כלומר,
אני קודם כול אגיד את ההגדרה,
ואחר כך אני אראה לכם איך זה יכנס לפסוקים.
אנחנו חושבים שאהבה זה רגש.
רגש, אז מה שהוא קורה הוא שלא פה.
אבל באמת בתורה, אהבה זה פעולה, זה לא רגש.
בדיוק, אהבה זה פעולה.
כשכתוב ואהבת את ה' אלוהיך בכל אבבך ובכל אבת שלך ובכל מועדיך,
מה הכוונה? שאני כל היום אשתף ככה, אני קצת לא יכולה להיות מוכן, אהוב אותך.
זה לא הכוונה,
אלא הכוונה, בכל לבבך למצוא את הנפש.
בכל לבבך, סליחה, בכל לבבך זה בעת צעירה.
לעשות פעולות של דברים טובים, לימדם מדברים רעים.
בכל לבבך, אפילו על מסימות נפש. בכל לבבך ובכל לבבך.
כלומר, זה פעולות מוגדרות, כאלה תמיד. ואז תהיה אהבה לעשות החלטה,
החלטה של בן אדם,
לתת את המיטב שבו למישהו.
אם אני אוהב אותך,
אז אם אני רב ואוהב את התלמידים שלו,
שזה מה שצריך להיות,
אז הוא מחליט, החלטה,
לתת להם את מיטב הזמן שלו, מיטב הקשב שלו, מיטב תשומת הלב שלו וכו'. ככה נוצרת אהבה.
ואז הם נותנים לו בחזרה,
ואז גם מזה נוצרת הקטפה והגעגוע וכו'.
כלומר, אהבה זה הרבה יותר קרוב לפעולה מאשר לרגש.
הרבה יותר קרוב לפעולה. ואז זה בשליטה שלנו.
אם זה רגש,
אתמול אהבתי אותם, אבל אני לא אוהב אותם.
לא, לא הבנתי.
אני לא יודע מה קרה.
מישהו יכול להחזיר לי את האהבה?
אבל אם זו פעולה, אתמול נתתי לך,
היום אני אתן לך, מחר אני אתן לך, אנחנו משקיעים ביחד, אנחנו נותנים זה לזה.
שני בני אדם שנותנים אחד את השני כל הזמן מעוררים את האהבה.
אם קיבלתי ממישהו, מה מתעורר אצלי רצון בחזרה, מה?
אני רוצה לתת לו בחזרה.
ממלא הכרת הטוב שלפיו, אני רוצה לתת לו. אני נותן לו אז מה קורה אצלו?
אז הוא רוצה, תשימו לב, תשים לב, אורי,
שהתורה לא מצווה ילדים לאהוב את ההורים שלהם,
מצטער אתה מכבד, אבל לא ל... למה?
מה?
זה לא תלוי בהם, יכול להיות שיש מימד אחר.
כי באופן בסיסי לא צריך.
לא צריך. כאילו,
לא צריך לצוות על זה, כי ההורים נותנים לילדים. באופן טבעי, הילדים אוהבים את ההורים.
כיבוד הורים זה משהו אחר.
הורים זה מימד אחר. אבל באופן בסיסי, כשיש מימד של נתינה,
פעולה של נתינה נוצרת אהבה.
אז אם כך יצחק ורבקה מלמדים אותנו את הסוד.
יצחק הוא, האופי שלו זה שיש לו עבודה.
איש עובד, היה לו עבודה רבה. יצחק אומר את הסוד שהדרך להגיע לאהבה, איך אוהב את רבקה? כי כתוב,
ויביאה יצחק האוהד עשרה עמו.
הוא מכניס אותה לתוך החיים שלו בלב שלם. הוא נותן לה לבוא לחיים שלו, הוא נותן לה...
הוא ייקח את רבקה ותהי לו לאישה. הוא לוקח אותה, ותהי לו לאישה, הכוונה, הוא
נותן לה, מעניק לה.
אז
ואז כתוצאה מהדבר הזה, מה קורה?
אהבה. עכשיו,
שני ביטויים,
שני ביטויים לעניין הזה.
כמה יצחק
רצה לתת לרבקה, ולכן למה הם אוהבים שני ביטויים? אנחנו מיד עוברים ליעקב, לפרשה שלנו.
אתה חושב את אמיתי? זה מעניין עד עכשיו?
אני שמח, זה מעניין אותך.
שני ביטויים, ביטוי מספר אחת, יצחק מתפלל על רבקה.
רבקה עקרה,
אין לה ילדים.
יצחק יודע שהבעיה אצלה, למדנו את זה.
כי הוא, יש לו הבטחה, אומר הזוהר הקדוש בפרשה,
הוא אומר שיצחק ידע שהעקרות אצל בבקה ולא אצלו.
אם יש לו הבטחה, ביצחק קרר לחזרה. אז מה הפתרון?
חתן עם עוד אישה,
כמו שאברהם עשה, אבל יצחק אוהב את רבקה, אז הוא מתפלל,
אומר, הזוהר הקדוש ברוך הוא,
כל מה שאתה רוצה לתת לי,
כל הילדים, רק ממנה.
רק מרבקה תיתן לי.
אם אתה אוהב מישהו, אתה מתפלל לה?
אולי אחד הדברים הכי טובים שאתה יכול לתת למישהו,
צריך להתפלל,
כל היום אני רק אומר שתתפלל לי עליי.
מה אתה צוחק?
אם היא מתפללת, זה הולך.
אם היא לא מתפללת, מה היא הולכת?
נגיד לכם סוד.
כמוס. אבל גם זה מציע לכם.
הייתי בגיל
ש... הבנתי שאני רוצה להתחתן,
אתה יודע, זה בגיל, אני מגיע מתישהו על גיל הזה.
אז אמרתי לעצמי ככה, הרי יש אישה בעולם שהיא תהיה פעם שנייה.
כרגע אני לא יודע מי.
לא פגשתי את זה, אבל היא קיימת, נכון?
אז אני אתחיל להתפלל אליה, מעכשיו.
הרי הקדוש ברוך הוא יודע מי.
אז תתחיל להתפלל אל הקדוש ברוך הוא רואה שזו אישה אחת בעולם, לא נפגשתי אותה, לא יודע מי, אבל היא תהיה אשתיל,
בעזרת השם, בזמן הקרוב.
תפנק לי אותה.
תפנק לי אותה.
תן לה שיהיה לה הצלחה, שתהיה שמחה, שיהיה בקלות, שלא תתפגש סתם עם דייטים לפניי, שתבזבזו לו את הזמן,
תביא אותה מהר.
תפנה.
עכשיו, מה הנס, מה הפלא?
וקודם כל, באמת נפגשנו יחסית מהר,
ונפגשנו, ואחרונה מדברים על זה, התברר שהיא עשתה טובה.
אומי.
אז לפחות התפיות שלי הצליחו כבר, אני קיבלתי שעה,
לא יודע, התפיות שלה הצליחו,
ואז זה מישהו, אתה יודע, אבל, בסדר?
זה להתפלל על מישהו, זה לתת לו,
אתה מתפלל על מישהו, אתה פותן לקדוש ברוך הוא בשבילו.
זה עומק הנתינה.
ושם מולדת האהבה.
אהבה זה לא מה שהעולם חושב.
איזו תחושת רגש כזאת, מלאת רבבות,
שפשוט קורית לי או לא קורית לי.
אהבה, כמובן שיש גם רגש, כמובן שיש גם קרובה, אבל אהבה זו פעולה.
פעולה.
להחליט,
לתת למישהו את המיטב שהביא, מיטב הזמן, תשומת הלב, מיטב הרגשון, מיטב הכוחות וכולי,
כמו שהורים נותנים לילדיהם, ככה בני זוג נותנים אחד לשני,
וככה נוצרת אהבה.
אז אמרנו, יצחק, קודם כל,
מתפלא על רוקה,
ויצחק גם,
יש שם ביטוי מאוד מאוד מעניין,
ויחסי אישות.
הרבה ביטויים בחז״ל ליחסי אישות,
מצחק את רבקה אישתך, מה הכוונה?
מצחיק אותה. יכול להיות שזה היה גם ימים נעים, אבל הוא מצחיק אותה. כלומר הוא אומר,
במה אתה עובד? אני עובד בלשמח איתי אותה.
אני עובד בלשמח.
שתהיה לה שמוכה, תצחק, תהיה לה כיף, תהיה לה נעים, תהיה ל טוב. זה אני עובד.
זה נקרא אהבה.
שמעתם?
אז אם כך,
אברהם ושרה,
חזון משותף.
דיברנו עליו, נכון?
כאן נפש שהרסו בחרן,
שרה מעיין נגמרו של אברהם,
יצחק ורבקה,
מה?
הגמרה שאמרת,
לא, לא.
אני לא אגיד לך לבד את זה.
לא, לא כתוב, לא, לא כתוב, לא.
בסדר?
יפה.
עכשיו בוא נעבור.
ליעקב
ורחל וליעקב ולאה.
בסדר?
פרשה שלנו.
הכי מעניין.
יעקב ורחל זה באמת דומה מאוד מאוד למה שאנחנו קוראים אהבה ואהבת ראשון,
נכון?
עכשיו, זה לא לגמרי אהבה ואהבת ראשון, נועם, למה?
כי יעקב, כשהוא רואה את רחל, הוא יודע שהיא...
שמה?
לא, אבל היא יודעה שמה היא?
לא מיועדת, מה הוא יודע ש...
השמיעה.
הוריד אותה לזה, אתם לא סומכים. מה?
הוא יודע שהיא הבת של לבן.
הוא יודע.
הוא יודע שהיא המשפחה, הוא הרי שואל לפני כן, הוא אומר, תגיד, אתם מכירים את לבן? הוא אומר, כן.
והנה רחל ביתו באה עם הצורך.
בסדר, הוא יודע.
למה זה חשוב שהוא יודע? כי זה כל הזמן מתכתב עם הייעוד המשותף.
כדי לשמור על הייעוד המשותף של בית אברהם,
יעקב צריך לדאוג שהיא באמת
אישה מהאזור הזה של המשפחה הזאת, שהיא, יש לה את הייעוד לעשות את זה. יעקב לא בא לבעיה ומבוא איזה בחור מתאהב בה. הוא קודם כול יודע שהיא רחל. הוא קודם כול יודע, נכון, איך כתוב?
איך כתוב? איך כתוב? איך כתוב? מה? מה?
הנה, מה קרה?
תודה, תודה, מעולה.
ויאמר להם, רעקב החי בעין עתם וכו', ויאמר להם, הידעתם את לבן בן החור? והם אמרו, ידענו!
הוא אומר, השלום לו, והוא אמרו שלום, והנה רחל ביתו באה עם הצום.
אבל יעקב באותו שלב,
אחרי שעשינו איזו מסגרת,
שיודע שהיא ממשפחת אברהם,
יעקב לא יודע כמה ילדים יש ללבן.
לא יודע.
רחל, לאה, לא יודע, גלעז, אין פעם, לא יודע.
יכול להיות שיש לו שבע בנות, בסדר?
וכאן נכנסת האינטואיציה.
כשיעקב רואה את רחל,
הוא יודע שזה זאת.
נהיה.
נהיה.
הוא מבין בלב,
שם עמוקה,
נו, זה זה.
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל,
בת לבן אחי אמו,
ולכן מדגישים פה את המשפחה.
זה לא רק התאהבות.
יש פה גם רקע קודם, אבל בכל אופן,
לא נוכל להתעלם מהעובדה שמה?
שיש פה אינטואיציה חזקה מאוד.
ויגש, ויגלת האבן על פי הבאר, ויש כצאן לבן אחי אמו,
ויישק יעקב מרחל ויישא את כלו בעין. אני חושב אותו ובוכה, מישהו אומר לה מילה אפילו.
כאן אנחנו נפגשים עם מושג שהוא צריך,
הוא צריך זהירות, כלומר, אני לא מסתיר, אבל הוא קיים.
כי אפשר להתעלם ממנו, ועובדה שמביאים את זה לידי ביטוי.
בוא נגיד ככה, בקשר בין יעקב לבין רחל, יש את המימד הכי הכי טיזי.
אתה בא, רואה מישהי,
זה ביטוי,
מההתחלה ידעתי שזאת את,
כמו שכותבים בשירים, נכון? מהרגע הראשון, הרמת הראשון.
יש כאן מימד מאוד מאוד דרמטי של אהבה ומבט ראשון.
מאוד מאוד דרמטי.
של אינטואיציה.
מה המקום של אינטואיציה בקשר הזאת?
המקום של אינטואיציה הוא מקום מכריע.
מכריע. כלומר, בסוף, בסוף,
אחרי שנגיד מציעים לבחור איזה בחורה, אז קודם כל רואים שיש איזה מכנה משותף.
מכנה משותף.
באותו אזור, עוד יותר רוצים,
כיוון כללי, לא צריך להיות על הקו, שהיא בדיוק באיזשהו מרחב, זה קרה מרחב.
כיוון כללי קודם, בסדר.
ושאנחנו מבינים שהאהבה זה עבודה,
אבל בסוף אף אחד לא מתחתן כשהוא מכניס
נתונים לטובת אקסל ויוצא לו 20 נתונים, אה יופי, אז בסוף שווה חתומה.
בסוף צריך
שתהיה איזו אינטואיציה מאוד מאוד חזקה שאומר,
זאת היא,
זאת היא.
והפסוקים כאן מספרים לנו כל מיני סימנים לאינטואיציה. סימן אחד זה נגיד בכי.
בכי, כאילו, יש איזו תחושה של קרבה,
שכמו רוצה להוליד ממך איזה בכי, בכי טוב, לא בכי של צער,
אלא בכי של איזה סימן נוסף. עכשיו, אני אומר,
אני שם פה כוכבית לגבי הסימן הזה, בסדר?
אפשר להתחתן גם בלעדיו, לא חייב שהוא יהיה.
אבל אם הוא יהיה לכם, אל תבעלו, בסדר?
אל תבעלו, והוא קורא להרבה אנשים,
אבל אני אומר, לא חייב, זה לא שמי שעכשיו יענו את הסימן הזה או לא היה לו,
ילך לאיזה...
אבל אחד הסימנים הוא, כשאתה מכיר איזה בחורה,
מכירים בן זוג,
מכירים חודשיים,
ויש לך תחושה נורא נורא חזקה, מאוד חזקה, שמה?
אנחנו מכירים איזה מקום קודם.
אתה אומר, לא יכול להיות, בטוחה,
לא היינו ביחד בגן שאולה,
לא הייתי עדיף ב...
זו תחושה שאנחנו מכירים
מסיבוב קודם.
זה כאילו הקול של הנשמה שאומר,
זאת הפעם, עצם ההצלמה במסך מוצרים, זאת עיקרי אישה.
זה האינטואיציה.
והרב מלובביץ', זכרו יוגן עלינו, היו שואלים אותו בנימי שידוכים,
הוא תמיד היה אומר,
היו אומרים לו, יש הצעה ממש טובה ומצויינת, שידוך,
אבל זה לא מסתדר כאילו בלב.
כאילו שהשואל את השינה היה מרגיש פדיחות.
כאילו הוא מציע לך הצעה טובה,
עם פרה טובה, ורק הלב תוקע אותך, אז שים את הלב הזה, פופסל, סגור אותו.
למה הבעיה אומר?
לא להתחתן בלי הלב.
חייב שיהיה
אינטואיציה פנימית כזאת, זה הכובר אחר.
חזק מאוד.
בסוף, תשובה, הרי יש מלא בנות טובות, נכון?
מלא בנות טובות, מלא.
הוא עכשיו,
כל מכון הוראה עכשיו, כולם צדיקו.
אז למה זאת ולא זאת?
מה?
ככה חשבה המטרוניתה,
כששאלה פעם את רבי יוסי, או רבי יהושע,
רבי יהושע נראה לי, מה, מה האלוהים עושה?
מאז שהוא ברד את העולם, הוא בפנסיה.
אז מה הוא אומר לה?
הוא מזווק זיווגים.
הוא מזווק זיווגים?
הוא מזווק זיווגים? זה מה שהוא עושה? הוא בא, בא,
לקחה 60 עבדים, 60 שפחות, נהנה לי את המספר,
אמרה אתה לזאת, אתה לזאת, אתה לזאת,
נראה לי סיפור.
ואז המדרש אומר, למחרת זה מגיע בראש,
זה מגיע עם יד שבורה, זה מגיע עם רגל שבורה. שימו לב שהגמרא אומרת שמי שהגיע עם רגל שבורה ויד שבורה זה הגברים, לא האנשים.
שואל הגמרא, מה אני אעשה?
אז היא אומרת, מה, תראה לך איזה כזה קל לחבר אנשים?
אתה תעסק על טבלת אקסל ותמלא את הטבלה והכל יסתדר? אתה לא עובד ככה. צריך מה?
צריך אינטואיציה.
בסוף התשובה הכי נכונה, למה התחתנת עם אשתך,
התשובה הכי נכונה היא למה?
ככה.
זה עד שנייה.
יש גם סיבות,
כאלה ואחרות,
דיור משותף, אנחנו עובדים על האהבה,
אבל בעומק צריך להסתתר שם איזו אינטואיציה שבאה לידי ביטוי
בין יעקב לבין רחב,
שהוא ידע.
איך ידעת?
ידעתי.
עד שלילה?
ידעתי.
וזה, לדעתי, בסוף לדעתי,
לא משנה מתי זה קורה, אם אחרי פגישה או אחרי עשר או אחרי עשרים,
ההחלטה הזאת להתחתן היא חייבת, זה נקרא,
דילוג איכותי,
קפיצה איכותית מהיש של העין,
כן?
אתה חייב להגיד לך בסוף שאף אחד לא יכול להתחתן רק מטבלאות אקסל, מנתונים.
בסוף אתה חייב להגיד לעצמך, האיש והאישה, שניהם להגידו ביחד,
בום, זה זה.
זה זה. משהו נכנס לי לתוך הלב.
למרות שפגשתי לפני כן בחורים טובים,
אבל זה.
לכן אני חייב עכשיו,
למה אני זוכר להביא?
השיעור הזה העברתי שיעור כזה או דומה לו לפני,
לא יודע, כמה שנים,
אבל השנה,
מעבר לעובדה שכל הזמן מתחדשים וכל הזמן מזה, אבל השנה אני מרגיש,
אני מגיע להעביר את השיעור הזה ממקום אחר קצת,
שזכינו בשנתיים האחרונות לחתן שתי בנות.
תודה רבה.
בת הגדולה ואחלה בת שאפה להן.
חתן.
וכשאתה מגיע לסוף אתה מחתן את הילדים שלך,
מה,
מסתכל עליהם מופתע כאילו? לא, לא, לא. עשיתי שתהיה מופתע.
אז כשאתה מחתן את הילד שלך,
וכשאתה מתחתן, אתה אומר, סבבה, יוצאים לדייטים, מבקשים, בסוף זה יסתדר. אבל כשאתה אומר, האם אתה אומר, רגע, רגע, וואלה, מה צריך לקרות?
צריך שהוא יפגוש מושי.
והוא ימצא חן בעיניו,
והיא תמצא חן בעיניו, ושניים יצאו לחן אחד מהשני, וכאילו זה ילך.
כאילו, אבל למה שזה יקרה בעצם?
זה כזה, נראה...
שני אנשים ייפגשו ויסכימו,
אז אתה חובש איזה נס גמור,
פלא גמור.
בסדר, עושים פירורים וכל זה, אבל זה פשוט אצלנו באופן בסיסי, אנחנו, אני רואה, אשתי ואני רואים את הקופץ שלנו,
נס גמור, כאילו,
פתאום הגיע,
ופתאום הלב נפתח,
פתאום הלב נפתח,
ונפתח לשניהם.
זה יעקב ורחל.
הערה,
כל השיעור אנחנו רוצים להראות איך הדברים שלובים אחד בשני כל הזמן.
למרות שכל תמונה היא בנפרד,
כמו הסרט המצויר שהתחלה איתו,
אבל הדברים כל הזמן משתלבים אחד בשני.
אמרנו שאומנם יש כאן אינטואיציה אצל יעקב ורחל,
אבל יעקב יודע שזו רחל,
הוא יודע שהיא שייכת למה?
ליעוד המשותף. רגע, מה עם העבודה?
שימו לב.
אבל אני רוצה להגיד פה משהו.
נפלא בעיניי.
נוער,
האם כשמחכים למשהו,
הזמן עובר לאט או מהר?
לאט.
לדוגמה, מחכים לשחרור.
כל יום הוסיף איקס על הקאט, יאללה, מתים כבר לראות את הרעיון, טוב שאתה מחכה שיתגמר,
הזמן עובר לאט. מחכים בתור לאיזה משהו, עד שזה מגיע בלונה פארק, נכון? מחכים בתור, מחכים,
עד שזה מגיע, אבל כשזה מגיע הדבר בעצמו זה עובר מהר.
יעקב מחכה להתחתן עם רחל שבע שנים, מה כתוב?
ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. זה לא מסתדר.
הסמכויות,
היה צריך להיות מה?
בדיוק, במקום שבע שבעים.
איך אפשר להסביר את זה?
תשובה פשוטה, מדהימה ופשטותה.
מה ראכל עושה? מה המצווה שלה?
רועת צאן.
רועת צאן. עכשיו תראו שהכתוב מדגיש את זה בתור דבר משונה.
מה כתוב?
ויאמרו לו,
שלום, אה?
ואמר להם השלום, ואמרו שלום, והנה רחל ביטו באה עם הצאן.
אחר כך כתוב כאן, ועודנו מדבר, ורחל באה עם הצאן אשר להביאה, כי רואה היא.
כבר אמרת לי פעם אחת שהיא רואה.
למה צריך לחזור על זה עוד פעם?
הייתם פעם נהגת אוטובוס?
כן, כן. מדיר אבל.
כן. ראית? ראית?
יש פה נהגת על האוטובוס.
שונה.
הייתם פעם נהגת קטר?
הייתם נהגת שופל?
לא אומר שאין.
יש כנראה, אבל לא ראיתם.
הרבה.
ראית פעם נגד?
יש,
נגד צורפן.
נגד צורפן, כן, למה לא?
נגד D9.
יש.
רועה צאן זה מקצוע קשה או קל?
קשה של הסמכות קשה.
איך יעקב אבינו אומר? הייתי ביום מחר אני קור חורב, חורב,
בקירך בלילה,
ותדעת שנתים מרעיניי.
אנוכי, חבר'ה, בואו, בואו. אנוכי יחתנה מידי תבקשנה, גנובתי יום, גנובתי לילה.
בסופו של דבר, מה פתאום רחב רועצון?
למה רועצון?
כי ללבן אין בנים, אין בנים, אין לו בנים, אז הוא אומר לאתי רועצון.
יעקב רואה את זה ואומר, אוי זעבור, זקנה,
כל בוקר צריכה לקום בחמש,
הכרח מצור, כל לילה היא זעק. עכשיו תנסו גם לדמיין, מגיעים כל הרועים למים.
יש לחץ.
אז מה קורה?
זוד, זוד, אני הייתי בפניך. זוד, פתחת את הפה, מי פתחת את הפה?
מה זה, נכון?
ויש כאילו מריבות על הבית.
ולכן גם... נכון.
לא, ולכן גם האבן גדולה על פי הברם, לא סומכים אחד על השני.
רק כשכולם מגיעים,
אז הם אומרים,
כי כל אחד רוצה לראות שהשני לא גונב ממנו.
ומסכנה רחל צריכה להיות שם, אז היא האחרונה בתור,
ואולי דוחפים אותה, ומציקים לה, ולועגים לה.
אתה לא צריך לדמיין כדי לראות בת אחת בחברה של פרואילים שהם בשדה.
אז מה יעקב אומר?
עוזרים לה. עוזרים לה?
איפה אתה חי? באיזה ארץ? באיזה חרן? שמעת על חרן?
חרונו של מקום.
אז יעקב מה אומר?
למה הוא מבקש את זה מלבן?
להציל אותה.
כל בוקר כשיעקב קם מוקדם, מה הוא אומר? אני קם והיא
והיא ישנה.
אני קם
והיא נחה.
אז בגלל שיש לו תכלית ומטרה וייעוד,
על הדבר הזה, מה?
הזמן עובר לו מהר.
כלומר, יעקב מחבר,
הוא מתאהב במבט ראשון, ומה הוא עושה אבל?
רץ לעבוד על האהבה.
שבע שנים הוא עובד בשבילה, זאת האהבה.
הוא לא משאיר את זה רק באהבה ובמבט ראשון,
אחרת זה לא היה מחזיק מהמה, אולי,
אלא הוא רץ מהר מהר לממש את האהבה הזאת, איך?
הוא לא קונה לוולנטיין דיי בפרחים וכותב לשיר מתחת לחלון שמה סרנה הזו,
אלא הוא רץ לעבוד בשבילה.
אני אוהב אותך, אז אני...
כן, חסרי קומה, זה בנקודה. הבעל שאוהב את אשתו,
והוא גם קם בי ואומר, אני קם, אני קם בלילה, הוא מתרוצץ. מה?
אני לא יודע אם משפטקנים היום, זה הכל מידיע.
אבל...
הוא בלילה, זה ה...
אתה נהיג את העניים, אתה קם בלילה, אתה לא ישן.
שנים אתה לא ישן לעולות רצופים, אתה ישן בטעים.
אני עוד לא גמרתי להתרושש מהשנים האלה, אני אשתין את השדות שלנו.
זה יעקב ורחיב.
בסדר?
הסיפוג הבא, ואולי הולכים להאמין מכולם,
זה יעקב ולאה.
עכשיו תראו שרחל ולאה מחוברות.
אתה יכול להגיד רחל ולאה במילה אחת,
בסדר?
וישראל, זה השם של יעקב,
יש בתוכו את הריש של רחל,
את האלף-למד של לאה.
כלומר ישראל,
שזה השם שיעקב מקבל במשך התאריך, מקבל כאילו שם שמכיל בתוכו את שתי האנשים.
גם את רחל וגם את לאה. יעקב כאילו מתחתן בנפרד עם רחל ובנפרד עם לאה.
אבל ישראל כבר
יכול לכלול את שתיהן יחד.
מהי לאה?
מהי לאה? שזהו, זריחות מרובה מאוד,
פנימיות, אבל נדבר ברמה הפשוטה ביותר.
אנחנו כאילו תופסים את רחל ולאה בתור
שתי נשים נפרדות.
בואו, לצורך הדין, נגיד שמדובר באותה אישה.
אז נגיד שמדובר באותה אישה,
ויש לה צד רחל וצד לאה.
תנו לי מילה נרדפת לצד רחל,
הצד הגלוי.
תנו לי מילה נפרדת לצד לאה,
לצד הנסתר.
לצד הנסתר.
לצד הנסתר.
כלומר, כשיעקב מתחתן עם לאה,
הוא בעצם פוגש את הצד הנסתר של רחל.
יש גם דעה של רחל ולאה, היו תאומות.
איזה עוד.
עיניים תאות לשנייה הרצת, איפה תאות? לא, לא, לא, לא, לא. יש דעה שהיו תאורות זהות.
רק העיניים שם הרי לאה היו רכות כי היא בכתה הרבה.
ורחל מלאה, גדולה והקטנה, הכוונה,
הזאת יצאה ראשונה, זה יצאה שנייה.
ולכן אמרו שלאה לעשווה, ורחל לאה, תאומים לתאומות.
אז אמרו תאומות.
ממש, כאילו אותה, תאומים, זהים, זה
זו אותה חלושי לילה, אותה ביצית שהיא חלקה לשתיים.
ממש כאילו שתי צדדים.
אז יש את הצד הגלוי של רחל,
את הצד הסמוד,
של לאה,
של הסוד,
של הפלא.
כל אדם, לא משנה מי, אבל בוודאי איש ואישה, כל אדם שאני פוגש,
יש בו צדדים גלויים שאני ממהר
לסגוש אותם, ממהר להכיר אותם,
ולכל אדם יש רובד פנימי עמוק שלוקח זמן לגלות מי הוא,
מה האישיות שלו,
מה העומק שלו, למה הוא מושך. לפעמים גם לאדם עצמו לוקח זמן לגלות מיהו.
האדם בעצמו,
עד שהוא מגלה את התכונות הפנימיות שלו, אבל ודאי שגם אחרים.
יעקב מתחתן עם לאה,
כאילו לאה הייתה אמורה להיות...
קודם זאת לאה,
היא בעצם, הוא בא לגלות לנו שבכל קשר זוגי,
בכל קשר זוגי יש
שלושה מרכיבים.
מרכיב אחד,
זה האיש שמכר באישה.
זה מרכיב נגלה. למה התחתמתי עם אשתי? בגלל כל מיני סיבות.
וגם בגלל הבנת הלב.
מרכיב שני זה האישה שבחרה באיש, למה התחתמתי עם בעלי? כל מיני סיבות.
ומרכיב שלישי זה למה הקדוש ברוך הוא בחר בשנינו כשהוא מתחתן עם חכון. מה הוא חשב?
מה הייתה הסברה שלו?
וזה סוד.
זה לאט.
זה הולך ומתגלה עם הזמן.
אט לאט אתה פוגש.
תחשבו שמתחתנים זה קצה קרחון.
כל אחד מבן הזוג,
הוא מכיר קצה קרחון,
מתחת
נמצאים עולמות שלמים שאתה בכלל לא יודע עדיין.
מה שאתה יודע זה בסדר גמור, זה מספיק להתחתן, מי שכאן צולד.
אתה יודע שאתה,
בעומק חמישה מטר אתה רואה דגים מסוימים ומעברות, אבל בעומק שלושים מטר זה דברים אחרים לגמרי, אז כשמתחתנים זה בעומק חמישה מטר. מכירים אחד את השני מאה אחוז,
אז זה רק בעומק חמישה מטר. מה יקרה?
מה יקרה כשתהיו הורים?
לא יודעים איך זה יהיה, כאילו, מה יקרה שיהיה לכם שני ילדים, שלושה, ארבעה שנים, סבא וסבתא?
זה ממדי עומק במציאות, שהאדם הולך ונפגש איתם.
כשיעקב מתחתן עם לאה והוא לא יודע,
כאילו אומרים לו, אתה באמת לא יודע?
אתה חושב שהתחתן עם אשתך?
לא! אתה לא יודע כלום, או אתה יודע חלק.
אז מה, זה נורא נורא מוביל? אני לא יודע, אני לא יודע איזה מפרצל?
תקום לי בבוקר הראשון, אם איזה... לא!
לא!
מה שאתה רואה, זה נכון,
אבל זה רק ההקדמה לפרומו של הדבר האמיתי. אם אתה רואה עכשיו משהו שהוא טוב, הוא מתאים והוא נכון והוא משמח אותך,
יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר מתאים, ועוד יותר משמח, אתה אפילו לא יודע כמה פעמים. אבל זה סוד, זה ילך ויתגלה.
כלומר, הנחת העבודה היא שאסור לנו לקחת
בחשבון שרק החלק הגלוי בקשר הוא החלק הקיים. יש חלקים נוספים של סוד ושל פלא,
שיתגלו בהמשך, כוחות שמתגלים בהמשך.
וצריך להיות פתוח וער אליהם.
הרבה פעמים החלקים האלה מתגלים,
דווקא בצורה של כאילו חסרונות, שאני רואה אצל אזול... אצל האישה, האיש אצל האישה.
דווקא הדברים שהם נראים כמו חסרונות,
הרבה פעמים מתגלים בתור הדברים הכי מדויקים שבאים להגדיל ולהצמיח אותי, כי זה הסוד.
אם הייתי יודע מראש, אולי הייתי נמנע, לא ידעתי כמה אני רואה את זה.
אני לא מבין שהחסרון הזה,
הוא בדיוק מה שאתה צריך כדי לגדול ולצמות.
אז יעקב התחתן עם לאה,
הוא לא רצה אותם, נכון? בהתחלה.
הוא לא רצה אותם.
הוא היה מעדיף לחתן רק עם רחל.
אבל רטרואקטיבית, מה מתברר?
שלאה הקבורה עם יעקב,
שרוב הילדים של יעקב עומדים מלאה,
שישה ילדים יש להם מלאה,
וגם בתוך הילדים האלה יש את הלוי ויששכר ויהודה.
כלומר,
הכהונה והמלכות והתורה.
הכול עומד ממשהו שיעקב בכלל לא תכנן עליו.
אז זאת השאלה,
זו ה...
זה ה...
זה האתגר, זה האתגר
שלנו
כשאנחנו מתפגשים את הסוד,
אפשר להדוף אותו.
תגיד, יעקב היה יכול להגיד, אין דבר כזה, אני לא, אני מגורש את התומכים, אני לא יכול להגיד,
אני רוצה רק את רחל, פותץ את העסק.
אפשר להגיד, אם הסוד הזה נכנס לי לחיים,
אני צריך להתרומם אליו.
יש כאלה שאומרים שהסיבה שיעקב לא התאים ללאה,
יעקב רצה את רחל ולא את לאה, כי לאה הייתה גדולה לו.
הייתה גדולה לו,
ואתה כאילו נבהל ממנה.
פתאום היא נכנסה לו לחיים,
אז הוא אמר, אוקיי,
אז אני אלמד לגדול ללאה.
אני לאט-לאט אגדל ללאה עד שאני אהיה ראוי לה.
מתי היא נהיה ראוי? כשהיא מקבלת את השם ישראל,
ואז נכנסת לאה לתוך החיים שלי.
יושר, רחל,
וסיום לאה.
בסדר?
אז זה ארבעה זיווגים.
זיווג אחד,
שם את העבודה, מאוד מאוד נגלה, שם את העבודה
כל זוג צריך ללמוד לעבוד,
לתקן את המעשים,
וחזון משותף.
ככה זוגיות נבנה, אומר.
זה אברהם וסבא.
צריך לעבוד על האהבה. לא רק כול שהאהבה תגיע אליך.
אהבה זה תוצאה של פעולה.
יצחק בריתה.
ויביאיה, וייקחיה, וייאביה. קודם כל יש פעולות, ורק אחת אחת.
יש גם מרכב מרכיב של אינטואיציה, איפה נמצא הלב?
איפה נמצא הלב? האדם צריך לדעת שיש דבר כזה אינטואיציה. הלב יודע, יש הרבה בנות טובות, יש הרבה בנים טובות. אני חייב לדעת שזה זאת ולא אחרת.
יש איזו אינטואיציה,
שגם אותה ממהרים לגבות בעבודה.
ויש סוד
לקשר הזוגי.
לכן בחופה יש הרבה מאוד דברים שהם עגולים,
כמו האות ס' של סוד.
הבת עגולה,
כשהם מקובלים, אתה בה צריכה את הגדולה מבפנים ומרובעת מבחוץ.
והכלה מקיפה היא תחתן בעיגולים.
וכאילו כמו להפיל את חומות האישור.
אתה יכול להפיל את החומות האדרנה שלך, הכל בסדר.
וכן, זה כאילו סוד כזה,
מרחב הסוד.
אתה מכסה תקלה, גם כן כל מיני כיסויים.
הטלית זה כיסוי, והחופה זה כיסוי, והאימוואה זה כיסוי, והחדר היחוד זה כיסוי. יש לך סוד, אתה ממהר לכסות אותו.
בקשר זוגי באמת,
הוא סוד.
שתי נשמות שהתגלגלו לכאן בכלל בת קול, עוד לפני שבכלל נולדנו, עוד לפני שהיינו פתק בכותל, נכון? כבר היה,
אמרנו שאחת האינדיקציות לדברים האלו, למרחבים האלו, זו תחושה חזקה, גם לאינטואיציה וגם לזה,
בסוד,
שאיך אומר רביעת ארבע עיניי,
אתה מכיר את הזמר הזה?
אח הזמר שבעולם?
היינו כאן כבר קודם,
בתפקיד הפוך.
בדיחה מהירה להחליט את הדבר. היינו כבר קודם כאן.
היינו קודם.
אנחנו לא מכירים רק מעכשיו, אנחנו, תחושה כזאת.
ככה התורה פורסת לפנינו את ארבעת הזיוודים, וחוזר חזרה לתחילת השיעור,
כמו באנימציה, בסרט אנימציה, שאתה כאילו מצייר כל תמונה בנפרד, כדי להבין כל תמונה היטב,
ואז אתה מיריץ את זה מהר.
בעצם אדם צריך להתחתן עם
שעה אחת,
אבל בתוך, עם ארבעת הממבים הללו,
גם של חזון משותף,
גם של עבודה שמביאה לאהבה, גם אינטואיציה,
וגם להכיר במרחב סוד.
נזכה לזה בעזרת השם.
