שלום, אנחנו שוב נמצאים עם ידידינו, ידידינו, אפשר להגיד ככה.
צדיק הגדול,
הרב פפו,
פלא יועץ,
ממש פילי פלאות, כל פעם שקוראים ערך אחד לפחות
מתוך כל מה שהוא כותב,
מאנציקלופדיית הערכים שלו בענייני יהדות, נקרא לזה כך.
פרקי התנהגות,
רצון האדם, מה אדם צריך
לעשות בימי חייו, מה מטרתו, כולל דברים פרטיים גם.
אבל הכל מתחיל מהעניין של תפקיד האדם בעולם.
רואים דברים מאלפים.
ערך בורח.
איך שאנחנו שומעים בורח, ממה אני צריך לברוח?
אני בורח? אני תמיד עומד בגאון,
רוצה לעשות את רצון השם. בדיוק כזה.
אומר לנו הפלא יועץ, בערך בורח, אמרו רבותינו זיכרונם לברכה,
הווי רץ למצווה ובורח מן העבירה.
אתם יודעים מה זה עבירה?
הוא מעבר אחד ויה,
מהעבר השני.
אתה יודע, עבר, יאה, זה עבר.
עניין הבריכה הוא להיות חושש, אפילו חשש רחוק.
כמו שאמרו, שיברח מאה שערים של היתר כדי שלא להיכנס באחד של איסור.
ואמרו גם כן, בדרך רזת זוטה, אהב את השמע,
שעל כל מקום שרוצה ללך יחריש לנפשו, שמע יבוא לידי איסור.
כמובן, כמובן.
למי מדברים פה על אדם שהוא כל ימיו ספקן.
שום דבר הוא לא עושה בלי פחדים, בלי... לא, לא,
אנחנו אנשים מבוקרים, אנשים שבודקים, אנשים שרוצים לראות את הטוב, למצוא את כל מה שרק יכול להועיל לנו בחיים,
מתוך בדיקה,
לא מתוך בריחה מבדיקה אם זה טוב או לא טוב,
ולא מתוך עדריות שכולם עושים ככה אז גם אני עושה.
בואו תבדוק,
מתאים או לא מתאים.
וכן,
על כל דיבור שרוצה לדבר,
יחוש מאוד שמא יבוא לידי דיבור של איסור,
וכן על כל מעשה אשר יעשה.
ויברח מן ההיתר כדי שלא לבוא אל האיסור.
ולא ילך ולא ידבר ולא יעשה אלא מה שמוכרח מאוד לשם מצווה או לצורכו.
לאחר שיברר ברור גמור שאני לא יכול לבוא לשום צעד נדנוד של איסור.
זהו יראת השם טהורה.
אדם יודע שיביתי השם לנגדי תמיד כי מימיני בא למות. השם ציל לך על יד ימיניך.
הקדוש ברוך הוא ניצב לימיני.
ימין תמין זה למעלה, ימין השם רוממה,
ימין השם עושה חיל.
אני תמיד בודק את המציאות שהיא תהיה חיובית,
המציאות שתהיה מחוברת אל הבורא, המציאות שתהיה תמיד טובה בעיני המקום ובעיני האדם.
זה תמיד היסוד שאדם צריך לרוץ אחריו.
איש אשרי איש יראה את השם.
והנשמר מאוד מכל דבר רע,
גם השם ישמור נפשו מכל רע,
כי מי שבא להיטהר מסיים בידו.
והשם יגמור בעדו שלא תצא תקלה מתחת ידו.
ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה וחולין,
חמירה סכנתה מאיסורה.
סכנה יותר חמור מאיסור.
אמרנו פעם,
איסור בטל בשישים, בטל ברוב, בטל במאה.
סכנה, אפילו יגידו לי, יש פה 900 בקבוקים של שתייה טובה,
איזה יין משובח.
אחד מהם זה רעל, מי לוקח?
אמר, זה פה רולת הרוסית?
לא.
חמירה סכנתא מאיסור, הסכנה יותר חמורה אפילו מהאיסור.
לא לוקחים שום ריזיקות, כמו שאומרים.
ולכן ראוי היה לברוח יותר ויותר ממקום חשש וסכנה, או מאתר דשכיח חזקה.
ואז לסמוך על הנס, שהם היינו עושים לו נס.
ואם עושים לו נס, מנקים לו מזכויותיו,
כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה, במסכת שבת, ת״ב עמוד ה'.
וביותר צריכים לחוש ענן,
יתמא דייתמא, המלאים עוונות, לברוח מאוד מכל סכנה,
כי הסתן מקטרג בשעת סכנה, הוא ככה מוצא את הפינות שלו, איך?
והאובר ירומם את הלא טוב שהקדוש ברוך הוא מנסה לעזור לך ולהוציא אותך מעמק הבכה לרווחה.
וברגע כשאדם עושה משהו קטן לא טוב, מגלגלים עליו את הכל,
הסתן מקטרג בשעת סכנה.
צא ולמד ממה ידכתיב, מי האיש הירא וירך הלבב,
ילך וישוב לביתו, פן ימות במלחמה.
פרשו רבותינו את זכרונם לברכה במסכת מלאכות מי האיש הירם העבירויות שבידו.
אפילו סך בין תפילה לתפילה.
בין תפילין של יד לתפילין של ראש.
עבירה היא בידו וחוזר עליה מאורחי המחאה.
אף על פי שהייתה מלחמת מצווה.
כל שכן אנו אשר מכף רגל ועד ראש אין בנו מתו. צריך לשמר מאוד מאוד.
לברוח אפילו מחשש רחוק של סכנה.
כבר אמרו אי שמי שברח אמו לא תבכה אותו.
מי שבורח לו כוס סכנה, אמא שלו לא תבכה.
למה? כי אם הוא רץ למקומות כאלה,
השם ישמור, מה יכול להיות?
ומצינו גדולי עולם שברכו וניצלו.
ויברח יעקב,
ויברח משה, ויברח אליהו וכדומה, ואמרו אנשה,
חווי כמעט רגע ותחיה ימי עולם.
תעצור רגע, תעמוד שנייה, מה אתה ממהר?
איך פעם אמרתי?
קנית איזה אוטו, אני בקושי נוסע איזה דיזל ככה כבד.
אז אני בא לרב משה בן תבוזי חצי גברכה, אני אומר לו, הרב, האוטו הזה נוסע לאט?
הוא אומר לי, תיסע לאט, תגיע לאט.
תיסע מהר,
תיסע לאט, זה בסדר, לא יקרה כלום
אם נסעת לאט. נסעת יותר מדי מהר.
אנחנו אומרים,
בעזרת השם תגיע, אבל תגיע גם יותר מהר.
בעזרת השם, כשנגיע לכל מחוזותינו הטובים שלנו,
בעבודת השם שלנו, במתינות,
ברגיעה, בחיפוש האמת, בחיפוש הטוב,
בהכרת הטוב, בידיעת הטוב,
מתוך ברור גדול
של לברוח מהעבירה ולרוץ לדבר מצווה.
כל טו שלום.
