טוב, יאללה נתחיל, תראו
חנוכה זה חג שאנחנו בעצם,
הוא חג מורכב, יש בו מורכבות
אני רוצה לדבר על המורכבות שלו, השנה יש לנו איזה קביעות מיוחדת
יצאה השנה, זה דבר מאוד נדיר, שפרשת וישב זה שבת חנוכה
זה פרשת מקצים מחוץ לחנוכה
אבל
זה ייתן לנו גם איזה עזרה קצת בעקבות
מה, איפה המורכבות כאן בחנוכה?
קודם כל יש כל מיני תופעות ייחודיות.
לדוגמה, אנחנו,
לפחות שהיו, אבל אנחנו לא שומעים בחז״ל על כאלה שהיו מצריים במצרים, או כאלה שהיו בבלים בבבל, לפחות שהיו.
אנחנו לא שומעים על זה. לראות את זה בחנוכה,
מתייוונים זה, זה כאילו, זה הסיפור.
מתייוונים היו במרכז העניין.
למה זה קרה? מה הסיבה?
הדבר השני שהוא,
אני רוצה רגע להגיד עליו, זה שחנוכה זה חג שמאוד נוגע,
מדוע?
כי בעצם שיעור קצר בהיסטוריה, בסדר?
יוון,
הייתה אז,
הגיעה מבחינת החוכמה שלה,
הגיעה כמעט למהפכה המדעית. כלומר, הם היו צריכים להמשיך עוד צעד קטן
כדי להגיע למקום שאנחנו נמצאים בו היום.
זה היה ממש מבחינה מדעית, והם היו,
עד היום ההיסטוריונים לא מבינים מה נתקע שם.
האנושות הלכה ונתקעה, תודה רבה רבותי,
האנושות נתקעה לאלף שנים,
ימי הביניים. עדיין לא ברור למה יוון לא המשיכה הלאה,
אחרי שגילו דברים לבד, בכוח החישוב, גילו אסטרונומיה, פילוסופיה, כאילו עוד טיפה הם היו מגיעים לגלות את כל מה שגילו במאה השנים האחרונות והחשקנים האחרונות.
אז כאילו הדיון הוקפא.
עכשיו,
כיוון שיוון כאילו חזרה,
החוכמה היוונית חזרה לעולם,
אז אנחנו בעצם ממשיכים ממש מאותה נקודה את הסוגיה של חנוכה.
אנחנו, חנוכה זה בעצם חג שלנו.
חג של עם שיש לו איזו חכמה נצחית,
קדמונית,
ובא להתמודד עם חוכמה יוונית.
הם נמצאים בתוך אלף שנים, העולם היה תקוע, זה ברור שהכי חכם היה להיות יהודי.
הסתכלת החוצה מעבר לחלום, מה ראית? הגויים של חומשים עם מחדשה ולוקחים מאחורי חמור.
אף אחד לא היה חשק להיות כזה.
ובתוך בית המדרש,
שהעירה, האורך של החוכמה,
של הגמרא, של המשנה, של ההלכה,
בכלל לא היה נקודת השוואה.
אתה מסתכל היום החוצה,
מה אתה רואה?
אתה רואה חוכמה.
באופן כללי, כבר הרבה חמישים שנה אנחנו רואים שהאנושות
מתקדמת בחוכמה. לדוגמה, מגפת הקורונה, שעכשיו התחילה ולא תסתיים. אתם מבינים שאם הייתה פוגשת אותה לפני מאה שנה,
בסוף היינו, היה נגמר כארך יסמדר, אבל דרך אלה בנטים,
מאות מיליונים היו לעשרות ימים בנטים,
עד שהיה נושא חיסון עזר כזה, אני יודע.
היום, יחסית, תוך שנה, שלוש חברות כבר פתחות חיסון,
ויש חוכמה עצומה.
מה היחס הזה? זה איקס, זה מה אנחנו יכולים לקחת, מה אנחנו לא יכולים לקחת. בואו ננסה להבין מה המורכבות
של...
מה המורכבות בהתמודדות עם יוון, באיפה נקודת ההבדל, בסדר? ואיך פרשת השבוע עונה לנו.
אז קודם כל צריך לדעת שיש מרכיב של שיתוף פעולה בין
יפת לבין שם.
יפת זה האב הרוחני של יפן, ושם זה האב הרוחני שלנו.
איפה המרכיב הרוחני שלהם?
בפרשת נוח, השיתוף הרוחני שלהם. נכון? בפרשת נוח
אנחנו רואים שכשנוח שותה
ומתגלגל בתוכו על לא שיכור,
אז לוקחים, שם ויפת, לוקחים ביחד את השמלה ומכסים את ערוות אביהם.
אז זה אומר שגם שם וגם יפת,
שייכים למושג הצניעות.
למה שזה יישמע לנו מוזר.
עכשיו, שם שייך למושג הצניעות, אנחנו מבינים מדוע, כי עם ישראל, עם צנוע,
אפילו חלק מהתכונות שלנו,
ישראל בישנים, רחמנים וגומלי חסדים.
אבל איפה יפת שייך למושג הצניעות? איפה יוון, תרבותא?
זה לא כך.
אם נתרגם צניעות בתור מי שתמיד מעדיף
את המציאות הפנימית על פני מציאות חיצונית,
בסדר, זה התרגום של צניעות,
וזה גם ביטויים בלבוש ועוד,
אבל בגדול צניעות זה מי שמחפש ומעדיף
את המציאות הפנימית על פני מציאות חיצונית,
אז יוון זו תרבות, זו חוכמה מאוד מאוד סומאת. למה?
כי יוון העבירו את העולם מלהסתכל על מציאות ולהגיד, מה שאני רואה זה מה שיש,
למצב שבו אני אומר, רגע, רגע, מי אמר? אולי יש משהו פנימי שמניע את מה שאני רואה, וזה לא מה שאני רואה.
תנסו לחשוב איזה דילוג מחשבתי צריך לעשות.
הרי אלפיים שנה בני אדם קמים בבוקר ורואים את השם
במזרח ובמזרח וזזה ושוקעת במערב. רואים את זה בעיניים, רואים את זה בחוץ.
אז מה אתה אמור לחשוב?
אתה אמור לחשוב שאתה עומד, והשמש זזה סביבך, נכון? זו המציאות.
באים היוונים ואומרים, מי אמר?
אולי זה הפך.
אולי זה...
כבר אז התחילה ההתלבטות.
עד שקודם כול סיים את התהליך הזה ואמר, לא, לא אנחנו.
לא השמש נע סביבנו, אנחנו נעים סביב השמש. תקשיבו איזה דבר זה, אתה צריך כאילו להסתכל,
לראות משהו ולהגיד, מה שאני רואה, זה לא מה שקורה.
יש משהו אחר, פנימי, יש כוחות פנימיים שמניעים את המציאות,
צריך לתת רפוגה וכל זה.
זה הדרך, כל מיני כוחות שלאט לאט.
יוון, הממשיכים שלה, לא משנה, כאילו יוון אמרנו נתקעה,
לכאורה אחרי יוון היה צריך להגיע ניוטון.
יוון, פרניקוס, ניוטר, איינשטיין.
לא ברור למה זה לקח אלף שנים,
שנתקעו באמצע. אבל אם אתה עושה קו הגיוני, כשאתם לומדים את תולדות הפיזיקה העממית,
תסתכלו את תולדות הפיזיקה, מדברים על תלמי,
רק אומרים לכך, חברים עם יוונים, ההוא שבאלכסנדריה,
שיושבת
קוטר כדור הארץ דרך חשבון,
ואחרי זה מיד נגיד לקופרניקוס, גלילאות וניוטון.
אלף שנים קדימה. מה קרה באלף שנים באמצע?
יש לזה הסבר. עם ישראל גולה מארצו, אז כשהלב לא נמצא, גם האיברים לא מקבלים דם.
ברגע שעם ישראל מתחילה איזושהי גאולה, אז הם גם כן מתחילים לגלות את החוכמה שלהם.
אבל זה בעצם, זה בעצם הקטוע.
אז במהות זה צנוע.
אז מה שיוון עושה,
החוכמה של יוון זה לגלות את
החוכמה שנמצאת
בתוך הבריאה של הקדוש ברוך הוא ברא,
בעיקר דרך המתמטיקה.
אומרים שכשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, שפת התכנית שיטה הוא השתמש זה מתמטיקה.
המתמטיקה נמצאת בכל מקום.
בכל מקום נמצאת המתמטיקה. מתמטיקה נמצאת במוזיקה, נכון? מוזיקה זה דבר מתמטי, אתם יודעים.
זה מקצת, נכון?
אחד, אחד עוד שמונה, זה מתמטיקה, אם אני אעשה...
מה זה? מה זה?
זה כואב, זה לא מסתדר.
יש לי שפה מתמטית שאיתה, הקדוש ברוך הוא בראה את העולם.
אתה מגלה אותה.
מתמטיקה נמצאת גם ביופי, באסתטיקה.
יש את חתך הזהב, 1.68 וכולי, שזה המספר שיוצר יחס נכון במציאות.
הוא מופיע באינסוף מקומות בטבע.
זה היחס בין החלק הזה של הראש לחלק הזה של הראש,
בין החלק העליון של הגוף לחלק התחתון,
בין החלק הזה של היד,
לחלק הזה, בין החלק הזה לחלק הזה.
זה היחס הזהב, פי, זה נקרא.
זה מתמטיקה, הימנים גילו את זה, הקדמונים גילו את זה,
סובה, גילו את זה, עוד בפניו גילו את זה ביוון,
וברגע שגילו את זה, אז גם בני אדם התחילו ככה לבנות בניינים,
ככה, גם האייפון, זה הצורה שלו,
רכבים,
אם זה ככה, אז זה בא לך טוב בעין, אם זה לא ככה,
זה ממש מפריע לי, זה לא פרופורציה.
אז אתה הולך וחוקר את המציאות,
וגם הרמב״ם אמר את זה, הרמב״ם בהלכות יסודי התורה אומר, איך היא הדרך לאהבתו וירקו?
איך נדע את הקדוש ברוך הוא? אומר הרמב״ם, יש לו כל מיני דרכים, הוא אומר, אחת הדרכים היא שיתבונן האדם בבריאה,
ויראה את חוכמתו יתברך וכולי, מיד הוא מתאווה ורוצה לדעת
ולהכיר את מי שאמר והיה העולם.
כלומר, חלק מהדרכים להכיר את הבורא ידברא,
אז חלק מהדרכים זה
להתעמק בבריאה.
אז נמקח את צורת החשיבה היוונית. אפשר לשים על זה איקס? אי אפשר לשים על זה איקס. זה מה שהביא אותם עד לכאן.
וקידם את העולם.
וגם אגב, הפך את העולם, ניקה את העולם מהרבה מאוד אלילות.
ומפני ש... תכף שנבין מה הבעיה, אבל קודם כל בואו נדבר רגע מה נוי.
כן,
לפני יוון, כשהיו רעמים בשמיים, מה בני אדם חשבו?
האלים הולכים לעקוב אותם כועסים, וזה, יאללה, שההוא שלנו יגיע לגור, ההוא זה...
רק שיירגעו,
נכיר מהר איזה קורבן, נזרוק איזה תינוק לאיזה ערך, נעשה משהו.
באים לנו איזה שטויות, איזה עננים, מים, מטען חשמלי, נפגשים, ברק, בסדר, מוודאי.
אז זה גם ניקה את העולם בהמון המון אלילות.
אז אתה מבין איך העולם עובד,
כשהעולם הוא מלא חוכמה מתמטית, פיזיקלית וכולי, ואתה גם,
דרך זה, יכול להגיע לפיתוחים,
יכול להגיע לגלות אנרגיות, יכול להגיע לגלות את כל מה שאנחנו מגלים,
ואנחנו כולנו נהנים מזה. כלומר, עכשיו השיעור הזה מועבר ביוון.
הזום זה לא,
אולי יהודי המציא את זה, יכול, יכול,
אולי גם יהודי המציא את זה, אבל זה העניינה של התרבות המערבית,
בסדר?
אז לכן בשונה מבבל, ממצרים,
מאומות אחרות שבעיקר סגדו לכוח ולעוצמה,
ואז בעצם ישראל באמת היה לו איזה רתיעה מהם,
יוון מעריצה את החוכמה.
בדרך החוכמה היא מגלה המון המון דברים,
ועל זה אתה לא יכול להשים X. מבחינתנו זה גם מגלה את
חוכמת הבורא ידברא.
אז איפה הבעיה?
איפה התקלה? איפה הלא תקלה? איפה העימות?
לפני שנגיע לבעיה, אני רק רוצה להעיר פה הערה קטנה וחשובה.
יש ביוון
שני מושגים. יש חוכמת יוון, והיא תמיד זוכה להערכה.
הרמב״ם הרי מביא הרבה מאוד דברים מאריסטו,
מכתבים של... עד היום, מכתבים באלגרמטיקה,
אנחנו עומדים ביסודי, נכון?
יש פיתגורס וכולי.
זה חוכמה גבוהה.
אבל מצד שני, יש גם
תרבות יוון,
ותרבות יוון היא תרבות מאוד מאוד נמוכה.
היא תרבות של ספורט והיאבקות ואריות,
בדרך כלל זה התפתח תרבות רומי,
ולדיאטורים ורציחה וכולי וכולי. איך זה מסתדר?
איך מחוכמה כזאת צומחת תרבות?
היינו מצפים שהיוונים,
רק יקראו ספרים כל היום ויהיו איזה תרבות כזאת גבוהה.
לא, תרבות יוון היא תרבות,
התרבות האלוניסטית היא תרבות נהנתנית ברובה. איך זה קורה?
אנחנו מיד נבין איך זה קורה.
עוד משפט אחד,
אתם צריכים להבין, כולם צריכים להבין שהכלי הבסיסי ביותר בחשיבה מדעית,
מהו הכלי הבסיסי ביותר בחשיבה מדעית?
הכלי הוא
הטלת ספק.
זה הכלי המרכזי.
מה שאתה רואה, מי אמר.
אתה חייב להטיל ספק.
אם בני אדם לא היו מטילים ספק ממה שהם רואים, אולי הם לא מתקדמים מטר אחד.
כי אתה רואה, לדוגמה,
אתה רואה אלפי שנים את השמש
זורחת פה ושוקעת פה, ברור לך שכאילו היא זז אסורה.
אתה רואה שכדור הארץ שתועה.
אתה זורק ברזל על שמיים, הוא נופל. אתה שם אותו בים,
הוא שוקע.
אז למה שהברזל יצוף ויעוף?
מה פתאום עשו אוניות מברזל ומטוסים מברזל? מאיפה הגיע המחשבות?
מי אמר?
אתה מטיל ספק שיטתי בכל מה שאתה רואה,
ואז הספק הזה מקדם אותך.
מדהים, נכון?
כל עוד זה במדעי הטבע,
זה באמת מדהים.
כל השאלה מה קורה כשאתה מגיע למדעי הרוח.
כן?
מה קורה ליוון כשהיא מגיעה למדעי הרוח?
גם שם היא פועלת בדיוק באותה דרך.
היא מטילה ספק.
כלומר,
מי אמר שהכתבים האלה הם אלוהים?
מי אמר בכלל שיש אלוהים?
תוכיח לי את זה, שכלית, יוון עובדת עם השכל.
תוכיח לי, שכלית יש אלוהים.
אין שום הוכחה רצינית לדבר הזה שלו. אפשר, לא, אז אתה תגיד לכאן, לשם.
אין שום הוכחה רצינית.
מה?
כן, אבל אלוהים שלהם, זה צורך אנושי.
כי הם מבינים ש...
אתה צודק שגם ביוון יש עוד מיתולוגיה, אבל באמת הם מנסים להיפטר מהם.
להסביר כל דבר בצורה מדעית.
אז זה... אז זה... זה... כשמגיעה החשיבה המדעית הזאת למדעי הרוח,
והיא עסוקה בלהטיל ספק,
הוא הוכיח לי,
כל אוכחה שאתה מבין, תמיד אפשר להביא הוכחה נגדה, מי אמר, מי אמר, מי אמר, ולכן העולם מה?
בסופו של דבר
הוא עולם חומרי נעדר אלוקות.
נעדר אלוקות.
מאוד מסכנת אותם התורה,
כי הם אוהבי חוכמה,
אז הם מסכנים אותם בתור מה?
בתור תרבות.
יש שם תרבות מאוד מאוד מעניינת, בוא נלמד, יש כספה, בוא נראה מה היה, נשווה בתורה, לחוקי חמורה, לחוקי פסופוטמיה, נעשה השוואה, נקטלג את זה,
נשים את זה באלכסנדריה,
נעשה קורס יפה באקדמיה,
ונלמד את תורת חוכמת היהודים ואיך היא התפתחה לאורך השנים, והיה להם כמה רבנים וזה, והוא דיבר ככה והוא הוסיף ככה וכו' וכו'.
ואתה מגיע ומוכיח באותות ובמופתים שספר ויקרא, הוא נאמר בכלל בתקופה אחרי המקרא, כי הסיגדון שלו שונה וכולי וכולי.
הכול כאילו בצורה,
בצורת חשיבה מדעית, וכאן הבעיה.
אבל מה הפתרון שלנו לבעיה הזאת?
איך אנחנו פותרים אותה?
אז לפעמים אני אגיד לך פתרון, רק אני רוצה להסביר כאן איזה ביטוי.
הסברנו את זה בחבורה.
אומרים בעל הניסים להשכיחה מתורתך.
איך אפשר להשכיח את התורתך?
אני אומר עכשיו לאירועי, תשכח משהו.
ברגע שאין לך תשכח, אתה זוכר אותו.
אתה יכול להשכיח משהו רק אם אתה, דיברנו על זה גם שבוע שבא נראה לי,
רק אם אתה מציב אלטרנטיבה.
כל עוד יש נבואה בעם ישראל,
אז אין מה להשכיח,
הוא פגיח איתי, אני רואה, הקב' מדבר עם בני אדם, אתה רואה את זה.
ברגע שמסתלקת הנבואה, וחנוכה זה חג שבו הנבואה מסתלקת,
ועולה החוכמה,
לומדים תורה בצורה של משנה וגמרא,
באה יוון ומציבה חוכמה מול חוכמה.
לא כתוב להשכיחם את התורה, אלא להשכיחם תורתך.
אז יוון מציבה חוכמה מול חוכמה, כן?
חוכמה מול חוכמה.
ואז אתה יכול לשכוח את החוכמה, באמת, כן, בואו נלמד את זה, אבל באיזה יסוד נלמד את זה?
אם אתה לומד את התורה בהנחות יסוד מדעיות, שהכל אנושי והכל חומרי, וגם החוכמה הזאת היא חוכמה שהמציאו בני אדם,
אז אתה יכול למלא מזה כרכים שלמים, של דוקטורטים ואקדמיה, וזה הכל להשכיחם תורתך.
אין, וזאת אגב שאלת מבחן,
למרות שכניכם תהיו בהמשך החיים שלכם,
באקדמיה, אולי תלמדו תואר, לא יודע מה,
ותדעו לפעמים שיש קריטריון מאוד מאוד פשוט ממי ללמוד וממי לא ללמוד.
לפחות בשלב ראשון.
בא מישהו ואומר לו, אתה שואל את השאלה,
שואל את עצמך,
כלפיו, הוא שואל אותו בצורה ישירה.
האם אתה מאמין שהתורה ניתנה לנו מסיני על ידי הקבוצה שלנו?
אתה אומר, התשובה היא כן,
דברי על פיוק חיים, תגיד ככה, תגיד ככה,
אבל אם הוא אומר לך, תשמע, אז אתה אומר,
הכוונה שזה עם השנים להתפתח, עם ישראל פיתר, עצור, אוקיי, זה.
אז אתם מבינים את ה... הבעיה היא שצורת החשיבה הזאת
מגיעה אל הקודש.
אז מה הפתרון שלנו?
הפתרון הוא מה שאנחנו קוראים בפרשות אצלנו.
יש לנו כאן, שזו דמות מדהימה של יוסף,
גם בביישב וגם במיקט, לפתרון קוראים חלום.
חלום זה אחד מ-60 בנבואה.
חלום, נבואה,
זה המקום שבו הקדוש ברוך הוא פורץ את הגבולות ופוגש אותן.
פוגש אותן.
הפילוסוף יכול,
הפילוסוף תים טיעונים הגיוניים לגמרי.
הפילוסוף הכוזרי, לא סתם ספר הכוזרי מכחיל מחלום.
מכחיל מחלום,
כלומר, מלך כוזר יש לו איזה חוויה.
יש לו חוויה עמוקה, מה הוא יעשה?
חוויה, טלטלן אותו. פרעה יש לו חוויה עמוקה, זה מטלטל אותו, העולם הרוחני שלו מטולטל.
אי אפשר לתת לזה מענה הגיוני.
השכל, אין לו מה לעשות עם הדבר הזה.
חלמת חלום.
יוסף חולם חלום,
והחלום הזה מניע אותו כל חייו. מישהו נגע בו, מישהו אמר לו, זו השטיחות שלך.
כולנו חלמנו חלום.
הקב' הוא נגלה אליהם.
זהו.
זה הרבה יותר חזק מהשכל.
השכל יכול לפרש את זה. אתה יודע, זה כמו שאני אגיד לך, רועי, אין דבר כזה צבע אדום.
עזוב, עזוב, עזוב, אני ראיתי אדום היום.
אתה צריך לפתח איתי, אנחנו בוא נדבר, מה זה אדום, המשמעות של אדום, איך נוצר אדום, אדום אני ראיתי, נגמר הסיפור.
אז אנחנו,
הקב'ה דיבר איתנו,
האם אנחנו בגלל זה רוצים לסלק את השכל, מה פתאום, עכשיו בוא נעבוד עם השכל, מה המשמעות, מה הכוונה, מה הוא רוצה,
אבל חוויית האמונה, הוא אומר,
היא לא שכל ולא רגש.
וכאן אני רוצה להסביר איזה נקודה שאני חושב שיש בה טעות מסוימת.
העמבה אומר שיסוד האמונה של עם ישראל זה מעמד הר סיני.
אף אומר, לא ניסים ולא טאט אלא מעמד הר סיני.
מה הכוונה?
אז יש כאלה שפרשים טרמנו בתור הוכחה שכלית.
כלומר,
איך אמר לינקולן, אתה יכול לשקר על חלק מהאנשים, חלק מהזמן,
אתה לא יכול לשקר על כולם כל הזמן.
אם מעמד הר סיני, שהיה לפני 3,000 משער,
שנת 2448 לבריאת העולם, היה מעמד הר סיני,
הגיע עד אלינו במשך כל כך הרבה דורות,
לא יכול להיות שהוא שקר,
איי, זאת אומרת, היה נעצר מתישהו, עוד דור מעביר, מעביר, מעביר,
סיוון שזה האמת, מה שהיה להוכיח.
זה מה שהרמב״ם מתכוון?
לא.
כי זו עוד הוכחה שכלית.
וכל הוכחה שכלית היא חלשה.
הרמב״ם במשהו אחר.
הרמב״ם במשהו אחר. אם דבר,
גם זה כאילו הוכחה שכלית, אבל זה לא הוכחה שכלית.
אם מעמד הר סיני יגיע עד אלינו, אבל שלל המצוות שלו, התריית מצוות שזה מחייב,
זה אומר שמישהו טלטל את אבותינו ואבות אבותינו ברמה כל כך עמוקה, זעזע את האישיות שלהם,
שזה נהיה להם הדבר הכי חשוב, הכי דחוף, הרבה יותר חשוב מדברים שהשכל אומר,
להעביר הלאה. כי אתם יודעים שהשכל,
בתור שכל זה פקח ראשי של כל האישיות שלנו,
התפקיד הראשי של השכל זה לשמור שלא למות.
זה התפקיד הראשי שלנו, זה התפקיד המרכזי, שאם אין בן אדם אז אין שכל. למשל השכל קיבל את הציוד המתקדם ביותר
כדי לפקח עלינו שקודם כל כשיש סכנה, להתרחק ממנו, fight or flight,
זה התפקיד של השכל המרכזי. אחרי זה הוא ללמוד, אבל קודם כל תישאר בחיים, אתה השורר הראשי.
עכשיו אין לך מקצוע יותר מסוכן בעולם מלהיות יהודי.
זה הדבר הכי מסוכן, לאורך שנות ההיסטוריה להיות יהודי זה המקצוע הכי מסוכן.
אז אם זה שכל, מזמן כל מי שיכול היה להימלט מגורלו כיהודי היה נמלט.
אז איך אנחנו כאן?
מעמד הר סיני. מה קרה במעמד הר סיני?
ערכה נשמתנו.
הקדוש ברוך הוא נגלה עלינו,
וכאילו השכל אמר, תשמע, אני רק יודע לנסות לתרגם את זה,
או להסביר את זה, אבל אני לא יכול להתווכח עם הדבר הזה, זה היה.
היה, כאילו זה תבטל אותנו, טנטנה עמוקה כזאת.
דוגמה לדבר
זה יוסף,
יוסף הצדק.
יוסף חולם שני חלומות.
החלומות האלה מניעים אותו כל החיים.
לא משנה מה הוא עבר,
לא משנה מה קרה לו, הוא נשאר נאמן לבית אביב.
שכל היה יכול להגיד לו מאתיים פעם עשו דברים אחרים, להתבולל,
להיות עם אשת חוטיפה,
להיטמע. יוסף בעצם זה האב טיפוס הראשון של מי שמתמודד עם להיות יווני.
גם זה מאוד מעניין, כי אחד הסימנים הראשונים של היוונים,
של המתייוונים, זה היה שינוי השם.
במקום ראובן, אריסטובוס.
במקום שמעון, אורק... יסון.
במקום אלעזר, אורקינוס.
לא, הם שמים את השם.
במקום יוסף,
תוכנת פענח.
ובכל אופן, יוסף הוא יוסף הצדיק.
איך זה יכול להיות?
כי ביוסף נגע החלום.
ביוסף נגע החלום.
והחלום הוא תמיד למעלה מטעם אבדה.
חלק גדול מהדברים החשובים שלנו בחיים הם דברים שאין להם הסדר או השכל.
אהבת הורים לילדיהם היא למעלה מטעם אבדה.
אהבת איש ואישה היא למעלה מטעם אבדה. מסירות נפש של התורה היא למעלה מטעם אבדה.
כל ממשלה לארץ ישראל,
בציונות, לא עשה את זה בגלל שכל. איזה שכל?
השכל אמר המערכת לאמריקה.
שם אומר השכל, מישהו יכול לדבר על אמריקה, למה אתה מגיע?
אל תשאל אותי, זה המקום, אני אקרא.
כל מי שמתגייס לצבא, כל מי שמתגייס, זה למעלה מטעם ביניה. יש שם דברים שהם
נמצאים בספירת הכתל,
ולא בחוכמה או בבינה או בידעה. הם בכתל. מה נמצא בכתר?
בכתר יש אמונה, בכתר יש רצון.
זה למעלה מטעם ביניה. זה מה שקורה לעם ישראל, וזו ההתנגשות.
זו ההתנגשות, כן?
כשיוון באים, כשבאים עם הנחות העבודה היווניות
לתוך התורה,
בעצם הנחת העבודה היא הכל אנושי, הכל בני אדם עשו,
עכשיו הוא נלמד את החוכמה הזאת, זה הורג את התורה.
זה להשאיר את הגוף ולהוציא את הנשמה.
כשבאים עם הנחת העבודה, התורה היא תורת השם שנקראה מסיני,
מה מתברר?
שאפשר אפילו להשתמש ב...
בדיוק.
אני אתן לדבר הזה כמה דוגמאות.
בסדר?
אתן לדבר הזה כמה דברים.
האם שמעתם על מרכאות מדע שנקרא ביקורת המקרא?
ביקורת המקרא.
הרב צבי יהודה היה אומר שהמדע הזה זה שילוב של שנאת ישראל ובערות.
גם יחד.
כן,
אז הרבה מאוד שנים נלחמו בביקורת המקרא.
בערות שם עמי ארצות וכל זה.
אבל באמת אין לנו שיח ושיח איתם, מדוע?
כי בקרי המקרא,
הנחת היסוד שלהם שהתורה היא,
זה ממש הנחת יסוד יוונית.
התורה נכתבה על ידי בני אדם, ואז הם אומרים, אוקיי, בואו, אז בואו נראה מי כתב את ישעיהו, כמה ישעיהו היו,
בואו נראה איך יכול להיות שכתוב בתורה,
קראנו בפרשה הקודמת על קבורת רחל,
עם הצוות קבורת רחל עד היום הזה. מה, איך יכול להיות שמשה רבנו כתב את זה, מה, משה רבנו היה,
כופרים באפשרות של נבואה, כופרים באפשרות,
הם מראים שיש כל מיני כפילויות בתורה וכולי, לכן אם יש כפילות, הוא כתב את זה, הוא כתב את זה, התבלבלו לו על הדפים וכן הלאה, כשאתה קורא את זה, לא יודע אם יצא לכם, אולי כאילו גם עשיתם,
לראות בגרות בתנ״ך של החינוך הממלכתי, כן, החילוני.
ברור, ראיתם פעם דבר כזה, שאלות כאלה?
אה?
הסופר המקראי,
עדיף ממש ללמוד תנ״ך ושל ללמוד את זה בצורה הזאת,
זוועת עולמי, מה?
כן, זה יפה.
עכשיו, לפני כמה שנים, לפני איזה שלושים, ארבעים שנה, יש תמיד חכם גדול מאוד, קראו לו הרב ברויארד,
מרדכי ברויארד,
שהוא במשפחה,
אמינה חזקה בנותן התורה,
הוא היה חכם עצום,
הוא אמר, בואנה,
אבל השאלות שלו הן שאלות טובות,
אני מבקר מזה,
השאלות הן שאלות טובות, באמת למה זה כתוב פעמיים?
יש אפילו איוז בתורה.
תראו בפרשת נוח, נוח נכנס לתיבה פעמיים.
התורה חוזרת על עצמה.
פרשת לך לך. אברהם יוצא מארץ
מלאכת סרט הכנען בסוף פרשת נוח, ועוד פעם התורה חוזרת על זה בלך לך.
אז הוא אומר לנו, בואי, הוא עושה את השנה, שאלות טובות.
התשובות
גרועות,
כמובן.
התשובות שלהם בנויות על זה שאין נותן התורה, והתשובות של הרב אברהם אומר,
יש נותן התורה, כמובן, הקדוש ברוך הוא,
רק זה יכול להיות שהקדוש ברוך הוא מדבר בתורה בבחינות.
כלומר,
דבר אחד מתואר על ידי הקדוש ברוך הוא בצורה כזאת, ודבר אחר מתואר בצורה כזאת, כן? זה תיאור, זה כמו שאתה מתאר אירוע זכר ונקבה,
כן? גבר או אישה, אז הגבר יתאר את הפרטים הטכניים,
האישה תתאר את הצדדים הרגשיים, וזה תיאור של אותו אירוע.
אז כך גם בתורה יש תיאורים מצדדים שונים של מידת הדין, מידת הרחמים,
מבריאת העולם, כן? מבריאת העולם של פרק א' בספר בראשית,
הוא היה אומר, אלוהים יהיה יור זה כל חוקים וכולי, בירת העולם של פרק ב', ספר בראשי זה הוויה,
האדם במרכז, זה בחינות שונות של העולם.
חידש, הוא משתמש בכלים כאילו של יוון, אבל
אז אמרת יפה מאוד, רועית, שאנחנו מבינים למעלה מהוון,
שההתמודדות שלנו עם יוון היא בגלל שהקדוש ברוך הוא דיבר איתנו ונגע בנו.
יש כאן משהו שהוא הרבה יותר משכל,
זה קודם כל מאפשר לנו לעשות כאן איזשהו סדר,
להגיד אוקיי, קודם כל יוון לגבי מדעי הטבע,
זה התפקיד שלהם בעולם, זו השטיחות שלהם, לזה הם באו.
מבחינתנו הם מגלים את היופי האלוהי שנמצא בבריאה.
איך הקדוש ברוך הוא ברא בריאה כאילו היא מתוחכמת, מדהים.
מה לגבי מדעי הרוח?
אין לנו מה לדבר איתם, כי הם לא חוו התגלות.
אנחנו חווינו התגלות.
אחרי שחווינו התגלות,
לא תהיה לנו בעיה לקחת את הכלים השכליים שהם המציאו ולהשתמש איתם בתוך לימוד התורה.
ולכן יש דבר פלא, במסכת מגילה חלקכם למדתם,
כתוב שהספרים, ספרי תורה,
יש דעות לאיזה שפה מותר לתרגם אותם, לכולנו מותר לתרגם אותם ליוונית.
נגיד בלשון היום אנגלית.
לכולנו.
למה?
כי זו שפה של חוכמה.
תנאי שאתה לא מקבל את הנחות היסוד.
כלומר,
הדרך שלנו להתמודד אל נכון עם חוכמת יוון
היא להגדיר אותה,
היא נכונה מאוד בעולם הטבע, בעולם הבריאה, שם נכון להטעין ספק ולגלות כל מיני דברים,
כשזה מגיע לעולם הרוח, הם עיוורים וחרשים,
כי הם לא חוו התגלות. עכשיו זה יסביר לנו מלא ומלא דברים,
מלא דברים, קודם כל זה יסביר לנו למה בכלל לא כולם מהדרינו למהדרין.
אתם מכירים עוד חג שכולם מתפוצצים?
קומו למהדרין בסוכות,
כולם קונים אתרוג בחמש מאות דונל?
וכאשר מיהודה, זה לא פרע, ולא יודע מה, בפסח כולם אוכלים שמועה כל הזמן,
ומקפידים על אשר הוא יהיה?
לא, חלק ככה, חלק ככה, יש כזה בטרדות.
בכלל הוא אומר, תראו לי אחד שמדיק נר אחד כנראה, אחד שמקיימץ במצרים.
אין דבר כזה, כולם מהדרין למהדרין, לא רק זה,
רק מהדרין, שזה נר לכל אחד, אלא כל אחד מוסיף והולך.
אז תגידו, טוב, שטויות בקטנה, מה, כמה זה עולה?
לא, זה לא כזה בקטנה.
בואו ניקח לדוגמה בשר.
גם בשר זה בקטנה. כמה ההבדל בין עוף פשוט רגילה לעוף פשוט מעודרת, אתה יודע.
שישה שקלים, שבעה שקלים, עשרה שקלים,
אני עזוב אותי, תיתן לי כשרות רגילה ומספיק.
מה קרה שבחנוכה כולה מהדרין ולמהדרין? כי זה בדיוק העניין.
אם אתה עסוק בשכל,
אז יאללה, אני, מה חובתי ואיזה נא? אם אתה עסוק בגילוי והתגלות,
שפוצץ ממך מהדרין ולמהדרין.
זה בדיוק העניין, זה מבטא את העובדה שאנחנו לא עסוקים כאן במה שישור שכלות.
אנחנו עסוקים כאן בהתגלות של הקדוש ברוך הוא.
ולכן בחנוכה כולם מהדרין למהדרין,
כי הם נמשכים לדבר הזה, בסדר?
מהצד השני, זה יסביר לנו,
שאלנו בתחילת השיעור, למה,
איך יוצא מחוכמת יוון, תרבות יוון.
אבל זה מאוד מובן.
כי אם חוכמת יוון מוכיחה שהכל זה רק חומר,
רק חומר,
אין אידיאל, אין רוח, אין נשגב, אין ברית, אין אלוקות.
אז אם הכל זה חומר,
אז כשאתה יוריד למטה,
חלק מהאנשים נהנים מפילוסופיה,
חלק מה... אם הכל זה חומר, אז יש עוד דברים לחומר להציע,
בסדר? עוד דברים.
מה, אתה אומר, יש לו החומר להציע,
הנעות העולם הזה, להתאבקות, מרכלים וכולי.
אין רוח.
אין רוח, אז כשזה יורד למטה, לשכבות העממיות, תלוי,
פעם,
מישהו אמר לי פעם נכון.
זאת אומרת, אתה יודע, החוסן של חברה נמדד לפי החוליה החלשה שלה, לא לפי ה...
אבל איפה שנמצאים הקודקודים, שמה,
ושמה זה מחדכן אומר, פעם,
האדם החלש בחברה היה משודר בבית הכנסת שאומר כל היום תהילים. זה כאילו היה...
למעלה היו הצדיקים, אז כשזה ירד למטה זה נגמר באחד שהוא קצת משונה, אז כל היום בבית הכנסת הוא אומר תהילים, נקט את בית הכנסת.
היום גם למעלה זה יקרה, אז הוא למטה, הוא בכלל איזה... הוא יכול להגיע לאלימות, כן?
אז אותו דבר,
כשהצדיקים שלך הם אנשי תורה ואנשי מוסר ונביאים וכולי,
אז העמך הפשוטים מה הם?
שתבין,
שואפים למעלה. כשהפילוסופים שלך הכי חיימה אומרים לך,
אין כלום למעלה, הכל ריק.
אנחנו עוסקים בענייני חומר וכל זה, אז כשזה לגלות את החומר, לגלות את כדור הארץ, לגלות את הפיזיקה, את המתמטיקה, אבל אין כלום למעלה, אין דלית, אין שום דבר.
זה מחלחל למטה לרובד העממי התרבותי.
מה התוצאה?
תרבות שעסוקה רק בחומר,
רק בהנאות העולם הזה, תרבות מאוד מאוד מניצה.
בסדר?
אבל זה מחובר, בגלל ששמה החוכמה,
שמה גם התרבות.
טוב, אז
פחות או יותר הבנו את ה...
יוסף הצדיק הוא דמות מבחינתנו מדהימה, לראות איך
יכול אדם להיות מכונה יוסף הצדיק, למרות שהוא הכי עסוק בענייני חול כל הזמן, הכי עסוק בענייני עוול.
למה? כי יוסף נע, כמו שהזכרנו,
מכוח החלום.
יש לו חלום שנניע.
חודש, משטר הרב זקס, אמרתי,
הרב זקס יש לו כל מיני משפטים כאלה חזקים,
הספרים שלו בנויים, כל משפט אפשר לעשות ממנו סטיקל.
אז יש לו משפט אחד לגבי היחס בין המדע לבין הדת והאמונה.
אני אומר ככה, המדע מפריד דברים כדי להבין איך הם עובדים,
והאמונה או הדת
מחברת אותם כדי להבין את משמעותם.
זה כל העניין.
עכשיו, כשאתה מגיע עם הכלים של המדע
אל הקודש, אתה כאילו מפרק את זה כדי להבין איך זה עובד,
ברור לך שבני אדם כתבו את זה, כן?
אז אתה הורס...
זה שני דברים נפרדים. כלומר, המדע מסביר לנו איך,
והאמונה,
מסבירה לנו למה,
עבור מה, מה המשמעות,
בשביל מה כל הדברים האלה.
והאדם במהות הוא יצור שיש בו,
ודאי, כל אדם, חביב אדם שנברא ביצלם,
אבל ודאי גם האדם, במיוחד אדם בישראל,
יש לנו חלק אלוקא ממעל ממש,
שמחפש וכמה למשמעות.
מה אני עושה עם כל העוצמה הזאת שיש לי, שאני הולך ומגלה אותה? למה היא מיורדת? מה תחליטה?
זה בא להגיד, התורה המבואקת, משמעות.
משמעות בירת העולם, סיבה, זה הסכימו המקובלים.
זה הסכימו המקובלים.
אז אם כך,
זה הפשר של ההתמודדות הזאת.
באמת, שם וחם יכולים לעבוד בשיתוף פעולה.
סליחה, שם ויפת.
צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. יפת יגלה את פלאי העולם הזה.
ואנחנו נעמוד נסתכל, וואו, איזה עולם מדהים ברא הקדוש ברוך הוא. איך זה יכול להיות? גם זה וגם זה, פלאי הביולוגיה, הכי מראים.
מדהים.
וגם מזה אפשר להגיע לאמונה.
שם
יגלה את מה שמגיע מלמטה, כאילו, יפת עולה מלמטה למעלה,
מגלה, מגלה, מגלה, מגלה, מגיע לזה תקרת זכוכי.
שם מקבל מלמעלה למטה, מהכתר, והם נפגשים באמצע.
נפגשים באמצע.
בסדר?
נפגשים באמצע,
ומשניהם גם יחד יכול לעלות, צריך לעלות,
שמו של הגורלית,
בעולם שהוא ברא מלמטה למעלה, ובהתגלות שהוא מתגלה אלינו מלמעלה.
נבואה וצריכות.
כן.
מה זה? מה פינה קצת?
זה טעים מאוד, מה אתה שואל?
מה אתה אומר?
זה חלק באנושות עד היום שנשאר מאחור.
עד היום.
נשאר מאוד מאוד מאחור.
מאוד מאחור.
אני חושב שאפריקה כולה בעצם,
אחת הכותרת הזאת, והם
נשארים מאוד מאוד מאחור.
מבחינה מדעית, תרבותית, כל הבחירות.
בעתיד לבוא גם החלק הזה, יתוקן, יתעלה.
הם צריכים לעבור תיקון.
בסופו של דבר התפקיד של שם ושל יפת, גם יחד, זה לרומם גם את חם, כן, גם אותו.
עכשיו זה ברור הדבר הזה?
כן.
אתה יודע, כל השאלה בסוף,
הכל מופיע אצלנו.
עם ישראל הוא גם חכם,
ויש אצלנו גם פיתוחים מדעיים, אבל כל השאלה, מה אתה מוכשר? מה השליחות של זה?
אז השליחות של יפת בגדול, של אירופה וכו', זה באמת מגלות את פלאי העולם. בסופו של דבר, אי אפשר להתייחס לעובדה שרוב המדע מגיע משם, בסדר?
הנה, עכשיו אנחנו נותנים לחיסון.
היינו רוצים לחשוב שישראל תגלה... לא, הנה, בסדר אומרים, פייזר,
הם הגיעו לחיסון, זה בעניין של כסף ושל משאבים וכולי.
בסופו של דבר, רוב הפיתוחים המשמעותיים,
המדעיים, אמר איינשטיין היה יהודי,
למשל ניוטון ועוד לא, כן, רוב הפיתוחים, זה התפקיד שלהם, זה השליחות שלהם,
זה העניין שלהם, לגלות את פנאי הבריאה שנמצאים בטבע.
השליחות של עם ישראל, ולא סתם כולם נורא נורא מתעניינים בנו,
זה שנגיד להם, למה?
מה הסיפור? אוקיי, גילינו, אנחנו יודעים, מה עושים עם הדבר הזה? מה תכליתו?
כולם כמהים לשמוע מה יש לעם ישראל להגיד בשם הכדור.
אבל אני רוצה לטעון שיש כאן איזה שיתוף פעולה.
צריך להיווצר כאן איזשהו שיתוף פעולה,
כמו שראינו ששם ויפת מחזיקים ביחד את הסימון.
שניהם פועלים באיזשהו רובץ שהוא פנימי.
שם מגלה את הגילוי האלוקי של הנבואה שמגיעה עד אלינו,
ואגב, גם אחרי סילוק הנבואה,
אז זה הקבלה.
כי קבלה בגימנטריה זה חוכמה ונבואה ביער.
חוכמה פוסט-נבואה שווה קבלה.
חוכמת הקבלה היא גם כן חוכמה כזאת שאדם מקבל איזה גילוי.
אנחנו לאורך השנים, לאורך ההיסטוריה,
בכל דור ודור יש לנו או נביאים או בעלי רוח הקודש, כולל בדורות שלנו, אנשים כתובים, אנחנו נדבר איתם, יש להם איזו השראה אלוקית,
כן?
עם ישראל בעצמו הוא רוח הקודש מהלכת, אתה רואה תופעת עם ישראל, אין לה שום היתכנות.
לפי שום כלי סטטיסטי-מתמטי, זה לא נכנס בשום משוואה.
שום משוואה.
אתה יודע,
אתה לוקח קבוצת אנשים קטנה,
ואתה מפזר אותה, אז אתה יכול להגיד אותה.
שרדו מאה שנה, טעות סטטיסטית 200 שנה. לא, עכשיו אתה מוסיף למשוואה, גם לא יודע, נסים להשמיד אותה,
נסים גם להרוג אותה.
נקצר את זה לעוד יותר.
אז אם חמישים שנה מקסימום ישרדו,
טעות סטטיסטית מאה שנה.
אלפיים שנים, העם הזה קיים,
חוזר חזרה לארצו, מקים במדינה, אין לזה שום קשר, זה הגילוי האלוקי המוסלב ביותר בהיסטוריה. אין דבר כזה, אני לא מתכנס לשום דבר. ארצות הברית,
למה הבן אדם אחרי שהגיע לארצות הברית,
אחרי דור הוא כבר אמריקאי לגמרי, הוא לא זוכר את ארץ המוטה שלו בכלל.
אחרי שתי דורות הוא כבר בכלל שכח מזה, ועם ישראל מחזיק אלפיים שנה וחוזר לכאן.
זה ברור שמדובר על גילוי אלוקי גמור, וכל מי שיש לו עיניים אומר,
רואה את זה, החזרת,
הקמת מדינת ישראל וחזרת עם ישראל לארצו וקיבוץ גלויות,
זה אחד המופעים האלוקים המדהימים ביותר שהיו אי פעם, זה שווה ערך למעמד הר סיני בעצם.
זה לא קורה בבום אחד, אבל מבחינת העוצמה והחוסר ההיתכנות השכלית של דבר כזה,
והפער בין 1945,
סוף השואה, כאילו עם ישראל זה, לבין שלוש שנים אחר כך הקמת מדינה,
הוא בלתי נתפס, בסדר?
אז אנחנו מביאים לעולם את הבשורה שיש משמעות
לכל העולם.
ולכן שאנחנו מביאים את הבשורה הזאת,
כמו שהם זקוקים למשמעות שלנו, גם אנחנו יכולים להשתמש בכלים שלהם. וכשאדם לומד תורה,
אז הוא בהחלט יכול להשתמש בכלים מדעיים.
דוגמה, פרויקט אשור.
דוגמה, לא רק איזה, גם כלים מתודיים כאילו,
להבין את סדר הדורות,
לייצר חשיבה שיטתית,
ולפעמים גם לבדוק גרסאות וכתבי יד ולראות מנגד ניבי.
מצוין, אין שום בעיה, זה אפשרי.
והדבר הזה בא לידי ביטוי ברמז מופלא בהדלקת הנרות.
כי בהדלקת הנרות יש איזה,
כמו איזה אנומליה הלכתית מסוימת.
בדרך כלל אנחנו נשים כל דבר,
אנחנו מתחילים אותו מצד ימין,
בהלכה, נכון?
תמיד מצד ימין.
כל פניותיך יהיו לימין.
ובהדלקת הנרות, כשאנחנו מניחים את הנרות, אז באמת אנחנו מניחים אותם מימין לשמאל,
נכון? כל יום הנרות יתקדמו, אני אניח אותם מימין לשמאל, הם מתקדמים כך.
אבל בהדלקה, איך אני מדליק?
שמאל לימין.
אבל שונה.
לכאורה הייתי צריך להדליק
מימין גם לשמאל.
לא,
צריך כמה סבירים, חסידות ועוד,
שזה שני דברים.
זה רומז לכתב.
צורת הכתב
העברית היא
מימין לשמאל. לא רק צורת הכתב,
אלא גם המילה.
אם אני כותב, לדוגמה, באנגלית דור,
אז אני מיד יודע שכתבתי דלק.
ואותיות הניקוד הם חלק מהמילה. כלומר, אני לא צריך לדעת שום הקשר, זה חשיבה מדעית. תפרק לי, אני רוצה להבין כל דבר בפני עצמו.
אז כתבתי דור, ואני מעט יודע שזה.
אם כתבתי בעברית דור,
אז
אני לא יודע קודם כל אם זה דבר,
אם זה דור, גור, אם זה דור, ג'נריישן,
אם זה... מה?
כן, אז איך אני אדע?
מה ההקשר?
אני חייב?
משפט.
לא, הרי הדור הזה, אה, זה דור.
כלומר, השפה העברית, כשאתה קורא אותה, היא שפת הקשרים.
אתה כמעט לא יכול להבין מילה בפני עצמה.
מה שאין כן באנגלית. באנגלית אתה כותב מילה, בלטינית, יוונית, אתה כותב מילה, בפני עצמה, היא עומדת, כי הליכוד כבר, כאילו, הספארינג כבר נמצא בפנים.
זה מפרק את הכול.
בעברית, כל הזמן הקשר.
המילה הזאת, באיזה הקשיי נאמרה? אני אומר, כל הזמן נע בהקשרים,
בעולם של משמעות.
הנחת היסוד היא מימין לשמאל.
הנחת הנרות
זה מימין לשמאל, זה בכתב העברי.
כלומר, הנחת הנרות, הנחות היסוד שלנו זה הנחות יסוד של גילוי. אנחנו חווים גילוי אלוקי.
אנחנו יכולים להתגלה אלינו דרך הנביאים,
דרך החכמים בכל הדורות, דרך מסירות הנפש, עד אלינו. זה התגלות, זה לא שכל, זה הרבה יותר משכל.
כשאדם עולה לארץ ישראל עכשיו,
ב-2020, ואני כבר נוקט בלשון הרזית,
הוא עולה לא בגלל שהוא עשה שיקוש שכלי.
תדברו עם כל מי שעלה לארץ, יש לנו בקהילה פחות מברזיל,
שעלו אבל,
כל מי שעלה לארץ,
לא עשה טבלת אקסל ואמר, אוקיי, אני זה.
הוא אומר, אני לא יודע, משהו דחף לו.
זה היה לא הגיוני,
זה עבודה, משהו,
ומי שעושה שיקולים הגיוניים, בדרך כלל המסקנה שלו זה שהוא נשאר בחו״ל.
זה המסקנה.
יש לנו משפחה בקהילה שעלו מברזיל,
והם כל הזמן חיכו שימצאו עבודה,
יש לנו כמה, 17 משפחות,
ימצאו עבודה, לא ימצאו עבודה.
בסוף אמרתי לך, תקשיבי, אם אנחנו לא עולים עכשיו,
אנחנו פשוט לא עולים.
הוא אומר, עלינו במצב הכי גרוע,
כי לא היה כלום, לא היה לנו לא עבודה,
לא דירה,
לא שום דבר,
ודרך שהגענו, הקדוש ברוך הוא סיפר לנו גם עבודה, גם דירה, כי הכול מסתדר. אבל הוא אומר, זה היה משהו עד שנתיים.
קפצת בזוויתה, ביהודיה?
מי קפצת? קפצת. טוב, אתה מטעה, לא?
קפצת? באיפה?
מה?
אה?
כן.
אבל מה זה, נבוא, עמדת למעלה שם על הסרט.
תתאר לי את הרגע של הקפיצה, מה היה שם?
מה?
מה זה התנועה הזאתי?
כלומר, מי אומר לך אל תקפוץ?
השכל, השכל, השכל הגיוני, אומרים, רואי, כזה בחור נחמץ, לקפוץ כזה, ו...
אתה מצליח לרגע אחד להזיז את השכל,
והאמונה.
בסדר, ואני אקפוץ ואני מסודר,
צריך לומר, אל תקפוץ, תראו, זה הרגע, הקפיצות האלו,
זה הרגע
שהקב'ה מתגלה אליי, לאמונה.
זה ההנחות האלו, מניחים את הנרות מימין לשמאל, זה ההנחה.
אחרי שזה ההנחה שלך, אתה גם יכול לכתוב משמאל לימין.
אתה יכול להשתמש גם בחוכמה,
אין בעיה, אתה יכול להשתמש בכל מיני כלים.
מחשב, זום,
זה, אנחנו... בכל סבבה לגמרי, אפשר להשתמש כל מיני.
אחרי שהנחות היסוד שלך הן תורה מן השמיים,
אחרי שאוסף הנחת היסוד שלו היא חלום שהקדוש ברוך הוא נגלה עליו,
הוא יכול להיות סופנת פענח,
הוא יכול לצאת בארץ מצרים,
הוא יכול להתעסק עם כלכלה,
הוא יכול להמון עם פרעה, אין שום בעיה.
כי הנחות היסוד שלך הן תורה מן השמיים. אחרי שהנחות היסוד שלך הן תורה מן השמיים, אתה יכול לגשת ללימודי החול ולהשתמש בהם,
להשתמש בהם.
משהו, במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה, בעיד הכללי,
להשתמש בהם גם כשאתה בא ללמוד תורה, תסתכלו ב...
הרב שטרנדל צריך להגיד לך, כשהוא הוציא את הגמרא שלו,
היה הרבה התנגדויות. חלק מהתנגדויות היה שם בשטנטס, יש מדור שנקרא,
מדור כזה שנקרא,
כאילו, הוא מסביר מה היה.
כן, ארכיאולוגיה, הצומח, הגמרא מזכירה את זה מושג בארכיאולוגיה, אז הוא מוריד את הערך מהאנציקלופדיה, וסתם,
אמרה המזכירה איזה, לא יודע מה, איזה קלישאה בזמנה.
אתה קורא, אתה לא מבין בגברה,
הוא אומר, הוא אומר, הוא אומר, הוא מסר, שם שם דברים, הוא לא מזה.
זה הכל בסדר, תורה מן אשר מים, מותר לשבש, חוכמה בגויים תאמין, תראה חוכמה, בסדר?
עכשיו, למה אני אומר את זה? כי זה מאוד חשוב כאן, בבית המדרש הזה,
של הולכת לדרכו של הרב קור.
אנחנו מסתכלים על החול בעין יפה.
הקודש והחול, הם לא שונאים זה לזה,
ולא צוררים זה את זה,
הם משותף.
קודש וטומעה, הרצוגו אומר, הם הפך, אבל קודש וחול הם זוג.
פה השאלה מהן הנחות היסוד שלהן.
הנחות היסוד הן קודש, תורה מן השמיים וכו',
וזה מגלל,
החול קורא לך להשתמש בו,
וגם כשאתה משתמש בכלים מעולם החול בתוך הקודש, זה גם יכול להיות בסדר.
אתה אומר, זה רק כלי, זה רק כלי,
להשתמש בכל מיני דברים.
צריך תמיד זהירות וכו', אבל אתה...
כי אני קודם כל מאמין שתורה מן השמיים.
הבעיה היא שאתה מגיע עם הנחות יסוד של יוון,
שהכול אנושי,
והכול חומרי, ובכל דבר אתה מטיל ספק, אי אפשר ללמוד תורה אם אתה מטיל ספק.
לימוד תורה מתחיל מאמונה.
מאמונה. אמונה במה? בנוטה לתורה, בנצחיותה של תורה, אני מאמין לתורה, לא תהיה מוחלפת בכל... אחרי שיש אמונה,
כמה שכל שאתה רוצה, תדוק, תשאל, תקשה, תברר, מי אמר? לא.
אני עומד מול האנסון,
שהתגלה אליי.
התגלה אלינו דרך הנביאים,
דרך החכמים, דרך ההורים שלנו,
ודרך עם ישראל והגאולה שלו עכשיו.
עומדים מול חוויית התגלות שהיא הרבה יותר חזקה מן השכל.
אז זה המתח הזה בין יוון שניסתה להשכיחם תורתך על ידי חוכמת חול,
לבין עם ישראל, וזה חנוכה.
זה ממש ההתמודדות שלנו עכשיו.
אנחנו נמצאים בדיוק בתוך ההתמודדות הזאת. אם אנחנו מסוגלים לפעול בתוך עולם של חול, עם הנחות כוסות של חודש.
אם אנחנו מסוגלים, אנחנו גדולים לפעול לתרבות יוון הנמוכה והשפילה,
אני יודע לשמור על תרבות גבוהה,
על תרבות ראויה,
על,
כן,
תרבות זה מה שאדם עושה כאילו בזמנו הפנוי וכל זה.
אני רוצה שזה יהיה קשור לעולם של משמעות,
לעולם של תוכן,
ולא רק לעולם של חומר והנאות חמוריות וכן הלאה. אתם מבינים מה עושה חוכמה?
רק שחומר היא מביאה לתרבות מאוד מאוד נמוכה.
מה שלנו מבארת את ההתגלות
במידתו של ריבונו של העולם.
ולכן זה הציר של חנוכה,
לכן בחנוכה עוסקים באור, עוסקים בשמש,
בהערת הנשמה,
נר השם,
נשמת אדם פרופס וחביבה.
זו ההתמודדות שלך.
החנוכה נותנת כל שנה כוח להתמודד עם הדברים האלה וגם להצליח.
להצליח ליצור את החיבור המיוחד הזה.
גמרא אומרת, יפת אלוהים ליפת,
וישכון באוהלי שם, יפייפיותו של יפת
באוהלי שם.
שם יודע להשתמש בדברים היפים שיפת עושה
כדי לספר את כבודו יתברך.
נזכה לזה.
פעם כסרונה.
שעה שלוש הגאון הגדול המופלא
