אנחנו בהושענר הבא,
אומר לנו השולחן ערוך בסימן תרסד,
ביום השביעי, שהוא השענר הבא, נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב, וזה אחד המקומות,
נקרא לזה כך,
שאנחנו מכירים,
שאומנם נכון, השולחן ערוך כותב מה עושים,
אנחנו לא עושים מה שהוא אומר.
אחד הדברים היסודיים שצריכים לדעת, וזה בעצם הדף שאנחנו ככה ננסה ללבן אותו,
זה העניין הזה שאנחנו עובדים על פי מסורת.
אחד הדברים המרכזיים שאומר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי הוא שיש
כאלה גויים שמכנים את עם ישראל בכינויי גנאי.
אחד מהכינויי גנאי המגונים ביותר זה שקוראים לנו עם הספר.
שמעתם פעם את הביטוי הזה?
עם הספר.
עם הספר זה לא אנחנו,
עם הספר זה ישמעאלים,
אנחנו עם החיים.
ובתור עם שהוא חי, הוא חייב תמיד שהמסורת שלו תעבור בשושלת.
כל רב יש לו רב, כל רב יש לו רב, הרב שלמד מרב בסופו של דבר הוא לומד מפי משה רבנו, מפי הגבורה.
אבל אם יש מישהו שקורא ספרים ולומד ספרים ומסיק מסקנות מספרים ואפילו נותן שיעורים כתוצאה מליקוט
חומרים מספרים,
זה בעצם עם ישמעאל ולא עם ישראל,
וכך אנחנו לא לומדים תורה.
ומה שחשוב לנו זה בעצם המסורת שבה אנחנו מתנהגים.
לכן, כשאני ישר קורא את השולחן הערוך
ביום השביעי, נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב, אנחנו לא נוהגים. ואולי יש מי שנוהג, נכון?
שולחן ערוך כותב שנוהגים, אנחנו לא נוהגים.
אומר הרמה,
ואין אומרים, גם אם מרבים במזמורי תהילים,
הן אומרים נשמע את כל חי, ואומרים מזמור לתודה, ואומרים אין כמוך, שמע ישראל, כמו ביום טוב,
אומרים קדיש אחר תפילת מוסף,
בניגון יום טוב, הניגון חשוב פה,
ולא רגילים לעשות מלאכה של חול, עד אחר יציאת בית הכנסת.
ויש לומר, פזמון זכור הברית כשיש מילה בהושענא רבה. יש ברית מילה במכון מאיר בהושענא רבה?
ידוע לכם על הדבר הזה?
לא יודע, אמרו לי שאני אבוא, שיש ברית, בסדר, אז עזרת השם, זה גם פיוט.
או איזה סליחה תחינה שאומרים מנהג אשכנזי אומר לנו הרבה על כף החיים
למה נקרא שמו הרשענר הבא
אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אני יחיד ואתה יחיד
אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עוונותם
וזהו הרשענר הבא
פירוש שמי אהיה
כמה זה בגימטרייה אהיה?
אהיה?
כמה זה אהיה?
עשרים ואחד איזה תאריך אנחנו עכשיו?
עשרים ואחד, יפה מאוד, ואתה בכ״א,
אני שמי אהיה בגימטריה כ״א, אתה אברהם אבינו בכ״א,
שזה עשרה דורות מאדם עד נוח, עשרה דורות מנוח עד אברהם,
הרשענא רבה, כ״א ימים בחודש תשרה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אם אין כפרה לבניך בראש השנה
יהיה ביום הכיפורים ואם לאו יהיה בו הרשענא רבה,
וזהו
איחדתי על שמי.
ככה מביא המטה משה שזה רבו של הרמה.
במילים אחרות שלנו,
אנחנו מוצאים פה איזה מין קשר
שלכאורה הוא לא קשר מהותי,
הוא קשר, אני יודע מה,
גימטראי.
עוד פעם, זו מין פרפרת כזאת אולי.
ואני רוצה שנראה בעצם את הקשר האמיתי שיש לנו בין שלושת הימים
שבהם אנחנו נחשבים כנידונים,
כאנשים שיוצאים עם איזשהו דבר מתוך כל המערכת שבה הם נמצאים.
אז יש לנו דבר ראשון,
וזה השנה ככה היה מסודר,
כמו שאני אומר עכשיו,
כי לא כל שנה זה מסודר כך,
קודם כל אתם ניצבים.
ברגע שקראנו אתם ניצבים, לאן הגענו כולנו להתייצב?
לראש השנה.
אתם ניצבים. ברגע שאדם ניצב בראש השנה,
נחתם דינו,
או רשע גמור או צדיק גמור,
נחתם דין הנכתב. ואם לא, מה עוד צריך לעשות?
נתחיל ללכת.
נתחיל להתקדם.
אז מה בא אחרי פרשת ניצבים?
וילך.
וילך. ומה בא אחרי וילך? יום כיפור.
אז קודם כל אתה ניצב לדין. לאחר מכן אתה מתחיל ללכת. ואתה הולך בדרכך.
ואתה הולך באותה דרך שאתה סולל לעצמך.
וזה בעצם תפקידו של האדם לסלול לו דרך ישרה.
איזו דרך שיעבור לו האדם,
יסלול לו דרך ישרה בעבודת השם.
וכל מה שקורה מסביב זה כבר דבר נוסף,
אבל אני רוצה לברור את הדרך,
אותה דרך ישרה שבה אני אלך ובה אני יכול לבוא ולממש את מציאות הבורא בעולם.
ופה אנחנו מגיעים להושענא רבה.
הושענא רבה זה יום כא',
וזה נכון שזה גימטריה,
אבל יש פה משהו הרבה יותר מהותי,
אך טוב לישראל, עוד פעם אני מוסיף גם גימטריה,
אך טוב לישראל זה ה-21,
אז דווקא עם ישראל הוא נידון. כי אנחנו יודעים שראש השנה,
כל בני העולם נידונים לפני הקדוש ברוך הוא. בואו נאמר, לא רק כל בני העולם, כל יצורי עולם,
לאו דווקא בני אדם.
כל יצורי עולם נידונים לפני הקדוש ברוך הוא. כיוון שכל יצורי עולם נידונים לפני הקדוש ברוך הוא,
ממילא זהו, זה היום.
לעם ישראל יש משהו אחר.
יום סליחה ומחילה.
זה יום הכיפורים.
ולאחר מכן יש גם את האפשרות הזאת שבסיום שבעת הימים שבהם כל העולם כולו נידון על המים,
אחד הדברים המיוחדים שמביא פה כף החיים זה שהעולם לא יכול בלי הגשם שהקדוש ברוך הוא מוריד.
לא יודע, מישהו שם לב,
אם מישהו שם לב
לזה שיש לנו מאבק גדול היום
בנושא האמוני.
שמתם לב לזה?
במקום שיגידו לנו תתפללו על הגשם,
ואם נתפלל לגשם אז
בוודאי שיהיה גשם, זה פסוקים מפורשים בתורה.
הקימו מפעלים להתפלת מי ים.
מישהו לאחרונה שתה מים מהברז בירושלים?
תדעו לכם ש-12 שעות קודם
זה היה מים בים התיכון.
תוך 12 שעות
מגיעה מהים התיכון, מים מותפלים אלינו.
אתם מבינים את הסכנה?
הסכנה הגדולה שיש בשתיית המים האלה?
יפה, יפה.
ארץ אשר אתה בה לא כארץ מצרים השקית ברגלך כגן הירק, לנטר השמיים תשתה מים.
מה המיוחד פה אומר הרמב״ן?
מה המיוחד בדבר הזה? הרי ההפך זה דבר לכאורה, לכאורה, גרוע.
אתה צריך להתפלל כל הזמן על מים.
תלך למצרים, אתה עושה ככה ברגל עם העקב,
מושך תעלם, גדל פול.
בא ל... איך אומרים?
על גדות הנילוס,
רק על גדות הנילוס.
יותר מזה כבר לא מפותחים ולא רוצים.
זה ברור?
יש מים בשפע סביב הנילוס.
אומר הרמב״ן, זה בדיוק ההבדל בינינו לבינם.
שהקדוש ברוך הוא אומר,
כן, זה ככה.
אתם יודעים מה קחו עזבו אותי אל תתעסקו איתי לא רוצה לראות איך אומר משהו לא רוצה לראות את הפרצוף שלכם קחו מים תשתו מים תחיו אתם נמצאים בעולם אני בראתי את ה... קחו תשתו
אבל עם ישראל כל יום כל יום תתפללו
אני רוצה לראות אתכם
ילדים חביבים ילדים יקרים בנים אתם
להשם אלוקיכם
תתפללו
תהיו בקשר תקשורת
אי אפשר שלא נהיה מחוברים לבורא.
אתם מבינים את הבעיה שיש בדבר הזה? מה הבעיה? שברגע שיש לנו פתרון, תקשיב לי, תקשיב לי, עזוב, אני אמצא הלילה, אני עייף.
הפתרון הוא שיתפילו מי ים,
ואז לא צריך להתפלל.
עשה למצרים, למה אתה פה?
אני לא נגד הטכנולוגיה של התפלת מי ים, אני מבין את הגישה של המקום שבו באת, צריך טכנולוגיה כל דבר, בוודאי.
אם יש טכנולוגיה, אני אתן לך את הדוגמה, בסדר? בוא, אם אתה נכנסת לזה, אני
לא בראש, אבל בסדר, יאללה, אני אכנס לראש שלך.
היה יהודי צדיק אחד, ראש ישיבת תורת יוסף,
קראו לו הרב יהודה צדקה.
שמעת עליו?
היה לו אחיין,
הכרת את האחיין שלו?
הרב מרדכי אליהו, הכרת אותו? בטח שהכרת, איך להכיר אותה? בסדר? עוד כמה אחיינים, אבל אחד מהם,
בסדר? הבן של אחותו.
הרב יהודה צדקה, היה בבית כמו ירושלמי ותיק בשכונת בית ישראל.
בא הבן שלו ואומר לו, אבא תראה אתה לבד, אתה כבר זקן, אתה כבר מבוגר,
אולי נכניס טלפון הביתה, לא סמארטפון,
טלפון קווי,
משרד התקשורת עוד לפני בזק.
בסדר? לא היית פה.
זה,
פה.
היית במקום אחר.
בכל מקרה, בוא תכניס טלפון הביתה, תכניס טלפון הביתה, דחילק יבני, תן לי ללמוד תורה,
הטלפון מבטל תורה.
אז על טלפון דיברו שמבטל תורה, שאנשים מדברים.
טוב,
התקדמנו בחיים בינתיים, מאוד.
בכל מקרה,
שכנע אותו בסוף.
שכנע אותו,
הכניסו טלפון הביתה.
לא יודע, יש פה מישהו שמכיר,
אבל בזמנו כדי להזמין טלפון צריכים לחכות
שנה או שנתיים בתור אצל משרד התקשורת או בזק עד שאתה זה, ובסוף אתה מקבל קו יחד עם השכן.
כשהוא מדבר אתה לא יכול לדבר, מה, מה עשר? הנה יש יותר מבוגרים ממני, אתה יותר מבוגרים, בסדר, חכה לי, חפש אותי.
בקיצור, הביאו טלפון הביתה, הביאו טלפון הביתה,
בבוקר הרב צדקה,
בא לפתוח את הדלת, נתקע המנעול, מנסה לפתוח נתקע המנעול,
מה יש בבית ברוך השם?
יש טלפון,
מרים טלפון לבן שלו,
ארבע וחצי, חמש בבוקר כשהוא יוצא לתפילה
בני יקירי,
נתקעתי בדלת,
אני לא יכול לצאת,
בעד הבן שלו מגיע,
הצליחו מבחוץ לפרוץ את הדלת, לפתוח אותה.
אבל לא אמרת, אתה רואה?
אמרתי לך, תשים טלפון.
הנה, תראה, התאר לך שלא היה טלפון.
אמר לו, הבן שלי, לא הבנת.
אם לא היה טלפון, הדלת לא הייתה נתקעת.
בגלל שיש טלפון נתקעה הדלת.
אתה מבין את זה?
בדיוק, זה מה שאני אומר, זה מה שאני אומר,
תחיה באמונה, תחיה באמונה, זה ברור,
בגלל שיש, יכול להיתקע, אני אתן לך דוגמה נוספת,
איזה תלמיד בא אליי,
לא יודע, לפני כמה שנים טובות, הנה הוא בטח יזכיר לנו את השנים, אני
יותר טוב ממני,
בסדר?
אז היו מחליפים
מנוע של סובארו, 2,500 שקל, אתה זוכר את זה?
30 שנה, 25 שנה, לא יודע כמה,
היה כל כך כזה, המנוע של סובארו היה בזול,
כן, סובארו מתנחלים, מה שנקרא.
בכל מקרה,
הוא בא איזה יום אחד, יום ראשון, הרב, אתה לא מבין איזה השגחה הייתה לי, איזה השגחה.
הלך לי היום המנוע של האוטו,
נכנסתי להחליף 2,500 שקל, אבל תראה מה זה הקדוש ברוך הוא, איך הוא עזר לי.
יום שישי עשיתי עבודה אחרי הצהריים,
קיבלתי 2,500 שקל.
תראה איך הקדוש ברוך הוא, איזה נס הוא עשה לי.
מה אומר השולחן ערוך?
מי שעושה מלאכה יום שישי אחרי הצהריים
לא רואה סימן ברכה. מה מסביר המשנה הברורה?
מה זה לא רואה סימן ברכה?
מה שהרוויח פה מוציא במקום אחר.
אז נעשה לך נס?
אם לא היית עובד ביום שישי אחרי הצהריים, הולך להתכונן לשבת,
לא היה הולך המנוע.
על המנוע בגלל שאתה עבדת, קיבלת 2,500 שקל, הוצאת אותם
ביום ראשון.
אתה מבין איך הרציונליזם הרוחני הארץ ישראלי עובד?
יפה, זה רציונליזם רוחני.
ככה אנחנו עובדים,
ככה נולדנו, ככה גדלנו,
ככה המשיכו בנינו. אנחנו בידי הקדוש ברוך הוא.
בסדר? לשים לב לדבר. אלא מה שחשוב הוא,
ופה הוא טיפה ככה, אולי אני אכנס גם לדף, הבאתי דף, אני לא יכנס לזה, עוד לא הגענו.
זהו, ברור.
זאת אומרת, מה שאני רוצה להראות פה, שבסופו של דבר אנחנו צריכים לחיות במציאות.
אנחנו בעד פיתוח טכנולוגי, חס ושלום לא אחרים.
אנחנו בעד התקדמות העולם,
מה שקורא לזה הרב בפרקים באורות הקודש,
האבולוציה הרוחנית של העולם.
אנחנו מדברים על אבולוציה הרוחנית,
התקדמות רוחנית.
הכיסוי החיצוני של ההתקדמות הרוחנית זה טכנולוגיה.
צריך להבין שכל דבר רוחני שמגיע הוא חייב להיות מולבש וגופני.
אחד הדברים היסודיים של העניין הזה של התקדמות העולם
זה בעצם יעקב אבינו.
יעקב אבינו, עכשיו אנחנו נכנסים לדף, בסדר? אני ככה חתכתי טיפה פה,
כן? אני אכנס לנושא של הדף.
יעקב אבינו אומר את הגברה במסכת פסחים,
כן? דריש רבי שמעון בן פזי או בן לקיש, תלוי מידי, אמר רבי שמעון בן לקיש
ויקרא יעקב אל בניו ביקש יעקב לגלות קץ הימין
לבניו ונסתלקה ממנו שכינה.
יעקב אבינו כבר רוצה להראות לבניו מה יהיה הטופ של הטכנולוגיה,
איפה תהיה התפתחות העולם הגדולה ביותר,
לאן אנחנו מגיעים.
הוא רצה לגנות להם את הקץ.
הקץ הוא לא רק
שנת הגאולה השלמה,
אלא כל הדרך שעוברת עד לשם להגיע למציאות הזאת הגדולה ביותר,
כשדרך אגב, מהו הטופ של הטכנולוגיה מבחינתנו?
אתה קטן, קטן, קטן עלינו.
מה הטופ של הטכנולוגיה?
הטופ!
אתה מדבר איתי היום? עוד לא התחלנו.
אנחנו רק מדשדשים באיזשהן התקדמויות.
יפה מאוד, עשר, מי אמר את זה?
אתה למדת אצלנו איזושהי שיעוריו,
אויין.
תחיית אמיתית.
אתם ראיתם מה עושים לאנשים אחרי שהם נפטרים מהעולם?
מה עושים להם?
דרך אגב, אחד הדברים, הנה, אתה אומר עוד פעם, אני נגד הטכנולוגיה.
עושים פה בהר המנוחות בירושלים,
מישהו היה שם פעם?
בהר המנוחות?
כן, כן. קומות,
בטון,
קוברים אנשים אחד מעל השני.
אתם יודעים מה הבעיה במקום הזה?
שזה בנוי,
זה בנוי לעמוד ברעידות אדמה.
איך יקומו האנשים?
אתם מבינים את הבעיה?
אתם לא איתי, לא איתי.
יאללה, אין צהר האלה, אנשים ישנים.
בסדר? זה ברור.
הרי יהיה רעידת אדמה, אתם יודעים את זה, נכון?
אתם מחכים לרעידת אדמה?
איזה כיף.
רוקדים.
רוקדים, ואז מה בא?
משיח, זה הפתמה.
נכון? הפתמה, הנביא אומר.
תהיה רעידת אדמה, ייבקע הר הזיתים,
יצא נחל, חציו לים הקדמוני, חציו מאל ים האחרון,
קיץ וחורף לא ישבות.
אני לא מבין, אתם בבהלה?
מה קרה?
חייך, כולם יודעים, כולם יודעים, כולם יודעים.
כן, יהיה רעידת אדמה.
אז ירעידת אדמה, יפתחו כל הקברים, אנשים יוכלו לצאת, אנחנו עשו לך קומות שעמיד בלעידת אדמה.
זה בעיה.
זה בעיה, אתם מבינים את ה...
אתה אומר קטן עליו, אתה צודק. בזה אתה צודק.
קטן עליו הכל.
הקדוש ברוך הוא יסתדר גם עם המבנים נגד רעידת אדמה במקום שצריך, אתה צודק, כאילו, אז אתה רואה, זה היה רציונליזם שלי אתה.
אתה עומד על ניסים.
זהו.
זה מה שעובד פה.
בכל מקרה לענייננו,
בא יעקב, ביקש יעקב
לגלות לבניו את קץ הימין,
ולעמוד לגורלו לקץ הימין. אומרים את זה, נכון?
תחילת אמתים, איך זה קורה, מה הפיתוח הטכנולוגי הגדול הזה של העולם?
הסתלק ממנו.
למה?
כי האדם לא יכול לדעת אף פעם,
אני רואה שאתה הסבר שלי,
כן, מה יהיה הסוף.
מי שיודע מה יהיה הסוף, אין לו אמצע.
יש לו רק סוף.
הוא לא חי במציאות שהוא מפתח תוך כדי, הוא יודע מה יהיה בסוף.
הוא ביקש,
הוא ביקש, נסתתה ממנו, נסתקה ממנו שכינה.
ידידי, זה לא עובד.
לא עובד
הדבר הזה.
זה לא הולך כך.
כל המחשבי קיצין, מה שנקרא.
ויעקב ביקש,
לא הצליח.
בואו נתקדם, כי הגמרא הולכת לכיוון אחר,
ואני רוצה לראות את המהר״ל, שהוא הולך לכיוון אחר בכלל.
בסדר? לדעת מה קרה פה. אז בואו נראה.
אמר, אם הסתלקה שכינה מיעקב אבינו, מה המסקנה?
כנראה
אני לא מספיק צדיק.
כי אם הייתי מספיק צדיק,
אז הייתי עכשיו, השכינה הייתה פה,
הסתלקה שכינה. עכשיו, מי עומד לידו כשהוא מנסה לגלות את הקץ?
אספו.
קרא לכל בניו.
כל בניו עובדים סביבו.
הוא רוצה לתת להם ציווי אחרון לפני שהוא עוזב
את העולם הזה.
וברגע שהוא רוצה לתת להם ציווי לפני שהוא עוזב את העולם הזה,
מסתלקת בנו השכינה. הרי שכינה מראשותיו
של חולה.
צריך לדעת איך מתנהגים
כשהם נמצאים במקום של חולה, אבל זה לא הנושא עכשיו.
יש מישהו שעובד בסיעוד, אחיות, חשוב, יש. צריך לדעת מה זה לטפל בחולה, שכינה נמצאת שם.
ולכן, כשהוא רואה שהדברים לא מתנהלים כשורה,
שכינה מסתלקת, אולי יש איזשהו פגם,
איזשהו פסול באחד,
אולי יותר, מילדיי.
אומרת הגמרא כך.
אמר, שמא חס ושלום יש פסול במיתתי.
וזה לא הדבר החדש.
אנחנו רואים בסרט הזה כבר היינו.
למה? כמו מי?
כמו אברהם אבי אבא.
סבא שלי היה צדיק, אברהם העברי.
כולם מעבר אחד והוא מהעבר השני.
בקבע שהוא מהעבר השני הוא גילה את שם השם בעולם.
הולך וקורא בשם השם.
הוא מפיץ את שם השם בעולם.
סטייל חבדניק.
לא הלך לאסוף תרומות, הוא הלך להפיץ שם השם, בסדר, ברור,
יפה.
זאת אומרת, אברהם אבינו, ובכל זאת
נמצא פסול במיטתו,
מיטתו בט', כן?
של אברהם אבינו.
יצא ממנו חוץ מיצחק לפני כן.
שמע,
בלאגן שלם זה.
היה דבר לא פשוט.
זה מטרד סביבתי,
כמו כל האזור.
אתה מסביר?
כל האזור זה מטרד.
דבר שהוא בלתי, מה שנקרא, ניתן לשליטה.
אף אחד לא יכול להכניס לסדר.
למה? מה אומרת התורה?
פרא אדום.
פשטסט.
פרא אדום, ככה כתוב.
אז יש בעיה.
אומרת לנו הגמרא, כי אברהם אבי אבא שיצא ממנו ישמעאל,
חושבים רק שזה היה אצל אברהם היה? כי יצחק אבי
שיצא ממנו עשיו.
אמרו לו בניו שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד
מה אומרים לו בעצם הבנים? 12 בנים, מה אומרים?
אבאלה,
הקדוש ברוך הוא אבא שלנו, שמע ישראל, מי זה ישראל?
יעקב
השם שמנהיג אותך במידת החסד ובמידת הרחמים הוא אלוקינו
הוא הבעלים שלנו, הוא האדון שלנו, מה זה אלוקים?
אדון, שררה, בסדר?
פסוק שאומר אלוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא טהור. מה זה אלוהים לא תקלל?
דיין
זה מי שמטיש שררה, שחותך עניינים, שהוא בא ואומר לך תעשה ככה אחרת כנס
רמלה רימונים ניצנים לא יודע מה כל מיני שפע בארץ
כל מיני בתי כלא יש
מכניס לך בפנים
זה השופט זה הדיין
בסדר שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד
שים לב המילה אחד
אמרו
כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד
כך אמרו לו בניו
12 בנים עומדים
12 בנים מכריזים את ההכרזה כאיש אחד
בלב אחד
דוגמת
אחרי כמה דורות מעמד הר סיני
כאיש אחד בלב אחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד
מיד פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם
כבוד מלכותו לעולם ועדו.
זה בעצם הדברים שאמרו הבנים והדברים שאמר יעקב אבינו.
לשים לב,
וזה מה שיבאר לנו המהר״ל, הבדל יסודי תהומי
בין דבריהם של הבנים
לבין דבריו של יעקב אבינו.
הבנים מדברים על מלכות השם.
איפה?
פה,
בטבע.
אלוהים זה בגימטריה?
הטבע.
זה חיתוכים.
הטבע הוא, איך אמרתי פעם למישהו,
אחרי המאה השישים קילו שלך,
בסוף זה נגמר.
זה לא ממשיך.
שלושים, ארבעים, חמישים, שישים, מאתיים קילו זה נגמר.
עולם הגופות, עולם הגבולות.
כל דבר בסוף נגמר.
אין דבר כזה בלי סיומת.
יש התחלה ויש סיומת.
ומה אומר להם יעקב?
ברוך השם,
כבוד מלכותו לעולם ועד.
זה קשור לאיזושהי מציאות גשמית?
נצחיות.
יעקב דיבר על הנצחיות, הוא לא דיבר על הארציות.
הוא לא דיבר על הגוף, הוא דיבר על הרוח.
טוב, בואו נגמור את הגמרא ונראה מה אומר המהר״ל על הדבר הזה.
אמרו רבנן, איך היא נעביץ?
עכשיו מה אנחנו נעשה? אנחנו פה מסובכים.
נמרי, נאמר בקריאת שמע,
ברוך השם כבוד מלכותו לעולם ועד,
לא אמרה משה רבנו.
אז זה לא כתוב בתורה.
איך אומר הפסוק?
שמע ישראל ה' ונקרין לה' אחד
ואהבת את השם אלוהיך בכל איבך, ככה כתוב בתורה.
פרשת,
עכשיו קראנו, לא?
לא,
קראנו עכשיו במסגרת הושענה רבה שקוראים את כל ספר דברים.
אז קראנו את כל ספר דברים, קראנו.
ואת חנן, בסדר? ברור? יפה.
אנחנו מדברים על שמע ישראל ה' ונקרין לה' אחד ואהבת את השם אלוהיך.
אומרים חכמים,
איך הוא נעביד? נמרי אלוהים אמרו משה רבנו. נגיד את האמירה הזאת של יעקב אבינו, משה רבנו לא כתב את זה. ואל תכניסי לתוך התורה דברים נוספים. עוד אחת מיותרת, עוד אחת חסרה, ספר תורה פסול.
אתה לא יכול להגיד את זה.
לא נמרי,
זה היה אז לא נגיד.
אמר יעקב,
ויעקב אבינו כן אמר.
ברוך שהם קוראים ברכותו לעולם ואין.
איך?
חכמים אומרים בגמרא.
אתה רואה, אתה רואה.
הנה החזרת אותי לתחילת השיעור, אני לא רוצה את זה, אני כבר בארבע, אני אעזוב
תחזירו אותי עכשיו להתחלה, מה אמרנו בהתחלה?
נו, תחילת השיעור, מה אמרנו?
אנחנו לא עם הספר,
אנחנו עם החיים,
יש מסורת,
מי שקורא, שמע אתה בן אדם טוב, אבל תראה איך אתה מתנהג לא יפה, בסדר? הבנת אותי?
לא, אני מדבר על עצמי, ככה אתה אומר לי,
אני מאמין לחכמים, אבל, מה אבל?
אבל אם העמדת על חכמים, תקשיב מה אני אומר.
בסדר, בסדר.
סליחה, אני אעשה, אמצע הלילה, זה.
ברור.
אתה איתי.
אנחנו עובדים לפי מסורת.
בתורה כתוב.
בתורה כתוב. לא בתורה שבכתב. בתורה כתוב.
תורה שבכתב זה חלק קטן אחד מהתורה.
בסדר?
בואו לא ניכנס לעניין הזה עכשיו.
אבל התורה שבכתב היא חלק קטן מהתורה
שניתנה למשה מסיני.
ויעקב אבינו אמר,
ברוך השם, כבוד מלכותו לעולם ועד,
ואם אנחנו נגיד
זה לא כתוב מפורש בתורה שבכתב,
ואם לא נגיד,
הרי יעקב אבינו אמר.
ואם יעקב אבינו אמר, מה אתה יכול לא להגיד מה שיעקב אומר?
אבא שלך, אתה לא ממשיך את אבא?
מסורת.
אי אפשר.
מה אמרו חכמים?
שמעת אותי שם בסוף?
כן, אם הוא שמע את זה.
רואים בלחש.
מה הפתרון פה? מה הפתרון?
מה הפתרון? עוד פעם, חוץ מפתאום עכשיו אתה...
חוץ ממתי?
בוא בוא בוא רבותינו, אני חשבתי שאני זקן.
אני רואה שאתם זקנים.
הרי אתם יודעים, דור של חדשנות.
מישהו יכול לפתור את הדילמה שלנו עכשיו פה?
אני התחלתי להגיד, אומרים, והם, איך השם שאפשר?
איך השם? יעקב.
יעקב. הנה, זה קשור אליך כל זה.
אתה אמרת, בשביל זה אתה מדבר.
זה ברור?
יעקב אומר,
רק ביום כיפור אומרים את זה בקול.
אתם מסכימים למה שהוא אומר?
לפני חמש עשרה שנה,
תבין, לכן הוא אומר, אני זקן ואתה, סליחה, לא הקפאת על זה אישית, רק בתודה.
ואתה מדבר בזקנה.
אני לא יודע, משום מה,
משום מה,
אני שמעתי פעם באיזשהו מקום שאומרים,
ברוך השם, כבוד מלכותו, בקול רם.
חוץ מיום הכיפורים.
אתה שמעת את זה? שמעתם את זה פעם?
קבלת שבת, חם לבך, קר לבך, מכירים את זה?
אתה שמעת שיש כאלה שאומרים את זה,
אנא בכוח,
וממשיכים בקול רם?
זה...
בואו, צריכים להבין מה אומר פה המהר״ל עוד רגע, אנחנו כבר מגיעים לקראת הסוף
מבחינת מה שאנחנו מדברים, זה דבר שהוא מוזר ביותר,
בלתי נתפס,
לא קביל,
נקרא לזה כך.
אז למה אומרים את זה?
כי זה התאים לעץ הדיקט של הגיטרה של אחד הזמרים.
הבנתם מה אני מדבר?
לא משנה.
זה לא מקושר בגלל זה. עוד רגע נראה.
זה בכלל לא מקושר, לא מקושר אלינו.
אנחנו לא מסוגלים להוציא את זה מהפה וכל רם.
זה שעכשיו אמרתי את זה, זה בשביל ללמוד.
וזה בדיוק ההבדל בין יעקב לבין הבנים.
בסדר? רק טיפה.
טיפה. עוד רגע.
נעביר קצת את המארג כדי שנבין. אני אוהב שמבינים.
לזרוק ככה את המותר אסור וזה, בסדר, זה טוב, זה יפה, אבל איך אומרים?
מי יקשיב לי היום? מה מותר, מה אסור?
כל אחד הרי עושה מה בראש שלו.
היית מישהו שעושה מה שאומרים לו?
בסדר?
פעם שאלו,
האם בת מקבלת שבת כמו אימא בהדלקת נרות? זאת אומרת שאימא מדליקה נרות, הרבנות סתם לא מדליקות נרות, זה הלכה,
אלא אם כן הן גרות לבד, וזה סיפור נוסף.
אימא מדליקה נרות, אז היא מקבלת עליה שבת.
האם הבת נגררת אחריה?
גם היא מקבלת שבת בהדלקה או שבת לא?
אז מה התשובה?
אם היא קוראת לאימא שלה לבוא איתה לקנות חצאית
או חולצה,
אז היא מקבלת שבת.
ואם היא אומרת, טוב, אני הולכת עם חברה לקנות, אמא, אל תתערבי לי,
אז היא לא נגררת אחרי אימא שלה.
באיזה גיל כבר אומרים, אמא, אל תתערבי לי ואני הולך לקנות לבד? למה אתם עונים בשם הבנות? יש שם הבנות שם.
אל תענו, אל תענו.
זה בסדר, זה בסדר, זה בסדר, ברור,
הנושא ברור.
מי נגרח? הם כבר גרורים.
כל אחד
בעל בית לעצמו.
וזה בעיה, זה בעיה.
כי עוד פעם, כל מה שהנושאים שאומרים זה המסורת, ההמשכיות.
אני אטעה לי כבר להתקדם, אני עוד לא התחלתי עם הרעיון, בסדר.
טוב, אמר רבי יצחק,
עמרי דבי רבי עמי,
התקינו שאמרו אותו בחשאי, משל לבת מלך,
משל למה הדבר דומה אמרנו תגידו ברוך שם בשקט
לא להגיד בקול
משל לבת מלך שהאריכה ציקי קדירה
תאמר
יש לה גנאי
לא תאמר יש לה צער
המשל ברור?
איזה בת מלך האריכה את הבון למטה את האורז השרוף למטה אתה מכיר את זה?
את המלאב אתה למטה
הבת מלך אוכלת שרוף
עזוב תן לי רק לאכול שרוף יש יותר טוב ממיוחד
תפוח אדמה שרוף למטה בחמין. יש משהו יותר טוב מזה?
מה יותר טוב מתפוח אדמה שרוף בחמין?
שניים.
יותר טוב.
זה ברור? זהו.
עכשיו בת מלך, מה, תגרדו למטה את השרוף ותביאו לה? איזה ריח,
ישתבח שמו.
משהו אדיר.
תגיד, לא נעים.
לא תגיד, לא נעים.
יש תאווה לזה.
מה עושים?
אומרת הגמרא, התחילו העבדיה להביא לה בחשאי.
הולך העבד, אומר, אני רוצה קצת שרוף.
אומרים,
תביא גם לי מנה אחרונה ונותן לשני. מכירים את זה?
בסדר, זהו.
זה מה שאנחנו עושים.
יהיה דבר כל כך אדיר, כל כך גדול, כל כך ענק,
בשקט.
אמר רבי אבאו,
התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת הצדוקים.
ובנרדע, דלק הצדוקים עדיין אומרים אותו בחשאי.
אתם מבינים איפה יכולים להגיד ברוך שם בקול רם?
במקום שיש צדוקים
שאומרים מה אתם מוסיפים לנו על מה שכתוב בתורה
יש רק תורה שבכתב
כשיש צדוקים כאלה
אז אמרו תגידו דווקא בקול כדי שלא יחשבו שאתם אומרים דברים אחרים
כן מי יודע מה אתם אומרים בשקט
תגידו צדוקים
אני לא רוצה להיכנס לזה מי שראה את הדף שלי של ראש השנה
השנה יכול פתאום לקשר את רבי אבאוהו בתקנות שלו
כי גם רבי אבאוהו הוא התקין בקיסרי שיתקעו תשרת
רבי אבאוהו היה מתעסק עם הנושא של קיסריה הרומים הנוצרים הסיפור הזה
והוא התקין בקיסריה, מה זה קיסריה?
בסיס השלטון הרומאי בארץ
המתנגד הכי גדול לעם ישראל, זה שהעפיל את עם ישראל לקרשים,
זה שהגמרא אומרת עליו
במגילה המלאה וחרבה, אמרו לך זו מלאה, זו חרבה, זו חרבה, זו מלאה, תאמין.
שתיהם עלו, שתיהם חרבו, אל תאמין, זה קיסרי וירושלים.
התקין שם רבי אברור,
שיתקעו תשרת, גם שברים, גם תרועה.
כי לפני כן מה היו עושים? מה אומר רבי גאון?
כל אחד עושה מה בראש שלו.
אחד, גנוך וגניך, אחד, זה אותו דבר, זה לא מחלוקת.
ושניהם יבבה.
אז מה רצה רבי אבהו?
רבי אבהו אמר, אתם רוצים לעמוד כנגד הקיסרים,
התקין את זה דווקא בקיסריה,
לא רק שתהיה האחדות, אלא שגם תיראה החוצה האחדות.
הבנו את היסוד שיש לנו השנה?
הערב ראש השנה, מה הכניס לנו הקדוש ברוך הוא למוח?
ככה יושב,
יתלבש לנו עלוקה על העורק.
כדי שאתם תצליחו במשהו, מה אמר רבי אבהו?
אתם חייבים אחדות.
כלפי אומות העולם גם, כלפי קיסריה, התקידו את זה בקיסריה.
אז גם פה הוא מתעסק עם הצדוקים.
עם אלה שלא, שאומרים רק תורה שבכתב, אתם מוסיפים דברים.
בסדר? זה ברור.
רבי אברהם הטוב, אז שם, במקום שיש צדוקים,
אז אומרים,
אולי גם בקיסריה,
כן?
אז אומרים בכל, אבל שאר המקומות אומרים בלחש.
וברוך השם, אצלנו פה אין, נכון? כולם, ברוך השם, אנשים מאמינים,
יודעים שיש תורה שבכתב,
ותורה שבעל פה שניהם ירדו כרוכות משמיים
הכל ניתן למשה מסיני אין לנו שום חלוקה
עד פה הגמרא
אומר לנו המהר״ל עכשיו אנחנו צריכים לרוץ. בסדר?
דפים?
הנה התברר כל מה שאמרנו בביאור כי היה התחלת קבלת מלכות שמיים על ידי יב שבטים
שהם בני יעקב
מלכות שמיים לא קבלת
עול שמיים זאת אומרת לא הקבלה הזאת שיש לקדוש ברוך הוא בעולם
אלא המלכות של השמיים. כי בני יעקב היו ראשונים לקבל מלכות שמיים. מדוע? כדי שיהיה מלך, מה צריך?
נתינים.
צריכים קבוצת אנשים. בן אדם אחד,
מה זה יעזור?
זה לא מלכות שמיים, זה ידיעת הבורא.
ולומר, שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד,
ולא יעקב אביהם.
כי יעקב היה אחד מן האבות, לא נחשב כאשר מלכותו התברך עליו מלכות שמיים שלמה בעולם הזה.
כי למעלתו של יעקב שהיה צורתו חקוקה בכיסא הכבוד
יעקב אחד מהאנשים החקוקים בכיסא הכבוד
אין עכשיו בזה מלכותו יתברך על ידו שהוא בתחתונים רק על ידי ישראל
שהם בתחתונים ועל ידם מלכות שמיים שלמה
יעקב אבינו דמותו צורתו חקוקה בכיסא הכבוד זאת אומרת יעקב אבינו לא מת
יעקב אבינו נצחי
ואם יעקב אבינו הוא נצחי, מה קשור למלכות בעולם הזה?
אני לא מדבר על מלכות שמיים, אני מדבר על קבלת ידיעת הבורא.
הבדל גדול בין ידיעת הבורא מפיץ שיש הקדוש ברוך הוא בעולם
או שהוא מקבל את מלכותו. קבלת מלכותו זה אומר קיום החוקים הפרטניים
ודרך החיים שאותה רוצה הקדוש ברוך הוא שהתנהגו פה בעולם
קבוצת הנשים. והקבוצת הנשים הראשונית הזאת, מי היא?
בניו של יעקב.
בני ישראל.
לא ישראל.
בני ישראל.
ולכן יעקב אבינו לא יכול להגיד שמע ישראל,
כן, שמע העולם.
שמיעו בני ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.
כי הוא לא נמצא בכלל בעולם הזה.
הוא בדרגה של מלאך בעולם העליון.
ברגע שהוא בדרגה של מלאך בעולם העליון,
אז הוא מקסימום יכול לבוא ו... מה זה מקסימום? הוא יכול להגיד את האמירה הגבוהה הזאת
ברוך השם
ברוך השם
כבוד מלכותו, לא מלכותו, כבוד מלכותו
לעולם ועד, היה, עובד ויהיה, נצחיות.
נצחיות יש במקום רוחני כי במקום גשמי תמיד יש כילוי החומר.
יש בלאי. כולם חותמים על בלאי, נכון?
חתמת?
ואם לא, מטש, תחתיו, מה אתה רוצה?
זה ברור העניין.
אנחנו חייבים לבוא ולהגיד, שמע ישראל, ברגע שיש
קבוצת אנשים שכולם יכולים להקים ממלכה.
המלך באותה ממלכה יהיה
הקדוש ברוך הוא.
ולכן אומר פה המהר״ל,
לפיכך בני יעקב היו ראשונים מקבלת מלכות שמיים.
כשהיו בני יעקב מקבלים מלכות שמיים, לא היו רק באמצעות יעקב,
כמו שאמר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.
אלא שיעקב אחד לגמרי
וראוי יעקב לקבל מלכות שמיים שהוא אחד
ועל ידו גם כן השבטים הם אחד מקבלים מלכות שמיים שהוא יתברך אחד
ומפני שאמר יעקב שמא יש פסול בזרעו
ובזה יוצא מן האחדות
כי החיבור בין
שמיים וארץ בין יעקב לבין הבנים הוא יוצר את
אחדות הבורא
יאמר פה המהר״ל בהמשך
איך זה יוצא אחדות הבורא באחד
האחד זה יעקב
ואחד זה שמונה
אמרתי אחד, האלף מהאחד זה יעקב ואחד
שנשאר זה שמונה בני האימהות וארבעה בני...
לפחות. לפחות. סך הכל 12. אם אחד פסול,
אין ייחוד שמו של המורא.
כי אני צריך לחבר את הדורות בין יעקב אבינו שהוא חקוק בכיסא הכבוד,
הווי אומר, בדרגה של מלאך
לבין הבנים שהם במציאות ארצית.
אני תמיד חייב לחבר שמיים וארץ. לא חיברתי שמיים וארץ,
לא הייתי פה.
איך אמרנו את זה פעם? בצורה ככה יותר בוטה.
לקדוש ברוך הוא יש מיליארדים
של מלאכים.
לקדוש ברוך הוא יש מיליארדים של בעלי חיים.
בהמות.
מלאכים יש לו בעולם העליון ובהמות יש לו בעולם התחתון.
מה הוא צריך?
את האמצע, בני אדם.
נשמה של מלאך וגוף של בן גופניו.
ועכשיו תאחד את שני הדברים גם יחד.
וזה בעצם מה שרצה יעקב. יעקב רצה לראות בסופו של דבר את האחדות הסופית.
כן?
הסתלקה ממנו שכינה.
אתה לא יכול עכשיו להביא את האנשים שחיים במציאות לאחדות העליונה הסופית.
כי זה לא מציאותי, זה לא מציאות של העולם הזה.
אז אומרים לו בניו, אבאלה,
אנחנו מכירים במלכותו של הבורא,
כולנו בני איש,
אחד אנחנו,
ייחוד שמו.
זה מה שאנחנו עושים. ויעקב במדרגה, במקום שהוא נמצא,
יכול להגיד להם,
ברוך שם, קוראים מלכותו לעולם ועד.
אומר לנו המהרל נפרד לשים לב לעניין הזה.
כיוון שאנחנו חיים בעולם הזה, במציאות הזאת,
אנחנו לא יכולים להגיד את המשפט הזה בקול רם.
כי מי יכול להגיד בקול רם ברוך שם?
מלאך.
רק מלאכים יכולים להגיד את זה. אם אתה תגיד את זה או שאתה לא פה או שאתה לא הבנת מה אתה אומר.
שבש את כל המערכת.
אתה הופך את כל המציאות למציאות לא נכונה.
שנייה, שנייה, זה קשור למה שאתה אמרת מקודם.
הנושא הזה ברור.
לבוא ולהגיד שמע ישראל השם אלוקינו שם אחד כל
כל אחד צריך להגיד, וכל אחד יכול להגיד.
כי אתה מבין שיש מלך לעולם.
להגיד ברוך השם,
זה רק מישהו בדרגת מלאך
יכול להגיד.
ולשים לב,
אפילו ביום הושענר הבא,
שזה יום שאנחנו גם לא מתנהגים כבני אדם רגילים,
אבל זה לא ציווי, זה רק איזשהו מנהג.
איפה זה כתוב?
למה אתה לא...
לא אישית, כן? מה אתה אומר אישית? למה אתה לא יושב עכשיו?
סליחה, סליחה, אני שאלתי שאלה, למה אתה לא ישן עכשיו?
למה אתה לא ישן?
למה אנחנו פה עכשיו ערים? זה זמן של אהות?
לילה ישנים, יום,
ערים.
ראיתי כאלה שגם ישנים ביום.
טוב, בעיה, מה לעשות?
בסדר, אבל טבע העולם, בלילה ישנים, ביום,
ערים.
עליו אנחנו עכשיו ערים?
אנחנו כמו חצי מלאכים,
כי זה היום שבו נמסרים כל הפתקים לביצוע.
איך הברכה שאנחנו מברכים?
פית קטבה.
איך הברכה שהם מברכים?
אם לא אמרתם אנחנו, זה מה?
אגוטק ויטל.
בסדר?
נעזב לזה, אותו דבר.
זה בארמית וזה ביידיש.
אין בעיה.
ברור העניין.
אנחנו נמצאים עכשיו בסיומת,
ברגע האחרון שבו אפשר לבוא ולומר,
אנחנו רוצים להתנהג לא מלאכים,
כדוגמת רצון השם בעולם.
בני האדם בנשמה,
עם נשמה של מלאך.
טוב, אני, יש לי עוד איזושהי בשורה אחת,
עוד בשורה בעניין.
יש אפשרות עד מחר גם לתקן, שמחת תורה.
אם אנחנו נמצאים במקום שאנחנו עומדים, רוקדים, לא יודע כמה שעות,
בשמחתה של תורה, עם ספר תורה,
מה זה מחובר אלינו,
אז זה כבר משהו מיוחד נוסף.
זה הסיום של כל המהלך הזה של ה-21 יום.
ולכן אני אומר לשים לב, אומר לנו המהר״ל,
יש יום אחד,
אני יותר חתכתי כמעט את הכול, יש יום אחד בשנה שאנחנו בו כמלאכים.
תגיד יעקב,
זה יום הכיפורים, יום הכיפורים. שאלו פעם את אחד הצדיקים,
איך הצומות בשבילך?
איזה צומות?
איזה צומות?
הוא לא יודע, שנה שעברה
צמת בתשעה באב.
אני צמתי בתשעה באב?
צמת בתשעה באב?
לא יודע, אני בתשעה באב, בכזה דיכאון,
בקרשים,
בכלל לא חשבתי על אוכל.
מי שבדיכאון אוכל,
לא אוכל כלום,
כל הזמן בכיתי, כל היום.
ומה ביום כיפור? אתה ביום כיפור לא צם?
ביום כיפור אני לא צם?
כל היום בתפילה, בשמחה,
בטובה, מי חושב על אוכל בכלל?
זו שאלה שאני שאלתי השנה,
גם שנה שעברה, בסוד אני אגיד, אבל השנה, השנה.
ככה לפני נעילה,
שאלתי מבית הכנסת, כל האנשים שהיו שם,
מישהו רעב?
אף אחד לא קם, כמאמר.
בסדר? ברור?
אף אחד לא קם.
לא רעבים.
אולי יש כאלה חלושי גוף.
יום שלם, לא אכלו, לא שתו.
מה בעצם נחלש?
הגשמיות.
אז מה התגבר?
זאת אומרת,
התחילו תפילת נעילה,
מה זה, באיזה התלהבות?
הגוף טיפה ירד, מה עלה יותר?
אתם מבינים מה זה שאומרים שאנחנו ביום הכיפורים
יותר בדרגה של מלאכים, כי אנחנו מבטלים את הגוף.
אין לנו שום דבר שקשור לגוף.
כל חמשת העינויים
זה ביטול של ענייני הגוף,
כולל הכל,
כל התחומים.
רק בצד הרוחני. אומר לנו מעל מפראג, ביום הזה שאנחנו כמו מלאכים
יכולים אולי להתאוות, להגיע ויש אפשרות
לדרגתו של יעקב אבינו.
ביום הזה אפשר להגיד בקול רם ברוך שם.
כל יום אחר בשנה אפילו השנה הבאה
אי אפשר להגיד ברוך שם בקול רם.
וזה לא רק בשמע ישראל, גם
קבלת עולמות שמיים, השם מלך, השם הוא אלוקים.
ויום כופרים, אומרים את זה בקול.
זה אומר בקריאת שמע.
אין דבר כזה להגיד ברוך שם בקול רע.
כי אנחנו לא במקום הזה, לא בדרגה, בעצם ביטול הצד הגשמי של העולם. ואין זה רצון השם ברגע זה במציאות שלנו,
שיתבטל משהו מהעולם הגשמי שלנו.
רצון השם שאנחנו נחיה את החיים הגשמיים בצורה נכונה, רוחנית.
שנראה את הקדוש ברוך הוא ניבט אלינו בכל רגע.
אמרנו את זה פעם שיש אנשים שפוגשים את הקדוש ברוך הוא בצמתים.
נולדתי,
יום הולדת, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, חס ושלום תאונה,
כל מיני דברים ככה.
פוגשים את הקדוש ברוך הוא. אומר הרב,
עובד השם פוגש את הקדוש ברוך הוא
כל בוקר, כל רגע.
אני אתן דוגמה שהייתה לי פרשת מיצבים
לפני ראש השנה.
אני הולך
בבוקר
ותיקין
לבית הכנסת.
איזה מכונית,
בהתחלה לא שמתי לב איזה מכונית,
איזה ג'יפ כזה,
עובר מהנתיב שלו הימני מולי לצד שלי,
פותח את החלון,
איפה יש פה מניין ותיקין?
שבת בבוקר.
שבת ניצבים
שבת בבוקר פותח החלון איפה יש פה מניין ותיקין טוב מתברר זה ניידת משטרה ויש שם איזה
שוטר שרוצה להתפלט
כנראה כל הלילה התייבש
לפחות עכשיו ותיקין אבל אתם יודעים זה יצא, יש יצא, אחר כך רגע רגע בקיצור איפה יש אז הוא אמר לו תמשיך קדימה קח ימינה מולך תראה בית כנסת
יש שם
טוב
עסק קצת קדימה פרסה חזרה חזרה
והגיע לפניי. אני נכנס לבית הכנסת, חושך.
אנשים יושבים, חושך.
נו, מה, לא יכלתם לתפעל משהו בשבת בבוקר?
זה צורכי ציבור, זה לא בית. בית פרטי זה סיפור אחר, זה בעיה.
אבל צורכי ציבור, בית כנסת, קריאת התורה,
מה?
צריך לחפש איזשהו גוי.
אה, לא נכנסתם.
מה אני מסתכל בלוח?
אותו שבוע החליפו תאורה בבית הכנסת. בדיוק שלוש וחצי שעות,
השעון מאחר.
בסדר? אחרי שהמניין השני יהיה באמצע, ידלק החשמל.
טוב, נכנס השוטר הזה, התעטף בית-עלית, יושב, איך שאני בא להיכנס,
אני אומר לו, סליחה, זה שאיתך הוא גוי, נכון?
אבל כן, איך שמת לב? בסדר, מרחוק, רואים.
ברור.
גוי,
אתה תסביר לו שאנחנו לא אוהבים שהשעונים שלנו לא מדויקים.
בתור שוטר, שהוא יסדר את השעון שיהיה בזמן.
אז הוא נכנס לשעון, ותסתכל פה עכשיו, אנחנו רבע לשש, חמש וחצי, רבע לשש בבוקר,
והשעון הוא על שתיים, לא יודע מתי. -יו, באמת, זה לא טוב, זה שחוק.
זה באמת לא טוב, סובב.
אז הוא, אה, נדלק רוב. כל הכבוד, כל טוב, אתה יכול
להישאר באותו.
עכשיו, תראו, מה ההשגחה פה?
קודם כול, לא יודע כמה שנים יש לנו את המניין הוותיקין, יותר מעשר שנים.
אף פעם לא היה דבר כזה ששוטר מבקש להתפלל.
מה ההשגחה היותר גדולה, ליבי עליו,
אבל הוא התחיל להתפלל שמונה דקות,
הייתה לו קריאה והוא הלך.
זאת אומרת, בשביל מה הוא נכנס?
תסדר לנו את האור, בסדר?
צריך לדעת, יש, כל דבר זה השגחה.
כל דבר יש לו את רצון השם פה במקום.
בסדר, לילה שלם הוא התייבש בלי שום קריאה, הוא בא להתחיל להתפלל.
אנחנו מכירים את הצערה הזו, הוא תמיד אוהב ככה.
כשאתה בא לעשות משהו טוב,
אוהב לתת לך טיפה.
בכל מקרה, לענייננו,
הושענה רבה, כמו שאמרנו, זה זמן
שהוא אחד משלושת הזמנים
שבהם אנחנו יכולים לבוא ולשפר,
לתקן, ליישר ולצאת לשנה חדשה הרבה יותר טובה, הרבה יותר ברורה, הרבה יותר נקייה,
הרבה יותר אמונית,
כן, ברצון השם.
ובכל זאת,
בהושענא רבה אי אפשר להגיד בקול רם וגם לא בכל יום אחר
רק ביום הכיפורים אפשר להגיד בקול רם ברוך השם ומכאן מודעה רבה לאורייתא
בסדר אני חוזר לראשית
כשבאים ויש כאלה באיזה מקומות ראיתי שאומרים קבלת שבת ושרים ומנגנים אנא בכוח אז בבקשה
זה ברור
לא אומרים בקול רם
עוד פעם אני אומר אני לא יודע מאיפה זה הגיע
אני יודע, עוד פעם, אני יודע מאיפה זה הגיע, אבל
פעם כשהיה זמר, היה מישהו עם פיתוח קול רציני,
מנגן מה זה על תווים וגיטרה ככה זה, היום
צרוד דופק על הקרש,
וזה אמר,
מצליח. מכיר את זה? יפה. בסדר, זה ברור.
הדברים השתנו,
אבל אי אפשר לשנות את דרכי ההלכה, אז אנחנו לא נותנים.
בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו מתוך הרשענר הבא הזה
שהדרנו שינה מעינינו ובאנו ללמוד ועשינו את כל מה שצריך והקדוש ברוך הוא יראה
שאנחנו גם רוצים טיפה להתנהג לא בדרך טבעית אלא מעל הטבע קצת, קצת, קצת, לא לרחף
במציאות.
הקדוש ברוך הוא בעזרת השם יגל אותנו בעולה שלמה,
נזכה מתוך אחדות של התשרת כמו שהזכרנו,
נקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו ארוך.
כל תבואה.
