שלום, אנחנו שוב עם מפה ליועץ
עצותיו הגדולות והמופלאות שהוא יועץ לנו
בערכים המיוחדים.
הספר מסודר לפי אלף-בית
וכל אחד עכשיו מוריד מה שנראה לו, שמתאים לו. אנחנו בערך גוף,
בזה נתעסק היום.
הנה הגוף
לגבי הנפש, כעין עכשיו ומהבל למעט.
הרי כולנו יודעים, הגוף הוא דבר זמני.
אם יש נותנו בהם 70 שנה,
עווים בגבורות 80 שנה ויש כאלה מקבלים 120 ואולי אפילו יש להם תוספת של מע״מ אבל בינתיים זה לא כל כך מצוי.
בכל זאת הגוף הוא זמני הנפש הנשמה הרוח היא נצחית.
אומר לנו הרב פלא יועץ הנה הגוף לגבי הנפש כי העין נחשב
ומהבל ימעט
וראוי לכל בר דעת לסגף את גופו
להטריחו בכל מיני דרכות כדי לזכות את נפשו
ולעשות נחת רוח ליוצריו ולא יחוס על גופו כלל
במקום כבוד שמיים.
רק אשמור את גופו,
שיהיה בריא וחזק לעבוד עבודתו, עבודת עווד.
שים לב לנקודה הזאת, מרכזית, מרכזית, בפרט בתקופה שלנו,
בזמנים שלנו. אני אגיד את זה בפירוש. יש לי חבר שהוא מורה לחינוך גופני.
בתלמוד תורה קראו לו הילדים הרב להתעמלות.
אז הוא הרב להתעמלות.
הוא אמר לי, אנחנו גדלנו, עשינו תחרויות ריצה,
הספורט, הרבה דברים היו.
כן, בירושלים,
תחרויות בין בתי ספר,
התחיל בגן סאקר, עברו לאוניברסיטה העברית,
השתתפנו בתחרויות.
הוא אומר לי, מה שאנחנו רצנו,
את ה-60 מטר, 100 מטר, 600 מטר,
היום ילדים הכי טובים עושים את זה פי שניים זמן.
הוא אומר לי, כל שנה, שנתיים, אני רואה את הילדים השמנים הגדלים האלה פה.
זאת אומרת, בסופו של דבר אנחנו חברת שפע,
וזו אחת הסכנות הגדולות שבחברת שפע אנחנו לא נשמור חס ושלום
על הגוף שלנו בריא וחזק לעבוד עבודתו, עבודת עוות.
כי אנחנו מפונקים.
אין לי שום דבר, גם אני אוהב להתפנק.
כולנו אוהבים להתפנק.
אבל לעשות את הדברים בסדר?
אה, שכחנו את הגבולות.
זהו, מזה זה מתחיל.
מזה זה מתחיל. שאין גבולות.
וזה אחד הדברים שמאיר פה, מאיר באלף,
הפלא יועץ.
קח עיניים על סדר האכילה שלך, על הגוף שלך, שיהיה בריא.
איך אתה מסתדר עם כל המציאות של השם? יש שפע, ברוך השם, זה לא מה שהיה פעם.
בקושי היה מלא לאכול.
אבל מתוך כל השפע הזה אתה יכול להיות בטטה.
חמד פעם ראשונה, נהייתי כבר צ'ונט.
הוא יושב, הוא נדבק לתחתית, הוא נשרף למטה.
למה? כזהו, הוא התיישב בסיר.
זה בעיה.
ככה אפשר לעבוד עבודת השם.
דרך אגב, זה בדיוק מה שאומר הרמב״ם בהלכות דעות.
כי עוד בדרכי השם זה להיות בריא, כי אם בן אדם הוא לא בריא,
הוא הולך לרופא, אז איך הוא יעבוד עבודת השם שלמה?
הוא יכול לרוץ לדבר מצווה,
הוא בקושי מזיז את עצמו. לרוץ עוד? מה קרה לך? אני ארוץ?
בשביל מה יש אוטו?
כדי שאני אלך לאט, כי אם יש אוטו לא צריך לרוץ.
לתפוס את הדברים האלה בצורה האמיתית השלמה שלהם, כי אני צריך לבנות אדם.
ואדם הוא בנוי מגוף ונפש.
לחזק את הנפש, לאמץ אותם,
אלא אני צריך לשמור על גוף בריא.
אין גוף לא בריא,
הגוף צריך לסחוב,
יש לו הרבה קילוגרמים לסחוב,
אז הוא במצב שהוא גם יכול לעשות כל מה שהוא צריך
בצורה חיונית וחיובית.
אומר ככה,
לעשות אחריו על יוצאו ולא יכרוס על גופו כלל במקום כבוד שמאי, הוא רק ישמור את גופו שיהיה בריא וחזק,
לעבוד עבודתו עבודת עבד.
ועינינו הרואות שכל אדם יתרצה לסבול כל מיני ייסורים בממונו וגופו וזאת נחמתו,
באמרון ניקוי מוות שהם הקטע מוות שלא ייגע בנו.
אם כל כך חושש על יציאת הנפש מהגוף,
שאפילו אם יחיה רבות בשנים סוף אדם למות,
על אחת כמה וכמה שצריך לחוש על פרידת הנפש מהגוף,
מי יודע שהיא תלך לפני השם בארצות החיים.
רק כל מה שיש לחוש
הוא לפי שעל ידי התחברות הנפש עם הגוף יזוכה לזכות
לאורח חיים למעלה או למען שום משאול מטה.
אתה צריך לדעת שאתה צריך לקיים עבודת השם שלמה.
יהיה לך טוב פה, יהיה לך טוב גם שם.
זה שהגוף מחובר עם הנפש, זו מציאות של העולם הזה.
ואחר כך הגוף מתבלה, כמו בגדים, הגוף מתבלה.
הנפש הולכת
למקום הרבה יותר גרוע,
אבל בזמן שאתה נמצא פה, שהקדוש ברוך הוא קבע שאתה תהיה פה, אתה צריך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר,
כדי שהנפש תוכל אחר כך לנוח ממילא. כשאתה נמצא פה אתה עובד עבודה שלמה.
והעבודה שלמה צריכה להיות בגוף בריא,
ולכן האדם צריך להשתדל
שיעשה את כל מעשיו
בצורה נכונה,
בצורה נאותה, במידה, במשקל ובצורה.
ולמעט אסור משאול מטה, נמצא שכל אי אשר לאיש
צריך שייתן בעד נפשו, גופו וממונו,
כאשר ייתן בשביל שלא להרוג, וזהו כל האדם.
אמנם,
זה אנשים רגילים, אמנם האיש אשר חננו השם דעת,
להיות אוהב את השם באמת,
כאשר יורד מחמת היותו נשמה לנשמה,
גם את נפשו ימסור על קדושת השם, עד שאם היה נכנס תחת האפשר
שהעובד את השם יורש גיהינום ולרד לבאר שחד, שתהיה נשמתו נשרפת ונעשית
אפר בשביל לעשות נחת רוח ליוצרו,
כך היא חובתנו וכך נאה ויעל לנו.
אבל מי יהיה שחכם ויאבן זאת?
על כל פנים נעשית אשר בכוחנו לעשות.
עד מקום שיד שכלנו מגעת
ולא נכוסף גופנו בשביל לעשות נחת רוח ליוצרנו,
והשם אלוקינו יעזור לנו, אמן.
במילים אחרות, אדם צריך לדעת שכל מהותו היא
קרבת אלוקים.
וקרבת אלוקים יכולה להיות בצורות רבות, אלא
כיוון שאנחנו בני אדם רגילים, סטנדרטיים,
הדרך היחידה שמוכרת לנו, ידועה לנו, מותרת לנו,
היא דרך עבודת השם שהונחנו על פי רבותינו, על פי התורה שניתנה למשה בהר סיני.
כל דרך אחרת,
לא יודע,
מי אמר שהיא טובה,
כמעט ודאי שהיא לא טובה.
מדוע?
כי לא כך הנחה הקדוש ברוך הוא.
ואם אתה עושה את דרכך, זה לא דרך רצון השם, ממילא כבר אתה לא מחובר.
אז באמת להתחבר על ידי עשיית רצון השם
אל המציאות הזאת של הגוף שהוא בריא,
לנפש שהולכת ומשתכללת מכיוון שהגוף בריא על ידי עשיית רצון הבורא.
נזכה בעזרת השם
גוף בריא, נפש בריאה,
כמו שהוא קורא לזה, נשמה לנשמה.
להגיע למדרגה הגבוהה ביותר שאחרי 120, לא לדאוג על זה עכשיו,
אחרי 120 לטוב לך כל הימים, גם העולם הזה וגם העולם הבא. שנזכה כל טוב שלו.
