שלום, אנחנו שוב בפלא יועץ,
בערכיו ומופלאים,
בעצות הפלאיות של הפלא יועץ.
נלמד היום את הערך בן.
יש גם ערך בן.
עכשיו נלמד את הערך בן.
בן יכבד אב ואם.
כאשר כתבנו לכתוב עוד מזה.
החלטה זה כיבוד הורים, זה כבוד המכרחה, ויש כמה בנושא שכבוד.
החלטה באתי לכלול הכל בקיצור.
מה תפקיד הבן?
למה הוא נחשב כבן?
ואין מדרש ולא חידוש, והוא
כי יש מצוות האב על הבן
להתנהג עמו על פי שניו ולפי מידותיו.
האב גם צריך להתנהג עם הבן לפי גילו,
ולפי דעתו של בן ולפי צורך שעה.
אם בקשות, אם ברכות.
או נאמר, אם בקשות, אם ברכות.
חיוב הרמיה על האב לכלכל דבריו במשפט,
באופן שיעשה טוב אותו הבן ולא יחטא.
לא תמיד אבא יכול להתנהג עם הבן שלו באותה דרך.
לא בין שלוש, לחמש,
לשלוש עשרה, לשמונה עשרה, לשישים.
כל פעם או כל זמן יש דרך התנהגות וצריכים להיות ערים לזה.
הורים לא יכולים להגיד לילדים בגיל 25 מה תעשה ומה תפעל בכל אשר הם עושים.
צריכים להדריך אותם מקטנות, בגיל קטן בוודאי, מייסר אותו כדי שידע דרך אורחות חיים.
ככה מלמדים.
אין הפקרות, יש גבולות,
כל דבר בזמנו.
ולזה צריך דעת גדולה וסבלנות יתרה,
להתנהג לפי הצורך בדרך הממוצע,
שלא ימנע מנער מוסר
מצד אחד, ולא יאסרו יותר מדי,
ולא יקצר במקום שראוי להעריך,
ולא להעריך במקום שראוי לקצר,
גם כן מצוות האב על הבן ללמדו תורה ולעשיאו אישה סמוך לפרקו,
כמו שכתבנו במקומו מהגמרא בקידושין כתל,
ומצוות הבן על האב לכבדו וליראו ממנו.
זאת אומרת, עד עכשיו דיברנו האב על הבן,
איך להתנהג איתו.
עכשיו הבן, ביחס לאב,
לכבדו וליראו ממנו, ואם לפעמים יכעס עליו אביו,
ויקנו ויקללנו, לא, לא, אנחנו נגד.
בלא דבר וחמת איזה צער שיש בלבו ממקרה הזמן,
וישפוך עליו חמתו או מחמת מידותיו של אביו או חסרון דעתו,
אז צריך דעת בבן,
לסבול הכל, לכבוד מצוות קרונו.
הקדוש ברוך הוא ציווה אותך, אכבד את אביך ואת אמך.
ולא יתריס כנגדו ולא ישבאנו קשות ולא יחלימנו חס ושלום.
אלא יחוף כי הגמון ראשו ועול יסבול ולא ייבול.
אשר אמרו בשס קידושין ל״א עמוד א׳ על דמה בנתינה.
אף על פי שהיה גוי ואימו הייתה שוטה וכפתתו לפני גדולי רומי ונטלה ארנקי שלו ושליחתו לים ולא הכלימה.
שולחן ערוך.
ומה גם עם אביו ואימו בני דת, שצריך הבן לחשוב שהדין עימהם בכל מה שעשו לו.
ואם בעיניו נראה שיצאו מן השורה או מחמת חוסר דעתו,
שכן דרך הבנים שלעולם מבקשים זכות לנפשם, כאילו הדין עימהם בכל מה שהם עושים.
טוב, דברים ברורים.
אני תמיד צודק, אתם יודעים, מישהו צודק יותר ממני?
לא יכול להיות. מה, יש שכל יותר גדול משלי?
יש מישהו ששוקל את הדברים יותר ממני?
אבל זה אביך.
ונראה להם כאילו אביהם ואימם מעבירים עליהם את הדין בכל מה שמוכיחים אותם.
אבל הבן שהוא בר דעת
ויראת השם מיוצרו לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב.
אלא יחשוב שבוודאי הגמור הם עושים כהוגן
ואם ימרקו ממנו
אם יש פה בעיה זה ממך, ממנו.
ויעשה אוזנו כעפרקסת לקבל תוכחות.
ולא יסור מן הדבר אשר יגידו לו ימין ושמאל.
אפילו אם נדמה לו שאומרים על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין,
כמו שראוי חכמים.
וגם כן מצוות הבן שיהיה ברעה מזכה הבא.
הבן יזכה את אביו,
סנהדרין קדע, עמוד א',
וישתדל בכל כוחו ובכל מאודו לשלוח אביו ואימו לארץ ישראל.
אתם מבינים, פעם היו הפהל יועץ, הרי היה באירופה.
היו שולחים את המבוגרים לארץ ישראל, לפחות מבוגרים יהיו בארץ ישראל.
היום ההורים שולחים את הצעירים,
תלכו לארץ ישראל, לפחות תצילו את עצמכם.
נישואי תערובת, ולא יודע מה יהיה שם העם הריקה.
וכל אשר בכוחו לעשות למנוחתם ולעולים נשמתם, יעשה כל ימי חייו.
הן אלה קצות דרכי היושר להתנהג בין הבנים והאבות
לכבול מלך הכבוד.
זאת אומרת, בעצם בערך הזה בין
מה שכתב פה הפה לוועץ, את היחס של האבא אל הבן
ויחס הבן אל אביו.
השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
זה סוד הגאולה, בעזרת השם שנזכה לגאולה שלמה, כל טוב שלנו.
