בפעם הקודמת התחלנו את סימן קנא קדושת בית כנסת
ובית מדרש.
ואמרנו שבית מדרש יש לו קדושה יותר גדולה מבית הכנסת,
וכמה צריכים להיזהר בקדושת בית הכנסת,
שזה אחד המקומות
שבהם אנחנו יכולים לפגוש,
נפגשים שמיים וארץ,
פגישה עם הבורא.
ורק היינו טיפה טיפה ככה מעמיקים ומבינים מהי הפגישה עם הבורא.
כשאדם נמצא בבית הכנסת,
אז באמת היינו מתייחסים בצורה הרבה יותר גדולה,
יותר חשובה, כי בסופו של דבר אדם צריך לדעת,
צריך חלק בית.
זה בית?
מי מייצר שם אולי?
יופי.
בסדר, אז אנחנו בסעיף בית,
עמוד 64,
קנא סעיף בית.
יש אומרים שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות רוצה לומר שלרבים,
דו מייד לבית כנסת.
אמרנו שקדושת בית מדרש
היא יותר גדולה
מקדושת בית הכנסת.
מדוע?
בית כנסת זה מקום שבו מתפללים, תפילה זה חיי שעה,
ובית מדרש זה מקום שבו לומדים,
שתורה זה חיי עולם.
שאמר רבי שמעון בר יוחאי, מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.
על מה הוא אמר את זה?
שאנשים מפסיקים ללמוד כדי להתפלל.
מה נפסקה ההלכה?
זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד.
כשאתה מתפלל, מה אתה צריך לעשות?
להתפלל.
וכשאתה לומד אתה צריך ללמוד.
לא לעשות צלת מטבוחה.
אני רואה אנשים שמתפללים בלימוד ואנשים שלומדים בתפילה.
זה לא טוב וזה לא טוב.
כי מה ההבדל בין תפילה לבין לימוד? תפילה זה רגש ולימוד זה שכל.
אני צריך שתפעיל את השכל בלימוד.
תברר את כל החילוקים וכל השוני במשפטים,
בברכות של התפילה,
בשיעור.
בתפילה אתה מתרגש בתפילה.
עכשיו, כיוון שתורה זה חיי עולם,
תפילה זה חיי שעה,
אז
קדושת בית המדרש היא יותר גדולה מקדושת בית הכנסת.
ואם יש בית מדרש שהוא גם בית כנסת,
בכלל מעלתו גדולה.
אומר לנו פה על שולחן ערוך,
שכל מה שאמרנו, שקדושת בתי מדרשות רוצה לומר שלרבים דו מידי בית כנסת. אם הבית המדרש גם שייך לרבים.
למי שייך בית המדרש של מכון מאיר?
למכון מאיר?
מי זה מכון מאיר?
מי זה כולם?
עמותה ציבורית.
שמנו לב.
החוק הופך את כולם לכלליים,
לא להיות פרטיים.
אמרתי את זה למישהו שבוע,
הכל היום במחשב.
פעם בן אדם רצה לעשות טובה למישהו, לעשות לו הנחה, להוריד לו זה, יאללה, בואו נסדר לך.
היום יכול לעשות דבר כזה,
הכל על המחשב.
כל מה שהוא עושה, רשום איפה?
בכל מקום בעולם,
בזמן נטו.
זאת אומרת, באיזשהו מקום,
כלומר, הצד החיובי שיש בכל הדבר הזה,
שזהו, הכל כללי, הכל,
כולם שווים, לא? צריך, אין פה,
טוב, עד שנגיע לזה, אז יש דרך, אבל
זה היה קו חשיבה.
בכל מקרה מה שאנחנו אומרים זה שבית המדרש הוא שייך לרבים, אבל יחיד הקובע מדרש בביתו,
לצורכו,
אין לו קדושה כל כך.
פעם שאלתי חבר, באיזה, איפה אתה לומד?
הוא אמר לי, בכולל סלוניקי.
הוא אמר לו, מה זה כולל סלוניקי?
הוא אמר, בסלון, בבית, כולל סלוניקי.
אין לו שהוא לומד שם.
אז יש לזה קדושה של בית כנסת, של בית מדרש?
לא.
זה המקום שבו הוא לומד,
בסדר, נקרא לזה חדר הלימוד שלו.
חדר הלימוד שלו, אין בו קדושה כל כך מה שהוא יש, כי שמה לומדים.
טוב,
סעיף ג', אין ישנים בבית הכנסת אפילו לשנת ארעי,
אבל בבית המדרש מותר. למה?
כל מה שאנחנו מתירים, מה זה?
כמו אכילה ושתייה, נקרא לזה כך,
מדוחק,
כן?
הנה, מה כן, השולחן הארוך כתב בסעיף הקודם,
תלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק.
למה? ככה תהיה ביטול תורה.
אני רוצה שבן אדם יישב וילמד, הוא יישב ולמד.
פתאום הוא נרדם.
כשמישהו בא לבית הכנסת, בא להתפלל, התחלת את התפילה, גמרת תלך.
אבל לימוד תורה יש מגבלה?
יש.
הזמן שאני אומר, זהו זה, למדת? עכשיו תלך, מספיק.
והגיד, תבואו?
ימר ולאר.
דרך אגב,
יש דבר כזה שאנחנו אומרים עכשיו תלך.
פעם הסברנו את זה, אבל זה קצת,
אנחנו רואים מהצד להכניס את זה, כמה מדברים על עימות תורה.
אנחנו רואים בתפילת ערבית, ועשר השטן מלפנינו ומאחרינו. מלפנינו אני מבין.
מי שרוצה להיכנס לבית המדרש,
מה קורה?
פתאום פלאפון.
כמה זמן מדברים בפלאפון?
חצי דקה.
חצי דקה, לא יותר.
זהו.
הוא רוצה להיכנס, פתאום יש פינת תה קפה, פינת ההפקר של זה.
ואחרי כן בא איזה חבר מדבר איתו,
ואחרי שהוא בא להיכנס לבית המדרש, כבר הוא מחפש את הספר, הוא לא מוצא אותו רבע שעה.
בקיצור, בין הרגע שהוא רצה להיכנס ללמוד, עד שהוא התחיל ללמוד, כמה זמן לקח?
חצי שעה, 40 דקות. אתם מבינים מה זה עשר השטן מלפנינו?
הוא עומד לך בדרך.
הוא לבוש בלבושים שונים.
פעם כדומם, פעם כצומח,
תה, קפה, כן, כל מיני.
כל פעם משהו אחר.
זה לפעמים. מה זה מאחרינו?
ב-12 וחצי בלילה.
הלאה, אני מרביץ לימוד.
לא נרדם.
אז עוד פרק, עוד דף, עוד סעיף, עוד משהו, עוד פסקה באורות אפילו.
בסדר?
לאן איזה שעה הגענו?
שתיים וחצי, רבע לשלוש.
טוב, יאללה, אז נעשה משמרת דבקתיקין.
ארבע וחצי, השכיב אותו עד אחת עשרה בבוקר.
הגיע חצות היום. הבנו?
אתם מבינים את העבודה שלו?
לפעמים הוא דוחף אותך מאחור גם, מאחרינו.
כן, אתה אוהב בית מדרש, אתה ידידי, תלך לישון, תקום להתפלל בזמן,
תגיד קריאת שמע בזמנה.
יש עיקר ויש תפעל.
זה ברור?
לא קורה לך אף פעם, נכון?
עזוב, עזוב, תענה. לא התכוונתי לקבל תשובה.
לא יודע, הוא יודע את העבודה, יש לו תחבולות,
יש לו תחבולות,
משהו, משהו.
הסרטים שאני לא רואה.
בסדר, יפה.
אז אין ישנים בבית הכנסת אפילו בשנת הרעי אבל בבית המדרש מותר.
ד. לצורך בית הכנסת מותר לאכול ולשון בתוכו.
לצורך בית הכנסת. מה לצורך בית הכנסת?
השאירו מישהו שישמור לו לבית הכנסת.
נו, מה הוא יעשה?
הוא יושב פה 24. רוצה לאכול? רוצה...
כן.
ומטעם זה ישנים בליל יום הכיפורים בבית הכנסת.
למה? כי בן אדם לא הולך הביתה.
הוא כל היום, 26 שעות, הוא בבית הכנסת.
אז אם הוא גם בלילה נמצא בבית הכנסת, שישר שם גם יום הכיפורים.
ואפילו לצורך מצווה אחרת, בגלל שנקבצים לעבר השנה בבית הכנסת,
טוב, הלוואי שיגיע לנו כזה לעבר שנה, אנחנו הולכים לפי הלוח.
מותר לאכול שם.
סעיף ה'
היו לבית הכנסת שני פתחים.
לא ייכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו.
כמו בבית המקדש. לא עושים קפנדריה.
מה זה קפנדריה?
מישהו רוצה להגיע משער הפרחים לשער האשפות.
מה הדרך הקצרה ביותר?
תיכנס בצפון, תצא בשער המוגרבים, נכון?
אסור, חס ושלום.
זה לעשות את הר הבית, בית השם. קיצור דרך, לא ש... כן, זה בזמן שבית המקדש בנוי, אני מדבר.
שלא יהיו פה טעויות,
שלא יהיו פה טעויות, כן?
זה ברור, אסור.
אותו דבר בית כנסת, ויהיה להם למקדש מעט, אלו בתי כנסיות,
כמו בית מקדש.
אני לא נכנס מצד אחד כדי לצאת מצד שני, כי זה יותר קצר.
אתן לכם דוגמה.
מישהו הגיע מרחוב שושנה,
עלה שם את המעלה,
איך קוראים למעלה הזה, שר שלום?
עובר דרך החצר שלו אל יצחק כדי לצאת למכון מאיר.
חצר בית הכנסת.
לא, אפילו לא בתוך בית הכנסת.
או במקום שם שזה מקורה, שזה חלק כאילו מבית הכנסת, זה לא האולם המרכזי,
כן, אבל זה חלק מבית הכנסת.
מותר לקצר ככה את הדרך?
בעיה.
עם החצר, נגיד שזו שאלה.
אבל אם זה בתוך, אז ברור שאסור.
לא עושים בית הכנסת, מה שנקרא, קיצור דרך.
אתה מגיע לגדר של בית הכנסת, ומה אתה עושה?
טירון, מקיף.
בסדר?
זהו.
לא עובר. למה? כבוד המקום.
אומר השולחן ערוך יאו לבית הכנסת שני פתחים, לא ייכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו.
דרך אגב,
בבית המקדש, מה היו עושים? בדיוק ככה היו עושים.
אבל לא בשביל לקצר את הדרך, אלא כדי שתהיה תועלת, שאנשים לא ייתקעו אחד בשני.
נכנסים בדרום, יוצאים בצפון, חוץ מ...
למה?
שנחמו אותו. מה לך בכי צפון? יפה.
זאת אומרת, אנחנו דואגים לעם ישראל.
אבל אם לא, עושים סיבוב, יוצאים.
כן, כן, כן. בסדר?
ואם היה הדרך עובר קודם שנבנה בית כנסת,
מותר. למה? זה מצער שהחזיקו בו רבים לפני בית הכנסת.
וכן אם לא נכנס בו תחילה כדי לקצר דרכו,
הוא נכנס כדי להתפלל,
הוא נכנס
כדי ללמוד.
אבל בסופו של דבר אומר, רגע, עכשיו צריך ללכת אבל למקום אחר, טוב, נצא מהפתח השני. אין בעיה.
לא נכנסת פה כדי לקצר דרך.
כשאתה יוצא, אתה יוצא בדרך, שיהיה לך יותר קרוב הביתה. אין שום בעיה.
או לכל מקום אחר.
אבל להיכנס כדי לצאת מהפתח השני ולקצר זה אסור.
מותר למי שנכנס במבית החזל לצאת בבטח אחר.
כשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בבטח אחר.
מותר להיכנס בבית הכנסת במקלו ובתרמילו ואפונדתו,
פירוש מיני כיסים, אה?
הפתע, כן.
ויש עשרים להיכנס בו בסכין ארוך או בראש מגולה.
מה זה סכין ארוך?
רובה.
בסדר?
למה?
כי בית הכנסת הוא מקום שמאריך חיים, ואתה מכניס פה את המקצר.
אז אם יש מישהו,
מה תפקיד הרובה, האקדח?
לקצר.
נכון?
הוא לקצר.
תפקידו לקצר.
לקצר חיים של אנשים. בסדר,
ברור לנו מה אתה.
לא דיברנו שמישהו בא, חס ושלום,
נחסל חשבונות עם השכנים שלו. לא דיברנו על זה.
אבל ברגע שבן אדם,
תפקיד, בואו נאמר ככה, תפקיד הנשק הוא לקצר חיים.
זה תועלת לפעמים,
בוודאי, מי שבא,
בוודאי שזה תועלת,
אבל התפקיד שלו,
אם אני לוקח את ההגדרה של נשק,
נשק מקצר חיים.
כאילו שכך, לא מכניס אותו בבית הכנסת.
אבל אם אני נמצא ביישוב או במקום,
שאין לי ברירה,
כי יש פה בעיה ביטחונית,
ושלא נדע,
אבל לפעמים צריך לקצר,
מה שנקרא,
אז אפשר להיכנס.
אבל אז לעשות את זה
כמה שיותר בצנעה, בפרט שזה לא פוגע בכוננות,
במקושי שצריך כוננות.
תלוי גם במידת הכוננות.
בסדר? נכנסים עם נשק עם כדור בקנה?
לא.
זאת אומרת, יש פה רמת כוננות נמוכה יותר.
נכנסים עם נשק שהרחסנית זה באכלס?
עוד פעם, יש רמות שונות, נכון?
יפה.
לפי זה אנחנו מדברים.
אפשר לכסות הכול. אני זוכר כשהיה לנו איזה חבר בצבא,
באמת, היה מקפיד מאוד.
הוא תפר, אמא שלו תפרה, לא יודעה מה, שק יוטה
באורך של עם 16 ארוך.
כמה זה עם 16 ארוך?
כמעט מטר, 99 שקטים מטר. בסדר, זה היה כמעט מטר, זה מה שקראו לזה נשק אנטי טרמפים.
היום אסור לשאול מטרמפים, זה מה.
זהו, אז הוא היה כל פעם שכנסת בבית הכנסת בבסיס,
מכניס את זה בפנים.
בסדר? בסדר. הוא אמר, הקפדה יתרה.
אבל כללית, כשאדם נכנס לבית הכנסת, במקום שכן, יש לו נשק אישי, ברישיון, הכל בסדר,
חסר אותו, עושים את החולצה, עושים את החליפה, עושים משהו.
עדיף לנו תמיד שיהיה מכוסה.
אבל הם כן נמצאים בסיטואציה שאדם חייב להיות
בכוננות מתמדת,
העיניים פקוחות, ואז אני לא יודע אם הוא יכול להתפלל,
הוא לא יהיה בכלל פטור מתפילה.
כאילו צריך להיות אחראי, עוסק במצווה,
פטור מהמצווה.
טוב,
סעיף ז', יכול לרוק בו ובלבד ששפשפנו ברגליו או שיש שם גמי
שאם ירוק לתוכו לא יהיה נראה.
בסדר, אז מתי אפשר לרוק בו את הכנסת?
כשיש לו עפר,
כשיש לו גמי.
אבל אצלנו היום
אין דבר כזה.
שום דבר, לא ירוקים מבית הכנסת.
קרה לי פעם פה איזה מקרה שמישהו בא, אני עומד מאחורה,
מסתובב לכיבוש שלי ויורק. אמרתי לו, תראה, אתה מתבייש?
איפה דרך ארץ?
אז הוא אומר לי, אבל חב״ד,
אמרתי לו, אני יכול להבטיח לך
ששולחן ערוך הרב לא כותב את זה.
בסדר?
למה יכלתי להבטיח?
כי הסימנים האלה חסרים בשולחן ערוך הרב.
אתם יודעים שחסרים כמה סימנים?
מה?
נעלם.
משהו שם קרה בדרך.
זה לא כתוב. הוא צודק שבסידור זה כתוב, אבל...
שוכחן ערוך הרב לא אומר את זה.
בסדר, אין את הסימנים האלה, אז ברור שהוא לא יגיד.
כן.
טוב,
טיט שעל רגליו ראוי לקנחו קודם שיכנס להתפלל, וראוי שלא יהיה עליו ולא על בגדיו שוב לכלוך.
איפה אתה עומד פה? אתה עומד לפני מלך.
איך אתה נכנס עם לכלוך?
נכון שהקדוש ברוך הוא מקבל את כל בניו.
גם מי שנמצא באמצע עבודה במוסך.
הקדוש ברוך הוא יקבל את תפילתו.
אבל אם הוא בא לבית הכנסת
ורוצה להתפלל לכתחילה, קר הרוג, בגדים של בית כנסת.
נקים.
סעיף ט' נוהגים בהם כבוד לכבדן ולרבצן.
פירוש כיבוד, ניקוי הבית, טיטור,
ריבוד, זריקת מים על פני הקרקע.
למה זורקים מים על פני הקרקע? שלא יהיה אבק.
אתם מבינים איזה קרקע הייתה פעם בבתים?
איזה קרקע הייתה בבית הכנסת?
עפר.
בסדר, ונוהגים להדליק בהם נרות לכבדן.
מה אנחנו מדליקים?
לדים.
בסדר, היום יש כל מיני צורות של לדים ודברים כאלה. כן, מכבדים את בית הכנסת.
באורים כבדו השם.
באור.
תדליק אור, זה מכובד.
כשיש יותר אור, יש יותר כבוד אלת.
מכובדות.
סיפיות, אפילו לאחר שחרבו, עדיין הם בקדושתם.
כשהם שנוהגים בהם כבוד בישובם,
גם כך נוהגים בחורבנם,
חוץ מכיבוד וריבוץ.
וימלאו בהם עשבים, תולשים אותם ומניחים אותם במקומם משום עוגמת נפש,
כדי שירו העם ותעירו חם וישתדלו לבנותם.
זה דבר שאני כל פעם אספר אותו, כי אני צריך לעשות על זה תשובה.
אנחנו כולנו צריכים לעשות תשובה.
אנחנו היינו תש״מ,
מ״א,
גרים בבניין חיי עולם,
ורצו להיכנס לעוד בניינים.
היה מקום אחד שנקרא, כולל גליציה, אתה מכיר?
ברובע היהודי,
מוסלמי,
קראו לזה, ברובע היהודי הישן.
בסדר?
ושם היה בית כנסת, קראו לו אחר כך ציון המצוינת.
שכל בית הכנסת כולו עמד על אבן אחת.
הערבים פרקו, פרקו, פרקו, ואבן אחת נשארה. היו מוציאים את האבן הזאת, כל המשקוף וכל החלק האלכסוני,
יש שם רעפים לפני כן,
היה נופל.
והיו שם מייבשים כביסה,
וקוצים ודרדרים והכל, ונכנסנו לכל רגליציה, יש לה אפילו עדיין את התמונה ככה, כולנו מעובקים ולוכלכים, ניקינו שם את המקום.
ומה עשינו כדי להתחיל לסדר?
תלשנו את כל העשבים שהיו בפנים.
מה היה צריך לעשות?
לתלוש ולהשאיר במקום.
הוצאנו החוצה.
אז זהו, זה צריך תשובה.
אבל ברוך השם, כל המטרה הייתה
שיבנו אותו. וזה מה שהוא אומר, כדי שיבנו אותו, בסוף בנו.
זכרונו לברכה, צריך להזכיר אותו,
אהרון ביר,
הוא היה אחד המדריכי הטיולים המיוחדים,
המיוחדים.
אני חושב שאפילו נפטר תוך כדי צילומים לספר טיולים.
היה גר ברחביה.
בקיצור, הוא מאוד מאוד עזר שם.
מאוד עזר שם.
הוא ממש היה פעיל
בעניין הזה להחזיר את הבתים
לידיים יהודיות.
אני חושב שהוא גם התחיל שם בשיפוץ של בית הכנסת
של כולל גליציה.
היום יש שם בית כנסת, זה חלק מהתלמוד תורה של זילברמן
מהרוב היהודים, הם עולים שם על הגגות ומגיעים.
בסדר, לא צריך אפילו לעבור דרך השוק, ישר עולים גגות ומגיעים פנימה.
טוב, אבל בכל זאת זהו, צריך גם בית כנסת שהוא שמם,
כן?
מאשים אותי
את מקדשיכם,
שגם כשהם שוממים הם נקראים מקדש,
בקידושתם עומדים.
טוב,
סעיף יא, אם בשעת בניין בית הכנסת
ייתנו עליו להשתמש בו,
מותר להשתמש בו בחורבנו,
אבל ביישובו לא מענה תנאי,
ואפילו בחורבנו לתשמיש מגונה, כגון זריעה,
חשיבונות של רבים, לא מענה תנאי. במה דברים אמורים?
בבתי כנסיות שבחוץ לארץ,
אבל בבתי כנסיות שבארץ ישראל לא מענה שום תנאי.
למה? כי בתי כנסיות שבחוץ לארץ עתידים להיבטל.
הרי תפסיק הגלות.
זה, לא יודע אם אני אגיד את זה במילה אחת, אבל
מצד אחד זה מאוד מאוד כואב שמקימים היום בתי כנסת בחוץ לארץ.
אני אומר את זה ככה ב...
מה אתם מקימים עכשיו בתי כנסת בחוץ לארץ?
קיונים אל ארובותיהם.
טעוף לה, כן?
להעיף את כולם לארץ.
אז מה התירוץ?
אני צריך לגבש אותם כדי שיבואו לארץ, נכון?
אתה מכיר את זה?
אני רואה שאתה מקסימליסט.
בסדר.
בואו, קודם כל שיגיעו לארץ.
תמיד אפשר, כל השאלות אפשר להגדיל.
למה? מה זה קשור?
מה זה קשור?
מה זה קשור?
ומה אתה חושב, שכשבית מקדש קיים אין בתי כנסיות?
מה קיים? בטח שיש בתי כנסיות.
ודאי.
ודאי.
לא, זה שני...
צווי דינים, מכיר את הביטוי?
יפה. מה זה צווי דינים?
שני דינים.
חלוקים.
יש בית מקדש ויש בית כנסת.
אין
בבניית בית המקדש ביטול בתי הכנסת.
גם בית מקדש וגם בתי כנסת.
כמה פעמים ביום מתפללים?
שלוש.
כשיהיה בית המקדש, מה, לא יתפללו?
בטח שיתפללו.
עוד פעם, אבל לא כל פעם באים לבית המקדש.
כל קהילה צריכה בית כנסת. לא, לא.
בסדר? זה ברור. עזוב. זה נושא ברור.
אין ביטול בתי כנסת בזמן שבית המקדש קיים. בית מקדש הוא בעל תפקיד גדול,
הגדול ביותר
בעם ישראל, ובתי כנסת, שלב אחר.
לא סותר אבל.
זה אתה חושב.
החוקרים אומרים שהעיר,
שהעיר הגדולה, החוקרים אומרים שהעיר הגדולה
שמצאו ליד חריש,
או העיר היותר הגדולה שמצאו ליד מוצא,
הם בני שבעת אלפים שנה.
בסדר, בסדר. כששלמה בנה את בית המקדש, היה בתי כנסת? למה לא? היו דברים אחרים.
לפני שהוא בנה היו במות,
אחר כך עשרו את הבמות,
יש כל מיני סלבים. עשרו את הבמות.
בסדר, אבל להקריב קורבנת עשו,
אבל מה עם תפילה?
אנשים לא מתכנסים לתפילה?
בסדר, אז רב נחמן, הבנתי אותך, לאן אתה שואף? אין לי בעיה.
אבל זה לא אומר שלא אוהב את בית כנסת.
השאלה מה הצורה שלהם הייתה?
איך עשו את זה?
אבל אין שום שאלה שאנשים יתפללו בתפילה בציבור, בוודאי.
אין שאלה.
זה ברור שיש.
טוב, בואו נראה איפה אנחנו.
יש להיזהר מלהשתמש בעלייה שעל גבי בית הכנסת, תשמיש קבוע של גנאי.
כגון לשכב שם ושאר תשמישים.
יש להסתפק ומותר להשתמש שם.
בכלל שימוש כלשהו מעל בית הכנסת.
ולכן בדרך כלל מה משתדלים שבית הכנסת יהיה
בגובהה של עיר. זאת אומרת, הוא יהיה הנבואה ביותר.
אני תמיד אוהב להגיד את זה.
אנשים לא שמים לב. יש בית כנסת שהוא כבר עכשיו 90 שנה
בבית הכרם. בית הכנסת הראשון של בית הכרם
הוא נקרא בית כנסת של הסמינר.
הוא נמצא בתוך המבנה של מכללת דוד ילין.
סמינר דוד ילין,
בית המדרש למורה העברי, כך כתוב שם בחוץ,
כך כתוב.
בסדר? עכשיו, אני לא יודע מי ששם לב,
ארון הקודש עד הבימה,
שני שלישי בית הכנסת,
מעליו אין כלום.
על אף ששאר הבניין הוא עוד שלוש קומות.
אין כלום.
זאת אומרת, בנו אותו בצורה כזאת שהוא בולט קדימה למזרח,
ורוב בית הכנסת,
או בכלל, מעליו אין כלום, אין שום דבר.
זה לא סתם.
אין עליו כיתות.
עליו שיכולו לבנות, זו הייתה תוספת גדולה ויפה.
לא בנו, זהו. כי ככה בנו את זה. בנו אותו כבית כנסת.
כיוון שבנו כבית כנסת, אז ברוך השם מתפללים שם כבר 90 שנה,
מתרפט.
100 מאורעות בתרפט, עזבו את היצריף
שהיה כבית כנסת בשכונה,
אז נכנסו כולם. הרי זה היה המבצר של השכונה כשהיו פרעות.
אז זה נראה ככה מבנה של... בסדר?
אז זהו.
אז מעל בית הכנסת שלא יהיה תשמיש מגונה.
טוב,
איפה אנחנו? כל זה דווקא בית כנסת קבוע שנבנה מתחילה לכך.
אבל בית שיחדו לאחר שנבנה על בית הכנסת, מותר לשכב מעליו.
איפה ראינו דבר כזה?
בית הכנסת של הרב עובדיה, איך הצדיק לברכה.
זה קומה תחתית, בבניין.
מה יש מקומות מעל?
אני יודע מה יש שם במקומות מעל.
למה?
כי קודם כל, מה נבנה?
בניין.
ואחרי שהרב אורג'ה ככה לא הרגיש טוב, הוא הרגיש לא טוב יותר נכון,
ולא יכל לצאת החוצה, אז קנו שם את הקומה הזאת ועשו שם בית כנסת.
אבל זה בא אחר כך, סיפור אחר.
בסדר?
יופי. בעזרת השם, בשבוע הבא אנחנו נלמד את הבנק,
קנב,
לא לסתור שום בית כנסת.
זה בעזרת השם בשבוע הבא. כל טוב ויתרות.
