טוב,
אחד הפיוטים או החלקים בתפילה, בסליחות שאנחנו אומרים,
זה דעני ל, דעני לענייה, עני לטבירי ליבה, עני לשפלי דעתה, ואז
מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה, ברשימה ארוכה
של אבותינו,
כמעט כולם מהתנ״ך, חוץ מהאחרון שבהם,
שהתפללו תפילה והקדוש ברוך הוא ענה להם, וכמו שהוא ענה להם,
אנחנו מתפללים ומבקשים שהוא יענה לנו, נכון?
הסיפור המרתק הוא שלא בכל המקומות ברור מה בדיוק הייתה התפילה,
כן? רוב המקומות שמופיעים כאן אלה לא מקומות שהייתה בהם איזושהי תפילה מפורשת,
שאתה יכול להגיד, אוקיי, זה מה שהוא התפלל.
ואז זה משאיר לנו איזשהו מקום לנסות לשער
מה בדיוק הייתה התפילה.
ויש כאן בעצם תמונות,
תמונות מהתנ״ך,
של תפילות שונות.
קודם כל, התנ״ך הוא באמת, מעבר לעובדה שהתנ״ך הוא ספר שמתאר את ההתגלות האלוקית
כלפי עם ישראל, בארץ ישראל, התנ״ך הוא גם ספר שמלא בתפילות,
בצורה כזו או אחרת, בצורה ישירה, בצורה עקיפה, לא רק בספר תהילים,
שכמו שהגדרנו היום, ספר תהילים צריך להתייחס אליו כמו הקלטה,
הקלטות סתר, מישהו הקליט את דוד המלך ומשמיע לנו,
אבל לא רק בספר תהילים, אלא עוד, הנה כאן יש דפים,
אתה יכול להביא לו, אלא גם בעוד ספרים,
תפילת חנה, תפילת יונה, ולכן על זה הדרך.
וכל תפילה היא בעצם מבטאת איזושהי
סיטואציה שאותו אדם שהיה בתוכה התפלל תפילה בסיטואציה הזאת,
ואנחנו מבקשים שאם נגיע, כשנגיע לאותה סיטואציה,
הקב' יענה לנו.
אז אני חושב שתיכנס כאן לבאר את התמונות השונות שמופיעות כאן, חלק ברורות, חלק אנחנו ננסה לשער ביחד,
כן,
השאלה יפה, אז זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להגיד שלא.
התפלל אל האיש כי נביאו.
השבת האישה אל האיש, אל האיש והתפלל בעדך כי נביאו.
אז קודם כל אנחנו רואים שבתנ״ך אנשים גדולים התפללו.
אנחנו רואים שהתפילה היא לא הייתה שמורה לאיזה בית כנסת או זמן מיוחד, אלא התפילה היא בעיקר סביב סיטואציות.
יש לך איזה אירוע, איזה קושי, איזה מצוקה, אתה מתפלל.
כן, ולא, טוב,
כבר התפללתי בצהריים, אז אני לא... כל רגע צריך להתפלל.
וכמו שאמרנו, הרשימה הארוכה שלפנינו היא בעצם מבטאת תפילות שונות
וסגנונות ובכיוונים שונים,
שעל כולם אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יענה לנו, כמו שהוא ענה ל.
אז ננסה לעבור ביחד על התמונות הללו, לא יודע אם נספיק את הכל,
אבל ננסה.
השורה הראשונה היא מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה, הוא יענן.
על מה התפלל אברהם בהר המוריה?
מה הייתה התפילה שלו? לא כתוב.
לא כתוב על מה הוא התפלל,
מדיחה ערבית, מה הייתה התפילה שלו.
אבל אפשר לשער
שאברהם התפלל על המצב המוזר שהוא היה מצוי בו.
מדוע?
עד הרגע, הר המוריה, הכוונה עקדה.
עד העקדה, כל מצווה שאברהם קיים, כל ציווי שהקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם,
אברהם מזדהה איתו, הרגיש שהוא,
שזה מתאים לו, שזה הוא, שזה,
מעצמו הוא נמשך לזה. הפעם הראשונה,
שהקדוש ברוך הוא מצווה אותו ציווי והוא כל כולו מתקומם כנגד הציווי הזה.
זה בעקידה.
בסוף אנחנו נגלה שהקדוש ברוך הוא מעולם לא ציווה אותו על העקידה רק להעלות את יצחק ולא להרוג אותו, אבל אברהם לא יודע את זה בזמן נתון.
אז על מה התפילה?
התפילה היא
לעשות
רצון השם
גם כשאני לא מזדהה.
גם כשקשה.
זה נקרא, אולי בשפה מסוימת, זה נקרא מוח שליט על הלב.
הלב אומר משהו מסוים, אבל המוח אומר, אבל ככה צריך.
צריך לבטל את הדעת
לרצון האלוקי.
אז זה אברהם מתפלל, שיהיה לו את הכוח
לעשות את ההתקפיה הזאת
של מוח שליט על הלב.
מוח שליט על הלב, כן?
מתי תפילה כזאת יכולה להיות נוכחת בחיים שלנו?
לדוגמה, אדם שהוא, לא עלינו, חווה אובדן.
נפטר לו אדם קרוב.
הלב אומר, זהו, אין לי סיכוי,
אין לי סיכוי, אין לי למה לקום, והמוח אומר לו, תקום,
התורה מצווה עליך להפסיק להתאבל,
לחזור לחיים,
קדימה.
מוח, שליט על הלב.
על אברהם כתוב, ויראה את המקום מרחוק.
הוא רואה את המקום הזה, אז זה נראה לו מרחוק, הוא לא מזדהה עם זה.
ובכל אופן הוא עושה את זה.
תפילת אברהם אבינו בהר המוריה היא תפילה לביטול,
לרצון האלוקי, גם כשאני לא מזדהה איתו,
גם כשהוא קשה לי, גם כש...
זה עמידה בניסיון,
זה תפילה על הפרישה.
אני עושה משהו שהוא נגד האינסטינקט,
נגד התחושה, אבל יש כאן ציווי מפורש שאני עושה את זה.
מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. זה דבר מאוד מאוד מרתק.
למה?
כי מעשה העקדה
מתואר
בתורה בעיקר מהעיניים של אברהם.
כמעט אין
התייחסות ליצחק,
חוץ ממשפט אחד שיצחק שואל את אבא שלו איפה עשה,
הוא אמר לו, אלוהים יראה לו השה לעולה בני.
אבל יצחק היה בשלב הזה אדם בוגר.
הוא היה בן 37. אז ברור שגם עליו עבר משהו.
ואדרבה, זה נקרא אקדלת יצחק ואולי אקדלת אברהם.
למה?
כי אברהם
שמע מהקדוש ברוך הוא.
אומנם היה לו ניסיון, אבל הוא שמע מהקדוש ברוך הוא. יצחק לא שמע מהקדוש ברוך הוא, שמע מאברהם.
ובכל אופן הוא האמין והסכים להאקד.
אבל על מה הוא התפלל כשהוא היה על המזבח יצחק?
מה הייתה התפילה שלו?
את מה שהתורה לא מגלה לנו,
הפייטן במקום אחר כן מגלה. יש פיוט שכולנו מכירים שנקרא את שערי רצון להיפתח.
מכירים?
את שערי רצון להיפתח. כן?
כן, יפה. יש כל מיני מנגינות.
יש מנגינת ריפולטאית, יש כל מיני מנגינות.
ירושלמית, מרוקאית.
ושם הפייטן, או אחד או אולי זה שלושה אחים, יהודה, שמואל ועבש, או אולי זה אחד,
הוא משלים תמונות חסרות.
והוא משלים גם את התמונה הזאת של העקדה והתפילה של יצחק על גבי המזבח.
ואני אגיד לכם, אני אומר לכם את הבית שהוא כותב.
ממאכלת יהמה מדברי.
נא חדדה אבי ועת מאסרי.
ועת יקד יקוד בבשרי.
קח עמך הנשאר מעפרי.
ואמור לשרה זה ליצחק ריח.
עוקד והנעקד והמזבח.
פירוש.
מה מטריד את יצחק?
יצחק הוא בעצם כרגע הולך להיות עולה תמימה.
והוא מפחד שהקשירה של אברהם לא תהיה מספיק חזקה,
והוא יזוז, וזה יפסול את הקורבן.
אם הבהמה, כששוחטים אותה, היא זזה,
אז הסכין לא חותכת באבחה אחת, ואז היא נהיית טרפה.
אז הוא אומר לאבא שלו, תחזק לי את הקשירה,
שאני לא יזוז, לא יירתע, כדי שהקורבן יהיה שלם.
אז יצחק מתפלל על גבי המזבח לזכות להיות עולה תמימה.
זה נשמע תפילה משונה, נכון?
או איפה נפגוש אותה במציאות שלנו.
תשמעו סיפור.
היה אחד מגדולי ישראל שקראו לו רבי אלחנן וסרמן, שמעתם עליו? השם ייקום דמו.
והוא נרצח בשואה
יחד
עם כל הקהילה שלו.
הנאצים הוציאו אותה מהעיירה, זו נראה לי עיירה ליד קובנה,
לקחו אותם לטירה מחוץ לעיירה, ושם הם רצחו את כולם.
והם ידעו שהולכים להרוג אותם.
אז לפני שהכניסו אותם לטירה, הוא לקח את כל הקהילה שלו
ונתן להם נאום, ומישהו אחד שרד וזכר וכתב את הנאום הזה,
ואמר להם, הם הולכים להרוג אותנו,
אנחנו עכשיו קורבנות ציבור.
יהי רצון שתהיה מיטתנו כפרתנו על כל ישראל.
קורבן ציבור צריך להיות עולה תמימה.
אל תפגמו את הקורבן במחשבות פיגול,
של למה זה קרה לנו,
ואיפה הקדוש ברוך הוא, ואיפה ההשגחה.
מחשבות צריכות להיות מחשבות תמימות.
שאנחנו עכשיו
מוסרים את הנפש על זה שאנחנו יהודים.
וזו בדיוק התפילה הזאת,
של יצחק על גבי המזבח,
שברגעים של מסירות נפש,
אנחנו לא רוצים להגיד, אף אחד לא רוצה כמובן למות, רוצים לחיות, אבל יש מצב שאדם נזקק
לרגעי מסירות נפש, שהרגעים האלה היו רגעים נקיים וטהורים.
רק לכבודו יתברך.
זה תפילת יצחק.
בסדר?
יפה.
מי שענה ליעקב בבית אל הוא יענן.
אז על מה מתפלל יעקב בבית אל?
זה פסוקים מאוד משונים. יעקב אבינו בורח מביתו בפרשת ויצא,
ואז הקב' הוא נגלה אליו ואומר לו, תשמע, אל תדאג,
יהיה בסדר,
אני אהיה איתך,
אני אעזור לך.
הנה אנוכי עמך,
ושמארתיך בכל אשר תלך,
ואשיב אותיך אל האדמה הזאת.
כי לא אעזובך עד אשר עשיתי את אשר דיברתי לך.
יהיה בסדר, אל תדאג,
הקדוש ברוך הוא מבטיח לו.
ואז יעקב מתעורר,
הוא אומר, וואו, איזה מקום קדוש,
ויקרא את שם המקום ההוא בית אל,
ואז הוא מתפלל.
וידע יעקב נדר לאמור, זה סוג של תפילה,
אם יהיה אלוהים מימדי
ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך,
ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש,
ושבתי בשלום אל בית אבי והיה אדוני לי לאלוהים.
אז זו תפילה מאוד מוזרה, כי בדיוק על מה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לו, הוא מתפלל. אבל הקדוש ברוך הוא הבטיח לך את זה.
זה נראה אפילו כפיות טובה חלילה.
הקדוש ברוך הוא הבטיח לך ואתה מתפלל על זה?
וחוץ מזה, מה זה ויהיה השם לי לאלוהים? אתה עושה כאן תנאים?
אם הקדוש ברוך הוא ייתן לי את זה ואת זה ואת זה, אז הוא יהיה לי לאלוהים. ואם לא,
זו תפילה שנראית שאפילו קל שבקלים לא מתפלל ככה.
מבהרים כאן הפרשנים דבר נפלא מאוד.
זו תפילה,
הייתי מנסח את זה ככה,
להיות ראוי
לשפע האלוקי.
כשהקדוש ברוך הוא מבטיח לאדם משהו,
זה לא עסק גמור.
זה בעצם אמירה,
יש כאן פוטנציאל. אומר הקדוש ברוך הוא, יש לי שפע לתת לך.
יש לי.
אבל כדי שתוכל לקבל את השפע, מה צריך לעשות?
לבנות כלים. הייתי בנו בצהריים, נכון? ושמת אתם בידיך.
לבנות כלים לאור.
פעם בצבא הייתי באיזה בסיס ששמענו שם.
אז סתם היינו באיזה אימון, והיה צריך רשימת שמירה בנשקיין. זה היה קר, קפוא כזה.
אתם יודעים, בבסיסים יש כאלה מכונות של קפה.
כאלה שאתה מכניס שתי שקל ויוצא לך כזה כוס קפה עם טונה סוכר וטונה אבקת חלב.
רעל, צרוף, אבל חם.
היה קר, אמרתי, יאללה, בוא נשתה איזה כוס קפה.
מתחילה לעבוד,
ואז אמור לבוא עוד איזה רעש. מה הרעש?
של הכוס יורדת כזה.
ואז
אז הוא שומע את כל הרעשים, רק את הרעש של הכוס אני לא שומע.
נגמרו הכוסות במכונה.
ואז זה יוצא,
אתה מנסה ככה, זה חם ושורם, זה רגע, זה הכל כזה.
אם אין כוס,
אם אין כלי,
אין לשפע לאן לרדת.
אז הקב' הבטיח ליעקב הבטחות, זה שפע.
כדי שההבטחות האלה יתקיימו, יעקב אומר, אני מתפלל,
להיות ראוי לשפע הזה.
אני מתפלל שיהיו כלים לשפע. מהם הכלים?
יש כאן מקומות, אפשר לשבת פה.
והיה השם לי לאלוקים.
השם זה יודקה ובקה, זה שם השם הגלוי. זה יעקב אבינו שהיה אצל יצחק,
באוהל של יצחק ורבקה.
הייתה השראת שכינה גלויה, הייתה... כל הקב' ברוך הוא רואים אותו.
עכשיו יעקב הולך לבית לבן.
בבית לבן הכל יהיה נסתר.
יהיה רמאים, יהיה גנבים, יהיה גזלנים,
יעקב אומר, רק אם אני אעמוד במבחן,
רק אם גם בבית לבן אני אזכור את הקדוש ברוך הוא,
ולא חלילה אפול,
רק אז אני אהיה כלי ראוי לברכה שהבטיח לי הקדוש ברוך הוא. רק אז אני אחזור בשלום לבית אבי.
אם יעקב ייכנס לבית לבן תמים ויצא רמאי, הוא לא יקבל את הברכה.
אם הוא ייכנס לבית לבן תמים ויצא תמים,
אז הוא יהיה ראוי לברכה. אגב, מאיפה יודעים שיעקב יצא תמים מבית לבן?
כמו שהוא נכנס?
זה פסוקים מפורשים.
יעקב אבינו נמצא עשרים ושתיים שנים בבית לבן, ולבן לא מפסיק לרמות אותו.
הוא עובד עליו יום ולילה, הוא אומר את זה, נכון?
בכל אופן, אחרי שיעקב בורח ולבן משיג אותו,
ולבן אומר לו, למה גנבת לי את התרפים? יעקב אומר לו, לא גנבתי לך כלום לחפש. הוא מחפש ולא מוצא שום דבר.
יעקב צועק על לבן ורואים שהוא נעלב.
מה, אתה רודף אחריי, מה אתה מחפש אחריי, מה אתה חושב...
מה אתה נעלב? זה לבן, הוא רמאי, מה אתה, כאילו היית כבר אמור להיות אחריו 200 פעם.
רואים שיעקב באיזה סוג של תמימות, הוא עדיין נפגע
מזה שלבן חושד אותו.
הוא נכנס תמים ויצא תמים.
על זה הוא התפלל.
אז הוא נעשה ראוי לברכה.
תפילת יעקב אבינו היא תפילה שנזכה להיות כלים ראויים לאור ולשפע האלוקי שמוכן לנו.
האם יכול להיות שאדם יפספס את האור שלו?
כן, אם הוא לא יבנה כלים, יכול להיות.
יכול להיות.
חבל, אבל יכול להיות. זו התפילה.
מי התפללה את זה? יפה מאוד, אחי מכולם,
לאה גולדברג.
מה היא אמרה?
אנא אלי, עשה אותי כלי לשליחותך.
תעשה אותי שאני אהיה כלי
לשפע שלך, לשליחות שלך.
כן, היא ביקשה מהקדוש ברוך הוא שיעזור לה
לבנות כלים לאור.
לאה גולדברג, אתה מכיר?
כן.
שטר של מאה אתה מכיר?
לא.
נראה לי, היא על המאה?
כן.
מה לא?
מה לא היום לא? רק היום כן.
טוב, כן, מאה.
אומרים זרענו וכספנו יהיה הרבה כחול, שיהיה הרבה כחולים.
טוב,
הלאה, מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. על מה יתפלל יוסף בבית האסורים?
התשובה הכי פשוטה, על מה?
לצאת.
לא.
כלומר, לא רק.
לדעתי יוסף התפלל על דבר שרבי נחמן קורא לו בהירות,
אור בהירות הדעת.
זה שיוסף בבית האסורים זה ודאי דבר גרוע,
וזה בית הסורים, זה בור, ואין בזה אור, ואין חשמל וכו', אבל מה שמפריע לי יוסף,
זה ההסתר פנים שהוא נמצא בו.
הוא לא מבין את הקטע, איך מילד בן 17, נער בן 17,
צמוד לאבא שלו, לומד תורה מאבא שלו וכו',
פתאום החיים כאילו לוקחים אותו
בלי שליטה, הוא בעצם איבד שליטה.
לוקחים אותו, מכניסים אותו לבור, אחרי זה מוכרים אותו, הוא עובר ממקום למקום כמו איזה חבילה עוברת,
ולא מבין למה.
הוא כבר 13 שנה נמצא מנותק מהמשפחה, ולא מצליח להבין למה, מה אתה רוצה ממני הקדוש ברוך הוא.
יכול להיות שאדם נמצא בבית האסורים, אבל הוא מבין למה. אז הוא אומר, אוקיי, אני מתפלל לצאת, אבל אני לפחות מבין מה אני עושה כאן.
יוסף פשוט לא מבין מה קורה איתו.
13 שנה הוא נמצא בתוכנית
שהוא לא יודע את הפשר שלה.
אז לזה הוא מתפלל, לקדוש ברוך הוא, תגלה את עיניי.
תאיר את עיניי.
בטוח יש לזה סיבה כלשהי לכל ההרפתקאות שאני עובר כאן.
זה לא סתם קורה, אתה משגיח על כל ברוריך, מה איתי, אני לא מבין מה קורה איתי.
ברגע אחד, בבת אחת, הכל מתבהר ליוסף.
הגמרא אומרת במסכת ראש השנה,
שיוסף יצא מבית האסורים בראש השנה.
אז בראש השנה פתאום התברר לו הכל רטרואקטיבית, שהוא פתאום
ממונה להיות משנה למלך מצרים, להציל את כולם מהרעה, ו...
ו... ו... ו... ו... ו... ו... וכל זה,
בין השאר, בגלל שהוא היה בבית האסורים, אז
פרעה לא מפחד שהוא יחליף אותו, שהוא יאיים עליו,
אבל יוסף מתפלל בבית העשורים לבהירות הדעת, שיהיה איזשהו גילוי, שזה יוסבר, מה אתה רוצה ממני? וזאת התפילה שכל אחד מאיתנו צריך להתפלל.
הקדוש ברוך הוא יעלה לנו שאנחנו נמצאים בזמנים שבהם אנחנו...
מה אתה רוצה ממני, הקדוש ברוך הוא? למה הכנסתי לדבר הזה? מה הסיבה? מה פשר המשבר הזה? זה לא...
אני לא מבין למה זה התחיל, לא מבין מה תכליתו,
מה מטרתו, מה עניינו, מה כאילו, איך הגעתי למצב הזה?
חדוש ברוך הוא, תעזור לי להבין מה אתה רוצה ממני בסיטואציה הזאת.
וזה דבר מאוד מעניין. יצא לי לשבת עם כמה אנשים, גם לי זה קרה,
שאמרו שהיא תקופה מסובכת ולא פשוטה, אבל
זה כאילו קרה להם בטעות, במקרה הם לא הבינו איך זה קרה להם.
מישהו אחד שעזב עבודה והיה אמור להתחיל עבודה אחרת, ופתאום
סגרו את המכרז שם, בקיצור, ינון ליאון הוא איזה שנה בבית.
הוא אומר, אני לא יודע איך זה קרה לי, אני לא הייתי עוזר, כאילו,
טוב, אז הוא אומר, שהקביש ברוך הוא יגדל לי, מה הוא רוצה ממני
בתקופה הזאת?
אז אמרתי לו, לא יודע מה הוא רוצה ממך, בוא נתפלל על זה, שיהיה לך בהירות הדעת.
זו תפילת יוסף בבית האסורים.
אצל יוסף זה קורה מהר מאוד. ביום אחד
הוא מובל מבית האסורים והכל מתברר לו.
לפעמים אצלנו זה לוקח טיפה יותר זמן.
בסדר?
אתם איתי?
מה אני רוצה לעשות?
שמה, מה הוא הצליח לעשות?
ואז הוא נשאר, אבל אחרי זה עוד שנתיים בכלא.
כן.
אה, בסדר.
כן.
דווקא שם הוא אומר בדיוק הפוך.
שם הוא אומר,
אין לי מושג מה אני עושה פה, כי גונב גונבתי מארץ העיוורים,
וישימו אותי לזה, נכון, איך זה הולך, וגם פה לא עשיתי מאומה.
כך הוא אומר, נכון?
כן, אבל זה בסוף הישב, לא במקץ.
כי גונב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור.
אני לא יודע מה אני עושה כאן,
תעזור, תצילו אותי מכאן, אני לא יודע מה.
רק אחרי שנתיים, ויהי מקץ.
קץ, שם לחושך, רק אז באמת הוא מבין שיש את התכלית לכל העניין הזה, סיבה לכל העניין הזה.
העדות ביוסף שמו,
אז נוסף לו ה' לשם.
כן, זה, אתם מכירים,
יש כאלה פיצוציות.
רגע, עם דודלי, כל מיני כאלה, כן?
יש להם כאלה שלטי פרסומת כאלה מאלקטרונים אדומים כאלה.
והאותיות רצות שמה מהסוף להתחלה.
נגיד רוצים לפרסם פיצה,
אז קודם כל,
היי, שרצה.
אחרי זה, צדי.
אחרי זה,
אז לפעמים גם הקדוש ברוך הוא ככה מתנהג.
שלט רץ, וטיג, טיג, טיג, טיג, טיג, רואים מים סופי.
מים סופי, טוב, לא מבינים כלום.
ומייד אחרי יום, ים. אה, ים, הכל ברור. הולכים לים, חוף, וסבבה, יהיה מקניב, יהיה גלים, נפוס גלים. לא.
צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, הים.
אה, הים, זה ים גדול.
עוד למד, להים.
לא מבין, מה קורה כאן?
פתאום מגיע איזה א', צ'יק, צ'יק, צ'יק, אלוהים.
אה, הכל אלוהים עשה.
הכל ממנו התברך.
אה, זה היה א',
אלופו של עולם.
אז גם יוסף לא מבין.
לא סתם בסליחות, יש לנו אור ישר,
נכון? אומרים חלק מא' לת' וחלק
מת' לא',
נכון? אחרי שחטאנו לפניך באכילת איסור, אחרי שחטאנו,
ואחרי זה מהסוף, בטבעון לבב.
נכון?
יש אור ישר, על בית ג' יש אור חוזר תשרק.
למה תשרק? כי חלק מהדברים במציאות עובדים הפוך, מהסוף להתחלה.
יוסף בסוף מבין מה היה בהתחלה.
אבל הוא כל הזמן מתפלל שיגיע הנקודה הזאת,
שתהיה לו בהירות הדעת.
תפילה על בהירות הדעת זה תפילת יוסף הצדיק.
טוב, יש דברים שאני מדלג עליהם כי הם מאוד מאוד ברורים.
לא, זה לא בסוף.
הוא מההתחלה אומר לעצמו ולאחרים,
אתם חשבתם לרע, אלוהים חשבה לטובה.
הוא מודע מאוד לשליחות שלו מאת אלוהים. הוא מבין את זה לכל אורך הדרך.
ולכן הוא מצליח להתגבר על הכעס, על האחים ועל התסכול, כי הוא כל הזמן אומר,
התבהר לי שהקב' ברוך הוא שלח אותי לכאן.
כן.
החתן,
אתה לא יוסף?
לא יעדו לי על כך שאתה לא יוסף,
לא סיפרו לי על זה. אני אברר את זה במכון מאיר במשרד ואני אחזיר לך תשובה.
ברור שאתה לא יוסף,
אבל הם אבותינו,
והתכונות שלהם נמצאות איפה?
באנו.
אז זה אומר שמיוסף קיבל כל אחד מאיתנו את היכולת
לעמוד במצבים מעורפלים ולהתפלל על אור בהירות הדעת.
בסדר?
זה לא דמויות שהיו בעבר ולא קשורות אלינו, זה האבות שלנו, זה עבר אלינו התכונה הזאת.
ברית אבות.
נוהג כצאן יוסף. עדות ביוסף שמו.
מי שענה למשה בחורב הוא יעננו, אז זה ברור. משה רבנו מתפלל בחורב בהר סיני על עם ישראל שלא יחטאו בעגל.
מי שענה לאהרון במחתה הוא יעננו.
סיטואציה מאוד מעניינת. גם פה לא כתוב בתורה שאהרון התפלל,
אבל כנראה הייתה פה תפילה.
מה הסיטואציה במחתה?
אז אני מזכיר...
לא, לא, זה לא שם.
במגיפה. במגיפה. בפרשת קורח,
250 איש,
מלינים על משה ועל אהרון,
ואז מתחילה מגיפה.
אומר משה רבנו לאהרון, מהר קח מחתה,
שים עליה קטורת,
ורוץ
ותעמוד בתוך העדה, נכון, איך קוראים לזה?
ויאמר משה לאהרון, קח את המחתה ויתן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, והולך מהרה אל העדה ויכפר עליהם, כי יצא הכסף לפני אדוני, החל הנגף.
וייקח אהרון כאשר דיבר משה בירות אל תוך הקהל,
והנה החל הנגב בעם, וייתן את הקטורת ויכפר על העם.
אז כנראה, קודם כל בואו נדמיין את זה.
עם ישראל עומד ופתאום מתחילים ליפול.
כאן כתוב שמתו 14,700. מתחילים ליפול, כמו דומינו, טק, טק, טק, טק, טק, טק. ואז אהרון רץ, רץ, רץ, רץ, רץ,
עומד בין המתים ובין החיים,
וכנראה ברגע הזה הוא יתפלל.
תפילה.
ואז המגפה נעצרת.
תפילה על מה זה.
אז המדרש משלים פה את התמונה.
המדרש אמר שאהרון עומד עם המכתה, ומגיע מלאך המוות, אומר לו,
אכפת לך לזוז?
אני פשוט באמצע ויש לי עוד מלא אנשים להרוג ואתה מפריע לי פה.
אז אהרון אומר לו, אני לא זז, משה אמר לי לעמוד פה עם הקטורת לכפר, אתה לא יכול לעבור אותי.
אז הוא אומר למלאך המוות, סליחה, אתה יודע שאני לא כאן, לא באתי מעצמי על זה, הקב' שלח אותי.
אני, יש לי הוראה מלמעלה.
אז אמר לו אהרון,
לא יודע מה אתה אומר, אני פה, אמר לי משה לעמוד,
ואין משה אומר דבר אלא מפי הגבורה.
אם אינך מאמין, לשון המדרש, הרי משה באוהל מועד, נלך, אני ואתה, ונשאל אותו.
זה לשון המדרש.
אז על מה התפילה פה בעצם, של אהרון?
התפילה היא על אמונת חכמים.
גם כשמגיע מלאך ואומר לאהרון, זוז, אני כאן. אומר לו אהרון,
לא בשמיים היא, אני שומע למשה רבנו.
זו תפילה על הוודאות באמונת חכמים.
אפילו מול מלאכים.
איפה נמצא את זה עוד פעם?
נוכל למצוא את זה עוד פעם כשיש ויכוח בין החכמים ויוצאת בת קול מהשמיים, סוג של מלאך.
מנסה להתערב, סליחה, אנחנו לא בשמיימי, אנחנו שומעים בקול, כן,
יפה, שומעים בקול החכמים וכן הלאה. אז בעצם הייתי אומר,
זו תפילה לאמונת חכמים.
אהרון מתפלל, הוא אומר, אני לא מפקפק גרם אחד בנבואת משה. לכאורה מגיע מלאך ואומר, אז אולי משה טעה, אולי משה לא... שום דבר,
אהרן אומר, זה אהרן האח הגדול של משה רבנו.
אני לא מפקפק גרם אחד, מתפלל לקדוש ברוך הוא, תן לי אמונת חכמים גמורה במשה רבנו אחי.
אם היה לאהרן איזה פקפוק, הוא היה מצליח לעבור אותו.
בגלל שלא היה לו פקפוק,
היה לו ודאות באמונת חכמים,
התקבלה תפילתו והמלאך לא הצליח לעבור אותו והוא הציל את עם ישראל.
זוהי תפילת
אהרן במחתה.
מי שעלה לפנחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו.
גם פה לא כתוב על מה פנחס התפלל.
פנחס עומד לעשות איזה מעשה?
מעשה קנאות.
על מה צריך להתפלל כשעושים מעשה קנאות?
רצון השם, דבר אחד. כלומר, שלא יהיה מעורב בזה.
נגיעות, פניות,
גאווה וכל זה.
ועל מה צריך עוד להתפלל?
על הדיוק.
שזה יהיה בדיוק מה שצריך,
ולא יותר.
ולכן מאוד מודגש שפנחס דקה אותם בקירה אחת.
מכה אחת הוא פיסל אותם.
למה זה מתאים?
לפעמים,
לפעמים
אנחנו צריכים לעשות מעשה של קנאות או אולי של תוכחה,
דברים מהסוג הזה.
אז נגיד מורה צריך לתת לפעמים איזה תוכחה לכיתה,
אבא צריך לנזוף בילד שלו, לא משנה.
אז צריך להתפלל, הקב' הוא, תעזור לי שזה יהיה מדויק,
שאני אדקור בדיוק את הנקודה שצריך ולא יותר.
ולא כבר על הדרך שאני מתלהב ואני כבר אכנס בו ואגיד, ויש כאלה שכבר מועכים, זה ככה עד הסוף.
נכון?
כמו בצבא היה פעם, נראה לי שזה הפסיקו את זה, בצבא היה זה.
שיחתנו גם ביום חמישי, כן?
טוב, אז מי עשה? זה, קום, ספר מה עשית.
אני נרדמתי בשמירה. נרדמת בשמירה, נחרת, הסורים שמעו אותך, כאילו עושים מזה עסק שלם, מועכים אותו לגמרי, יאללה, שבת שבת.
צריך להגיד שזה יהיה מדויק, בסדר, נרדמת בשמירה, בסדר,
בפעם הבאה, יש לך שבת.
אז פניחס
מתפלל דווקא בגלל שזה מעשה קנאות,
שהמעשה יהיה מדויק,
לא יהיה יותר.
דקור, כמו דיקור סיני, אתה דוקר את הנקודות, אתה לא מגיע,
תתחיל לדקור, לחפש נקודות. הדוקר הסיני, איך קוראים לזה,
אוקרופונקטורה, שזה שם כזה מסובך, נכון?
הדיקור הזה, הוא יודע בדיוק, יש לו נקודה, בום, הוא דוקר,
פותח את הצ'קרה, את האנרגיה,
זורם האנרגיה.
אז גם ככה.
זו הייתה תפילת פנחס, זה חשוב מאוד.
יש כאלה שככה כבר מתלהבים, כשהם אומרים,
אתה יודע, כבר עם כל הלב הוא כבר נכנס בו ואומר לו, וזה מזכיר לי גם מה היה לפני שנה וגם לפני שנתיים והוא מביא לו את כל הקונטיינר על הראש.
בנחת, תגיד מה שיש לך להגיד, מדויק,
ממוצה,
בלי ליהנות, כמו שקודם הזכרת, בלי נגיעות, בלי להתלהב, זהו, ותפרוש.
זה פנחס, והעובדה שפנחס
הצליח בדבר הזה זה שהקדוש ברוך הוא
נתן חותמת.
אמר פנחס וכולי,
השיב את חמתי, הנה היא נותנת בריתי שלום.
אז זו תפילת פינחס.
נמשיך, כן?
מי שענה ליהושע בגילגל הוא יעננו.
כאן זה מאוד מאוד לא ברור על איזה תפילה מדובר בגילגל.
כנראה הפייטן כאן מתכוון לתפילת יהושע אחרי הכישלון בעין.
כי שם בעצם כתוב נוסח של תפילה מסוים.
אז עם ישראל יוצא למלחמה בעי ונופל,
נכשל.
וכשזה יוצא,
כשקורה הדבר הזה, כתוב, העיקר יהושע שמירותיו ויפול על פניו ארצה לפני אהרון אדוני עד הערב ובזקני ישראל, זה ממש תפילה.
ויעלו עפר על ראשם.
ויאמר יהושע, אהה, אדוני אלוהים, למה עברת עביר את העם הזה את הירדן, לתת אותנו ביד האמורי לאבידנו ולו אוהלנו בנשם בעבר הירדן? מה זה הדבר הזה?
איזה תפילה הזאת?
הייתי קורא לזה תפילה אחרי סטירה.
חטפת סטירה מהקדוש ברוך הוא. יהושע חטף, עם ישראל חטף.
מה עושים עכשיו?
האם אומרים, טוב, אני לא רצוי בעיני הקדוש ברוך הוא, ממילא אין לי מה להתפלל אליו, מה יש לי להתפלל? הוא, רגע, החטיף לי סטירה.
או שאתה אומר, אין דבר כזה.
אין דבר כזה.
אפילו שחטפתי סטירה,
אפילו שקיבלתי סירוב,
אני מתפלל.
יש תורה של רבי נחמן,
שאומרת,
מפרשת גמרא ממסכת ברכות. אמר רבי בנימין,
כל ימיי הייתי מצטער שתהא תפילתי סמוכה למיתתי.
זה הממרא.
הפשט של הממרא,
כל ימיי הקפדתי שאיך שאני קם בבוקר אני אלך להתפלל ולא אעשה כל מיני עיסוקים בין הקימה לתפילה. תהא מיתתי,
מיתתי הכוונה מיתה בט', לא בתיו.
המיתה שלי, הבד, הבד שיושנים במזרון.
התפילה תהיה סמוכה לקימה מהמיתה.
אבל רבי נחמן מפרש את זה אחרת.
הוא אומר, מיתה זה ביטוי לשכיבה, למצב של נפילה.
כל ימיי, אומר רבי בנימין, הצטערתי, הקפדתי, שאם נכשלתי, מיד אני ארוך להתפלל לקדוש ברוך הוא. אני לא אגיד, טוב, אחרי שנכשלתי, בטח אני לא אהוב, אני לא רצוי,
מה יש לי לדבר עם הקדוש ברוך הוא, מה אני...
לא, אני מיד רץ אליו.
איך אומר רבי יהודה הלוי? ממך אליך אברח.
עשיתי חטא, אז אני בורח. ממך. למי אני בורח? אליך.
למשל, למה הדבר דומה?
לילד בן הארבע שהולך עם האימא לגן משחקים,
ואימא אומרת לו, אתה תשחק פה, זה המתקנים שלך.
והוא הולך עם המתקנים של הגדולים, אימא אומרת לו, אל תלך לשם,
אתה תיפול, זה לא בשבילך. לא, לא, לא, אמרתי לך תיזהר. הוא שומע, מטפס, נופל.
עכשיו יש לו איזה פצע.
למי הוא ירוץ?
הוא רץ לאימא. מה אתה רץ לאימא? הרגע עברת על מה שהיא אמרה.
תיתן לך סטירה. מה פתאום סטירה? זה אימא, אני רץ אליה.
אז יהושע, אחרי כישלון צורב, כישלון נוקב,
הוא לא אומר, טוב, אין לנו מה להתפלל.
הוא רץ ונופל על פניו ומתחנן לפני הקדוש ברוך הוא.
זה תפילה אחרי נפילה.
רבי נחמן אומר שכל מי שלא מתפלל לקדוש ברוך הוא אחרי שהוא חטא,
הוא לא מאמין בפעולתה של התפילה.
והוא לא יודע כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותו.
הוא אומר, נדמה לי באיזה מקום הוא אומר, זה יותר גרוע מאחרי את עצמו אפילו.
יותר גרוע מאחרי את עצמו זה שאחרי זה לא מתפלל,
שאתה בורח מהקדוש ברוך הוא.
יותר גרוע.
תפילה להניקייה הטוף, בדיוק.
או בגן עדן, אדם וחווה חטאו. חטאו!
קורה שחוטאים.
אם הקדוש ברוך הוא מצווה אותך בגן עדן לא לאכול מעץ הגן, סימן שיש אפשרות כן לאכול.
אז מה בדיוק הבעיה? מה החטא? החטא היה שהם ברחו, הסתתרו.
חטאתם, נפלתם, תבואו ותספרו לקדוש ברוך הוא, נפלתי, חטאנו, תעזור לנו, היה אומר להם, אין בעיה, יש בגן עדן גם עץ התשובה, תאכלו מהעץ הזה, תחזרו בתשובה.
אבל במקום זה הם בורחים, מסתתרים, מרמים, וזה,
תפילה אחרי נפילה, זאת תפילת יהושע בגילגל.
טוב, בואו נדלג טיפה
על שמואל ועל דוד ושלמה בירושלים,
ונגיע לאליהו.
מי שענה לאליהו בהר הכרמל, הוא יענן.
תפילת אליהו בהר הכרמל היא תפילה של לימוד זכות על עם ישראל.
עד היכן אפשר לקחת את לימוד הזכות של עם ישראל?
מעין תפילות רבי לביצחק עם ברדיצ'וב,
סנגורם של ישראל,
שכל העם היה מתפלל ללמד זכות על עם ישראל.
כן?
וגם היה
מאשים את הקדוש ברוך הוא הרבה פעמים. הוא אמר לו, הקדוש ברוך הוא, אתה אשם.
אתה אשם.
ממי הוא למד את זה?
זה מאליהו.
כתוב ככה, ויהי בעלות על מנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר אדוני אלוהי אברהם יצחק וישראל היום יוודע כי אתה אלוהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה. ענני אדוני ענני וידעו העם הזה כי אתה אדוני האלוהים ואתה סיבות את ליבם האחרונית.
אתה השם
שהם חוטאים.
ככה לדבר על הקדוש ברוך הוא?
לא יפה.
איזה נחת יש לקדוש ברוך הוא.
זה באמת תפילה לצדיקים
אבל אנחנו לומדים מכאן שהקדוש ברוך הוא אוהב את מי שמלמד זכות על בניו.
גם אם זה בצורה של האשמה.
כתוב רב לוי יצחק וורדיצ'ב
היה אומר בראש השנה, הקדוש ברוך הוא,
אם לא תסלח לי ישראל, אני אפרסם בעולם שהתפילין שלך פסולות.
למה?
כי בתפילין של הקדוש ברוך הוא מה כתוב?
מי קמך ישראל גוי אחד בארץ.
אם אתה לא תסלח להם אז הם לא גוי אחד בארץ, זה התפילין שלך פסולות.
הוא מאיים על הקדוש ברוך הוא.
כשהוא יוצא ראש שנה בשבת, הוא היה אומר לכדור, אתה חייב לסלוח להם,
כי שבת היום אסור לך לכתוב.
אתה לא יכול לכתוב אותם.
אם זה בספרי חיים, פיקוח נפש דוחה שבת.
אז אתה יכול לכתוב אותם.
ככה.
אז תפילת
אליהו בהר הכרמל
זה תפילת לימוד זכות על עם ישראל.
אפילו תוך כדי הטחת דברים
כלפי מעלה.
נפלא.
מה?
כן, אבל אתה רואה שכאן הוא מלמד עליהם זכות, ולכן הקדוש ברוך הוא גם עונה לו, כי הוא לימד זכות. לפני כן הקדוש ברוך הוא לא ענה לו כי הוא קטריג.
כן.
מי שענה ליונה במאה הדגה הוא יענן.
על מה מתפלל יונה כשהוא נמצא במאה הדגה?
יש לו תפילה מאוד מיוחדת.
התפילה שלו היא
גם תפילת הודיה וגם תפילת
בקשה.
תפילת הודיה מהי?
הרי יונה
כבר נפרד מהעולם.
הוא מבחינתו כבר עבר את ה... נכון, יש כזה לעבור את ההוביקון.
הוא מבחינתו כבר החליט שהוא רוצה למות.
ולכן הוא אומר למלאכים, קחו אותי, זרקו אותי לים. ברור לו שבשנייה שהוא נופל לים, מה יקרה לו?
יתווה וימות. זהו, הוא כבר אחרי.
איך מרגיש אדם שכבר החליט למות,
ופתאום הקדוש ברוך הוא עושה איתו חסד ומציל אותו.
קפץ מהגג,
פתאום נפרסת איזה רשת,
והוא חי.
האמת, הכרתי אדם כזה,
שניסה להתאבד ולא הצליח.
ירד לעצמו בראש, אבל לא בזווית הנכונה,
ופגע לו במוח, הוא קצת צולע, אבל הוא חי.
חזר בתשובה כתוצאה מהדבר הזה, עשה עם עצמו דברים טובים. כאילו הקב' ברוך הוא נתן לו את החיים במתנה מחדש.
אז יונה, קודם כל, מודה על ההזדמנות השנייה.
תפילת יונה היא תפילה כשאנחנו עושים פדיחות ופלטות וזה, והקב' ברוך הוא אומר לנו, אני אתן לכם עוד הזדמנות, יאללה.
אתם כבר התייאשתם, אני...
זו תפילת הודיה על הרחמים האין-סופיים של הקדוש ברוך הוא,
זה צד אחד,
והצד השני שיונה מתפלל עליו זה על הריחוק מאיתו ידברך.
ויאמר קראתי מצרה לי אל אדוני ויענני מבית אנשיול שיבעתי שמעת קולי.
אני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך, אני כבר התייאשתי,
אני כבר אמרתי נגרשתי מנגד עיניך,
אבל מה אתה עשית?
אך אוסיף להביט אליך על קודשיך.
נתת לי הזדמנות שנייה.
עפפוני מים עד נפש, תהום יסרבבוני,
אני כבר כאילו, אה, תובע.
ואתה, מה הקדוש ברוך הוא? ואתה על משחת חיי אדוני אלוהי.
כמה מרובים רחמי הקדוש ברוך הוא על כל אחד ואחד מאיתנו.
כבר היא עונה אחרי הייאוש, והקדוש ברוך הוא אומר לו, אבל אני עוד לא התייאשתי ממך.
אתה כבר התייאשת מעצמך, אני עוד לא התייאשתי ממך.
תפילה על הקדוש ברוך הוא שלא התייאש מאיתנו.
גם כשאנחנו מתייאשים מעצמנו, שלא יתייאש מאיתנו.
איך אומר דוד המלך? כי אבי ואימי עזבוני,
אדוני יאספני.
מי שענה לאלישע ביריחו, הוא יעננו.
אה, כן?
אה, לא הבנתי.
אה, בבקשה, הוא רוצה להיות קרוב חזרה לקדוש ברוך הוא, הוא מרגיש רחוק.
הוא רוצה להתקרב חזרה.
יישר כוח.
מי שענה לאלישע ביריחו יעננו, זו אולי אחת השורות הכי הכי מופלאות. איפה אלישע מתפלל ביריחו?
אחרי שאליהו הנביא עולה בשערה השמימה, אלישע מגיע ליריחו
וניגשים אליו אנשי העיר ואומרים לו,
הננה הארץ
טובה או מושב הארץ טוב,
אבל המים משכלים.
כלומר, המים מורעלים.
טוב,
אז הננה מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה והמים רעים והארץ משכלת.
טוב, זה די מובן, לא?
למה זה מובן?
מה?
יריחו!
יריחו זו העיר שקמה מתוך התרסה בשם שמיים,
מתוך רשעות
של חיאל בית האליעי.
יהושע השביע שאסור לבנות את יריחו, והם בנו את זה בכוונה, להכיס.
אז מה צריך להגיד להם אלישע? טוב מאוד, תבינו את הרמז.
פרקו פה את המחנה, תפרקו פה את העיר ותלכו מכאן.
כל מי שחי פה ומנסה לחיות פה, ימות!
רשעים!
מה עושה אלישע?
להתפלל.
על מי אתה מתפלל?
על הרשעים האלה? תתפלל עליהם.
ואז, ויאמר, קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו.
ויצא אל מוצא המים וישלח שם מלח ויאמר, כה אמר אדוני ריפיתי למים האלה,
לא יהיה משם עוד מוות ומשקלת.
אז אלישע מתפלל על הרשעים
והוא מבקש מלח. למה מלח?
כתוב, לא תשבית מלח ברית אלוהיך.
מלך מבטא את הברית.
גם אם אנשים עשו חטאים והזכויות שלהם אינם,
אינם,
אבל הברית
תמיד קיימת.
הם בנים של אברהם, יצחק ויעקב.
תפילת אלישע ביריחו זו תפילה על סגולת ישראל, על הברית.
תפילה שכל יהודי ויהודי לא נאבד אף אחד.
גם הרחוקים, גם הרשעים, גם אלה שמצביעים למפלגה ההיא ולמפלגה ההיא.
לא מוותרים על אף אחד.
בסדר?
הלאה.
מי שענה לחזקיהו ובלך יהודה בכל יום, הוא יעננו.
וואי וואי. זה אולי הכי...
חזקיהו חולה והקדוש ברוך הוא שולח אליו את ישעיהו הנביא, זה בישעיהו ל״ח שיגיד לו, חבוב, אתה הולך למות.
צב לביתך כי מת אתה ולא תחיה.
ואומר לו את זה נביא.
לא אומר לו את זה, לא קוסם ולא חובר חבר ולא אוב ולא ידרוני ולא שום דבר. אומר לו את זה נביא.
אז לכאורה, מה חזקיהו צריך לעשות? לברך בשם המלכות
אשר כישענו ומצוותנו לשמוע בכל דברי הנביא ולמות.
אבל מה הוא עושה?
כתוב, ויישם חזקיהו פניו אל הקיר, ויתפלל אל אדוני, הוא מתפלל.
הוא אומר, לא מעניין אותי, סליחה, לא מעניין אותי לא נביא ולא שונה, אני ישר אל הקדוש ברוך הוא.
מה הוא מתפלל?
ויאמר, אנא אדוני זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם,
והטוב בעיניך עשיתי, ויבק חזקיהו בכי גדול. הוא מתפלל מקירות ליבו, חזרנו עם ויישם אל הקיר מקירות ליבו, הוא בוכה.
תפילה אמיתית.
הוא אומר, הקדוש ברוך הוא, אני רוצה עוד,
אבל נגזרה עליך גזירה.
אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,
אל ימנע עצמו מהרחמים.
תפילת חזקיהו בחלוטות זה תפילה אחרי שנגזרת הגזירה.
אז זה אומרת הגמרא במסכת ראש השנה, יפה צעקה לאדם בין לפני גזר דין בין לאחר גזר דין.
אין אבוד.
אפשר להתפלל, אפשר לשנות, אפילו שישעיהו אמר לו את זה.
נגלה עליו הקדוש ברוך הוא, ויהי דבר אדוני אלישעיהו לאמור, הלוך ועמדת על חזקיהו,
כה אמר אדוני אלוהי דוד אביך, שמעתי את תפילתך,
ראיתי את דמעתך,
הנה מי יוסף על ימיך, חמש עשרה שנה.
הוא הצליח למשוך עוד חיים מאיזה אוצר עליון
דרך התפילה שלו.
שאלה טובה.
כשזה לטובה, אמירות חכמים. כשזה לרעה, לבטל את הגזרה, אפשר תמיד.
נפלא, לא?
תפילת חזקיהו ובכנותו.
מי שענה לחנניה,
מישאל ועזריה בתוך כבשן האש, הוא יענן.
מה הם התפללו?
מה הייתה התפילה שלהם?
שנבוכדנצר השליך אותם לכבשן האש
בגלל שהם סירבו פקודה.
אז זה דומה למה?
אני חושב שזה הפוך אולי.
שזה,
הם אמרו לכם, נבוכדנצר, תקשיב,
אנחנו,
הרי מה נבוכדנצר אומר להם? אם האלוהים שלכם כזה גדול,
יעשה לכם נס,
כמו שעשה לאברהם,
נראה אותכם גברים, מה שנקרא, יעשה לכם נס.
מה הם אומרים לו?
הוא אומר, כמו שאברהם
זרק אותו נמרוד לכבשנה ישבו ניצול, ככה גם אתם.
אז הם אמרו לו, אתה זה לא נמרוד,
תרגיע,
ואנחנו זה לא אברהם אבינו.
ואם לא אתה תהרוג אותנו,
הרבה דובים יש למקום, הרבה עריות, הרבה נחשים, הרבה עקרבים.
אם התחייבנו כלליה למקום, אנחנו נמות בכל מקרה.
אז על מה התפילה שלהם?
התפילה שלהם היא על מסירות נפש בלי להינצל.
אנחנו מוכנים
עד הסוף.
בסוף הם גם ניצלו.
אבל התפילה שלהם הייתה שהם יסכימו למסור את הנפש בלב שלם.
נכון, זה מזכיר את זה מאוד.
טוב,
יש כאן עוד ארבעה,
בואו נגיד אותם כזה בזריזות.
מי ישנה לדניאל וגובה האריות הוא יעננו.
כל הסיפור של דניאל וגובה האריות היה בגלל שהוא התעקש להתפלל.
אני יכול להרחיב לכם את זה, אבל כרגע אין זמן, אז רק נגיד שדניאל יתפלל לגאולה.
הרי הייתה שם גזירה של דרייבש שאף אחד לא התפלל. אף אחד, אסור להתפלל 30 יום. כולם, מוסלמים, נוצרים, לא משנה מה, בודה, אף אחד לא מתפלל.
מכיר כמה כאלה שיסמכו גם לגזירה כזאת גם היום.
קוראים לזה חופש ותפילות.
ודניאל בכל אופן מתפלל.
למה הוא מתפלל? כי בזמן הזה היה עת רצון לגאולה.
אז תפילת דניאל גם בגובה האריות לא הייתה על עצמו להינצל מן האריות, אלא הייתה על הגאולה.
תפילה על הגאולה.
גאולתם של ישראל.
מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו.
אז על מה יתפלל עזרא בגולה?
מה עזרא סופר?
גם זה כתוב במפורש בספר עזרא.
עזרא יתפלל,
הייתי קורא לזה תפילת המנהיג שילכו אחריי.
כי הוא בעצם אמור לנסות להעלות את עם ישראל. הוא עושה מסע גדול ועובר בין הערים ומנסה לשכנע את כולם,
ולא הולכים אחריו מספיק.
והוא מתפלל לקדוש ברוך הוא,
תן לי את הכוח להוביל אחרי אנשים שילכו אחריי.
מחר יש בחירות.
אז כאילו, אנשים שנבחרים והם רוצים שאחרי זה ילכו אחריהם.
צריך להתפלל על הדבר הזה.
תתפלל.
ראש הממשלה אמור לדעת להוציא אנשים למלחמה, שילכו אחריו.
זה מצריך תפילה.
ועל זה התפלל עזרה בגולה.
בגולה, בדרך לארץ ישראל.
והאחרון, מי שענה לכוני במעגל הוא יעננו,
מי שענה למרדכי ואסתר בושן אבירו הוא יעננו,
מי שענה לכל הצדיקים והחסידים התמימים וכולי הוא יעננו.
כן, נכון לי במעגל זה תפילה על... קצת כבר חוזר אותה, מחזיר אותנו לחוצפה,
להתעקשות, שירד גשם, תפילה על לימוד זכות.
ומרדכי ואסתר בששנה בירה,
זה גם כן תפילה כזאת על גאולה,
על רחמים, על ביטול הגזרה,
שאפשר לבטל את הגזרה. אז תראו איך עברנו כאן,
תמונות-תמונות מהתנ״ך, חלק דברים ברורים, כתובים במפורש,
חלק צריך טיפה לשער מה הייתה התפילה,
וכנגד כל הדברים האלה אנחנו מבקשים שהקב״ה יענה לנו.
גם ייתן לנו בהירות הדעת, וגם אמונת חכמים, וגם שנעשה כלים ראויים לאור,
וגם שתהיה לנו אמונת חכמים גמורה, וגם שאם אנחנו צריכים לקנא, אז יהיה מדויק ולא נפגע באף אחד, וגם שאחרי כישלון אנחנו נלך אל הקב״ה,
וגם שאנחנו נלמד זכות על ישראל, נהיה מהמלמדים זכות ולא מהמלמדים קטגוריה,
וגם שנודה לקב״ה על ההזדמנויות שניות שהוא נותן לנו ונצטער על הריחוק ממנו,
לא רק על שצפוף לנו, אלא על הריחוק שאנחנו מרוחקים ממנו.
וגם שנלמד זכות על כל אחד ואחד מבני ישראל באמצעות סגולת ישראל.
וגם שלא נוותר אף פעם ותמיד נפנה לקדוש ברוך הוא בצורה ישירה,
ונדע לבטל גזירות ולהמשיך עוד חיים מהעולם.
וגם שלא נפחד למסור את הנפש.
נתפלל לתפילה על מסירות נפש. וגם שנתפלל לגאולה. וגם שנתפלל שאנשים ילכו אחרינו לדברים טובים.
וגם שנתפלל כמו חוני במעגל,
גם כן לימוד זכות על עם ישראל וכן על זה הדרך.
כל התמונות האלו,
אלה תמונות של תפילות
שאנחנו מבקשים להתפלל שהקדוש ברוך הוא
ימלא רחמים ויענה לנו אמן ואמן.
