בפעם שעברה ראינו,
מה ראינו? ראינו דבר חשוב מאוד.
ראינו שעיקר התשובה של יונה
היא בעצם ההסכמה לחזור לשליחות.
עיקר התשובה של האדם באופן בסיסי
זה לא רק מעבירות ומצוות, אלא זה הסכמה להבין שנשלחנו כאן לעולם הזה לתקן,
ויונה מסכים לקבל את השליחות מחדש. באיזה אופן? איך הקב'ה גורם לו
לקבל את השליחות? והתשובה היא שהקב'ה מראה לו מחדש
את החיים.
הוא לוקח אותו, שם אותו בלבב ימים, כן?
שם אותו בתוך הים, שם אותו בתוך הזה, והוא חווה, הים זה מקום של
עוצמות החיים. ראינו, הוא נבלע בתוך הלווייתן, הלווייתן זה בעל חיים,
עוצמות חיים אדירות,
והיא אינה כאילו בלועה בתוכו.
אז כשהוא חווה מחדש את החוויה הזאת של עוצמות החיים,
אחרי שהוא כבר ויתר,
הוא כבר התאבד, זהו, הוא כבר, זרקו אותו לים,
אבל הקב' ברוך הוא מרחם עליו,
וזה משל כמובן לכל ההתנהלות שלנו,
גם כשאנחנו מתייאשים מעצמנו, הקדוש ברוך הוא לא מתייאש מאיתנו.
ומראה לנו, בראתי עולם מלא חיים.
בוא נעשה ככה, הרי את השם יתברך אנחנו לא יכולים לראות, נכון? אין לנו...
אבל אנחנו יכולים להסיק על דרכי הנהגתו מהפעולות שהוא עשה.
אז אם אני מסתכל על העולם שהקדוש ברוך הוא ברא,
מה אני חושב לגבי הבורא?
אם אני מסתכל על העולם, העולם הפיזי שנברא
מה אני אמור להסיק לגבי היוצר של עולם כזה? מה הוא אוהב?
מה?
איך?
מה הוא אוהב?
זה נראה שהוא אוהב חיים
כי הוא ברא עולם מאוד מגוון, עולם צבעוני, עולם ריחני, עולם עם אלף ואחד דברים, עם צבעים, עם גוונים, עם יר
מה הוא היה צריך לברוא כזה עולם עשיר?
היה חסר אם היה קצת פחות בעלי חיים?
איזה קצת פחות פרפרים, קצת פחות צבעים.
מה ההתפרעות הזאתי?
נועם, קורן, צולל בים סוף כל היום.
מדי פעם הוא נמצא במכון מאיר.
כן?
אז הוא רואה שם צבעים, שאתה לא רואה את הדבר הזה, סגולים וזוהרים.
הקדוש ברוך הוא אוהב חיים.
הוא ברא העולם ואומר, אני אוהב חיים ותאהבו גם אתם חיים.
אתה בדרכיו.
אז יונה התייאש מהחיים.
אז כדי להחזיר אותו בתשובה מאהבה,
ואמרנו שפרק ב'
הוא בתשובה מאהבה, לא מוזכר בפרק ב'-ח'.
מה שמוזכר זה הריחוק והקרבה,
וככל שיונה מתקרב אל הבורא יתברך,
הוא מתאהב מחדש בחיים.
בואו ניזכר בפסוקים, בפסוקים של פרק ב'.
מה זה?
וימן אדוני דג גדול לבלוע את יונה, והיא עונה בימי הדג שלושה ימים שלושה לילות, והתפלל יונה אל אדוני אלוהיה בימי הדגה.
ויאמר קראתי מצרה לי על אדוני ויענני מבית עין שאול שיבעתי שמעת קולי וזה אחת מהסודות של תשובה מאהבה שאדם מובטח שהוא יענה
ולכן זה נאמר בלשון
וכבר קרה שמעת קולי וכו'
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסובבני כל משבריך וגליך עלי עברו
ואני אמרתי אומר יונה נגרשתי מנגד עיניך
אני כבר התייאשתי אבל בזכותך הקדוש ברוך הוא אוסיף להביט אל אחד קודשיך למה?
מי ריחם על יונה?
הקב' ברוך הוא ריחם עליו, הקב' ברוך הוא אומר, אני לא מוותר.
כל עוד יש כאן סיכוי,
עוד תחפוש במות המת, אנחנו אומרים את זה, פסוק ביחזקאל, בתפילות,
כי אם בשובו מדרכו וחיה, עד השנייה האחרונה, עד הדקה האחרונה, עוד אפשר למצות פה חיים, לא נוותר על זה.
אז כדי להחזיר ליונה את החשק בחיים,
אז הוא לוקח אותו לאיזה מין, הוא מבליע אותו בתוך דג, לוויתן, זה
עוצמת חיים אדירה, ומהמקום הזה,
עוד פעם, הרמב״ם אומר, אולי זה היה חלום, לא משנה איך יונה ניצל מהדבר הזה
ברור שהוא חווה חוויה מאוד מאוד חזקה של חיבור אל החיים
אני לא רוצה לוותר על זה
יפה שעה אחת בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא
עפפוני מים עד נפש, תהום יסובבני, סוף כבוש לראשי
כן, אני כבר ראיתי את הסוף, סוף זה סוף
בקצבי ערים ירדתי, הארץ בריחיה בעדי לעולם,
הארץ סוגרת עליי,
ואז בתעל משחת חיי, אדוני אלוהיה, העלית אותי
מלהשחית את החיים שלו.
ולכן זאת הגדרה של תשובה. מהי תשובה מאהבה? תשובה אל החיים.
קראנו את זה השבת הפרשה.
התורה מתעקשת לקרוא לטוב חיים.
ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב,
את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים.
זה לבחור בחיים. לבחור בחיים זה לבחור באהבת חיים, כן?
בדבר פלא כזה שמתם לב שלדתיים יש להם הרבה ילדים?
מה?
זה ידוע, כי הרבנים מכריחים אותם, שיהיה להם הרבה ילדים. אתה בא לרב ואומר לך, מה, יש לך רק ארבעה ילדים?
מה זה צריך להיות? לך מפה, אל תחזור לפני שיש לך שמונה ילדים.
כן, יכול להיות דבר כזה?
קונספירציה כזאת?
או אולי זה בגלל שמי שמתחבר לנותן החיים,
אז הוא מתחבר בעצמו, אז הוא רוצה בעצמו להיות מעניק חיים.
הדבר הכי משמעותי בחיים זה ללמוד את הילדים, כמובן, לפי הכוחות, לפי היכולות וכו'.
אז התשובה מהאהבה היא תשובה על החיים,
חוקי החיים, אם זו תשובה גופנית,
זה להתנהג בחוקי החיים של הגוף,
בתזונה, בפעילות גופנית וכולי.
כן, ביום שישי עשיתי צעד קטן לאדם,
צעד גדול לאנושות, בתשובה גופנית.
קניתי איזה אופניים, ככה משהו
משדרג את העניינים לגמרי.
אבל יותר מזה, מה?
חוקי החיים של הרוח,
של הנפש, של הנשמה, אלה הם התורה והמצוות שנועדו כדי שאדם יהיה לו חיים טובים
ומדויקים בעולם הזה.
אהבת חיים, ולא ההפך. אז הקדוש ברוך הוא מעביר את יונה, איזו סדנת אהבת חיים,
שבסוף הוא אומר, רגע, רגע, רגע,
בהתעטף לנפשית ה' זכרתי, ותבוא לך תפילתי על אחת קודשיך,
משמרים עוולי שווא,
חסדם יעזובו. מי שכל מה שיש לו בעולם זה רק דברים של הבל,
אז כשנהיה לו קשה, אז הוא עוזב.
אבל אני אומר, יונה,
אחרי שחוויתי את ההזדמנות הגדולה כאן בעולם הזה למלא שליחות, אני מקבל את השליחות עליי מחדש,
ואני בכל תודה אזבחה לך
אשר נדרתי אשלמה ישועת על אדוניי. מה הוא נדר?
מה הוא נדר יונה? איזה נדר? עד לפני כן לא היה שום נדר.
מוריי ורבותיי, יונה נדר מה שכל אחד מאיתנו נדר.
ביציאה לדרך אומרת הגמרא במסכת נידה שתינוק נולד,
משביעים אותו.
מה משביעים אותו?
מסכת נידה דף ל',
משביעים אותו תהיה צדיק ואל תהיה רשע.
אפילו כל העולם אומר לפניך שאתה הצדיק, אהיה בעיניך כרשע. כלומר, משביעים את האדם על פתח הלידה,
תמלא את השליחות שלך צדיק. הכוונה שאתה,
לאורך הדרך אתה צודק, אתה עושה דברים צודקים.
זה נקרא, כל אחד קיבל שליחות,
ומשביעים אותך לעמוד בשליחות הזאת.
בסדר? נשלחת כאן לעולם לשליחות מסוימת.
ויונה,
אחרי שהוא כבר התייאש,
הוא מסכים לקבל על עצמו מחדש את השליחות.
האם זה יהפוך את זה ליותר קל?
לא.
זה לא יהיה יותר קל.
אבל את השליחות הוא קיבל.
פרק ג'
ויהי דבר ה' עליונה שנית לאמור,
קום לך אל ננבה העיר הגדולה, וקרא אליה את הקריאה
אשר אנכי דובר אליך.
ויקום אליו וילך אל ננבה גדבר ה' וננבה את העיר גדולה לאלוהים מהלך שלושת ימים.
ואנחנו הסברנו למה.
אתם זוכרים בשיעור הראשון,
למה ננבה גריקות היא גדולה? כי איך היא בנויה?
היא בנויה לרוחב ולא לגובה.
אם אתה בונה לגובה, אתה יכול להצטמצם, אתה בונה לרוחב.
ולמה נלווה בנויה לארוחה?
כי נלווה, דבר אחד היא אומרת,
אולי יש שם גזל,
יש שם דברים לא טובים, אבל דבר אחד הם אומרים, אנחנו לא במקום אלוהים, אנחנו בני אדם.
אז יש להם בעיות של בני אדם.
ערים אחרות בתחילת הבריאה ניסו להיות במקום אלוהים.
ולכן הקב' זוכר להם חסד נעורים,
ואומר, עיר כזאת שהתייסדה מראש
על ענווה של האדם מול אלוהים, יש לה סיכוי גם לתיקון.
ובאמת, הנביא מתאר את זה בצורה מאוד מאוד מעניינת.
העיר הזאת היא שלושה ימים מהלך
ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום וננבנה פחת
אז הם מאמינים לו
הם לא מחכים שהוא יקיף את כל העיר בשלושה ימים מיד
יום אחד הם איתו
כלומר אתה באמת רואה שהאנשים האלו זו דוגמה אולי קלאסית לכל אחד מאיתנו
בלב אנחנו יודעים מה נכון אנחנו יודעים מה נכון
סתם שבה יישא מהכה, והיצר הרע, ואף אחד לא רואה, ואני כבר זה, ואני אתקן, ואני אחזיר.
תירוצים של בני אדם. אבל בלב אנחנו יודעים מה נכון, אנשי ננוה,
וננוה ויונה זה אותן אותיות, וננוה זה גם אותיות נווה.
יש פה איזה גויים אמנם,
אבל הם יודעים בלב מה נכון, שיש אלוהים בשמיים,
הוא משגיח,
הוא אסור להתנהג איך שמתנהגים,
אבל תירוצים,
תירוצים, תירוצים. ואז כשמגיע יונה ושם להם את האמת מול הפנים, אומרים לו חבר'ה, הגזמתם,
הסבלנות הוא לא צריך להסתובב שלושה ימים
על היום הראשון הם לוקחים את עצמם בידיים
וימין הוא אנשי ננבי באלוהים לא בהוויה זה לא תשובה מאהבה
זה תשובה מרע הם מפחדים
הם הולכים לחטוף
אז לא רוצים לחטוף
זה כמו
כמו כל אחד מאיתנו יודע בלב
כמה זה נכון
לשמור על גוף בריא לעשות כושר
ככה ריצה לפתוח את הלב,
קצת להניע את האיברים. הרמב״ם אומר, אם אדם אוכל גרוע והוא מתעמל, הוא יהיה בריא.
כל כך גדול הכוח של ההתעמלות.
אבל גדול כוח הבורקס גם כן,
והמלוח,
והנקניקים האלה עם המיונז,
המגולגלים בסיגארית,
והספה מול המסך עם הפיצוחים ליד, והכוס בירה,
בסדר?
הוא יודע מה נכון, אפילו יש לו מנוי להרבות הספורט, הוא רואה.
אחרים עושים את זה.
ואז הוא מרגיש את לא טוב, הוא הולך לרופא.
והרופא אומר לו,
הרופא אומר לו, אדוני,
אדוני, בוא נספר לך כמה דברים עליך.
כבודו ילך לבית נרקחת, יוציא כדורים נגד כולסטרול.
אני רק בן 40, לא מעניין אותי.
אני אופנה אותך למרפאת לב, כנראה כבודו צריך צנתור, אולי.
פתאום קבל זה.
ואז נופל לו האסימון.
עכשיו מישהו הפחיד אותו.
מישהו אמר לו, אם אתה לא משנה את ארוחות חייך, אתה בדרך להתקף לב,
אז עכשיו הוא מזיז את עצמו בתשובה מהירה, נכון?
אפשר לעשות את זה מהאהבה,
אפשר להתחיל, לא צריך להגיע לכאלה מצבים.
נכון, תחשבו, מי שמתקמצן על כסף,
לפעמים צריך להוציא כסף על סנאי,
לא משנה, על סדר כושר, לא יודע, כל אחד.
אז תגיד, זה במקום כסף לרופאים, אני מוציא כסף ל... בסוף תשלם את הכסף הזה, לרופא תשלם אותו, תשלם את זה לאנשי ננבה, חוזרים בתשובה מהירה, מפחדים מאלוהים
ויקרעו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם
ויגע הדבר אל מלך ננבה
ויקעו מכיסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר
ויזעק ויאמר בננבה מטעם המלך וגדוליו לאמור, כלומר זו כבר תשובה
שכוללת בתוכה גם את השלטון
האדם והבהמה הבקר והצאן
אל יטמאו מאומה, אל ירעו ומים אל ישתו
ויתכסו שקים האדם והבהמה
ויקראו לאלוהים בחוזקה
וישובו איש מדרכו הרע מן החמאס אשר בכפיהם
והפסוק מסתיים מי יודע ישוב וניחם האלוהים
ושב מחרון אפו ולא נובד
וירא אלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה
ויינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה
וירע אל יונה רעה גדולה ואיחר לו
עוד פסוק אחד
ויתפלל אל אדוני ויאמר אנא אדוני
הלא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קידמתי לברוח תרשישה כי ידעתי
כי עתה אל חנון ורחום ולכפיים ורב חסד וניחם על הרעה
וכמובן אנחנו שואלים את עצמנו מה אכפת מה ליונה שהם חזרו בתשובה
מה אכפת לך מהם?
חזרו בתשובה
למה כל כך היה רע ליונה התשובה שלהם שהוא כל כך מתלונן ואיחר
וירא אל יונה ואיחר לו?
מה הבעיה?
התשובה היא כזאת
בואו רגע נעיין עוד פעם בפסוקים שמתארים את תהליך התשובה שלהם
בסדר?
בואו נראה
בואו נראה מה כתוב, בואו נראה מה לא כתוב
מה יש לנו כאן?
צום,
שק,
אחרי זה עוד פעם, שק,
אפר,
אחר כך שוב פעם, עוד פעם צום,
מים הלשתום, עוד פעם שק,
ויקראו אלוהים בחוזקה,
איך קוראים בחוזקה?
וישובו איש מדרכו הרעה, מנחמת אשר בכפיהם.
אז קודם כל, מה קודם למה?
הפרקטיקה קודמת לתוכן, נכון? שק, וצום, וזה, והפך, ובסוף
ישובו, גם לשון הוראת עתיד, לא כתוב שהם שבו.
הם האמינו שאם הם יחזרו בתשובה, המקום ייהפך.
אבל האם התשובה היא באמת...
עכשיו,
חוץ מזה,
מתואר כאן איזה אירוע דרמטי.
המלך לובש שק,
הבהמות לא אוכלות ולא שותות, הם עושים צום גם על הבהמות.
משהו רדיקלי מאוד.
וכשאתה רואה משהו רדיקלי,
אז מה אתה אומר?
תוריד רגע.
בדיוק. ואז אם הלכו מקיצון לקיצון, אז מה ברור שמה הקיצון הזה?
הוא לא יכול להימשך הרבה זמן.
הם עשו מבצע, מבצע תשובה.
להוריד את האיום,
ומה יקרה כשהאיום ירד?
יחזרו.
בסדר? אתם יודעים,
הרגשתי פעם עם איזה מישהו שמן.
הוא אומר לי, אני בחיים שלי כבר ירדתי 180 קילו.
כל פעם עושה דיאטה קיצונית, אוכל מלפפון עם עגבניה חודשיים, יורד 15 קילו,
מבצע כזה, לא יודע, לקראת חתונה של הילדים, איזו שמחה,
נגמר החתונה,
מחזיר 20. אז עוד פעם, יורד אקורדיון, יורד 20, מחזיר 25. הוא אומר, אני כבר עם הקילוגריים שירדתי,
למדתי כבר 180 קילו.
אתם יודעים שברפואה הטבעית אומרים אין דבר כזה דיאטה, אין דבר כזה, זה בכלל,
משקל זה בכלל לא פקטור של כלום.
יש לאכול בריא.
תאכול בריא, כנראה תרד במשקל, אבל זו לא מטרה, זו שום דבר.
המטרה היא
שינוי אמיתי במהות החיים, בתזונה,
לא רק בתזונה, גם בכלל, בפעילות גופנית, כולל.
על הדרך כנראה גם תהיה ירידה במשקל, אבל זו לא מטרה,
זה לא יעד,
זה לא כלום.
כי אם אתה מציב מטרה בתור ירידה במשקל,
אחרי שתגמור לרדת, אתה תעלה את זה. ככה זה, ככה זה.
בסדר?
אז זה נראה על פניו שהם פתחו כאן בדיאטת מוסר.
מבצע כזה, המלך, וזה, וצמים, האדם, והבהמה, לא אוכלים, לא שותים, יום, יומיים, שלושה...
אומרים את זה באנגלית, it's too good to be true. זה יותר מדי קיצוני, ולכן זה לא יכול להחזיק מעמד.
חז'ל אומרים כאן,
חשוב מאוד לשים לב,
יש גמרא ממסכת בבא קמא,
הגברה מספרת שבתקופת רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה רצה לחולל תיקון חברתי.
אז הוא אמר,
אנשים גוזלים, אנשים גונבים, זה לא בסדר, צריך לחזור בתשובה.
עכשיו, מה הבעיה? הבעיה היא שבדין תורה מי שגוזל חפץ
צריך להחזיר את החפץ שהוא גזל.
אם לדוגמה אני הלכתי בכפר תבור,
עברתי ליד בית משפחת פניני וראיתי כל מיני קרשים.
עצרתי את האוטו, העמסתי את הקרשים, נסעתי לפתח תקווה
ובניתי לי מחסן, הם לא יודעים בכלל מי זה
לא יודעים, יש לי מחסן עכשיו מהקרשים ואני מבסוט
עכשיו אני רוצה לחזור בתשובה
לפי דין תורה צריך לפרק את המחסן
ולהחזיר את העצים לכפר תבור
להרים טלפון, אני אשלם לו
את העצים
אז רבי יהודה הנשיא רואה שאם
אם אנשים ירצו לחזור בתשובה
יצטרכו לפרק בתים, ולכן הם לא חוזרים בתשובה.
הגמרא מספרת שאחד בא, אמר לי, אשתו, תשמעי, חודש אלול.
אני רוצה לחזור בתשובה, אני אומרת לו, לחזור בתשובה, אתה צריך לתת את החגורה של המכנסיים שלך.
הכל פה גנוב.
מה, נפרק את הבית? איפה נגור?
הלך רבי יהודה הנשיא ותיקן תקנת,
נקרא תקנת מריש הגזול.
מה זה מריש הגזול? אם יש לך קרש גזול בבית,
תביא שמאי,
נגיד כמה הקרש שווה,
ותיתן את הכסף לנגזר, לא צריך לפרק את הבית.
תקנה, לכאורה נגד דין תורה,
אבל רבי יהודה, עת לעשות אשר יפרו תורתך,
כדי שהתשובה תהיה אמיתית, ואדם מאותו רגע יבחר בדרך של יושר.
בנינווה הם לא עשו את זה, הם פירקו את הבתים.
פירקו!
וישובו מן החמאס אשר בכפיהם, פירקו בתים, פירקו.
אתה יכול ככה להתנהל לאורך זמן?
אז זה מבצע, שבוע, שבועיים,
הוא ייגמר.
אז ברור ליונה,
אתה רואה את זה מהקיצוניות,
שזה לא אמיתי,
שהם פסוט אושבים את זה כי הם מפחדים,
הצלחת להפחיד אותם, אבל ברגע שהפחד ירד
הם יחזרו חזרה, ואולי אפילו יותר גרוע.
וזה מה שמפריע לו, כי יונה הוא בן,
הוא מחפש מה?
אמת.
עכשיו תראו את הפסוק הזה.
כן.
יפה.
חכה. אתה רוצה את כל התשובות על ההתחלה?
מתח, מתח. צריך שיהיה. האמת, אנחנו צריכים לסיים את השיעור היום.
את הלימוד היום, לא?
כי שבוע הבא זה ראש השנה, ביום ראשון,
ואחרי זה יהיה ביום כיפור.
חייב לסיים היום.
וליקצמן הוא קובע, כי יש ליצמנים על האוכל.
הוא מחליט.
איך שזה נראה,
אז אנחנו נסיים היום.
אז אתה שואל את שאלת השאלה? יפה. אז בוא נראה את הפסוק.
ויתפלל אל אדוני ויאמר, אנא אדוני,
הלא זה דברי עד היותי על אדמתי, על כן קידמתי לברוח תרשישה. כי ידעתי,
כי אתה אל חנון ורחום,
ארך אפיים ורב חסד ונרעם על הרע. איזה מילה חסרה פה?
אמת!
אנחנו אומרים, אדוני אדוני נרחוב וכנראו לארך אפיים ורב חסד ואמת.
אומר יונה, איפה האמת?
חבורת שקרנים עבדו עליך.
באיזו תשובה מפוברקת,
ועשו זה מה, אתה קונה את זה? איביי, תשובה מאיביי מסין.
ככה עשו לך איזה, זהו, את הבלוף הזה, שנייה אחרי שאני אגיד להם.
ובסוף זה גם מתהפך על עם ישראל.
אז יונה אומר לקדוש ברוך הוא, למה אתה מאפשר דברים כאלה? מה דרך רשעים אמצלך?
ככה קצת, אתם מזיז את עצמם, אתה ישר...
בואו נראה. עכשיו, יונה, זה כל כך חורה לו.
ועתה, אדוני, קח נא את נפשי ממני, כי טוב מותי מחיה. יונה, בתור איש אמת, לא מסוגל לראות מציאות שקר.
הפסוק הזה הוא ציטוט של פסוק, מאיפה?
אתם זוכרים?
אליהו הנביא.
כשאליהו בורח,
אחרי שהוא עשה מעמד גדול, וכולם צעקו השם האלוהים וכו',
ולמחרת איזבל אומרת לו,
אתה יכול להירגע, אני הולכת להרוג אותך.
אז הוא אומר, ריבונו של עולם, השקרנית הזאת, היא מנהלת פה את כל העניינים.
איזה עולם של שקרנים.
והוא בורח,
נכון, הולך, רוצה לברוח להר האלוהים,
ואז כתוב שהוא יושב תחת רותם אחד,
והוא הלך במדבר דרך יום, ויבוא ויושב תחת רותם אחד,
וישאל את נפשו למות, אגב, כתוב אחד, קרי אחת, כנראה זה איזבל, יהיה הרותם, יהיה חלרת עמים,
וישאל את נפשו למות ויאמר רב אתה אדוני קח נפשי כי לא טוב אנוכי מאבותי זה כמעט אותו פסוק
קח את נפשי ממני כי טוב נוטים מחיי איך אפשר לכלות בכזה עולם
אומר יונה שהשקר מנצח לא רק בני אדם אלא גם עובדים עליך אתה התשובה כזאת היא להתקבל אתה יודע שבעוד דקה הם יחזרו למה שהם עשו
אומר הקדוש ברוך הוא ליונה
ויאמר אדוני היטב חרא לך
אני רואה שזה,
אתה, אכפת לך מאוד מהאמת.
עכשיו, אני רוצה שתזכרו את הביטוי אמת ואמת לאמיתה.
תכף נעשה בזה שימוש.
בואו נראה את סוף הספר.
ויצא יונה מן העיר,
וישב מקדם לעיר, ויעש לו שם סוכה, וישב תחתיה בצל,
עד אשר יראה מה יהיה בעיר.
למה יונה עושה את זה?
הוא אומר לקב' ברוך הוא, אני אראה לך.
בסדר?
אני לא צריך לבנות בית.
מספיק סוכה.
שבעה ימים כזה,
כדי להראות לך מה הם עושים, בסדר?
החבר'ה הצדיקים האלה שחזרו בתשובה, הנה, הכל נרגע.
לא יעבור יום-יומיים, הם יחזרו לגזול ולגנוב ולאנוס ולרצוח.
בואו נראה.
יונה יושב כדי להראות לקדוש ברוך הוא, תראה את ה...
טוב.
וימן אדוני אלוהים קיקיון, ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו, להצילו מרעתו.
וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה.
וימן האלוהים תולעת בעלות השחר.
ועימן האלוהים תולעת בעלות השחר
למחרת בטח את הקיקיון ויבש
ויהי כזרוח השמש ועימן אלוהים רוח קדים חרישית
בטח השמש על ראש שינה ויתעלף
וישאל את נפשו למות
מה יאמר טוב מוטים מחיי
ויאמר אלוהים אל יונה היטב חרא לך על הקיקיון
ויאמר היטב חרא לי עד מוות ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון
אשר לא עמלת בו ולא גידלתו
שבן לילה היה ובן לילה עבד
ואני לא אחוס על ננבי העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם
אשר ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה
והספר מסתיים בסימן שאלה
מה רוצה הקדוש ברוך הוא ללמד את יונה?
בסדר?
בואו ננסה רגע להבין מה קרה
יונה יושב
מחוץ לעיר
נכון נוער?
מה הוא עושה?
בונה סוכה ויושב תחתיה, מה כתוב?
ויעש לו שם סוכה ויושב תחתיה
בצל.
סוכה זה על שם הצל, מסכך.
אז יש לו צל ליונה, נכון?
אז מה הוסיף הקיקיון?
מה?
אתם רואים?
תוריד את המסכה.
מה הוסיף הקיקיון?
הוא כבר יושב בסוכה בצל, אז מה הוסיף הקיקיון?
מה התשובה?
קצת צל, היה לו צל, כנראה היה לו צל מלמעלה,
והקיקיון גדל על הדפנות, עשה לו צל גם מהדפנות.
עוד קצת צל, היה לו 70% צל, נהיה לו 90% צל, 20% צל, זה מה שהוא עושה, קטנה.
כן, בסדר. עכשיו תשמע את הפירוש של פה.
רק אומר, ברמת הפשט, נכון, נוהד?
כתוב ויעש לו שם סוכר ויש לפתח תיאר בבצל, זה אומר שהיה צל.
סוכר עשה צל.
עכשיו, הקיקיון הזה, הוא לא עבד עליו, הוא לא גידל אותו, הוא לא כלום.
קיבל אותו בתור מתנה, קיבל ולקח.
נתנו לו ולקחו.
בכל אופן, מאוד מאוד חרה לו.
אז הקב'-ברוך-הוא אומר לו, תגיד, מה הסיפור?
אז הקב'-ברוך-הוא אומר לו, תראה.
הקיקיון הזה,
רמת ההשפעה שלו היא מאוד קטנה
טיפה צל
אבל בכל אופן
היה לו איזה תפקיד קטן מאוד אבל היה לו תפקיד
וכשלקחו לך את זה הצטערת
עכשיו יונה לא חס על הקיקיון על מי יונה חס?
על עצמו
אז אומר הקדוש ברוך הוא אני רוצה לשאול אותך אנשי ננבה הם פחות מקיקיון?
הם פחות מקיקיון? נכון התשובה שלהם היא תשובה של רמייה אולי תשובה חיצונית נקרא לה כך
האם תשובה חיצונית שווה 0.0000 אם אין סוף ספרות אחרי הנקודה?
או שהיא שווה משהו, 0.00001. משהו זה שווה?
אומר הקדוש ברוך הוא.
אני אומר הקדוש ברוך הוא שבראתי את האדם
ואני אוהב את היצורים שבראתי
והשקעתי בהם הרבה מאוד.
השקעתי באדם והוא חביב עליי.
אני, כל עוד יש סיכוי של ספרה,
גם עשר נקודות אחרי, עשר ספרות אחרי הנקודה, יש סיכוי של איזה מעשה טוב
אני לא מוותר עליו.
אתה על הקיקיון הזה שנתן לך קצת צל, תראה איך התנהגת, איזה חראם היה לך עליו, חסת על עצמך.
אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא אחוס על מעשה ידיי?
מה, הן לא בריאות?
הן לא בצלם אלוקים?
לא מגיעה להם הזדמנות?
נכון, תשובה חיצונית, נכון, תשובה חלקית, נכון, אבל תשובה, בכל אופן, תנועה בכיוון הנכון.
אז אומר לנו ספר יונה,
אנחנו קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים בתפילת מנחה
תראו כמה הקדוש ברוך הוא מחשיב כל תנועה של תיקון כל תנועה גם אם היא חיצונית גם אם היא חלקית
גם אם היא למחצה שליש ורביע זזת לכיוון הנכון הקדוש ברוך הוא רואה את זה בני אדם לא יראו את זה אבל הקדוש ברוך הוא רואה את זה
אמרת מילה טובה במקום מילה רעה סטנת את הפה במקום לכעוס הסטת את העיניים כשלא היית צריך לראות משהו דברים פירוטי ערך מי רואה את זה?
היתה את עשר אגרות לצדקה.
אין, הקדוש ברוך הוא רואה כל תנועה,
כמו הורים שיש להם תינוק,
פתאום הוא עומד,
פתאום יש צומחת לו שן,
פתאום הוא אומר אבא, הם שמים לב.
יש כאלה כותבים יומן, ביום זה וזה הוא אמר אבא, ביום זה וזה הוא אמר אמא, ביום זה וזה, בטח אם זה ילד בכור,
כל חן דלך שיש לו הם מיד שמים לב.
אומר הקדוש ברוך הוא ליונה, נכון,
תשובה חלקית,
קיקיון, לא יותר מקיקיון,
אבל גם קיקיון שווה משהו.
גם התוספת הקטנה של הצל, טערת עליה.
אפילו שלא עבדת על הקיקרון, אומר הקב'-הוא, אני מושקע
בדבר הזה שנקרא בני אדם.
הם יצירי כפיים, אני רוצה שיצליחו.
אז כל עוד יש להם איזה לחלוכית של תקווה,
אני לא מוותר. אתם יודעים,
שיטה רפואית מאוד מאוד פשוטה
זה שאם יש לך איזה בעיה באיבר,
אתה פשוט מוריד אותו.
מה צריך להסתבך עם כאבים? תוריד וזהו.
אבל כשהורדת איבר,
כל הגוף נכה.
ואתה עושה את המאמץ הכי גדול, לא להוריד, לרפא ולא להסיר.
אז זהו, 120 אלף איש,
ככה זה, אנחנו נמחק אותם.
אנחנו קוראים את זה במנחה של יום כיפור,
אחרי שאנחנו התוודנו כבר, וידועים גדולים ועצומים וכולי,
ובהפוך על הפוך, בסדר?
כאילו, נגיד את זה ככה.
קריאת התורה של המנחה של יום כיפור וההפטרה
עם שני הפכים.
בקריאת התורה קוראים בפרשת אחרי מות על
עבירות חמורות ביותר של עריות.
כאילו מביישים אותנו ברבים.
התורה מזהירה אותנו, כמעשה ארץ מצרים לא תעשו,
עבירות הכי חמורות.
כאילו שאנחנו...
ובהפטרה מספרים לנו שגם מול העבירות הכי חמורות,
כל תנועה של תיקון נחשבת.
כי הקב'-הוא אין לו גבול,
אין גבול לרחמיו, והוא רואה כל דבר.
בבני אדם, אתה לא מזהה את זה, תנועות קטנות, אבל הקב'-הוא מזהה את התנועות האלה, אפילו מחשבה, אפילו מילה,
מילה בכיוון הנכון, נספרת, נמדדת.
יש סיפור על אשתו של הגרא וחברה שלה,
שדיברו ביניהם שהראשונה שתעלה לעולם האמת, תחזור לחברה שלה בחלום ותספר לה
איך הדין בעולם האמת.
אז אני לא זוכר אם היא נפטרה ראשונה, אחת מהן,
והיא חזרה לחברה, החברה אומרת לה,
חברתי היקרה,
אין שום אפשרות
לי לתאר עבורך את עומק הדין בעולם האמת.
אני רק אספר לך את הדבר הזה. את זוכרת שפעם הלכנו ברחוב,
וראינו חברה מהצד השני, ונופנפנו לה לשלום.
גם את המעשה הזה החשיבו לי,
בכף של המעשים הטובים.
וכי אנחנו לא קיקיון?
כל אחד מאיתנו קיקיון ברמה כזו או אחרת. אומרים ככה, רוצים אחרת, מתחרטים, חוזרים,
מנסים, מבטיחים, נכשלים.
מישהו סופר את זה, את המעשים הטובים, את הרצונות שלנו?
אומר הקב'-הוא, אני סופר.
ובהפוך על הפוך,
בהפוך על הפוך, הרי אמרנו שאחת הסיבות שעונה בגללה לא רוצה ללכת
לא רוצה ללכת לנינווה זה בגלל שהוא מפחד שכשנינווה תחזור בתשובה ייתכה את עם ישראל
אבל אם אני אלמד
מאנשי נינווה על קלותה של התשובה
ועל כך שכל תנועה בתשובה נחשבת
בהפוך על הפוך זה גם הלימוד זכות הכי גדול למי?
לעם ישראל
שאנחנו קרובים לקדוש ברוך הוא וקלי תשובה הנה תראו כמה התיקון קרוב כמה התיקון קל כמה הוא זמין
כמו שקראנו בשבת כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובזבחה לעשותו, קרוב קרוב מאוד מאוד.
כל תנועת תיקונים נחשבת.
כי אחרי הכל,
אולי אנחנו ככיונות,
אבל האבות שלנו ארזים,
אברהם, יצחק ויעקב,
משה, אהרון, דוד ושלמה, אנחנו, יש לנו במה להיתלות,
זכות אבות.
אז הסיום של הפרק
מלמד אותנו
שיש אמת
ויש אמת לאמיתה.
האמת היא שתשובת אנשי ננבה היא באמת חסרה,
ופגומה
ויקראים לאלוהים בחוזקה, הם כאילו כמו איימו עליו, אתה חייב לסלוח לנו.
אז מצד האמת היה ראוי מה?
לדחות את התשובה הזאת.
זה לא רציני, תחזרו בתשובה מהלב.
אבל האמת לאמיתה אומרת
שבעומק כל תנועה בכיוון של התיקון נחשבת.
כי אם אתה לא מעוניין, אם אתה כאילו אובייקטיבי, אז אתה אומר, יאללה,
לא אכפת לי, אבל אם זה הבן שלך,
אם זה יצירי כפיך,
אם אתה מושקע בהם, אתה תסתכל כל דבר, כל תיקון,
אתה תגיד, רגע, רגע, עוד לא, עוד לא, שנייה, עוד, כן.
פעם יצא לי לדבר עם, לא עלינו, לא עלינו מישהו,
שהבן שלו נפטר.
בבית הוא חטף איזה כמו דום לב.
ואז כמובן הביאו אמבולנס, וההחייאה, וההורים היו ליד.
והוא כל רגע אומר לחבריו, הנה, הנה, הנה, הם מצליחים, הנה, עוד שנייה, עבדו עליו שעה.
עכשיו, אתה מבין, אחרי עשר דקות,
רבע שעה,
הסיכויים תלושים.
אבל כשזה שוכב שם האהוב שלך,
זאת אומרת, הנה, הנה, זה קורה, הנה, הנה, רגע, מחזירים את הדופק, הנה, שנייה.
תלוי מי שוכב.
מי שוכב מישהו, אתה יודע, רגע, עשרים דקות, ניסיתם, יאללה, בואו.
אבל אם זה האהוב שלך, לא, תנסו עוד, עוד לא נגמר, עוד יש פה,
קוראים לזה בזוהר קוסטה דה חיותה.
עוד קצת חיות יש כאן.
לוותר זה הכי קל.
אבל, אומר הקדוש ברוך הוא, לא אחפוץ במות המת,
כי אם בשובו מדרכו וחיה, עד יום מותו אחכה לו,
עד,
דוד המלך אומר, מה זה דקה?
עד דכדוכה של נשמה. עד השנייה האחרונה של הנשימה האחרונה, יחזור בתשובה?
הקדוש ברוך הוא אומר, מצוין.
קבל את התשובה שלך.
הנשימה האחרונה. שום דבר.
אגב,
שבוע האחרון
של השנה,
כן?
שבוע האחרון. אנחנו עדיין אומרים,
ב-18,
ברך עלינו ה' אלוהינו את השנה הזאת, נכון? ותהיה אחריתה.
חיים וסבה ושלום כשנים הטובות.
אנחנו נגיד את זה גם במנחה,
של יום שישי, שיישאר עוד
עשרים דקות לשנת תשפ״, אנחנו עדיין נגיד, ברך את השנה ותהיה חריטה, חיים ושבה.
עשרים דקות, עשרים דקות, דקה, שנייה, עולם ומלואו.
כל גרם חיים,
גרגיר חיים,
יקר בעיני הקדוש ברוך הוא, כמו יהלום.
הייתי פעם בבורסה ליהלומים,
כן,
הציגתי את הבת לאשתי, ואיכשהו הגעתי למי שמוכר, אמרתי, טוב, תגיע לבורסה כבר.
אז אשתי בן יסענו לבורסה, הוא אמר לי, אם אתם כבר פה, אני אעשה לכם סיור.
הוא קח אותנו לסיור בבורסה, חבל על הזמן, פעם ראשונה אני במקום הזה.
סוחרים, וזה, ופה ושם, ככה, הסתובבנו,
שלום סיום הגענו למשרד שלו,
אז הוא עשיא לנו את הכספת,
ופתאום, ככה, לא שם לב,
נפל לו יהלום לרצפה.
יהודי מכובד, סוחר,
ירד על ארבע,
התחיל לחפש,
אמרתי לו, אני אעזור לך, אמרתי לו, אל תעזור לי, אני כבר די איפה מתחבאים ויש לי עוד פה כמה, אני צריך לחפש אותם בכל מקרה.
יהודי כזה מכובד, הולך על ארבע,
זה יהלום למטה,
זה לא מסטיק בזוקה.
אז כל גרגיר חיים הוא יהלום,
כי כיון יהלום.
אם ככה על אנשי נינווה,
שיונה מלמד אותם,
מה נגיד, על מה?
על עם ישראל.
כלומר, נינווה, אתה יכול לקרוא את זה,
כמו נוי נוי נוי נוי השם
היופי של הבורא יתברך
הוא כל כך אוהב חיים שהוא לא מבטא שאין ברירה, אין ברירה אז אין ברירה
אבל כל עוד יש ברירה, כל עוד יש סיכוי גם אם הוא גוי
ועושה איזה משהו בקווין הנכון
זה נספר
והפוך על הפוך
זה גם לימוד הזכות הגדול ביותר
על עם ישראל
שנזכה בעזרת השם
שוב בתשובה שלמה מאהבה וגם מהירה
כל סוגי התשובה.
ברוכים תהיו.
