שלום, אנחנו בפינותיו, בערכיו, באנציקלופדיה המיוחדת, כולה, כרך אחד אצלי, תסתכלו, כרך אחד, יש כאלה שזה כרכים קטנים, זה שניים.
עולם ומלואו,
אנציקלופדיה אמיתית
לערכים ביהדות אמיתית, פנימית, שורשית, איך אנחנו פונים לנפש
כדי להגיע למציאות מעשית טובה.
הפלא יועץ,
הוא יועץ פלאות, זה לא סתם, לא סתם.
ערך אחים,
אומר לנו הפלא יועץ,
מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד, באהבה ואחווה,
שלום ורעות,
שאם גדלה חיוב האהבה ולהיות עזרה בצרות בין אנשים זרים,
כולנו יודעים, ברגע שיש חברים,
אנשים זרים לא נולדו מאותו,
אנחנו אומרים, לא גדלו מאותה בטן.
ובכל זאת, ברגע שיש חברים שבאים,
אני מכיר שלושה או ארבעה חברים, על שם ארבעה,
עוד מתקופת הצבא, מבוגרים ממני,
מישהו מרים טלפון בפרק זמן הקצר ביותר,
אפילו מחו״ל, אנשים שנוסעים הרבה,
באים, מה צריך לעזור?
עד היום.
צריך להיות בשביל זה עם כיפה,
צריך להיות בשביל זה בן אדם,
יש לו חברים.
אז אם אצל חברים הכל יכול להיות באחדות כזאת,
בין האחים, מה יכול להיות?
כולם הרי יודעים שהם בני איש אחד, בינינו בסוד.
הרי בסוף כולנו בני איש אחד.
ואברהם, יצחק ויעקב, בניו של הקדוש ברוך הוא עמדו בהר סיני.
אבל עדיין, אחים, וואווווווווו, רק בבחירות, אח שלי.
במציאות, אח שלי.
הלכת כמה וכמה בין אנשים אחים,
ואיש את אחיו יעזורו, הוכתיב במשנה,
אח לצרה יוולד,
שמה יש לך, אחים?
ייצור את אבותי הזה, הוכתיב מבשרך,
אל תתעלם, ואחיו בשרו הוא.
ומה מאוד גנאי הדבר הזה בין אלוקים ואדם, כי יריב בין אנשים אחים.
בושה להם, כלימה להם, לעגה להם.
ואוה להם אם אינם עוזרים זה לזה, לעיתות בצרה.
או עם האחד עשיר ואחיו עני ואינו מפרנסו בכבוד.
כשאמרו במדרש רבה על הפסוק במדבר, אל נא תהי כמת.
אמר לו אהרן למשה, משה,
אחי צרה הזאת לא על מרים אחותנו נתונה,
אלא על עמרם אבינו היא נתונה. אם יש לנו אחות חולה,
זה בעל אבא שלנו.
אז עכשיו אנחנו צריכים לעזור לה.
משה ואהרן צריכים להתפלל על מרים.
וזאת ייתן אל לבו כשאחיו בצרה.
יצייר בעצמו כאילו אביו ואמו עומדים לפניו וכובלים עליו ומתחננים לו שירחם על יוצא חלציהם
ועוכר שארו אכזרי.
כמו שכתוב במשלי.
מי שלא עוזר,
קלקל אולי אפילו,
לשארו, לקרוב בשרו, זה אכזרי.
איך אתה יכול דבר כזה שיקרה?
לא יקום ולא יהיה.
יש לך אח?
יש בעיה, תעזור לו.
וכשיש שמחה, בוודאי תזמין אותו.
וכדי להיות בשלום בין אחים,
צריך שיהיו מעבירים על מידותיהם.
ומוכלים זה לזה ואין מקפידים זה על זה כי זהו ראוי להיות מידת כל אדם.
כל אדם.
הרי אם אתה עומד כל הזמן על דעתך דעתך דעתך ואתה לא זה סיכה ורק אני צודק איך אמרנו אני השכל שלי הוא השכל הגדול ביותר שתדעו לכם את זה תמיד אין מישהו שצודק חוץ ממני
וכל האחרים הם טועים ידידי ככה לא חיים
ככה לא חיים
כל שכן בין אחים והגדר גדול
כדי שיהיה שלום בין אחים.
שלא ישבו אחים בבית אחד על שולחן אחד,
כי הנשים פלגניות ומשלחות מדנים בין אחים.
ונכתוב מזה בערך מחלוקת.
טוב, תסתכלו מה, אנחנו עוצרים פה.
ואם הם שותפים בחנות ורואים דברי ריבות שממשמשים ובאים ביניהם,
מה עושים? דבר ראשון, אם רואים שמתחיל ויכוח בין אחים שהם יושבים ביחד בעסק,
מה הדבר הראשון שעושים?
תכף יפרידו החבילה.
תראו איזה עצה בשביל לחיות בשלום.
תפרידו.
וכן כל סיבה שגורם מחלוקת, תכף יסירו הסיבה כדי להסיר אחרת. על זה נאמר בתהילים, בקש שלום ורודפהו.
צריך רדיפה על העניין הזה.
וזה כלל גדול לעניין דרכי שלום.
לרדוף אחר המחלוקת או לעוקרו בתחילתו קודם שיפרה וירבה. אתם רואים ניצנים של מחלוקת מה קרה, מאיפה זה בא, מה היסוד, עפתי.
אני לא במקום.
ודהי תיגרא אדמי לבית קדמיה.
התיגרה היא דומה לסכר של מים.
קייבן דה רווח, רווח.
ברגע שיש חור קטן אחד בסכר,
אתה כבר תתחיל לדמיין כשאין סכר בכלל.
כי זהו, התחיל להיטפטף,
הנושא סגור.
ועוד, שאף כשיעשו שלום ביניהם לא ייבצר מהשאר טינה, מיישאר טינה
ומטירה בליבה.
לכן טוב לגבר שיסתכל ויבין אחרי דבר מראשיתו,
ויחריש מפלטו לו בחן וסכר וטוב.
ועיקר האהבה היא אהבת הנפש.
כי איך יראה ברא אשר ימצא את אחיו בעולם האמת,
ויגיע בושה וכלמה לנפש אביו ואימו צער גדול.
ואמרנו כמה פעמים
שיש אחריות
הורית לילדים גם כשההורים נמצאים בעולם העליון.
ומצד שני אמרנו בשם הרב בן טוב, שככה הוא היה מסביר למה מברכים ברוך שפטרנו מאונסו של זה בלי שם ומלכות.
אומר פטראחה מאונסו של זה,
זה לא אמת אמיתית,
לא שלמה.
ואולי פה בעולם הזה מדינים של בית דין,
אבל בעולם העליון מביאים את האדם לראות מה עושים עם בנו.
זאת אומרת, אם הבן שלו חס ושלום היה במדרגה נמוכה,
אבא שלו יורד ממדרגתו אחרי שנים
כדי לראות מה עושים עם הבן שלו.
נו, בושה, אוכלים עליה נפש אביו
ואימו צער גדול.
לכן אם הוא רואה את אחיו שהולך בדרך רעה,
או שעושה דבר שאינו הגון,
או שאינו נזהר בעצמו כראוי,
יחוס על נפשו ועל נפש אביו ואימו,
ויוכיחנו על פניו בתוכחה מגולה מהאהבה בנועם שיח,
לא תוכחה של מכות,
מקל חובלים.
בנועם שיח,
בחן וחיך מתוק,
לשון רכה. תראו איזה יופי.
הפה לא יצאה בחוץ לארץ,
וכשבחוץ לארץ החינוך הוא במקל חובלים,
הוא מדבר איתנו על אהבה, על נועם, שיח, על חן, חיך מתוק,
לשון רכה, ולהכיב יאמר,
חזק ולהתחזק לעשות את צאן המזו שבשמיים. בוא ביחד, אחים אנחנו.
בו ביחד נלך למקום, בו ביחד נעשה את הפעולה.
שכן היא חובתנו וכך נאה לנו.
וכהנה דברים טובים היוצאים מן הלב ונכנסים ללב.
וירבה לדבר אליו עד שיחזרנו למוטב.
ובכל אשר יוכל לזכות את אחיו ואת בני אחיו בתורה מעשים טובים ככה יעשה.
וישא הברכה מאת ה'
ומאביו ואמו על כל הטובה אשר הוא עושה עם אחיו ובית אביו.
זהו דרך ישרה לאחים.
ולא יתפרדו.
ישמע חכם ויוסף לקח.
תראו מה זה, צריך להיות החיבור בין אחים.
נכון, שהוא רומז פה, שצריך להיות בין כל הנשים.
אנשים זרים אפילו, מה זה זרים? זרים משפחתית.
כולנו בני איש אחד אנחנו, בני אברהם, יצחק ויעקב.
כמו שאמרנו, עמדנו במעמד הר סיני.
אז כולנו אחים,
אבל בפרט בתוך משפחה.
ההורים מבקשים את זה,
וגם אם הם לא נמצאים,
הם מבקשים את זה בעולם העליון.
בעזרת השם שנזכה כולנו
להוסיף אהבה, להוסיף חיבור,
ולהוסיף
תיווך בין אדם לאדם, בין אח לאחיו.
נזכה בעזרת השם בזכות זה לגאולה שלמה, במהרה בימינו ארץ. כל טוב, שלום.
