בשבוע שעבר חזרנו טיפה אחורה, ראינו את
מלכות אחזיה, נכון? על זה דיברנו?
נכון?
לא, אני אומר מה דיברנו בשבוע שעבר.
יפה, אני יודע שאמרתי את זה.
אז ראינו בשבוע שעבר את העניין של אחזיה.
יפה, והיום אנחנו בעצם בפרק ב'.
ויהי בהעלות אדוני את אליהו בשערה השמיים וילך אליהו ו... מה?
מלכים ב', פרק ב'. ויהי בהעלות אדוני את אליהו בשערה השמיים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל.
לפני שניכנס לפרק הזה, שיש בו הרבה מאוד שאלות והרבה מה ללמוד,
יש מקום לשאול שאלה אחת
מרכזית, והיא
מכיוון שהנבואה שאליהו קיבל בהר האלוהים,
שהוא עתיד להתחלף והוא צריך למלות את אלישע בן
שפט לנביא תחתיו ולמשוח את יאו בן נמשי ולמשוח את חזאל
למלך על ארם, הנבואה הזאת נאמרה לפחות לפני חמש שנים, לפחות,
בסדר?
כי בינתיים מהנבואה הזאת עוד אליהו הספיק לפגוש את אחאב,
נכון?
בכרם נבות,
ואחרי זה הכתוב אומר שעוד אחרי זה היה שלוש שנים שהיה שקט
ללא מלחמה בין אחאב לבין ארם, ואז הייתה עוד מלחמה,
ורק אחרי זה אחאב נהרג, ואז אחזייה מלך שנתיים, אז זה לפחות חמש שנים
בין הליכת אליהו להר האלוהים חורבה לבין ההסתלקות שלו כאן.
וכבר אז אמרנו שכשהקדוש ברוך הוא אומר לו למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו,
אין הכוונה לנביא במקומו,
אלא לנביא חפיפה,
שיהיה תחתיו, שיהיה.
ובסדר?
אז כנראה במשך החמש שנים הללו אליהו ואלישע פועלים בצורה מקבילה פחות או יותר. אלישע יותר מאחורי הקלעים, לומד, משמש את אליהו, משמש את רבו, ואליהו מדי פעם מגיח.
אז השאלה שצריך לשאול זה למה עכשיו?
מה הסיבה שכאן בסיטואציה הזאת פתאום הגיעה העת שהקדוש ברוך הוא אומר לאליהו, זהו, הגיע הזמן שלך, קדימה, אתה עולה לשמיים.
מה קרה?
מה השתנה?
אז אנחנו, כדי להבין מה השתנה אנחנו נצטרך להבין את חלון הזמן המיוחד שאנו נמצאים בו כעת
גם מצד
ממלכת
ישראל וגם מצידה של ממלכת יהודה.
בסדר?
ממלכת ישראל, אנחנו נראה את זה עכשיו, ממלכת יהודה נראה בשבוע הבא. אבל נוצר כאן איזה חלון הזדמנויות.
אבל כדי להבין מה פשר אחרון ההזדמנויות, בעיקר על ממלכת יהודה, אנחנו צריכים לראות את הפרק הזה היטב.
אבל כנראה נוצרה כאן איזו הזדמנות כלשהי,
שבשלה, בעיקר במערכת ישראל,
שבשלה הקדוש ברוך הוא אומר, זה הזמן להחליף מנהיגות.
מהי ההזדמנות?
אז אנחנו מיד נחזור לפרק ב', אבל תראו את פרק ג',
מנהיגות, הנהגה, סליחה, את הנהגת הנביאים.
בואו ננסה רגע להיזכר.
בפרק כ״ב, כשקראנו על אחזיהו בן אחאב,
היה כתוב ככה, אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשומרון
בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלוך על ישראל שנתיים,
והיה עשרה בני אדוני והלך בדרך אביו ובדרך אמו.
כלומר, אחזיהו ממשיך לחלוטין להיות דרכה של איזבל ודרכו של אביו, אבל אמו כאן זו הפונקציה המשמעותית.
תסתכלו רגע בפרק ג', הרי אחזיה מת, וכרגע מי שמולך זה אחיו, יאורם.
ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלוך שתים עשרה שנה.
ויעשה הרע בעיני אדוני רק לא כאביו וכאמו.
ויעשר את מצוות הבעל אשר עשה אביו.
רק בחטאת ירומם בן איבט אשר החטיא את ישראל דבק דבק לא שר ממנה. אז
הוא עושה משהו שהוא לא כאביו וכאמו קודם כל וגם
הוא גם עושה כאן פעולה מאוד מעניינת ומסיר את מצבת הבעל. עכשיו, מהי מצבת הבעל? מצבת הבעל זה בעצם המונומנט הרשמי שמבטא את הברית שאחאב כרת עם איזבל, כי איזבל היא הרי בת את בעל מלך צידון. אלוהי הבעל, אנחנו ראינו בשבוע שעבר את בעל זבוב,
אבל אלוהי הבעל זה אלוהים, עבודה זרה שסוגדת למעלה, לכלכלה, ליכולת לבעול את המציאות ולהפרות אותה.
זה הסגידה לכלכלה. זה, משם מגיע איזבל,
מהרצון להיות עשיר ושלטון והון וכוח,
ואחאב, כחלק מקשרי החיתון, עושה על המצבה.
ויהורם בן אחאב מסיר את המצבה. רבותיי,
זאת הפעם הראשונה שנתקלנו במישהו שעושה משהו נגד איזבל.
עד עכשיו, תמיד,
חיפשנו את הגיבור הזה שיקום ויזיז אותה, יסיר אותה, ינטרל אותה, ישלח אותה לבית אבות, ישלח אותה למישהו, משהו, כלום.
והנה יורם בן אחאב, בנו של אחאב,
מה?
וזה לא בנה. וזה לא בנה, כמובן. בנו של אחאב,
יכול מאוד להיות, שיש לו, ואנחנו נראה את זה בהמשך,
שהוא לקח מאבא שלו את הטוב
ברמת המסירות הגדולה לכלל ישראל,
מאוד מאוד נאמן לכלל ישראל, מאוד אכפת, אנחנו נראה את זה בהמשך, וזה ממשיך את דרך אביו,
אבל הוא עושה כאן צעד, זה צעד קטן לאדם,
צעד גדול לאנושות. מי אמר?
ניל ארמסטרונג, יפה מאוד,
נכון? מי היה ליד ניל ארמסטרונג?
איך?
הקונספירציה ננחיתה על הירח.
זהו, מי היה עוד מישהו? בסך הכל היו שניים.
באז אולדרינג, כן.
באז אולדרינג.
קראו לו, אבל אני זוכר.
הסגן של בר כוכבא.
אז הוא נפטר לא מזמן, באז אולדרינג.
אז כן, זה צעד קטן לממלכת ישראל,
אבל זה התחלה,
זה חלון הזדמנויות.
בחלון ההזדמנויות, אז זה אומר הקדוש ברוך הוא לאלישה, לאליהו, זהו.
זוז, תפנה את הדרך.
בואו ננסה רגע עם אלישה, כי יש כאן עם מי לעבוד.
יש עם מי לעבוד.
יש כאן מישהו שאפשר לדבר איתו.
אני עושה לעצמי ספוילר,
שאני לא אוהב לעשות את זה להציב, אבל אני אעשה את זה לעצמי.
ואנחנו עוד ניבד את הפרקים האלו בהרחבה ובהעמקה,
אבל רק אני רוצה לקרוא פסוק אחד.
קדימה, בהמשך.
בפרק ו', פסוק כא', יש שם מלחמה עם ארם ואלישע, עוזר למלך ישראל. מלך ישראל כאן הכוונה יהורם בן אחאב.
ואז, ויאמר מלך ישראל ואלישע, כי אותם אותו, אותם,
הוא מביא אותם לשומרון, האכה אכה אבי,
איך הוא קורא לנביא?
תתה, אבא.
קשר מאוד קרוב,
שהלך והתפתח, אנחנו ננסה להבין איך הוא התפתח, אבל זה קשר מאוד מאוד קרוב.
זו הסיבה, כנראה הסיבה המרכזית,
שבגללה אומר הקדוש ברוך הוא לאליהו עכשיו שאחזיה שהיה שפוט של אמא שלו זה ברור היא ניהלה אותו לגמרי ולכן היא אמרה לו סוג של לעג לך תשלח לאלוהי בעל זבוב כאילו שום כבוד שום דיגניטי מה שנקרא שהוא יורד מהבמה ומת בצורה מבוזה ועולה יורם בן ארחב ונעשית כאן איזושהי פעולה כנגד איזבל משמעותית אי אפשר לזלזל בה להסיר את מצבת הבעל זה מי שזוכר כאן
כשברית המועצות קרסה בשנת 89' התחילו, אז מה היה האקט?
הפסל של לנין, תמיד בכל כיכר היה או לנין או סטלין, בום!
בעיקר לנין מפילים אותו, כולם באים, כל ההרמון, העיר, חברים, וואו, קדימו, בואו, בואו, בואו,
זהו,
זה לכבוד פוטין,
אני צריך לספר לכם בדיחה על רוסים, לכבוד פוטין.
אם אתה רואה רוסי יורד למדרגות בלי כלי נגינה,
סימן שהוא מנגן על הפסנתר.
נגינה,
נשמע.
הייתי פעם במילואים,
הרבה פעמים.
אז הוצאתי איזו טיולית.
הנהג היה עולה מרוסיה.
אז הוא שאל אותי בדרך, מה אתה עושה?
אמרתי לו, אני מורה.
אמרתי לו, אני אגיד לו, רב, הוא לא יבין? אמרתי לו,
למורה מה?
אמרתי לו, מורה לתנ״ך, מורה לתלמוד.
וואו, מה התחיל לזכור? ישבתי בתיבה תקרא, פיזיקה, מה איזה שטויות האלה?
הוא היה מורה,
היה לו כבוד, למורה לפיזיקה היה לו כבוד, אבל...
כן, מה עושה לי שאלה?
לכבוד פוטין עשיתי את זה, כן.
נו?
אה, למה אליהו צריך להיעלם? בגלל שאליהו, אנחנו יודעים מהמדיניות שלו.
המדיניות שלו היא מדיניות קנאית.
אין רחמים, אין הזדמנות שנייה, אין, הוא נכנס.
כבר ראינו את זה אז, שהקדוש ברוך הוא אומר לו, חלאס, אני לא יכול איתך.
הטלת רעב, הטלת בצורת, אתה יודע, נכון, ראינו שרשי אומר את זה במפורש,
שהקדוש ברוך הוא אומר לאליהו, אני לא יכול עם ההנהגה הקנאית שלך.
טוב?
זה כנראה כבר לא יקרה.
בואו נראה.
נחזור חזרה לפרק ב', אבל עכשיו אנחנו הבנו למה זה קורה כאן. ויהי בהעלות אדוני את אליהו בשערה השמיים,
וילך אליהו ואלישע מן הגלגל.
ויאמר אליהו ואלישע שב נא פה כי אדוני שלחני עד בית אל, ויאמר אלישע חי אדוני וחי נפשך אם יעזבך וירדו בית אל.
ויצאו בני הנביאים אשר בטל אל אלישע, ויאמרו אליו, וידעת כי היום אדוני
לוקח את אדונייך מעל ראשיך,
ויאמר גם אני ידעתי איכשהו.
ויאמרו לאלישע, שבנה פה, כי אדוני שלחני יריחו.
ויאמר, חי אדוני וחי נפשך ימאזבכה,
ויבואו יריחו.
ויקשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע, ויאמרו אליו, ידעת כי היום אדוני לוקח את אדונייך מעל ראשיך,
ויאמר גם אני ידעתי איכשהו.
ויאמר לאליהו, שבנה פה, כי אדוני שלח אני הירדנה.
ויאמר, חי אדוני וחי נפשך אם יעזבך וילכו שניהם.
וחמישים מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן. וייקח אליהו את אדרתו ויגלום ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה.
ויהי כעברם ואליהו אמר אלישע, שאל מה אעשה לך בטרם מלקח מעמך.
ויאמר אלישע, והנה פי שניים ברוחך אלי.
ויאמר יקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאיתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה.
ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש
ויפרידו בין שניהם ויעל אליהו בשערה שמים.
ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו אלא רואה עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשניים קרעים. וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו
ויאשו ויעמוד על שפת הירדן.
ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר
ויאמר איה אדוני אלוהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע.
ויראו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבואו לקראתו וישתחוו לו ארץ.
ויאמרו אליו איננה אשת עבדך חמישים אנשים בנך אל ילכו נא ויבקשו את אדונייך פן נשאו רוח אדוני וישליחהו באחד הערים או באחת הגאיות
ויאמר לא תשלח ויפצרו בו הדגוש ויאמר שלחו וישלחו חמישים איש
ויבקשו שלושה ימים ולא מצאו.
וישוב אליו הוא יושב ביריחו ויאמר עליהם הלא אמרתי עליכם אל תלכו.
ויאמרו אנשי העיר יד אלישע עניין המושב העיר טוב כאשר אדוני רואה והמים רעים והארץ משקלת.
ויאמר קחו לי צלוחית חדשה וישימו שם מלח ויקחו אליו.
ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר אדוני ריפיתי למים האלה לא יהיה משם עוד מוות ומשקלת.
וירעפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דיבר. ויעל משם בית אל והוא עולה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר והתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח, עלה קרח.
וייף הנחרה ויראם ויקללם בשם אדוני ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקרנה מהם ארבעים ושני ילדים וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שומרון".
הגיאוגרפיה כאן מאוד מאוד משמעותית בפרק הזה, תכף אנחנו נתייחס אליה.
זה ברור שאנחנו קוראים פה חוויה של סילוק שכינה.
צילוק שכינה. למה?
כי המסע שאליהו עובר הוא בעצם מסע מארץ ישראל לחוץ לארץ.
זה בעצם פשר,
במירכאות או לא במירכאות, הדחת הנביא.
הקב'ה אומר לו, צא מארץ ישראל,
נבואה יש רק בארץ ישראל, נכון? או בא או בעבורה.
ואליהו בעצם עושה כאן מסע מהגלגל לבית אל,
ומבית אל ליריחו,
ומיריחו הוא חוזה את הירדן,
ומגיע בעצם לעבר הירדן המזרחי, ושם הוא עולה בשערה השמיימה.
אבל אפשר להגיד שיש כאן איזה מין סיבוב פרידה.
אליהו עושה סיבוב פרידה בכל המקומות שבהם הוא פעל.
יריחו, בית אל, קשורה לחיאל, בית העלי, כמובן,
הגלגל, מקום של ברית, אבל הוא יוצא מארץ ישראל כי בעצם הוא
מסתלק מנבואתו.
זה כמובן, אפשר להגיד אולי שזו חוויה של הדחה.
לכן אולי אליהו לא רוצה שאלישע, תלמידו הנאמן,
יהיה לידו ברגע הזה, אבל אלישע לא מוותר.
לא, לא, אני לא מוותר, אני אהיה איתך.
ואז
אלישע מבקש מאליהו בקשה שהיא מאוד מאוד משונה,
נכון?
ויהי נא פי שניים ברוחך אליי.
אז מה?
מה זה?
כן, אז אפשר לכבות את דעתי. אם קשר הדבר בעיניכם, אז תכבד את הנזגן.
כאן, כאן, הכפתור השמאלי.
כן.
אז מה זה פי שניים ברוחך אליי?
מה זאת אומרת?
אפשר למדוד את זה? איך מודדים את זה? איך מודדים נביא שגדול מנביא, פי שתיים, פי שלוש, פי ארבע, יש איזה נביאומטר?
כן,
מה הפשר?
למה זה גם כזה קשה?
גם באמת,
לכאורה זה בלתי אפשרי, אליהו לא יכול לתת יותר ממה שיש לו, נכון?
הוא לא יכול...
מה שיש לו, זאת אומרת, אתה יכול להיות כמוני אולי,
אתה לא יכול להיות פי שתיים ממני,
לכאורה.
חלק אומרים מהפרשנים שזה כמות הניסים. כמות הניסים שעשה אלישה היא כפולה
מכמות הניסים שעשה אליהו, אולי.
כך למדנו אותי חול. אז עכשיו, ברוך השם, זכינו להגיע עד הצד השני של ההיסטוריה כדי לתת תשובה אחרת.
וגם, מה פשר התשובה שאליהו אומר, טוב, תראה, אם תראה אותי, אז וואלה, יהיה לך, אבל אם לא, אז לא.
מה זה ההתניה הזו?
מה שאנחנו רוצים להציע, ולדעתי הפרק ממש מספר את זה בדרכו שלו,
זה שאלישע מבקש מאליהו,
רגע לפני שאליהו מסתלק,
אלישע מבקש ממנו
להיות מסוגל לנוע בעת ובעונה אחת על שני צירים.
ציר אחד זה הציר של אלישע בעצמו, שכבר אנחנו מיד נתוודע אליו, ציר של חסדים,
של שפע,
של ניסים בלי גבול,
כמעט בלי גבול, גם על דברים פעוטים.
זה אלישע, זה ברור שזה הדמות.
כן, אנחנו היום,
היום, ממש היום,
אנחנו לומדים בהשגחה פרטית.
פרק אלישע ככה יצא, שהגענו, נכון? אבל היום זה גם היורצת של הרב אלישע.
כזכור לכולם, זכר צדיק לברכה,
היום במכון מאיר יהיה אזכרה, אז זה יצא...
הערב, כן, הערב, אז זה יצא השגחה פרטית. לא תכננו, אבל הצדיקים מכוונים שזה יצא.
אז מצד אחד, אלישע, אליהו מכיר אותו, הוא יודע ש...
אבל אלישע אומר לאליהו, אני רוצה שתיתן לי אפשרות
גם להיות קנאי כמוך.
אם זה לא יעבוד, הדרך שלי,
אז אני יודע שאני אזדקק לכוחות כדי להכות,
כדי לקנות קנאת השם, כמו שאתה.
אז אני רוצה להיות מסוגל לנוע בעת ובעונה אחת
על שתי הדרכים, פי שניים הכוונה גם וגם, גם כמוך,
כאילו אלישע, אז הוא גם אלי, אליהו,
וגם ש״, ש״ זה ישועה,
זה ברכה, ש״ נאורים יש בקבלה.
ואליהו אומר, שמע, זה מוגזם, אני לא יודע,
אני יודע אליהו, קנאות, אני יודע אלישע,
רחמים, אתה רוצה שאברהם יהיה יצחק? אברהם זה אברהם,
אברהם הוא חסד, יצחק זה גבורה.
אבל אני רוצה להיות תפארת, אני רוצה להיות מורכב,
כלול גם וגם.
אפילו לא כלול, אני מסוגל ללכת בשתי הדרכים, בעת ובעונה אחת.
או אלישע הרי... עכשיו, למה זה יושם? כי כשהקדוש ברוך הוא פגש את אליהו בהר האלוהים חורבה,
אז הוא נתן לו כל מיני משימות.
אמר לו, תמשך את אלישע בן שפט מצד אחד,
מצד שני תלך ותמשך את יהוא בן נמשי,
שהוא אמור לנקום בממלכת אחיו, ואת חזאי למלך על ארם.
אליהו לא משך את יהוא בן אמשי.
הוא לא משך אותו עדיין.
כלומר, אלישע מבין שיכול מאוד להיות שהתפקיד של משיכת יהוא בן אמשי,
יהוא בן אמשי, נמשי מאיזה שבט זה?
מנשה.
אחאב מאיזה שבט הוא? אפרים, כן, עמרי,
שבט אפרים.
אז אלישע מבין שאם הדרך שהוא מתכנן ללכת בה,
דרך של חסדים,
דרך של שפע,
דרך של חיבור,
דרך של קירוב, איך שאתם לא תגדירו את זה. היא לא תצליח.
הוא יצטרך לפנות לדרך של אליהו
ולמנות את יהוא בן אמשי וללוות את יהוא בן אמשי במסע הנקמה שלו בבית אחאב.
הוא מקווה שהוא לא יגיע לזה, לא יצטרך את זה. הוא מקווה שהדרך שהוא הולך בה של רחמים וכולי תפעל את פעולתה וחלון ההזדמנויות ינוצל ומערכת ישראל תחזור בתשובה. אבל הוא מבין שיכול להיות שהוא יזדקק גם כוחות אחרים.
והוא מבקש אותה מאליהו, אליהו אומר לו, תשמע, אני לא יודע אם יש דבר כזה.
אולי זה צריך להיות בכלל נביא אחר, ולא אתה.
ולכן אליהו אומר לו, אם תראה אותי לוקח מעימך,
אם אתה בעצמך תחווה ביחד איתי את החוויה הטוטלית הזאת של רכב אש,
וסוסי אש, כן, ופרשי, הכל מאש,
אז תדע שקיבלת גם את כוח הקנאה,
ולא רק את כוח ההשפעה והרחמים.
הבנתם?
בכל דור יש, נכון, יש את הקנאים,
ויש את הרחמנים, את המשפיעים. זה לא אותה אישיות. זה לא, נכון? יש קוצק
ויש לובלין.
ללובלין באים כדי לקבל עטיפות, ולקוצק הולכים כדי לקבל סטירות.
זהו. בקוצק הולכים כדי שייכנסו בך ויגידו לך כמה אתה רמאי ושקרל וצריך לעבוד על עצמך.
וללובלין באים כדי שהחוזר מלובלין יגיד לך כמה אתה צדיק וכמה אתה טוב וכו' וכו'. זה לא אותם.
להיות גם וגם באותו אדם,
הקשאת לשאול.
אם תראה אותי, לוקח מאיתך, אם תחווה ביחד איתי את החוויה המופלאה הזאת של אש,
אז תדע שקיבלת לעצמך גם את הכוח הזה.
ותשימו לב,
זה שאלישע, כמו שאמרנו, הוא חסדים, זה אנחנו ידענו לפני כן.
האם אלישע יקבל גם את רוחו של אליהו, זה תוכן כל הפסוקים,
מיד אחרי עליית אליהו בסערה השמימה.
ואלישע רואה והוא מצעק, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו וכולי,
ואז וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו,
וישוב ויעמוד על שפת הירדן. הוא מתחיל לחזור מחוץ לארץ לארץ.
ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים.
המים נבקעים או לא?
לא.
למה?
כי אלישע שמחזיק את אדרת אליהו זה לא עובד.
אתה אלישע, אתה לא אליהו. אליהו יכול לבקוע מים.
ואז מה הוא אומר?
ויאמר
איה אדוני אלוהי אליהו אף הוא ויכה את המים
ויחצו הנה והנה. כלומר, אחרי שהוא אומר, רגע, הקדוש ברוך הוא, איפה אתה?
מן, האם נעלמה, הגת השם אלוהי אליהו? גם אני צריך אותה.
אז הקדוש ברוך הוא שומע בקולו,
ויכה את המים, ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע,
ויראו בני הנביאים אשר ביריחו. עכשיו, בני הנביאים האלה הרי מכירים אותה, נכון?
הרי ראינו בתחילת הפרק, הם פוגשים אותנו, אתה יודע שהיום הקדוש ברוך הוא לוקח את אליהו. אגב, זו אחת ההוכחות החזקות שכשקורה משהו, כשנבואה קורית, אז יורד קובץ,
כמו בכרום, כזה חץ ירוק, וכל הנביאים, כולם יודעים מהכל,
אבל רק נביא אחד בחץ, הוא גם מקבל כוכבית אדומה, אתה גם צריך להגיד את זה.
בסדר?
וזה מסביר הרבה מאוד דברים לאורך התנ״ך, לדוגמה,
זה מסביר את נבואת חנניה בן עזור,
שהתנבא שבעוד שנתיים, בירמיהו,
בעוד שנתיים מלך בבל מחזיר לכאן את כולם.
האם הוא היה נביא שקר? אפילו ירמיהו אומר, לא יודע, אמן כן יאמר השם.
מה, הוא היה נביא שקר?
אומרים שהיה נביא אמת.
הוא קיבל נבואת אמת. הייתה נבואה כזאת באוויר, אבל בלי הכוכבית שאתה יכול להגיד אותה. אם יעשו תשובה, חנניה בן עזור הוא זה שנבחר להיות נביא הנחמה.
והוא אמר את הנבואה בלי ההוראה להגיד אותה.
ואז הקדוש ברוך הוא אמר, אתה נביא שקר, אתה תמות. כי שיקרת, כי אמנם קיבלת את הנבואה, אבל לא קיבלת הוראה לומר אותה.
אז גם כאן. אז אם כך, בני הנביאים מכירים את אלישע, הם יודעים מי הוא. פתאום כשהם רואים אותו, מה הם אומרים?
ויראו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד, ויאמרו,
נח הרוח אליהו על אלישע,
ויבואו לקראתו וישתחוו לו ארצה.
יכולנו לחשוב, אולי ככה למדת בתיכון,
שרק עכשיו אלישע נהיה הנביא.
עד עכשיו הוא היה איזה עוזר של אליהו, ועכשיו הוא נהיה נביא. מה פתאום? הוא היה נביא גם לפני כן.
הוא מדבר עם בני הלוויים, הוא יודע שאליהו הולך לענות עשרה שמימה,
אבל הוא היה נביא של רחמים.
נביא, כמו מזכיר את רבי שמעון ורבי אלעזר, כן? רבי שמעון שורף, רבי שמעון מרפא. הוא היה נביא
של רחמים, נביא של ישועה, נביא של מופתים, נביא של קירוב,
נביא מבית דמייה של הרב קוק, נביא של אורות וכו' וכו'.
ופתאום הם רואים גם איזה מבט אצל אלישע שהם לא הכירו עד עכשיו.
מבט של קנאה.
נחה,
הייתי מוסיף פה מילה אחת, נחה גם רוח אליהו על אלישע.
רוח אלישע על אלישע הייתה קיימת לפני כן, אבל גם רוח אליהו על אלישע,
גם היא קיימת.
ועכשיו תראו איך התנ״ך בדרכו שלו פשוט מתאר את זה בצורה מופלאה במהלך הפרק.
אלישע, אחרי כל החיפוש הזה,
מגיע ליריחו.
וישובו אליו, והוא יושב ביריחו.
ויאמר אליהם, הלו, אמרתי עליכם אל תלכו.
טוב, עכשיו, מכיוון שהנביא הגיע, אלישע כבר הגיע, אז מתחילה קבלת קהל ביריחו.
ויאמרו אנשי העיר אל אלישע,
הננה מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה
והמים רעים והארץ משקלת. יש פה איזה אנומליה ביריחו.
אחלה מקום, אוויר טוב, תמרים וכל זה,
אבל המים מורעלים.
יש למישהו ספק למה זה ככה?
יריחו,
זו העיר שנבנתה מתוך מרד באליהו הנביא,
מתוך מרד בהשם,
מתוך מרד בתורתו,
חיאל בית האל יהי בנה אותה,
ואבירם בכורו יסדנה ובסגוב צעירו יציב דלתיה כדבר אדוני ודבר יהושע.
כלומר להכעיס, לשם שמיים להכעיס, כלומר הוא שילם מחיר, הבנים שלו מתו, עוד בן מת ועוד בן מת,
שום דבר, אני לא מוותר, אני אבנה אותה, אני אראה לו על הימים הזה שאנחנו לא שמים עליו פס
אנחנו נבנה את יריחו ולא רוצים את הזיכרון ההיסטורי הזה, הנבואי אנחנו רוצים ללכות בריתות עם עמי הארץ, עם הגויים, עם איזבל, עם כולם, אני אבנה
ושם, שם הכל התחיל, הרי המדרש מספר שאליהו פוגש את אחאב בניחום אבלים אצל חייל בית האליל, והם מדברים כזה small talk, או איך שזה לא נקרא לזה,
ואחאבו אמרנו, נו, נו, הקב' הוא אומר, עבודה זרה, אין מטר, אמרו, יש לנו שגשוג כלכלי בלתי רגיל,
הקזינו ביריחו מלא עד לפה, עשרות יוצאות מירושלים, כולם מרוצים,
הארץ, יש מלא גשם היה, ואני עושה עבודה זרה אף שבא לי.
ואז אליהו אומר לו, ככה?
חי השם אם יהיה תל ומטר כי אם לפי דברים. משם הכל מתחיל.
אז העיר הזאת שבחטא הורתה ובחטא יסודה ובחטא קיומה
קיבלה מה שמגיע לה.
מי ששותה מורעל.
אז אם אליהו היה מגיע לעיר הזאת ואומרים לו, שמע אדוני הנביא אפשר להגיד לך משהו אחלה מקום פה ואוויר טוב וקזינו אבל יש פה בעיה במים.
אז מה אליהו היה אומר?
יהי רצון שתשתו במים האלה כולכם קודם כל ותמותו פה כולכם במקרה
אחי, זה, אני מציע לכם לקחת את הפקלאות,
לעוף מפה, לשים פה TNT עם פתיל השייל וזה, בוב, להרים את כל המקום הזה. ברור שתמותו כאן, במקום הזה.
זה אליהו.
אבל מה עושה אלישע? בן יריחו. זה כאילו האקט הפתיחה של אלישע.
ויאמר, קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו. מה זה מלח?
ברית.
זכות
אבות תמה,
ברית אבות לא תמה.
בין כך ובין כך קרוים בנים.
בין עושים רצונו של מקום, בין לא עושים רצונו של מקום.
חוטאים, ברית אבות לא תמה. אלישע אומר, אני מביט לברית.
מביט לברית.
מלח. אפילו אנשי יריחו החוטאים.
סגולת ישראל מאירה בהם.
ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר,
כה אמר אדוני ריפיתי למים האלה לא יהיה משם עוד מוות ומשקלת.
וירפו המים עד עד היום הזה כדבר אלישע אשר דיבר.
הוא מרפא אותם.
איך הוא מרפא אותם? בכוח הברית.
נפלא נכון?
כל כך נפלא,
שזה פשוט,
עוד שנייה נראה לנו קצר חשמלי,
תוך ורידי, כשאנחנו קוראים את הפסוקים הבאים.
הנביא הנחמד הזה, המתוק הזה, שמרפא את המים,
מויעל משם בית אל, והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן העיר והתקלסו בו. אגב, המילה לקלס היא אחת מהמילים היחידאיות
בעברית הקודש, בלשון הקודש, שיש להם משמעות
כפולה, דבר והיפוכו.
לקלס זה כמו לעלה ולקלס, לשבח, ולקלס זה גם לקלל.
בסדר?
והתקלסו בו ואמרו לו, עלה קרח, עלה קרח.
טוב,
זה לא יפה,
נכון? לא מדברים ככה על אף מבוגר,
בטח לא לנביא,
בטח לא אם הוא קרח,
כן, זה לא נעים,
אולי בזמנם.
אבל התגובה שלו היא מפחידה.
ויפן אחריו, ויראם,
ויקלליהם בשם אדוני ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקרנה מהם ארבעים ושתיים ילדים וואו וואו מה זה הדבר הזה זה כל כך מוזר שהגמרא במסכת מגילה מה אומרת?
שלא היה דובים
לא לא לא היה יער לא דובים ולא יער נכון? זה היה כמעט רוצים להגיד לא יכול להיות שזה היה
אבל זה היה
אז מה קורה כאן? זה מעשה קנאה שאפילו אליהו לא עשה כמוהו כן אז כדי להבין את זה
כדי להבין את זה
קודם כל, לא כתוב שהוא הרג אותם, כתוב שהוא קילל אותם,
והתוצאה הייתה שבאו שתיים דובים ותקפו אותם.
אבל צריך להבין מה קורה כאן.
גם פה הסוד טמון בגיאוגרפיה.
איפה זה קורה?
בבית אל.
הדבר הזה
הוא בעצם שיקוף
של היחס הכללי לנביאי השם
באותה תקופה.
איזבל, כן, איזבל המולכת
הצדה את נביאי השם.
ממש צדה אותם, אנחנו נראה איזה פסוקים מפורשים בהמשך.
צדה אותם, הרגה, 400, 800, לא משנה מה.
להיות נביא ה' באותה תקופה היה, מה?
היה הדבר הכי גם מסוכן, אבל גם מזולזל.
אולי להבדיל,
להבדיל כן, אבל קצת מזכיר תקופות,
אפילו בתולדות המדינה, שלהיות יהודי חרדי היו מאוד מאוד לועגים.
כן, השחוירים, הדויסים,
הדוקים קראו להם, כן? מה?
כל ה...
כן, היו שואלים, איפה יוסלה? כן, היו שואלים, איפה יוסלה? כן, היו לועגים, זה היה נראה משהו...
לא יודע אם סיפרתי לכם את זה כאן, אולי סיפרתי לכם,
אבל יהודה יערי כותב בזיכרונות שלו,
אחת מהקונספירציות היותר גדולות של רבי נחמן מברסלב
זה המילה קיבוץ.
למה יש קבוצה ויש קיבוץ?
שאלתם את עצמכם, קבוצת דגניה, קבוצת כינרת,
קיבוץ עין חרוד, קיבוץ...
אז יהודה יארי כותב בזיכרונות שלו,
היה,
מאיר יארי, לא, מאיר, מאיר יארי, כן, כן, מאיר יארי.
הוא כותב,
הייתה להם, לאבות הציונות היתה להם גם תודעה היסטורית מאוד מאוד מפותחת.
הם הבינו שהם עושים פה משהו גדול והם צריכים לתעד את זה, הם תיעדו המון, כתבו בלי סוף.
ובין השאר היה להם ברור שכל הסיפור של יהדות חרדית זה דבר שהולך ונעלם, זה לא יהיה.
זהו, העתיד הוא בתנועה ההתיישבותית וזה, זה מין אי כזה.
אז הוא יום אחד לקח את עצמו מה... איפה הוא קבור מעירי הארי? נראה לי בכנרת.
יכול להיות.
לקח את עצמו כל פנים לירושלים,
למאה שערים,
כדי לכתוב, לתעד את הדבר הזה לטובת המוזיאון שיוקם פעם, שפעם היה בעם ישראל כזאת קבוצת אוכלוסייה משונה עם בגדים כאלה, כי היה ברור להם שזה עולם הולך ונעלם.
הוא הגיע לכאן באלול,
והוא הסתובב במאה שערים,
והוא שמע את חסידי ברסלב מדברים ביניהם על הקיבוץ במירון.
הכינוס של חסידי ברסלב בראש השנה, גם באומן, אבל אז לא היה אומן אלא מירון,
נקרא הקיבוץ הקדוש.
ככה זה נקרא, קיבוץ.
מתכווצים אצל רבינו, הקיבוץ, בקיבוץ הזה.
הוא שמע את המילה, מה זה חן בעיניו?
זו מילה הרבה יותר יפה מאשר קבוצה, קיבוץ.
אז כשהוא חזר, הוא הציע לקווייליום,
באברס אפרה,
להחליף משם, מקבוצה, מעכשיו מה שנקים יהיה קיבוץ.
וככה יש לנו קבוצת כנרת, קבוצת דגניה, הוותיקות,
ואלה שאחריהם, אותה חדשים, זה כבר קיבוץ.
אז רבי נחמן עשה דחקה על כל הקיבוצניקים,
וכולם בעצם קרואים על שמו,
ואחרי זה חוזרים בתשובה, כולם לברסלב ולא מבינים למה.
בסדר?
אז זה עד כאן פינת ההיסטוריה. איך הגעתי לזה?
אה,
אז לא, דיברנו על להיות כאילו,
כשאתה חושב שזה קבוצת אוכלוסייה היא מזלזלת לגמרי.
להיות נביא השם,
זה היה הכי... ואיך אתה יודע את זה?
מאיפה יודעים את זה?
מהילדים.
כשילד מרשה לעצמו
לראות נביא ולצעוק, אהה, כראה, הרי הדירות הזה, מה זה אומר?
שזה האווירה התרבותית הכוללת של נביאי השם הם הכי מזולזלים. עכשיו, איפה המקום? בית אל.
מי גר בבית אל?
חיאל בית האלי.
הוא מבית אל.
אז זה המקום שממנו כנראה יצא כל ההרס והרעל של כל היחס
המבזה עד רדיפה ועד שפיכות דמים ממש לנביאים.
להבדיל, להבדיל, להבדיל, אני אומר, אבל הייתה תקופה כזאת, גם בראשית החסידות,
הייתה תקופה שממש החרימו את החסידים והפקירו את ממונם, היה מותר לפגוע בהם, להזיק להם, למסור את ממונם, למסור אותם לגויים, כל מה שעשה, הרי זה משובח.
אז גם ילדים,
היו מלשינים, עד רמה של שינו אפילו לגויים, נכון?
מי שמכם זוכר את הסיפור תהילה של עגנון?
מי לא זוכר? כל מי שלמד את זה לבגרות לא זוכר.
ומי שקרא את זה כדי ליהנות, זוכר.
ראיתי ימים טובים וראיתי ימים טובים מאלו.
אז כולם מאוד מאוד מרוכזים בדמות של תהילה, אבל מה תוכן הסיפור?
שהיא כותבת נכתב התנצלות למי?
לשרגא.
שרגא, מי זה שרגא?
שרגא הרי כבר נפטר, היא יודעת שהוא נפטר.
שרגע זה בעלה הראשון שהיא התחתנה איתו בגיל צעיר,
אבל אז מה קרה? מה התגלה? שהוא חסיד,
שהוא בקט של החסידות.
ואז אבא שלה
פירק את הנישואין,
הכריח אותה לקבל ממנו גט,
וחיתן אותה עם מישהו אחר.
מה קרה למישהו אחר?
מה התברר?
לא ברח, לא.
לא, לא, לא, לא. תקראו את זה עוד פעם. התברר שגם מישהו אחר,
אחרי כמה שנים הלך לכל מיני זה, וחזר עם כל מיני מנהגים שהבינה,
שהוא גם חסיד, היא אומרת, אבא שלה כבר נפטר, היא אומרת, מי יגלה עפר מעיניך, אבא, שרצית להציל אותי מהחסיד ההוא ואני יושב עם חסיד אחר.
אבל אחרי זה קרו לה כל מיני אסונות, הבן שלה אחד השתגע, הבן שלה נפטר, והיא מבינה שזה הכל בגלל
שרגא, ואז היא קוראת לסופר שיכתוב לו מכתב התנצלות, כי היא מבינה שהיא הולכת למות, זה נכון טוחן הסיפור הזה.
עגנון מתאר באיזשהו מקום את האווירה שהייתה, שאנשים גם פירקו בתים, כי אם הבעל הוא חלק מהכת,
הכריחו אותו לקבל גט,
ורדפו אותו, וביזו אותו, וכו' וכו'.
מעין הדבר הזה זה מה שקורה כאן. ולכן, אלישע, מה הוא עושה כאן?
בדיוק אנחנו רואים בתוך הפרק הזה איך מצד אחד הוא ש״' ומצד שני הוא א' ל' י', לפני רגע הוא הושיע את יריחו,
איפה שטוב הוא יקרב,
אבל כשהוא נתקל ביחס של כל אזור בית אל וכל גרורותיה של איזבל עד הילדים לנביאי השם, בום! יוצא אליהו,
הוא מקלל אותם, הוא מקלל אותם, ואז הם חשופים ותוקפים אותם דובים.
והפרק מסיים, וגם פה יש לנו את הזכות הרי ללמוד תנ״ך ואנחנו מכירים את המפה.
מי שלומד תנ״ך ולא מכיר את המפה, בסדר, אבל הפסוק האחרון,
אני מזכיר לכם,
אלישע היה בכלל בעבר הירדן,
ואז הוא הגיע לגלגל,
ואז הוא הגיע ליריחו,
נכון? ואז הוא עולה לבית אל.
אפשר להבין שהוא בדרך לאן?
מבית אל, הוא כנראה בדרך לשומרון. מבית אל, בנימין, אתה ממשיך על ציר 60,
מגיע לאזור צומת חווארה של היום, עולה טיפה בהר, הגעת לאזור שומרון סבסטיה, נכון?
אבל כתוב, וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שומרון.
זה חתיכת סיבוב.
אין בזה שום צורך. למה אתה הולך להר הכרמל?
נכון.
זה לא רק אליהו.
הר הכרמל, איזה מעמד זה כמובן? מעמד הקנאה הכי גדול. קנו קנאתי, נכון? אם הבעל הוא האלוהים לכו אחריו, אם השם הוא האלוהים לכו אחריו,
ענני השם ענני. זה אליהו בהר הכרמל.
אבל מי היה עם אליהו בהר הכרמל?
מי?
אחאב, אבל מי עוד?
איך אתה יודע?
פה אלישע בן שפט
אשר יצק מים על ידי אליהו, כתוב בהמשך,
והמילה הזאתי,
השורש הזה,
מה זה שורש זה? לצקת, מה זה? איזה שורש זה?
צוק
י צק יצא, כן
שם כתוב
לא רק שכתוב ויצקו, אלא כתוב
ויקח שתיים עשרה וכו' וכו', ויבנה את המאה
מילאו ארבעה קדימאים ויצקו על העולה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו מי זה היצקו הזה? מי יצק?
אלישע
פה אלישע בן שפט, אשר יצק מים על ידי אליהו, הוא עשה את זה.
אז אלישע חוזר אל הכרמל כדי לקבל לעצמו עוד מהערת אליהו הנביא ומהקנאה,
ואחר כך חוזר לשומרון כדי לפעול בדרך מה?
בדרך של חסד.
וזה נקרא פי שניים. והפרק פשוט מספר את זה כחטיבה סגורה.
אלישע מבקש את זה, אליהו אומר, אני לא יודע אם זה הדבר הזה אפשרי.
אם תראה אותי, כן. ואחרי שהוא רואה אותו, אנחנו רואים איך אלישע, בעת ובעונה אחת, מתנהג גם בחסדים וגם בדינים.
הוא ינסה ללכת בדרך גדולה מאוד של חסדים,
אבל אם זה לא יצליח,
שמור לו בתוך הכיס אופציה אחרת.
אני רק רוצה להגיד,
הרי את פרק ג' כבר למדנו, אם אתם זוכרים, כן?
את פרק ג' כבר למדנו את מלחמת יהורם בן יהושפט יחד עם, סליחה, מלחמת יהושפט עם יהורם בן אחאב.
אני רק רוצה להגיד שפרק ג' בדיוק מספר את הסיפור הזה.
אלישע,
בשלב ראשון חושד מאוד במלך ישראל ולא מוכן לראות אותו, אבל אלישע עושה כאן ישועה גדולה, נכון?
בפרק ג' במלחמה עם אדומו מים, סיפור של מים.
מה הוא עושה שם?
מה הוא עושה במלחמה?
הוא נמצא בשומרון, מה הוא עושה?
הוא יוצא איתם.
אף אחד לא ביקש ממנו, אף אחד לא נועץ איתו.
הוא אומר, איפה שעם ישראל יהיה, אני איתם, אולי יצטרכו אותי.
הוא עושה כאן חסדים בלי שאף אחד ביקש.
זה מצד אחד, ואנחנו נראה בהמשך מתי,
מתי בסופו של דבר יוצא דווקא הכוח של אליהו, והאם אלישע הצליח במשימה הגדולה שלו להחזיר את שבטי ישראל בתשובה דרך החסדים.
כדי להבין אבל את כל התהליך הזה, אנחנו נצטרך בשבוע הבא, בעזרת השם, לראות את התמונה רגע בממלכת יהודה.
מה קורה בזמן הזה בממלכת יהודה? גם שם נפתח חלון הזדמנויות מאוד מאוד מעניין,
שכששתי החלונות האלה נפגשים ביחד, אנחנו נוכל להבין למה אלישע מאוד מאוד פועל,
קודם כל, לאורך תקופה מאוד מאוד ארוכה ומאוד מאוד מתאמץ כדי לחולל שינוי, כי זו בעצם כמעט ההזדמנות האחרונה להצליח לחולל שינוי. נפתח פה חלון הזדמנויות, יאורם בן אחאב זה חלון אחד,
ויהורם בן יהושפט
ומותו ומחלתו, יותר נכון,
מהווים עוד סוג של הזדמנות
לשינוי עמוק ויסודי בשתי הממלכות גם יחד.
מה ארצה שלום אבי חיים?
עניתי לך.
חברים, קיבלנו כאן התראה חמורה שמי שצריך לצאת מירושלים,
אם כדאי שיצא מירושלים לפני שהוא יידקע כאן עם פוטין
אז תעשו את זה, תזכו וימצאו, תרבות טוב.
