שלום, אנחנו שוב בערכיו של הפלא יועץ, מה זה? עצות פלאיות.
הוא נותן לנו את כל המציאות כמו שצריך.
אנחנו רואים, בתיקון שאנחנו צריכים לתקן, כל אחד במקומו.
נראה היום את הערך אחדות,
כמה אנחנו צריכים אותה. כמה.
אתם יודעים,
אני מוכן לעשות אחדות עם כולם, בתנאי שאני בראש.
זה כל כך נכון,
כל כך אמיתי. אני אגיד לכם גם למה, זה אמיתי רוחנית, כלל ישראלי.
כנסת ישראל. למה?
כי הרבה בסוף אתם יודעים שאני צודק.
אתם יודעים שזהו. בקיצור, בואו נראה מה יש
לפה ליועץ לומר לנו,
אחד מצדיקי הדורות.
אחדות היא עמוד גדול לתיקון עולם ולקיים כל דבר.
ורוח המקום נוחה מאוד מדבר זה.
עד שמעו רבותינו זר על הפסוק באיוב, והוא באחד,
אחד לא נאמר, אלא באחד,
שאין השכינה שורה בישראל, אלא כשהם באחדות.
ולשים לב,
תמיד אנחנו מדגישים, כדי שנתחיל להבין את ההמשך, הרב כותב
בעולת ראייה, אחדות זה לא אחידות.
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, לא עושים שלום. ריבוי של הגוונים, של הדעות, אבל מתוך זה שכל אחד יכול להקשיב,
לשמוע, להאזין לשני.
אתה לא חייב לקבל את כל מה שמישהו אחר אומר,
אבל להבין שבני איש אחד אנחנו.
וגדולה מזו,
אמרו על הפסוק ביהושע, חבור עצבים,
אפרים אנחנו.
שאפילו אם עובדים עבודה זרה,
כמו שקורה לפעמים היום,
איך אמרתי את זה לא מזמן,
מנשה אומר, היית מרים שולי גלימתך ורץ לעבוד עבודה זרה. עכשיו, אנחנו מבינים מה הכוונה?
אם מישהו לא נמצא בקונספציה של איזשהו דבר שכל התקשורת אומרת את אותו דבר,
הוא לא, הנה, דוחפים אותו החוצה. למה?
כי אתה לא רץ, מרים שולי גלימתך ורץ להגיד כמו כולם.
תגיד כמו כולם, אם לא תגיד כמו כולם,
אתה לא בקונצנזוס,
אתה לא רשאי אפילו להופיע בתקשורת.
אתם מבינים את הבעיה?
זו מין אחדות מזויפת.
זו אחדות של אחידות.
ואנחנו לא אחידים.
כל אחד מאיתנו נשמה,
חלק אלוה ממעל, אבל חלק אלוה, אבל כל אחד חלק אחר.
וכל חצץ אחד יש לו צורה אחרת מהחצץ השני.
קל וחום הדברים טבעיים, חצץ, אתם יודעים,
מכונה גורסת,
או הקדוש ברוך הוא יוצר.
אז זה מה שהוא אמר.
שאפילו עובדים עבודה זרה כשהם באחדות,
אין מידת הדין יכולה לשלוט בהם.
וזה היה הטעם
שלא עשה הקדוש ברוך הוא כליה בדור הפלגה, כמו בדור המבול.
לפי שהיו באחדות.
וזה אצלי פשט הכתוב.
הן עם אחד ושפה אחת לכולם.
מה הם עושים בצד הרוחני שלהם זה בעייתי,
אבל זה לא סוף העולם.
סוף העולם זה חוסר אחדות.
שפה אחת,
עם אחד,
זה מה שמחזיק אותם.
ועתה, כיוון שהם באחדות, לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.
שאין מידת הדין יכולה לשלוט בהם, כיוון שהם באחדות. לשים לב,
מתי מידת הדין יכולה לשלוט? כשאין אחדות.
אבל אם יש אחדות, אין מידת הדין.
מידת החסד, מידת הרחמים.
הבה נרדה ונבלה שם שפתם, שלא ישמעו איש שפת רעהו.
כדי שייכנס מחלוקת ביניהם, ויהיה המקום למידת הדין לשלוט בהם.
וברגע שיש מקום למידת הדין לשלוט,
עכשיו אפשר לעשות
או מה שרוצים, כסח אותם, להוריד אותם, להוריד להם את הראש,
הכל יכול להיות, כי אין נכדות.
וכל חבורה שרוצים לעשות דבר ושיהיה לו קיום והעמדה,
צריך שיהיו כולם באגודה אחת.
ואז כל רוחות שבעולם, אין מזיזים אותן ממקומן.
כולם, אחד בעד כולם, כולם בעד אחד,
ולא זזים מזה. לא משנה מה יגידו מבחוץ, כולם ביחד.
באיזה עוצמה יש בדבר.
אבל אם זה אומר בכור, וזה אומר בכור, וכל אחד רוצה שדיבורו יהיה לפנים ולא לאחור. איך אמרנו? אני הראשון, כל השאר מאחורה.
כן, ואומר דידן ניצח.
אני, בטח, הדעה שלי...
שמעת פעם שאני אומר משהו לא נכון? אוי ואבוי, אני רק אומר נכון, אני רק צודק, אין אף אחד שעושה אחרת.
הם נעשים אגודות אגודות ונפיק חורבה והיא לא תצלח.
ומרעה אל רעה יוצאים.
ובאים לידי מחלוקת אשלהבת שלהבת,
ורעותיה המובאות אחריה רבות רעות רחמנא ליצלן.
כבר אמרו משל לאגודה.
אפילו אם ישקנים,
כל זמן שהם קשורים ביחד,
אפילו גיבור שבו גיבורים,
אינו יכול לשבור אותם.
אבל כשהם אחת-אחת,
כל קנה עומד בפני עצמו,
אפילו ילד קטן שובר אותו. הם קלים להישבר, כי דכתיבו יהושע,
חלק ליבם,
עתה יאשמו.
ברגע שיש מחלוקת בלב, אין אהבה.
יש שנאה בין אחד לשני,
הם כולם נאשמים בסוף,
כל אחד בפני עצמו, אפשר להאשים אותו.
כל קובעל דנא, כל זה הרוצה לעשות דבר טוב בעירו,
כי יחד יקבלו מנה, כל בא ישר עירו, לא ידבר עם כולם יחד.
אתה רוצה לעשות משהו בעיר,
אל תדבר עם כולם יחד, אלא יקראם אחד לאחד.
מה שנקרא, תביא אחד-אחד.
תביא, תדבר איתו, תסביר לו,
תארגן אותו, תיתן לו את כל מה שאתה רוצה.
לקחת עוד אחד איתך ועוד אחד איתך ובסופו של דבר כולם יסכימו שיש היגיון בדברים שאומרים כי אם אתה בא מול עשרה אנשים לא יצא מזה שום דבר
וידבר לכל אחד בטוב טעם ודעת כדי שישמעו ויבינו ויכסו דבריו באוזניהם
אחר כך בנקל יהיו לאחדים ויסכימו כולם עם מובילותם באגודה אחת
שאם ירצה אדם לשבר שק של אגוזים כולם כאחד לא יוכל לשברם
אבל אחת לאחת ישבר את כולם אבל לא יעשה זאת כדי שיעזרו לו לרעה
מי עשה את זה?
קורח.
כי עושה זאת בשם מסית ומדיח יקרא,
אלא על דרך האמת, לנחותם בהדרך הישרה,
פנים אל פנים, לימוד בחברותה,
ככה מיישרים דורו.
אבל אין לי רק אחד.
תתחילי מכאן,
תעבור לשניים,
בסוף תגיע ליותר.
אז יעשה באופן כזה, כי יכדי לקבלו מיניהם. והגדר הגדול,
כדי להיות באחדות ושיקי, מה שאמרה התורה,
אחרי רבים להטות.
ואף אם יראה ברור בעיניו שהם טועים ואליו ראוי לשמוע שהוא אומר דבר הגון יבטל דעתו נגד דעתם.
כמובן אנחנו מדברים על מי שהולך בדרך ישרה טובה.
ויסייע גם הוא עם הרבים ולא יעבור על דעת חבריו. כי מה רבי יוסף שאמר בשבת תקופ יח טמון ב'
מהעולם לא עברתי על דעת חבריי יודע אני בעצמי שאיני כהן כהן. ואם היו אומרים לי חבריי
עלה לדוכן הייתי עולה
וגם הוא יצא לקראת נשק החולקים
לקראת נשק
נגד החולקים עם רבים,
ויאמר עליהם בנועם שיח שלהם, ראוי לשמוע אף שאין דעתם מסכמת עם הים.
ולפעמים צריך שהזקנים והגדולים ישמעו לקטנים,
ויבטלו רצונם מפני רצונם, לפי צורך שעה,
כשרואים שקרוב לצאת פרצה לפי דעתם של בחורים שהם חסרי מדע.
איך אומרים? מושכני,
אחריך נרוץ. אם אתה בא להתנגד למישהו, גם אם אתה יודע שהוא לא צודק,
מרגע הראשון אתה דוחף אותו,
גמרנו, יש פה קרב,
היאבקות פנים אל פנים.
אבל אם אתה טיפה מושך אותו, אני חושב, דרך אגב, שזה תרגיל גם בקרב מגע, נכון?
זאת אומרת, אתה מושך אותו טיפה אליך,
אחר כך אתה יכול להזיז הרבה.
אבל אם מרגע הראשון אתה דוחף החוצה, ידידי,
אתה קרב, חבר'ה צעירים,
אתה כבר עם הקרס,
אתה יכול להזיז אותה, יזיזו אותך בככה, באצבע.
בוא, בוא, בוא, תמשוך טיפה, ואז יהיה אפשר לדבר.
כבר אמרו בראש השנה, כה עמוד ב',
אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים.
מה זה גדולים נשמעים לקטנים?
אתה יוצר את המציאות הזאת שיש אפשרות לחיבור.
יישאו ביום ההוא קל וחומר בעצמם הקטנים וישמעו לגדולים.
ואם יש רב מורה צדק וטובי ומנהיגי העיר
שקיבלו עליהם שעל פיהם יהיה הנהגת העיר, ההוא שלא יהיה פוצה פה ומצפצף עליהם.
כי ברגע שיש מישהו ששובר את הסמכות הוא שובר את הסמכות לחלוטין.
אפילו אם אמרו על ימין שהוא שמאל וכל ערום יעשה בדעת
ויעמוד על המשמר ברוב עוז ותעצומות, להתמיד האחדות.
ויסבול ויתרח הרבה, וכל אשר בכוחו לעשות יעשה.
כי זהו קיום ועמדה ויסוד בניין לכל עניין,
ולכל מניין דין עניין.
כל מניין זה מהנה אותנו. כך אומר, כל בניין, כל עניין,
כל מניין, דין עניין.
בסופו של דבר, אתם רואים, גם חרוז יצא
מהדבר הזה,
שבסופו של דבר אדם צריך לדעת שהאחדות היא הדבר המרכזי.
גם אם יש מישהו שרוצה לפרוץ,
משוך אותו אליך ואז תביא את הדברים.
מדוע?
כי ברגע שיש אחדות אין דינים.
וחס ושלום, חס וחלילה, יש תקופות שרואים כמה דינים יש בעולם,
כמה אסונות יש,
מה התגובה ומה התשובה לזה?
אחדות. ברגע שיש אחדות,
בעזרת השם, נזכה לבית משיח.
כל טוב שלום.
