אנחנו בהלכות תשובה, שבוע שבע למדנו את ההלכה הראשונה בפרק הראשון
של הלכות תשובה של הרמב״ם. ועכשיו אנחנו עוברים להלכה השנייה.
ההלכה הראשונה דיברה על זה שאם אדם רוצה לעשות תשובה,
מי לא רוצה לעשות תשובה?
כולם רוצים, אנחנו אומרים מה שאני רוצה לא תמיד זה יוצא.
בסדר, ומה ההבדל בין הרצוי לבין המצוי?
מה ההבדל בין הרצוי למצוי?
כסף.
אתה יודע?
אתה יודע למה?
הוא לא רואה אותי. אתה יודע למה?
הרש והמים שישים. מצוי,
צדי וי' זה אותו דבר, מצוי מצוי. בין הרש לבין המים כמה יש הפרש?
רש זה 200, מים זה?
יפה. מה ההפרש?
גם הגימטריה של כסף?
160. 160. אני יכול להגיד לך באחריות שזה לא נכון.
יש הרבה אנשים שיש להם כסף,
השם ישמור.
השם ישמור איפה הם שוכבים.
כסף לא עוזר להם כלום.
יעשו מצבה מזהב.
זה ברור.
אבל כן, זה חשוב שיהיה כסף, נכון?
אין לנו שום דבר נגד, אבל גם לא אובססיה בעד.
טוב, בכל מקרה,
כשאדם רוצה לעשות תשובה,
אז
הוא צריך לעשות כמה דברים, וראינו את העניין הזה של הכרת החטא,
חרטה, עזיבה וקבלה לעתיד.
אומר לנו הרמב״ם בהלכה ב',
שעיר המשתלח, למי שאיזה ספר יש פה,
מה זה שעיר המשתלח?
השעיר המשתלח זה אותו שעיר ששולחים אותו לעזאזל,
לא לעזה, לעזאזל.
בסדר? שולחים אותו לעזאזל למדברה ביום הכיפורים,
כשלוקחים שני שעירים,
גורל אחד לשם, גורל אחד לעזאזל,
זה הכוהן הגדול,
מטיל שני גורלות,
ומטיל את הגורל. אתמול הייתי בניחום אבלים,
יהודי צדיק אחד,
קראו לו מאיר קוזניץ.
אמר קוזניץ היה מהנדס קונסטרוקציה.
הוא זה ש... קונסטרקט, כן? קונסטרוקציה.
הוא זה שביטן את מנהרות הכותל.
כשחפרו את המנהרות זה היה בסודי סודות.
היה יהודי אצלי בקהילה
שהוא היה מוציא את הכספים מטעם המדינה ללא מכרזים.
מה אני ביקשתי ממך?
תלך לשם.
אם זה, תלך לשם.
אם זה, שמה, בסדר? יופי, כל הכבוד.
לא, לא, שם, שם,
ממולי,
לא מהצד, מולי, שאני אראה אותך, שלא ייתפס לי הצבא.
הכל מוקלט, כן, אתם מבינים?
זה חלק מהחינוך, בסדר?
תיכנס לשורה,
אחורה,
תיכנס לשורה, אחורה,
יושב עם ה... יפה, בדיוק, ככה, ככה, יופי, כל הכבוד.
בסדר?
צריך תיקון פרטני.
בכל מקרה,
היהודי הזה,
היה איזה זמן שנגמר התקציב של המדינה בנושא חפירות מנהרות הכותל,
ואמרו לו שאין יותר כסף לשלם לו.
הוא מהנדס.
אמר, אני באתי בשביל כסף?
אני מקבל כסף, נכון. אני באתי בשביל העבודה.
שנתיים וחצי הוא המשיך לעבוד בהתנדבות.
אתם יודעים, מהנדסים יש להם מספיק עבודה, נכון?
הוא בנה מקוואות בארץ, בכל פינה שרק אפשר.
יהודי ירא שמיים, ירא שמיים.
הוא בא מאמריקה.
לא יודע אם לוס אנג'לס, אבל הוא לא אמריקה.
בסדר?
בקיצור, נפטר שבוע שעבר. סיפרתי אתמול בבוקר לילדים שכשהתחיל, כשחפרו בפנים,
והוא כל הזמן היה הולך קדימה ובודק מה אפשר ומה אי אפשר,
הוא נפל,
מה שנקרא היום אולם החשמונאים.
יש שם אבן כזו ארוכה.
עולם אחרי שמונים, הוא נפל שמונה מטר פנימה.
הוא היה הולך ללמיד עם חליפה ונגבת.
ניעב את החליפה, אתם יכולים לסדוח סולם להרים אותי?
אמר לו, מה זה מאיר, מה קרה פה?
הוא אומר, אני עובד לשם שמיים.
אתה מבין את זה?
עובד לשם שמיים, אז מה?
כן, שוב דבר, המצליח לעבוד.
בסדר, הוא נפטר בשבוע שעבר.
בשבוע שעבר הוא היה יהודי ממש,
זו מנטליות כזאת שהכל יחבר לתורה.
כל מה שהוא עושה.
בנה בתים, בנה בניינים,
הכל. פחד יצחק פה,
הוא היה תלמיד של הרב הוטנר באמריקה,
אז את הישיבת פחד יצחק הוא בנה.
מלא דברים, מלא דברים הוא עשה.
כתב כמה מאמרים, למה אנחנו מזכירים את זה עכשיו?
כתב מאמר גדול על זיהוי מקום
שליחת השעיר לעזאזל.
מה כתוב פה? שעיר המשתלח,
כן?
אז איפה הזיהוי שלו? אני חושב שהמאמר פורסם בתחומים,
המאמר שלו. כמו בז'ובי. יפה. אז הוא כתב שזה באזור גבעון,
גבעון הישנה.
מכירים את הבריכה שם וכל ה...
לא הייתם שם, ג'בר.
כפר ערבי לא נטוש.
יהיה נטוש.
בינתיים לא. אז שמה, בכפר הזה,
זה המקום, הוא מביא את הזיהוי, מביא כל מה שרק אפשר,
וכתב על זה מעבר שלם, כי הרבה אנשים מדברים על הצד השני, לכיוון מדבר יהודה,
הוא מדבר על הצד הזה, מערבית, לא מזרחית.
בסדר.
בכל מקרה, מה שיש לנו כאן בעניין שלנו,
שעיר המשתלח, לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כהן גדול מתוודה עליו
הלשון כל ישראל, שנאמר, והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל.
שעיר המשתלח מכפר על כל העוונות שבתורה,
הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון,
בין שעבר בשגגה, בין שהודה לו, בין שלא הודה לו. הכל מתכפר בשעיר המשתלח
והוא שעשה תשובה. אין ארוחות חינם.
אין דבר כזה.
לא קיים ארוחות חינם.
נכון שאדם עשה איזושהי בעיה, כי האמת היא,
לא נרחיב בזה יותר מדי, אבל זה מה שהגמרא שואלת.
שאלו לחוכמה, חטאים מה העניין, שאלו לנבואה, חטאים מה העניין,
בקיצור, חטאים תרדף רעה,
חוטא ישא עוונו,
עד שבא הקדוש ברוך הוא וברמודו ועצמו ומה אמר?
חטאים, חוטאים,
יעשו תשובה ויתכפר להם. אני לא יודע אם אנחנו בכלל חושבים על זה,
כי זה בא אלינו כאילו, כדבר מובן מאליו.
מה פתאום תשובה? מה קרה?
נכנס את התרד למיקסר,
למטחנת בשר, אין ברירה, אלא
שתהיה פסנתרה,
אצבעות כאלה ארוכות.
בסדר?
אתה יודע מה קורה.
זהו, עשית, תשלם.
שנבוא ונגיד שאם מישהו עשה איזושהי פעולה,
הפעולה שלו לא תגרור את התוצאה.
זה דבר שלא טבעי,
לא נורמלי, לא הגיוני.
עשית, תשלם.
מה היינו פעם שעברה, אני חושב?
בן אדם שהזיק לחברו,
תשלם לו, אבל חוץ מהתשלום, מה הוא צריך?
לא מספיק שהוא משאיר לו את המספר פוליסה,
תלך לביטוח, תקבל את הכסף.
נתת לו מכה, מה אתה צריך?
תבקש סליחה,
אח שלי.
ולא רק מצד זה שהוא ביטל ימי עבודה עם הצביעה של האוטו ואני יודע מה,
והתרוצץ ועוגמת נפש. לא, פגעת, הדבר הראשון שצריך זה סליחה.
אחר כך, תשלום ברור שתשלום, איזו שאלה.
פה אומר לך הקדוש ברוך הוא, בן אדם שעיר המשתלח, מכפר על הכל.
אבל בתנאי,
תעשה תשובה. מה זה תשובה? מה אמר הרמב״ם בהלכה הראשונה?
הכרת החטא. קודם כל תכיר בחטא.
אחר כך,
עזוב.
זהו.
וקבלה לעתיד.
הוא לא חוזר לדברים האלה. קדוש ברוך הוא, תן לי את הכוח, את העוצמה,
שאני לא אפול עוד פעם.
הספיק פעם אחת נפלתי.
כי נפלתי,
קמתי.
יושב בחושך, שיהיה מהאור. בסדר? זה ברור?
אור וכימער.
זה מה שצריך.
תן לנו את האור ונוכל להתרומם.
אבל כל זה, תראו, הוא חבר על הכול.
הוא שעשה תשובה.
אבל אם לא עשה תשובה,
אין הסירים לכפר לו אלא על הקלות. ומהם הקלות ומהם החמורות? החמורות הם שכבים עליהם למיתת בית דינו כרת,
ושבועת שווא ושקר,
אף על פי שאין בהם כרת, סליחה,
בית דין, מיתת בית דינו כרת,
או שבועת שווא ושקר,
אף על פי שאין בהם כרת, תראה מן החמורות.
אדם שמוציא מהפה דבר לא נכון,
נשבע לשקר, זה הדבר הגרוע ביותר. למה?
אמרנו פעם,
כתוב
הרהורי עבירה קשים מן העבירה.
בואו ניקח סיטואציה.
בא בן אדם לבית הדין
ביום חמישי בבוקר,
נכון?
יום רביעי עכשיו, יום חמישי בבוקר.
בית הדין, אני בלילה הרהרתי שאני בא לאשת איש.
הרהבתי שאני בעל אשת איש. ככה הוא בא ואומר לבית הדין. מה יעשה לו בית הדין?
רואה סינדגט,
בעיטה מאחורה, תעוף, מה אתה רוצה מאיתנו?
רגע, רגע, רגע, ואם יבואו שני יהודים ויגידו פלוני בול אשת איש, מה אסרו לו?
ידעשו אותו.
זאת אומרת, בית הדין, נכון?
מה זה ידעשו אותו?
חייב איתה, דעש.
חייב איתה, בסדר?
ברור?
יפה?
אז מה זה הרהורי עבירה קשה מהעבירה?
נגיד את זה ככה
אדם שעושה מעשה אסור
באיזה כלים הוא משתמש?
בהמה.
באותם כלים של בעלי החיים.
נכון?
הוא בעל אשת איש. באיזה כלי הוא משתמש?
בהמיות.
אבל כשהוא מעוור באיזה כלי הוא משתמש?
מותר האדם מן הבהמה,
עין לבד,
הנשמה יותר, מה זה נשמה? ויפתח בפיו נשמת חיים, מה תרגום אמקלוס?
מה זה נשמה?
רוח ממלא לה.
הכוח של הדיבור,
המחשבה,
זה הבדל בין אדם לבהמה, אז ברגע שהוא מערער,
מבחינה ערכית רוחנית,
הוא בעצם קלקל את מה שהוא היותו אדם.
לא אמרנו שזה עונש כזה, עונש אחר. אני לא, לא יודע, אמרתי את זה היום גם באיזה שיעור.
יש אנשים שמחפשים מה העונש,
ולפי העונש כדאי או לא כדאי.
יהיה כאב בטן או לא יהיה כאב בטן? יהיה כאב יד או יהיה כ... מה העונש?
תראי, וזה מה שמעניין אותך בחיים?
מה העונש?
מה צריך לעניין אותנו בחיים?
זה טוב או שזה לא טוב?
זה מועיל או שזה לא מועיל?
נדבר בלשון נקייה.
זה מה שמעניין אותי.
אני רוצה שהעולם יהיה טוב.
אני רוצה להיות טוב.
העונש?
בסדר.
סיפור נוסף.
לא מזמן שמעתי שיש איזה,
פעם זה היה קלטות, עכשיו זה דיסקים על השיפודים,
והסיבובים והזפת. אתה מכיר את זה?
לא?
אתה מכיר מה אני מדבר?
יש כאלה שמתחילים לקיים מצוות כי הם מפחדים, מה יהיה להם הגיהנום?
שיפודים, זפת, דיניים. בסדר, לא נפרט יותר מדי את הדברים. מה אכפת לי? זה לא מעט את הסבתא שלי.
איזה עונש הוא יקבל.
מה כותב על זה הרב בית אלוהים?
המביט, רבי משה בן אסף מיטרני.
כשהוא אומר, מהי הגדרה של תשובה?
מה הוא מגדיר תשובה?
קרבת האדם אל האל מריחוק העוונות.
עבירות יוצרות מחיצות,
מצוות גורמות קירוב.
מה זה עבירה?
הוא מעבר אחד ויהה מעבר השני.
עבירה.
אבל מצווה זה צוות.
אתה רואה? אני אקח את זה יותר טוב.
חיבור.
מי אומר כמו שאמרתי?
קוזרים.
גם ציווי וגם צוות.
אתה רוצה להיות בצוות של הקדוש ברוך הוא?
מה אתה עושה כדי להיות בצוות?
מצוות.
אבל אני התנדבתי, מה אתם אומרים לי? מה לא עשו? מכירים את אלה שבאים להתנדב?
ואיפה נגמר את ההתנדבות שלך?
בשין גימל.
נכנסת בשין גימל, עכשיו אתה חייל.
אז מה אם התנדבת?
תעשה מה שאתה רוצה. אתה רוצה להיות בצוות, תעשה את הציווי.
זה ברור.
מי אומר את זה?
לא את השין גימל, את הצוות, ציווי.
הכוזרי.
זה ברור.
זאת אומרת,
בסופו של דבר האדם צריך קרבת אלוקים. אומר הרב המביט,
אז תראו, בן אדם שמפחד מהעונש,
למה הוא מקיים מצוות?
כדי שלא יהיה לו עונש.
חוץ מזה שואל המביט והוא אומר, תגיד לי, כל פעם שהילד עושה משהו אבא מעניש?
מה?
לפעמים,
אז טמבל, אתה יודע מה אתה עושה?
א', לא התכוונת להתקרב לקדוש ברוך הוא, ב', מי אמר בכלל שתקבל עונש?
בזבוז לקיים את המצוות.
מי שמקיים מצוות בגלל שהוא מפחד מעונש עוד לא התחיל לחזור בתשובה
זה המביט.
היה כבר פלוגתא של רבי יוסף קרו, שוט המביט זה כנגד שוט דווקת רוכל של
רבי יוסף קרו. איפה קבוע המביט?
בשורה מתחת הארי.
כשרבי יוסף קרו נפטר הוא היה עבדים במקומו בצפת.
זה ברור?
מדברים על אנשים של היום.
אני צריך לקיים מצוות כי אני רוצה להתקרב לקדוש ברוך הוא.
כמה אני מרגיש נוכרי.
מה זה נוכלי?
זר,
רחוק, מנוכר,
כל העולם נגדי.
ומה באמת האמת היא?
כל העולם איתי.
למה?
כי אני עם הקדוש ברוך הוא. של מי העולם?
אני עם הקדוש ברוך הוא. כל העולם שלי. אני עם כולם.
זה בעצם הציווי, זה הצוות.
זו המצווה.
ולכן הוא אומר כאן,
העונשים, בגלל לא עונשים, ושאר מצוות לא תעשה, מצוות תעשה שני בהם. כי הייתם מקלות.
טוב, אז שעיר המשתלח,
מה נעשה?
מה המצב שלנו היום?
נכון להרגע?
לא קיבלתם בוואטסאפ, נכון? יש לך וואטסאפ?
כן, אבל תגיד לי, נבנה בית המקדש.
תגידו לי,
אני לא מחובר, בסדר?
אני מניח שאני אריח,
אבל נבנה בית המקדש.
נכון להיום לא.
אז מה היה ביום כיפור ראשון עכשיו, אה?
היה שעיר המשתלח?
לא היה.
אז מה יהיה עלינו?
רואה עלינה, כמו שאומרים.
מה יהיה איתנו?
אומר לנו הרמב״ם,
הרמב״ם היה הגדול הגדולים.
אומר הרמב״ם, בזמן הזה שאין בית המקדש,
קיים ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה.
הכל תלוי באחריות אישית.
אחריות אישית שאומרת, אני יכול הכל.
אף אחד לא יעמוד בדרכי, שום דבר לא עומד בדרכי,
אני מסוגל לכל.
קודם כל,
לשים לב לנקודה הראשונית של הפתיחה.
אין מה שיעכב בעדים מלהיות טוב.
שום דבר.
אם אנחנו זוכרים משנה שעברה,
איזה פרק זה אתה זוכר, רמי?
פרק ה'?
כן, הנה, בואו, בואו. פרק ה', הלכה ב'.
לא, אפילו הלכה א', פרק ה'.
בזה זה עמוד 21, אלף שקול.
אומר לנו הרמב״ם, תשימו לב, זה דברים שהרמב״ם אומר, זה הלכות,
הלכות תשובה, זה לא דברים של אלגוריה, איזה משהו, דברים
כלליים אמוניים, הלכה, זה ספר הידע חזקה.
זו הלכה, זה פסיקת הלכה, אנחנו יודעים ללכות תשובה,
לא לומדים רעיונות של תשובה.
שנה שעברה עשינו פרויקט.
כשלמדנו ללכות תשובה עם אורות התשובה.
אתה זוכר את הפרויקט הזה, סיימנו הכל, עשרה פרקים.
לקחנו סעיפים בהלכות תשובה ושייכנו אותם עם מורות התשובה.
אני חושב שהקליטו את השיעורים האלה.
זה היה פרויקט שלי,
לבחינתי לפחות, זה היה משהו מיוחד.
עשינו חיבור בין זה לזה, בין הפנים לחוץ, בין ההבנה לבין.
אומר לנו הרמב״ם ככה,
רשות לכל אדם נתונה, זה ברור.
אף אחד שלא יחשוב אחרת ואף אחד שלא יאהר אפילו אחרת.
מרשה, מרשה לה, אני רואה פה כפייה, כן?
אבל אדם צריך להבין שרשות לכל אדם נטולה, אם רצה להטות עצמו,
אף אחד לא מטה אותו, להטות עצמו
לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו.
אתה יכול להיות צדיק?
כבר אני צדיק.
ואם רצה, חס ושלום, חס וחלילה, להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, רשות בידו.
מה שאתה רוצה, קבל.
הוא שכתוב בתורה, אין האדם רק אחד מלידה הטוב הרע. כלומר, אלה מין זה של האדם, יחיד בעולם, ואין מי שאינו דומה לו בעניין זה.
כן? כל מה שהוא חפץ, אין מי שיקב אדום לעשות טוב או רע,
כדי שיקב פן ישלח ידו.
יש לך אפשרויות בלתי מוגבלות.
אתה מסוגל,
אוהב, תאמין לי, כמה פעמים ניסיתי,
ידידי, אתה מסוגל, כוח רצון.
איך אנחנו רואים כל יום? פותח את ידיך ומשביע לכל חי.
נקודת הפתיחה היא נקודת הרצון.
כל כלי הכי
מפותח בעולם,
אם אין את נקודת הרצון, לא יעזור כלום.
מהי נקודת הרצון בכל כלי?
הפעלה.
בסדר, זה תוכנת ההפעלה.
תביא מכשיר מה שאתה רוצה, בלי תוכנת הפעלה, מה זה שווה?
אני צריך תוכנת הפעלה.
מחשב הכי, לא, שמתי לו תוכנת.
הבאתי לך מחשב הכי משוכלל בעולם.
איפה הווינדוס? איפה האפל? לא יודע מה. ברור.
צריך תוכנת הפעלה.
בלי זה לא יעזור כלום.
חייב נקודת הרצון.
עם נקודת הרצון אני יכול להתקדם.
אל יעבור במחשבתך, תראו איך קפצנו לפרק ה',
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים,
מי אומר?
טיפשי אומות העולם
ורוב גולמי בני ישראל. אתם איתי?
כן. יש?
פרק ה', הלכה ב'.
שימו לב להבדל שבין
ישראלים לבין אומות העולם.
אומות העולם, איך הוא קורא להם, הרמב״ם?
טיפשים. מה זה טיפש?
זה מה יש.
זה טיפש, זה מה יש.
ומה זה גולם?
גולמי בני ישראל, מה זה גולם?
גולם
זה חומר. מה עושים מגולם?
צורה.
זאת אומרת, אומות העולם זה טיפשים,
ישראל זה גלמים.
אבל מכל גולם אפשר לעשות,
זאת אומרת, כל יהודי יש לו תיקון.
כל אחד יכול להיות צורה.
יכול להיות בעל צורה, יכול להיות אדם עם צורה.
ומה זה תלוי?
בי.
זה מה שהוא אומר,
אין לי תשובה אלא בי,
אני יכול להגיע לכל דבר
וזה תלוי בי, אחריות אישית.
להבדיל אלף אלפי הבדלות,
אלף אלפי הבדלות.
היינו עושים מעצרים,
אזור חברון,
מי שמכיר את כל החושות שם,
סמוע, שעיר, שהיו חלחול וכבר
יותר מפותח, בסדר? כל האזור הזה.
אלערוב זה כסף קטן, היה להיכנס ים רק היום, בלאגן.
בסדר, אתה מכיר.
ברור רגע, יפה. אין לך שים שעה ואתה עושה מעצר.
אז ג'יש, בסדר, הגיע הצבא, מה זה פותח, אבא, תפדלו, תכנסו, שתו, שורי, אווה, מתעג'לין.
כל הזמן אנחנו ממהרים, למה?
יש עוד מעצרים.
עוד מעצרים יש באותו...
בקיצור, נכנסים, ואללה, כולו מין, לא להגיד כי זה שם השם,
כולו מין, כולו מין, כולו מין. אתה יודע מה זה נכון?
הכל מלמעלה.
מה מונח פה בעצם?
מה מונח במשפט הזה?
שאין לי אחריות אישית.
זה שהבן שלו פגע ביהודים, איפה זה בא?
מלמעלה.
כולו מין?
ברור?
בסדר?
תבין לי שאני יודע.
ברור? יפה. וזה שעכשיו באנו לעצור את הבן שלו, זה גם מלמעלה.
פטאליסט.
אחריות אישית.
אתם מבינים יש לנו עסק?
ומה עושה אימא באותו זמן?
אה, סרטת. הבנתי, בסדר, מכירים את זה לעיינו, הכל בסדר, תעשי את ההצגה, הכל טוב.
ברור.
אין אצלנו דבר כזה.
אחריות אישית קובעת לאדם.
אה, אז איך זה מסתדר עם השגחת הברובות? בטח שזה מסתדר.
תלוי בנקודת הפתיחה שלך, נקודת הרצון.
להיות טוב, וחס ושלום להיות אחרת.
אז זה מה שאומר פה הרמב״ם. אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם,
ורוב גולמי בני ישראל שהיה הקדוש ברוך הוא גוזר על אדם בתחילת ברשתו להיות צדיק או רשע.
אין הדבר כן, אלא כל אדם יכול להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כערובעם.
אתה מאמין?
כשאתה יכול להיות צדיק כמו משה רבנו,
אתה לא מאמין למה שאתה אומר לי עכשיו, אתה אומר לי כן כן, מה אתה עושה לי כן?
תאמין, כן, כן.
אבל צריך שזה יהיה בפנים.
מופנם, כן.
ברוחם הקדוש,
תחילת פרשת ראה,
הוא אומר, לאה אולכי נותן לפניכם היום.
ברכה הוא כולל היה את הברכה עם
רוחם וכדורם להשמע זה, לאה
אולכי נותן לפניכם היום?
ראשון יחיד, שואמת,
מפרשים שואלים.
הוא אומר, עכשיו אם אני אבוא אליכם,
תגידו לי, מה אתם רצים להודו? מה יש לכם שם?
מה אתם רצים לדרום אמריקה? איזה בנות יש שם?
הרב דחילה, כדאי על מה אתה מדבר, בחיים לא היית שם, אתה לא יודע על מה אתה מדבר.
אה, תעבוד.
הרי הם הפתעו אותי, אמרת אתה, אתה נולדת באיזה בית נולדת? העם, אתה לא יודע מה זה.
מכירים את התשובות האלה? מכירים את התשובות האלה?
מה הפתעו אותי? אמרתי לך, תעמודת אותה בכלל?
מה הפתעו אותי? בסדר.
אומר רוחם הקדוש, מה אומר להם משה רבנו? ראה אנוכי,
עד גיל 20, איפה גדל משה רבנו?
במקור הכי מסריח בכל העולם.
בארמון,
בבית המלך פרעה.
כשאומרים עליה החכמים, הארץ המקולקלת ביותר,
והעם המקולקל ביותר
כמעשה ארץ מצרים.
מה זה מעשה ארץ מצרים?
אך ואכול.
בחוק! ככה צריך.
מעשה ארץ כנען?
עוד פעם, זה בחוק, זה הבעיה.
זה שיש אנשים שעושים דברים לא טובים זה סיפור אחד.
זה שזה בחוק זה הבעיה.
מה זה מעשה ארץ כנען?
שני בנים, זה לא יעשה? ברור.
בגלל זה כשמחוציא אותם מפה, אתם יודעים מה אנחנו משחקים? באש.
לא קולטים את זה.
אז זה מה שאומר פה. משה רבנו אומר, ראה אנוכי, אני גדלתי במקום,
הכל היה שם.
גם תעוות ממון, גם תעוות נשים, גם תעוות גבר, הכל היה שם.
תראה אותי,
ברכה, אני לא יודע מה זה ברכה, אף אחד לא יכול להגיד לי,
אתה לא יודע על מה אתה מדבר.
אני יודע הכל. ברכה עם הקדוש.
הוא מביא את זה, בשיא קדושתו.
הוא אומר, יש אנשים שיכולים לטעון, מה אתה מבין?
אתה מבין בדברים האלה?
מה לך ולזה?
גדלת ילד טוב בירושלים.
בסדר? כיפה מקופלת כזה יפה.
ברור.
אז זה מה שאומר פה.
כל אחד יכול להיות צדיק כמו משה רבנו.
אני אסיים את העורך עם הקדוש בפרשת וזאת הברכה.
וימות משה
עבד השם.
מתי נקרא משה עבד השם?
בשעת פטירתו.
עד אז הוא היה בעבודה.
כדי להגיע להיות עבד השם.
זה ברור?
שאף אחד לא יחשוב שהוא סיים לעבוד באיזשהו מקום.
אין.
מי שמסיים, מסיים.
סוגר קופה והחזיר ציוד.
מזדכא.
אין בלאי.
אצל משה רב לא היה בלאי.
רק אתה
עינו, לא נס לחו, הכל אצלו, החזיר ציוד כמו שהוא היה לטירונות.
אבל הוא עבד על זה, זה לא עובד בקלות.
זה לא עבד על הרגל, כמו שאומרים.
זו עבודה יומיומית,
שעתית,
שעות מנוע.
הנושא הזה ברור.
אומר לנו הרמב״ם, נחזור לענייננו.
פרק א' הלכה ג'.
בזמן הזה,
שאין בית המקדש קיים
ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה.
התשובה מכפרת על כל העבירות.
אפילו רשע כל ימיו עשה התשובה באחרונה, אין מזכירים לו שום דבר מרשעו שנאמר.
ורשעת הרשע, הרשע לא יקשב בה ביום שובו מרשעו.
בעצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר,
כי ביום הזה יכפר עליכם וכל חטאותיכם בפני ה' תטהרו.
נו, אז מה השאלה הבאה?
אז יאללה, בואו נהיה בפנינו. ביום האחרון אנחנו...
יום אחד, שוב יום אחד,
ואתה בא הסבר הרגיל.
אתה לא יודע אף יום, אתה היום האחרון.
יש פה מישהו שיש לו איזושהי ידיעה?
מתי היום האחרון?
מה נבהלתם? מה קרה?
מה קרה?
טוב, אין בעיה.
בסוף זה קורה לכולם.
מתי הסוף?
מי יודע?
מי, יש כאלה שעושים ביטוח חיים.
כן יודע את הדבר הזה?
מה זה ביטוח חיים?
אתה יודע, כדי לשווק צריך לדבר יפה.
תדבר, מה שנקרא דיירקט,
אז אף אחד לא ידבר איתך.
מה זה בעצם ביטוח חיים?
זה ביטוח מוות.
מישהו מת, עכשיו אני מקבל כסף.
אתה יודע, זה,
מה זה ביטוח חיים?
בן אדם חוסך,
שאם, זאת אומרת משלם פרמיה, זה לא חיסכון,
משלב פרמיה,
שאם חס ושלום הוא ימות, מישהו אחר יקבל כסף.
אז איך נקרא הביטוח הזה? ביטוח מוות.
מה לך עכשיו תשווק?
כולם נבהלו, כולם מפחדים, כולם זה.
אבותינו תדעו לכם, בסוף כולם מתים.
אין מה לעשות.
זה העולם שלנו אחרי החטא.
עוד לא תוקן העולם, ובעזרת השם, בתחילת המתים, הכל יגיע.
אתה יכול להיות פסימיים.
הכל יגיע.
מתי? לא יודע. הרב מתי בן אדם נפטר? לא יודע.
שוב יום אחד לפני מיטתך. כי האמן שאתה לא יודע מתי.
תחזור היום, כי מי יודע מחר.
הרב מסביר מה זה שוב יום אחד לפני מיטתך.
אתה יודע, הרב קוק,
אתה תחזור תשובה כזו גדולה וחזקה,
מופנמת,
כמו יום אחד לפני המוות, שאין זמן לחטוא אחר כך. כי זה יום אחד מתי.
יום האחרון, מה הבן אדם עושה בדרך כלל?
שוכב במיטה.
בסדר?
מדברים על טבעי.
הרב מביא את זה באיזשהו מקום שאנשים מפחדים מהמוות מאיזה סיבה?
שזה בא בלתי טבעי.
זה לא היה פתאום מחלה, פתאום זה מביא,
אבל אם זה בא בצורה טבעית, מה הפחד?
בן אדם היה בכיתה אחת, הוא אומר, כיתה אחת, מה הבעיה פה?
מה הבעיה פה?
מכירים את הגמרא ששני חכמים אמרו אחד לשני,
תחזור, מי שיעמוד קודם,
פטר מן העולם קודם, יבוא לחבר שלו ויגיד לו איך זה היה.
עכשיו תראו שני ימי חי התייחסות שלהם.
האם זה היה כמו להוציא מחט מערימת שחת
או כמו להוציא שערה מחלב?
מה יותר קל?
בסדר?
ההוא נפטר ותקור תקיעת כף, שבועה תקיעת כף וחייבים לחזור.
בקיצור, אחרי שלושים יום רק, הוא אמר לו, שלושים יום זה דינים, בכלל יכלתי לרדת חזרה
תקיעת כף, הייתי חייב, אמרתי לו, ירדתי.
אמר לו, אז איך זה היה?
אמר לו, כמו להוציא
שערה מחלב.
אז מה פחד?
אוי אוי אוי, כשאין לשמוע, כולנו מפחדים, בסדר, בסדר. אבל דבר אחד ברור שאדם צריך לדעת שכל יום הוא צריך להיות בתשובה.
בזמנו היה תמיד אומר הרב משה בן תורכי צדיק לברכה,
צדיק המזוזות.
היה אומר, יבוא אליי בן אדם, אני רואה מה הוא עשה, מה אני אגיד לו, איך הגיהנום?
דיברנו מקודם.
עונש, הפחד מהעונש.
אומר הרב, אם יהיה לי גיהנום, תן לי פה לפחות לגמור גלדת.
צריך להמשיך, כמו שאני יוצא.
אבל בכל מקרה יש דיינים, אתה לא יוצא מפה
אם אתה לא מאוזן.
כולם יוצאים מפה מאוזנים,
גם פיזית וגם רוחנית.
בוא תעשה את זה גם שיותר מהר, מיוזמתך, בקלות, בכיף,
יותר טוב מאשר
מישהו ידאג לזה.
ודואגים לזה, רואים, וכל מיני מקומות דואגים לזה.
כולם יוצאים מאוזנים.
אתם מכירים מישהו שיצא מפה לא מאוזן?
תגיד, תגיד.
רבי מאיר בעל הנס,
הסכימו אותו נאמן, הסכימו אותו נאמן. ראיתם את המצבה שלו עומדת?
היחיד שיצא מפה ממונח, לא מוזר.
טוב, אבל אנחנו לא רבי מאיר בעל הנס,
ולכן כל התפקיד שלנו זה כמה שיותר לעשות טוב.
איך אומר דוד המלך? ואני,
קרבת אלוקים לי טוב. מה שאנחנו חפשים זה קרבת אלוקים.
להיות כמה שיותר מחוברים, וכל מה שאתה מחובר למציאות,
אתה מחובר לקדוש ברוך הוא, כי של מי המציאות?
הקדוש ברוך הוא, מי ברא את העולם? של מי העולם?
פלוני אלמוני, ולא יודע מה, מה פתאום?
רק הקדוש ברוך הוא.
אבא שלנו בעל הבית.
ברגע שאני מחובר, אז אני איתו?
איפה הוא נמצא?
אה?
השם כאן, השם הוא שם, השם בכל העולם.
נשארנו את זה בסדר, בסדר? ברור? יפה.
סעיף ד', הלכה ד', אומר הרמב״ם, אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל,
ועצמו של יום הכיפורים מכפר,
יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן. מה הכוונה מתכפרים לשעתן?
מיד, באותו רגע,
דיירקט, בלי דיליי.
בסדר? בסדר את המרעום?
ויש עבירות שהן מתכפרים אלא לאחר זמן.
כיצד?
פרק א' הלכה ד'
עבר אדם על מצוות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה.
אינו זז משם עד שמוכלים לו.
ובאלו נאמר שובו בנים שובבים אי פעם משובבותיכם רק תשובו מיד אני מרפא ומרפא.
עבר שובבים.
עבר המצוות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיטת בית דין ועשה תשובה תשובה תולע ויום הכיפורים אכפר.
איך אומרים הגיע יום כיפורים
סגרנו את הנושא נסגר התיק אין רישום פלילי.
ובאלו נאמר כי ביום הזה אכפר עליכם מכל חוטפתיכם
לפני השם תתארו.
עבר על כריתות ומיטות בית דין ועשה תשובה.
תשובה ויום הכיפורים תולים וייסורים הבאים עליו גומרים לו את הכפרה.
ולכן מה היו אומרים גדולי החכמים כשהיו באים עליהם ייסורים?
ברוך הבא ייסורים.
למה?
כי אם באו ייסורים מה זה עושה?
מתים איתך.
מתים ראשיתך מאחריתך.
מאחריתך ומאחריתך.
בסדר, זאת אומרת, צריך להבין שאנחנו מדברים פה על הטבה בעולם.
כמו שאומר הרמב״ם, שאין משפטי השם נקמה בעולם, אלא הטבה.
כשהתורה אומרת שמישהו עשה איזושהי פעולה אסורה וצריכים להוציא אותו למיתה,
האם אנחנו מתנקמים פה? עשה ככלה, נראה לו מה זה?
לא.
אומר הרמב״ם, בסך הכל גורמים לו לתיקון.
כי עובדה,
עובדה,
שאין
מומטה בית דין,
ואין הלוקים,
ואין האנשים המביאים קורבנות
מתכפר להם, אלא אם כן,
יתוודו.
כי כל מה שאני צריך זה לעשות את העולם יותר טוב.
וכנראה, על פי רצון השם, על פי מה שמופיע בתורה,
זה שאתה תחזיר את נשמתך לבוראך ברגע זה על ידי גזירת בית דין, זה הדבר הטוב ביותר לך ולעולם.
כמה אנשים מסתובבים בעולם בלי כפרה?
אוי, מרחפים,
מתחיל משהו, לא גומר,
מזיז משהו, שש לו הפוך,
לא יודע איפה הוא נמצא.
למה?
אין מי שיסדר אותו לתוך המערכת, יכניס אותו חזרה לתוך הצוות.
עשה איזושהי פעולה שמרחיקה אותו.
הרי מה אנחנו רוצים?
איך יגיע תהליך הגאולה?
לבל יידח
ממנו נידח
היהודי הכי רחוק
נביא אותו חזרה פנימה
בפרט אם יהודי
ברוך השם קרוב שנפל
עוד יותר צריך להחזיר אותו פנימה
אבל גם הרחוק ביותר
שנראה לנו שזה
זה לא הרחוק ביותר היה יהודי שעשה המון המון צדקות
המון טובות לאנשים
אבל הרבה אנשים לא סימפטו אותו.
אני לא יודע אם הכרתם.
היה חבר כנסת שקראו לו יוסי שריד.
אתם שמעתם עליו?
שמעת עליו?
בסדר?
האנשים היו רואים, אוי ווי, יוסי שריד, מה שזה, אמרתי להם, אתם יודעים?
מה אני מתפלל?
אני מתפלל לראות
תמונה
בעמוד הראשון של עיתון הארץ
של הרב יוסי שריד מניח תפילין.
אני.
איזה נקמה מתוקה.
איפה אתה, אחי?
וואי, החבר'ה של מרץ.
בסדר.
היה מכסח והכל הזה.
מה הנקמה שלנו?
נקמה? אין פה נקמה.
יש פה הטבת העולם.
אני רוצה לראות את התמונה שלו מניח תפילין.
יש משהו יותר טוב מזה?
בסדר, זה ברור.
יהודי.
לא לחשוב שמישהו ייפול החוצה.
כולם בניו של הקדוש ברוך הוא.
ואם הם בניו של הקדוש ברוך הוא, נאסוף את כולם.
לא נשאיר אף אחד בחוץ.
הוא לא חי מה זורק החוצה.
הדבר הזה ברור?
זה קשה.
אה, זה, זה רק אם הייתי יכול.
אתה יודע, אתה, איזה צרות הוא עושה לנו,
איזה בלאגן.
איך הוא מדבר?
אנטי-דתי.
וואי, וואי. מה התפילה שלנו?
שהקדוש ברוך הוא יאיר את עיניו
להיות קרוב אל אביו תשבע שמיים.
זה התפילה.
תחבר.
אנרגיות חיוביות, מה שנקרא.
אל תוסיף שלילה בעולם. מספיק אש.
דברים שלא תמיד אנחנו חושבים עליהם, כי זה מקומם.
אתם לא מבינים מה קורה פה.
אתם מבינים על מה אני מדבר. אני מדבר רק אקטואליה, כן? ברור לכם, כן?
לא דיברתי דברים לא אקטואליים.
אנחנו לומדים הלכה.
הלכה זה אקטואליה, זה קיום מעשי.
זה לא דברים של תיאוריות.
התפלספו איתנו בתור, איך אומרים?
ספרי פילוסופיה.
אנחנו בשטח,
וזה השטח.
לא פשוט, נכון?
קשה לנו.
כן, קשה לי.
מי אמר קשה לי?
אז לא.
בסדר.
ויסורים הבאים עליו גמול בה כפרה. לעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו ייסורים.
ואז ברגע שבן אדם מקבל ייסורים, מה קורה?
אז אם מישהו פעם, היו לו איזה ייסורים, אתם יודעים מה חכמים אומרים?
אפילו מה נקרא ייסורים?
צריך לחפש את המפתח, הוא רגיל לשים את המפתח בכיס ימין.
הכניס את היד לחפש את המפתח בכיס ימין, לא מוצא.
מחפש בכיס שמאל,
לא מוצא.
מחזיר לימין, זה בפנים.
למה אני צריך את כל הסיבוב הזה?
אפילו זה.
טוב, אבל היו חכמים שלא רצו ייסורים.
אמרו לו, חבימים הולכי ייסורים, גמרא במסכת ברכות,
חבימים הולכי ייסורים?
אמר לו, לא הם ולא שכרם.
מה עשה?
יאיבלה ידי.
יאיבלה ידי זה ראשי תיבות.
מופיע בסידורים לפעמים, לא להגיד, כן? שם שם, י״ל י״.
בסדר? ואתה לא תקום, לא צריך, אפשר, יש כאלה שלא מסוגלים לייסורים.
אני זוכר אבא, זיכרונו לברכה,
פסח האחרון שלו, היה אצלי בבית,
כואב, קשה לו, וזה,
קבל לפריחייה,
טוב.
ואז אני יוצא מהחדר, הוא מסתובב לקיר,
אוי, ייסורים הם מרקים, ייסורים הם מרקים,
איסורים לברכים, זה ברור?
לא, ברוך השם.
ברוך השם.
לא היה אחד מאה ועשרים,
פחות, אבל זה ברור.
איסורים לברכים,
זה בדיוק מה שכתוב.
כן, כן, ולא ניסיונות, ואל תביאו ירדי ניסיון,
אבל אם באו איסורים על האדם, שים לב,
אם באו עליו איסורים,
מה אומרים?
כפרת עוונות.
בסדר?
אין צדיק בארץ
שיעשה טוב ולא יחטא.
לא קיים.
שואל הפרי צדיק, מה, אתם לא יכולים להשאיר לנו צדיק אחד בלי חטאים?
עד כדי כך הקדוש ברוך הוא.
מה אומר הפרי צדיק?
רב צדוק הכהן מלובלין.
למה אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא? אין דבר כזה.
כולם עשו משהו.
הוא אומר, כי אם הצדיק הוא יהיה כזה צדיק,
ששום עבירה הוא לא עשה,
הוא כבר יתרומם למעלה.
הוא צריך איזה יתד,
איזה עוגן
להישאר בעולם הזה.
כי אם הוא רק רוחני, לא עשה שום דבר,
איננו כלקחו אשם.
בסדר?
יש פה הבנה ארוכה,
שצריכים להיות כאילו קשורים פה. לא עכשיו שאני אעשה איזה עבירה, בסדר?
אני יודע שכולם פה צדיקים, ואף אחד לא עשה שום עבירה, אבל
בכל זאת,
לא, לא.
לא לעשות עכשיו אחד כדי להישאר.
בסדר, זהו.
ובאלו נאמר
האיסורים הוא פקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם.
באמת דברים אמורים שהאיסורים הם ארכים, שימו לב אנחנו הולכים במדרגות.
יש דבר שברגע זה יש דבר שיום הכיפורים ויש דבר שחוץ מיום הכיפורים גם איסורים.
אבל יש דבר אחד שאפילו יום הכיפורים ואיסורים
לא גומר את התיקון, ומה הוא? במה דברים אמורים?
בשלו חיללי השם בשעה שעבר.
אבל המחלל את השם, אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים
והוא עומד בתשובתו
ובאו עליו יסורים,
אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות,
אלא
תשובה יום הכיפורים וייסורים, שלושתם טולים.
ומטה מכפרת
שנאמר ונגלה באוזני השם צבאות
אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותו.
ולכן,
כשאני שומע מישהו שאומר למישהו אתה רוצה חילול השם
אתה מבין מה אתה אומר?
קודם כל אני לא בטוח שתמיד כשאתם מכירים את אלה ואתה דתי חילול השם מה חילול השם?
להגיע לחילול השם זה באמת צריך להיות מוכשר
פעולה מאוד מאוד כישרונית
עליונה כדי להגיע למציאות הזאת.
מצד שני הבן אדם שאומר, אתה עושה חילול השם, אתה יודע מה אתה אומר? למה תדבר לא טוב?
צדיק,
אח שלי, בוא תעשה דברים טובים.
ידיד נפש, בוא.
אה, פעם היה משהו ש...
טוב, אבל גם זה ככה, טיפה תחכום, מה שנקרא.
מישהו חסם אותי בחניה.
אני רוצה לבוא לשיעור פה,
ואוטו חסם אותי בחניה.
נכנסתי לאיזה כולל על יד.
אמרתי לו, תגידו, האוטו אולי פה של מישהו מכם?
לא.
אחרי רבע שעה מגיע הבחור.
אה, מה?
הלכתי רק להתפלל מנחה.
אתה הולך לתפלל מנחה והתלמידים שלי מחכים לי.
אבל לפני כן מה אמרתי לו?
היי צדיק.
חיבקתי אותו, צדיק.
מה? הוא חשב שזה, אתה יודע, סוף הרחוב.
אתה יודע מה יש בסוף הרחוב?
כפר שאול.
בסדר?
היי צדיק.
בזכותך יבוא משיח.
אתה אחד מהאנשים שיביאו את המשיח.
כל הכבוד לך.
למה אתה אומר ככה?
אתה אומר כתוב, זמן משיח,
חוץ פלסקי.
זה,
ברור,
אתה לא היית מגיב ככה, אה?
בסדר.
ברור העניין.
תחבר, נכון, אנחנו מבינים, הוא עשה, ברור לנו שמשהו.
אבל ניקח את זה בצורה כזו.
מה תגיד לו עכשיו?
תתחיל
להרביץ שרשרת כאילו אתה בשוק,
בסדר?
מה ההדלקה? מה ההדלקה?
תשמע לי, זה היה יותר גרוע ממה שהייתי צועק עליו, בסדר?
הבחור שלח להתפלל.
הוא הבין מה הוא עושה בתפילה שלו,
עיקב שיעור, מה?
הוא מבין.
זה מישהו מהכל אלה, זה זור.
ברור, כן.
ואז
מיטתו זור כפרתו,
מגיע לעולם האלים ענקי,
עשה תשובה,
קיבל איסורים, עבר יום הכיפורים.
והוא אומר, הרי מה אמרנו? מיתות בית דין,
נקמה או הטבה?
מה אמר הרמב״ם? מה הזכרתי מקודם?
הטבה בעולם, אני מחפש להיטיב.
יש אנשים,
כמובן לפי דין תורה, אל תכף שלא יתחילו עכשיו פה לעשות מזה, לא יודע מה,
יש אנשים שהטוב ביותר בשבילם ובשביל העולם,
שיחזירו את נשמתם ואת טהרה לבוראם.
ומאומתי בית דין לא מאומתים,
אלא עד שיתוודו.
ומה זה וידוי?
חלק מתשובה.
ממה מורכב הוידוי?
חטאתי, עוויתי, פשטתי ועשיתי כך וכך.
חייב.
אין דבר כזה.
אנחנו לא מכניסים אנשים לכלא, לא אכפת לו כן, לא, שחור לבן,
זורק אותו, סוגר את הדלת.
לא קיים אצלנו דבר כזה.
לא זורקים אנשים סתם.
קודם כל, שהוא יבין
שהוא עשה משהו לא. דרך אגב, היום התחילו עם זה, הליך שיקום, מה שנקרא.
מכירים את הסוגיה הזאת?
לאור הצליש הזה, צריך הליך שיקום.
צריך לקבל טיפול,
השתלמות בחברה, חינוך, עניינים, בסדר?
התחילו להבין מה רוצה התורה.
טיפה התחילו.
אח הקמצוץ.
הנושא ברור?
מה אנחנו מדברים?
עוד לא?
זה מה שכתוב פה.
ולכן, אני מאוד מדגיש
שעד שיגידו על מישהו שהוא חילל את השם,
זה לא פשוט.
עכשיו אתה מבין
הייתה אחריות של מישהו שאומר למישהו אתה מוכן לראות שוב?
אתה מכיר את הצעקות האלה?
אתה דתי אתה עם כיפה? אתה אומר חילול השם?
מה?
עזוב עכשיו ועד שלהגיע לחילול השם.
מה על חילול השם?
יש הגדרות, יש הגדרות, יש הגדרות, יש הגדרות.
לא פשוט.
לא,
לא.
יש הגדרות מסוימות מה זה מחלל שם השם.
לא, כל מי שעובר עבירה
שתהיה החמורה ביותר הוא מחלל שם השם.
זה איזה טופ כזה של דרגה,
אני לא יודע איך לקרוא לזה, של
רישות בעולם.
אז לכן השימוש במושג
חילול השם הוא יותר מדי נזיל.
זה לא טוב,
זה לא נכון גם.
זה לא מתקן את העולם כשצועקים על מישהו חילול השם.
מי זה מחלל השם? חכה, בכלל לא למדנו, לא יודעים מה זה, אבל
תמיד יש
תשובה
ותמיד יש הבדל ותמיד ברור לנו שהתשובה בסוף מתקבלת.
השאלה, מהו הסוף?
הרגע, יום כיפור,
איסורים, פניתה.
שלבים, הרמב״ם הלך, שלב אחרי שלב.
כן, בקיצור, אנחנו מסיימים.
מיכל הגרופה הולכים לראות את ההתחלה של ההתחלה כאילו הוא
מוכיח את כל מיני גן,
ואולי הם הולכים לעשות סדר, פה הממשלה היא ככה ופה המפיקה היא ככה וככה היא ככה.
לא יודע, אני...
שני מיני איסורים יש בעולם.
יש איסורים, כמו שכותב פה הרמב״ם, שבאים לכפרה,
ויש איסורים שהם באים לקידום.
בסדר?
אלה הניסיונות.
האיסורים שבאו על אברהם,
עשרה ניסיונות שבאו על אברהם אבינו,
זה היה איסורים של קידום.
ויש איסורים שבאים על כפרת חטא.
אדם מפשפש במעשיו.
מתי אנחנו מפשפשים במעשינו? רשמית, כן, בואו,
לא נהיה כאלה שנתייער שבאמת אנחנו עושים את זה.
כל ערב, לפני השינה.
קריאת שמע על המיטה.
אדם עושה סיכומים.
אתה עבדת פעם בחנות?
סגרת קופה?
בסדר?
זהו. סוף היום, סוגרים קופה.
תאר לך שלא יבוא בבוקר איזה פקיד של מס הכנסה,
עלית על מדגר,
אתה מבין?
השם מישהו אמר לך.
הנה הוא פה יושב.
הוא עובד במס הכנסה.
מה? כן או לא?
אז זהו?
לא, לא חסר.
ברור העניין.
אדם עושה סיכומים.
סיכומים יומיים,
סיכומים שבויים.
המשטרה ברורה מביא.
איך אדם יכול להיכנס לשבת עם חלאת העוונות עליו?
רק להתרחץ?
לבוש בגדים חדשים? מה עם הנפש?
אז מה עושים ביום שישי?
התרת נדרים,
חשבונות.
המשטרה ברורה.
הלכה.
ואחר כך,
כל חודש, מה כתוב? זמן כפרה לכל תולדותיו.
עזבו ולבקרה.
יום,
שבוע, חודש,
שנה,
יום כיפור.
זה ברור, אנחנו תמיד עשיית חשבון.
תמיד מסדרים את המחסן לפי המשל שלך.
בסדר?
נושא ברור.
עכשיו גם היסטוריה, היסטוריה בעם ישראל, גם עם ישראל, איך אומרים?
כמה חשבונות היו לו.
טוב, בעזרת השם, שבוע הבא אנחנו נמשיך את הפרק השני,
שנזכה לעשות תשובה,
להיות מחוברים, להיות מקושרים,
נזכה לי גאולה שלמה בשמחה, כל טוב.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
