 לחודש לאמור,
ד׳ כסלם, אמור אל זרי בבל פחדתי יהודה לאמור,
אני מריש את השמיים ואת הארץ,
והפכתי כיסא ממלכות,
ונשמתי חוזק ממלכות הגויים, והפכתי מרכבה ורוכביה,
וירדו סוסים ורוכביהם, איש בחרב אחיו.
כלומר הולכת להיות מהפכה.
ויום אמרו לי למדוני צבאות,
הכחזרו בארץ אל תהיה לעבדי, למדוני,
ושמתי לך כחותם, כי בך בחרתי למדוני צבאות.
אוקיי, אז מה יש לנו?
בא הנביא, נותן להם בראש, תתחילו לבנות, והם משתכנעים!
ועושים את זה.
מה קרה בפועל?
בואו נחזור רגע לספר עזרא.
אני מקווה שכבר לא התעייפתם מרוב הריצות.
פרק ה',
פסוק,
נתחיל מההתחלה,
פסוק א',
והתנבא חגי נביאה, הגעתם? חזרתם? הצלחתם לזה?
התנבא חגי נביאה וזכריה בר עידו נביאה על יהודיה דבי יהוד בירושלים,
ביישוב אלוהי ישראל על אירון.
ראינו את הנבואה, מה הנבואה?
לכו תבנו גם בלי אישור.
ועדיין,
עדיין,
קמו זרובות אשר פילל ביהושע בן יוצא דק וסרב למבנה בית אלעדה בירושלים,
ועם ההון, נביאה יא דאלה, מסעדים לאור.
תוך כדי הבנייה, הנביאים מחזקים אותם כמו שראינו.
מה קורה בפועל?
בזימנה, כלומר, בזמן קצר מאוד,
עטה עליהון תתנאי פחת עבר הנהר,
מיד מגיע המנהל האזרחי של פרס,
ומפקד המנהל האזרחי קוראים לו תתנאי,
הוא הפחת עבר הנהר, הוא הנציב ששולט בכל עבר הנהר, הכוונה, כל ארץ ישראל וכל מה שנמצא ממערב לירדן,
ושטר מאזניים זה העוזר שלו,
וקנבתרון זה הפמליה. כלומר, מיד מגיע.
וכן אמרים לאום, ומיד הם אומרים,
מן שם לחום טעם ביתא דנה ליבי ואשורןא דנה לשכללה?
יש לכם אישור לבנות?
אפשר לראות את התעודות? קיבלתם אישור?
לא.
לא.
מעניין.
נכון?
מן שם לכל פסוקים אלו,
תיעם בית אדנה ליבנה ואישורן אדנה שכללה.
מי נתן לכם אישור לבנות?
הם עושים ככה.
ואז מה הם אומרים?
כנאמה אמרה ללאום,
מן אינוי שמעת גובריה דדנה בבניין הבנת. סליחה?
אפשר את השמות בבקשה?
זרובבל,
יהושע,
לוקחים את השמות, למה?
אשר יגורנו,
בא לנו, אנחנו נתחיל לבנות,
מיד יגיע הפיקוח,
יתנפל עלינו, ייקח, עכשיו פה לוקחים גם,
הכתב שטנה הקודם, היה כתב שטנה כללי, היהודים בונים.
עכשיו לוקחים את שמות כל המנהיגים,
מכינים רשימה שחורה,
מעבירים את זה בפקס מהיר לפרס, כדי שמה יקרה?
מייד יגיע לכאן, למשטרה החשבת הפרסית,
יעצרו את כל מנהיגי האישום,
ויעיפו אותם לכלא.
טוב, מה שהתחלנו לבנות,
הכל כועס.
שמעתם פעם על השבת השחורה?
השבת השחורה.
מה שמעתם?
מה אתם יודעים על השבת השחורה?
לא,
השבת השחורה הייתה שבת
שבה השלטון הבריטי,
אחרי סדרת פעולות צבאיות שנעשו נגדו,
בשבת אחת פשט, עשו מבצע ענק,
פשטו על כל ה... בדרך כלל הם היו נכונים נגד העצל,
פשטו על כל המרכזים של ההגנה,
קיבוצים,
כפר גלעדי,
חשפו את כל הסליקים,
ובעיקר עצרו את כל מנהיגות היישוב. בדרך כלל, כאילו, מנהיגות היישוב לא נגעו בהם.
היו...
חיפשו את המנהיגים הצבאיים, עצרו את בן גולדון, עצרו ה... עצרו את כל ה... עצרו את כולם.
לכאורה, השבת השחורה.
המינהל האזרחי פה לוקח את השמות של מפקדי האירוע, זרובבל, שלטיאל, כל החבר'ה האלה שקראנו,
שולח פסוק ו, איגרת תכופה
לדריווש מלך פרס.
פסוק ו, פרשני גרתא דה שלחת
עבר הנהר,
משטר באוזני וכוונתיה, פרסאיה דה בעבר נהר על דריווש מלכה.
כן, הנה היה זה.
ותדרי אבש מלכה שלמה כולה. שלום לך, אדוני המלך.
ידיע להבל למלכה.
תדע לך, אדוני המלך.
ועזר לה ליהוד מדין,
ואח, סמבקו תדלך, עשינו ביקור בירושלים,
והם בונים שם בית אבן גלל, זה אבן.
ואבי תדח אספר לה מתעבד על מוצלח בידו, הולך להם, מצליח, הם מזדרזים.
דין, אה,
הם לא ידעו להגיד לנו, אין להם אישור.
ואף שמותינו,
לקחנו גם את השמות.
סיפורנו סיפורי אגדות.
איזה עבדו דיאלה וערה. אנחנו עבדים של אלוהים, של השמיים בארץ.
ובנין ביתא דאבה בנה מקעת מדינה שנין סגיין ומלך לישראל רב בני ושכנין. אנחנו בנים בית שהיה פה מאז ומקדם ובנה אותו מלך גדול בעם ישראל, שזה שלמה המלך, זה כאילו מה שהם אומרים לו.
ומכיוון שאבותינו הרגיזו את אלוהי השמיים,
יאה הבימו ביד נבוכדצר מלך בבל,
כסדי וביתא דינא סתרא ועמא עדי לבבל. והבית רחב,
ובשנת חדא לכורש מלכה דבבל,
כורש מלכה שם טעם בתלעד ולבגע. אבל אחר כך הייתה לנו את הצהרת כורש. כל הכבוד, הצהרת כורש.
אבל מה קרה להצהרת כורש?
אמרנו, כורש מה עשה?
ביטל אותה.
והראשוורוז מה עשה?
ביטל אותה.
אז כששואלים אותם, יש לכם אישור לבנות, הם מראים לו אישור מלפני מאה שנה, 50 שנה בערך.
לפני 50 שנה הסכימו לנו.
אתה רואה, מסתלבטים עליך, דריאבש.
תבדוק את העניינים.
ושכדי שלא תעבוד קשה, הבאנו לך גם את השמות.
תשלח פה את הכוח הרציני, לאסור אותה.
קרא בפועל,
כתוצאה מכתב ההלשנה הזה,
מה עשה דריאבש בפועל,
ואיך כל זה קשור לזה שהוא אחרי הכל.
הבן של אסתר,
נראה בעזרת השם.
מה שזה?
מה טוב?
אם תהיו, כל טוב לכולם.
דקה אחרונה.
אם תהיו, שמחה רבה.
