בעזרת השם, אז אנחנו מתחיל עכשיו סדרה למגילת אסתר,
כמו שהיה לפני שנתיים ולפני ארבע, ובדרך כלל פעם בשנתיים אנחנו עושים סדרה.
אלא שאין בית מדרש ללא חידוש,
ומן הסתם התחדשו לנו דברים תוך כדי,
התחדשו בעזרת השם.
אנחנו צפויים לבין ארבעה לחמישה שיעורים, בסדר?
זה התחום.
כשנגמרו אירועי פורים,
שלחה אסתר לחכמים, כתבוני לדורות.
כלומר, תכניסו אותי לתנ״ך.
והחכמים אמרו לה, כבר כתובה את
בדתי פרס ומדי. כלומר, את כתובה כבר בספרי ההיסטוריה של פרס.
הוויכוח בין אסתר לבין החכמים
הוא בעצם האם ניתן להכניס ספר
שאין בו הופעה ישירה, אין בו הופעה אלוקית ישירה,
גלויה, אין בו נביא שאומר, כה אמר השם, או ש...
האם ספר כזה יכול להיכנס לתנ״ך?
האם יש צורת הנהגה כזאת אלוקית שנכנסת לתנ״ך?
זה בעצם היה ויכוח.
ובסוף אומר הירושלמי במסכת ברכות,
כתוב ואיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם של חכמים,
ומצאו סמך למגילת אסתר מהתורה.
כולנו מכירים את הסמך, אבל לדעתי חשוב לראות את ההקשר.
אנוכי אסתר אסתיר פניי בעת ההיא.
אז מה, זה בגלל שזה נופל,
לשון נופל על לשון? לא.
בואו ננסה רגע להבין את ההקשר של הפסוק ואז זה יהיה ברור. זה פסוק שנאמר בסוף פרשת וילך וכתוב בו ככה,
אל תפתחו אני רוצה שתישארו דווקא בהקשבה לצורך הניסוי.
כתוב ככה
אומר הקדוש ברוך הוא למשה ויאמר אדוני אל משה הנך שוכב מאבותיך וקם העם הזה וזנח אחרי נכר הארץ
אשר הוא והשמה בקרבו ועזבני ואפר את בריתי אשר קראתי איתו.
וחרא אפי בו ביום ההוא והזוותים והשתרתי פניים מהם והיה לאכול ומצאו רעות רבות וצרות.
זה מבנה תנכי מובהק.
הם יכנסו לארץ, יהיה להם טוב, הם יחטאו,
ישמינו, שמן תעביתא כסיתא,
תבוא עליהם צרה.
נכון? יפרו את הברית
ותבוא עליהם צרה. וחרא אפי בו ביום ההוא והזוותים והשתרתי פניים מהם והיה לאכול ומצאו רעות רבות וצרות.
המבנה ממשיך.
מה קורה בדרך כלל אחרי דבר כזה?
חוזרים בתשובה.
ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלוהי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. חוזרים בתשובה.
מה אמור לבוא עכשיו? איזה פסוק?
נחמה.
ואנוכי לא מאסתים ולא חליטים להפר בריתי איתם, ושבתי וקיבצתים מעל אדמתם, ולא ינפשו עוד מעל אדמתם. כל פסוקי הנחמה שאנחנו מכירים אמורים להגיע כאן.
אבל זה לא מגיע.
במקום שיגיע פסוק נחמה, מגיע פסוק, ואנוכי
אסתר אסתיר פניי ביום ההוא.
זה לא מסתדר, ההקשר לא עולה יפה.
אז האיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם שהפסוק ואנוכי אסתר אסתיר הוא גאולה.
אל תקרא אותו בצורה של תוכחה,
כאילו הם חוזרים בתשובה, לא,
דווקא אני אמשיך להסתיר פניי, אראה להם,
לא,
הם חוזרים בתשובה,
יש שלב בהיסטוריה שהישועה תהיה בדרך נסתרת.
אסתר אסתיר, זה פעמיים מוסתר.
פעם אחת זה מוסתר באופן שזה לא נס, אלא זה אירועים טבעיים.
פעם שנייה זה מוסתר, אתה תמיד תוכל לפרש את זה בדרך פוליטית ולא בדרך...
אז מה לימדו אותנו חכמים?
שאם אתה רואה
רצף אירועים
שכל אחד מהם אולי ניתן להיות מוסבר בפני עצמו,
אבל הצבר של כולם, הרצף שלהם והתזמון שלהם
הוא חורג מהרגיל,
זה הנהגה אלוקית וזה נכנס לתנ״ך.
זה נקרא אסתר אסתר.
וזה בדיוק מגילת אסתר.
מגילה שיש בה רצף של אירועים, כל אחד בפני עצמו אולי ניתן להסברה, אבל כשאתה כונס את כולם למסכת אחת,
ואתה אומר, מה הסיכוי שזה יקרה עם זה, יקרה עם זה, יקרה עם זה, יקרה עם זה, הכל ביחד?
אתה מבין שיד השם פעלה זאת.
זה נקרא סיבה.
בוודאי.
בלי כל ספק.
בלי כל ספק.
מגילת אסתר ופורים מהווים מקור משמעותי מאוד
להכנסתה של תקומת מדינת ישראל לתנ״ך. אנחנו עכשיו כותבים את הספר ה-25
של התנ״ך, הספר הכה.
אין, לא עמד הנביא ואמר, כה אמר השם תקימו מדינת ישראל, אבל המון המון מאורעות הצטרפו זה לזה, וזה דברים שאין להם סיכוי, מעולם לא היה ולא יהיה שארצות הברית וברית המועצות יצביעו ביחד על איזה משהו.
אבל בהחלטה על הקמת המדינה, לכל אחד היה אינטרס הפוך.
ברית המועצות הייתה פתוחה שהמדינה תהיה מדינה קומוניסטית, כי כאן מפא״י ומפ״ם.
והאמריקאים אמרו לא, זה יהיה מדינה דמוקרטית, כי זה, ואנחנו שולטים על הדרך היהודים.
אז כל אחד רצה בהקמת המדינה כדי לנגח את זולתו.
מה הסיכוי שדבר כזה יקרה? אין סיכוי.
קרה.
וכן על זה הדרך עוד דברים רבים. אז לכן מגילת אסתר נכנסת לתוך התנ״ך, למרות
העובדה
שהיא במירכאות סובלת משלושה
תסמינים אנטי-תנכיים.
דבר ראשון, אין בה שם ה' כמובן.
דבר שני, אין בה מבנה של שכר ועונש.
ודבר שלישי, היא קורית בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל. היא מין סיפור סגור בחוץ לארץ. למרות כל זאת,
היא נכנסת לתנ״ך ויש כאן הוראה מאוד מאוד משמעותית.
כדי להבין את מגילת אסתר לאשורה,
ונכתבו עליה הרבה מאוד פירושים,
וכמובן אנחנו לא נוכל להקיף את הכל,
אבל כדי להבין את מגילת אסתר,
אנחנו נצטרך להיעזר בדוגמאות רבות מההיסטוריה בעיקר,
ולא רק.
לצערנו הרב,
הגדול, אסוננו הגדול, הפירוש הכי טוב במידת אסתר
נכתב באותיות של דם ואש ותימרות עשן בשואה,
ואנחנו ניעזר גם בזה
כדי להבין מה קורה.
עוד הערה אחת,
מי כתב את הפירוש הזה? מי כתב את הפירוש הזה? הוא ייכתב כאן בכיתה,
בעזרת השם. זה היה ביטוי מטאפורי שהשתמשתי בו.
לא ספר באמת.
אם מישהו ישכתב את השיעורים האלו, אז נוכל לקרוא להם.
עוד הערה אחת שחשוב להזכיר אותה, המגילה כתובה בשפת קוד.
שפת קוד.
למה?
אם לא היה לנו את אחשוורוש ברקע,
יכול להיות שהמגילה הייתה נכתבת באופן הבא. היה המלך רשע, מרושע,
רוצח המונים שקראו לו אחשוורוש,
היה לו עוזר יותר רשע ממנו, רוצח המונים יותר גדול שקראו לו אמן,
שניהם ניסו להשמיט העם היהודי והקדוש ברוך הציל אותנו מידם.
אבל המגילה נכתבת כשהאחשוורוש בשלטון,
ולכן היא אמורה לעבור את הצנזורה שלו.
לעבור את הצנזורה, הוא אמור לחתום עליה ולא להבין על מה הוא חותם. אז לכן המגילה כתובה בשפת קוד.
חלק מהדברים רק אנחנו נבין והוא לא יבין.
לפעמים זה שפת קוד של מילים,
לפעמים זה שפת קוד של מנגינות,
טעמים שמשתנים.
אנחנו אמורים להבין למה התכוונו.
אגב,
אתם מכירים את המי שברך למלכי אומות העולם?
הספרדי?
אתם מכירים?
יכול להיות שהוא לא שונה.
אתם מכירים?
לא, זה בסוף, אבל יש פסוקי הקדמה.
משונים. כתוב,
זה הולך ככה, הנותן, תשועל המלכים.
הנותן תשועל המלכים,
הפוצה דוד עבדו מחרב רעה, הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה.
הוא ירומם ויגדל וינשא לאדוננו,
you name it, הסולטן ירומודו, סטלין ימח שמו.
מה הקשר עם הפסוקים האלה?
הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה.
כל הפסוקים האלה זה חצאי פסוקים.
הרב ציודה הסביר את זה, נכון.
זה חצאי פסוקים, זה קוד.
שההמשך שלהם זה
תציל אותי מהגוי הזה.
הנותן תשועה מלכים, הפוצה דוד עבדו מחרב רעה, כן? פצני והצילני מיד בני נכר, אשר פיהם דיבר שב עם מים שקר.
הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה,
אצילני ממלכי שקר, אשר PMD... שם איזה המשך גם כן למלכי שקר. כאילו זה הכל חצאי פסוקים,
תציל אותי. במרתף השואה,
בשער ציון,
מוזיאון כזה,
יש בו צד יותר מטלטל אפילו מיד ושם. בגלל שזה קטן, ואתה מרגיש את החורבן שם.
הרב כהנא, כן, הרב ש״ז כהנא, שלמה זמא כהנא, כן.
יש שם מעיל ומכנסיים שקלגס נאצי
הורה לחייט יהודי לתפור לו מעיריות ספר תורה.
אז החייט היהודי תפר לו את זה מהקללות בכי תבוא ובחוקותיי.
זה הוא תפר לו את זה.
תלבד, זה מכל הקללות.
אז אנחנו צריכים, המגילה כתובה תחת צנזורה מחמירה, בסדר? זה הטוב.
בואו נתחיל. ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו והדכור שבע ועשרים ומאה המדינה. בימים ההם כשבט המלך אחשוורוש על כיסי מלכותו אשר בושן הבירה
בשנת שלוש למונחו
עשה משתה לכל שריו ועבודה וחל פרס ומודיע הפרטמים ושרי המדינות לפניו בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו
ימים רבים שמונים ומעט יום ובמלאת הימים האלה
עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה על ימי גדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גינת
ביתן המלך
חור כרפס ותכלת אחוז בחבלבוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש
מיטות זהב וחסף על רצפת בעד ושבדר וסוחרית
ואשקות בכלי זהב וכלים וכלים שונים
ואין מלכות רב כיד המלך
והשתייה קלתנו נס כי כן ניסן במלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש".
כאן כבר יש שפת קוד מסוימת,
הטעמים משתנים.
זה לא עובד הרמקול?
מה?
איך?
הנה הגרון שלי עוד שנייה, נגמר טוב.
אז זו השיטה, זה הסיפור.
למה אחשוורוש עושה משתה בשנת שלוש למלכו ולא בפתיחת
מלכותו ומה פשר ה-187 ימים? קל לנו מאוד ללכת למקום של עוללות ומסבעה כזאת,
אבל אחשוורוש הוא לא פראייר.
אתם יודעים,
באמת הדמות בעיניי הכי קרובה לאחשוורוש היסטורית זה טראמפ.
זה ממש,
אתם צוחקים,
אז זה בדיוק ככה, אתה לא יודע אם הוא רציני, אם הוא צוחק והולך לו,
והוא מצליח, כאילו, והוא גם עולה לשלטון נגד האליטות,
מאוד מאוד מזכיר,
צריך למצוא גם איזה גימטריה שזה יסתדר,
שזה עולה יפה.
אחשוורוש, בשונה מאימפרטורים קודמים, הוא פוליטיקאי, הוא לא מלך.
המלבים כאן מדייק,
המלך אחשוורוש מול ושתי המלכה.
המלך, התפקיד עשה אותו.
כלומר, זאת ושתי, היא ושתי המלכה.
ואחשוורוש עשו כאילו איזה מין מועמד פשרה שתפס את השלטון,
ולכן יש לו מרידות. שלוש שנים הוא בעצם נאבק בכל מיני מרידות עד שהוא מצליח לייצב את הממלכה,
ועכשיו עובדת בפניו משהו שהטריד מאז ומקדם את כל האימפרטורים
שמלכו וזה איך אני שולט על ממלכה כל כך גדולה בלי שהיא מתפוררת לי מתחת לידיים. אני מזכיר לכם את ברית המועצות,
ברית המועצות לא התפוררה ממוסקבה,
זה התחיל מאסטוניה, לטביה, ליטא, כל המושבות הקטנות האלה, הבלטיות פה, שם,
ומשם זה כבר הגיע לחתיכות הגדולות, לאוקראינה, לרוסיה הלבנה, לאלעוס, ואז בתוך רוסיה בעצמה הייתה,
רוסיה המולדת הייתה הפיכה נגד הקומוניסטים. זה לא מתחיל מהמרכז, זה מתחיל מהצדדים.
אז החשוב מתלבט, מהי הדרך,
אחרי שהוא ככה מייצב את הממלכה, אחרי שלוש שנים של מרידות,
מה הדרך הנכונה, איך הוא זה?
והוא הוגה דרך שהיא מקדימה את זמנו באמת באלפי שנים.
הוא עושה שתי פעולות בעצם,
שניהם בפרק א',
שהם כאילו דבר והיפוכו, אבל לא באמת. הוא חושב שהתנועה המשלבת הזאת תביא לו את השקט.
עד אחשוורוש אנחנו מכירים שתי דרכים
שדרכם אימפרטורים מנעו מרידות.
דרך אחת, נקרא לזה הדרך החרוצה
של נבוכדנצר, של רומא, יותר מאוחר.
כל מרד מטופל.
אתה הורג את זה כשזה קטן.
יש מרד, מישהו מורד,
אתה לא אומר, יאללה, מה קרה, משהו קטן בקצרה ממלכה. אחד יצליח,
איך?
כן, אחד מצליח, זה נותן רעיונות לעוד כאלה.
אתה רואה רגע שזה קטן. רומא משקיעה גדודים רבים,
שלושה גדודים הגיעו לכאן לדכא את המרד ביהודה. עם כל הכבוד לנו,
יהודה היא פרובינציה.
רומא בשיאה שלא הייתה לחצי עולם. זה היה כמה יהודים בארץ ישראל שעשו כמה... שום דבר.
אם פה יצליחו,
ייתן רעיונות לעוד מקומות. אנחנו באים לפה.
תחשבו איזה לוגיסטיקה. מרומא, באוניות הם הגיעו לעכו
או לקיסריה,
הורידו גדודים שלמים ועשו מסע כיבושים ביודפת ובגמלה הכל ברגל ואחרי זה לירושלים ואחרי זה לא ויתרו מה הסיפור ושלחו כאן את מיטב המצביעים אנחנו יודעים את זה מי שהיה כאן מצביע נגמר לקיסר רומא
נכון?
טיטוס
ואדריאנוס
הם היו אחרי שהם ניצחו כאן הם זכו לקיסרות
אז זו שיטה אחת ככה נהג נבוכדנצר ככה נהג רומא שיטה אחת שיטה שנייה השיטה האשורית
אנשים יורדים, כשיש להם איזה מוטיבציה,
יש להם איזה קשר לארץ,
קשר למקום, קשר ל... הם כאילו נוסטלגיה.
אבל אם תערבב אותם,
קח אותם למקום שזה לא שלהם,
אתה מוריד את המוטיבציה למרד.
בא סנחרי, בלבל את האומות.
זהו, זה כבר לא... זה לא ה-Homeland שלך.
motherland. זה לא ה... אין מולדת.
אולי זו אחת הסיבות למה באמת בארצות הברית אין כל כך...
היה פעם אחת מלחמות אזרחים על רקע של עבדות, אבל זה מדינה של מהגרים.
אף אחד שם הוא לא איזה...
כולם פה מהגרים, אז תוך הבלאגן יש פחות מלחמות.
זה מה שעושה אשור.
אחשוורוש ממציא שיטה
שככל שלומדים את המגילה, מבינים גם כמה היא הייתה מורכבת.
היא מאוד לא פשוטה ליישום.
והשיטה של אחשוורוש היא, אתה לא תמרוד
כי לא תהיה לך סיבה למרוד.
כל מה שתרצה תקבל.
זהו, יעשה בפרק ג', הוא ימשיך את זה.
אתה לא... כן, אבל כמובן רומא ילך עם משעשעים,
אבל למיעוטים היא דרסה אותם. רומא הייתה בנויה על שכבת עבדים אדירה,
ככה היא קרסה בסוף.
שכבת העבדים מרדה ורומא קרסה פנימה,
פירקו אותה לגמרי.
אבל חשבון שאומר אתה,
והדרך שלו היא לתת אוטונומיה תרבותית ודתית
לכל המיעוטים שנמצאים בתוך האימפריה שלו.
זו הסיבה ל-187 ימי משתה. קודם כל הוא מחליף את העיר בירה, מעביר אותה לשושן,
שם בעיר הבירה שלו נציגים מכל האומה,
ועושה להם משתה נפרד, שגרירים,
כל גומה מקבלת איזה שגריר,
והוא עושה משתה של 180 יום, אז נגיד טקס פתיחה שבוע, טקס סיום שבוע, כל מדינה מקבלת בממוצע יום או יום וחצי,
אתה מגיע ל-180 יום שכל אחד מציג את מרכולתו, את המטעמים, את המאכלים, את הבגדים, את התרבות,
את השפה, את הריקודים, את הפה, את השאר.
מה שצריך לעשות, מאוד מזכיר את ארה״ב של היום, יש לך מדינות,
כל מדינה עם החוקים שלה, עם ההתנהגות שלה, עם הפוסט שלה.
יש ממשל פדרלי שבעיקר גובה מיסים ומגן על הביטחון הלאומי הכללי, וזהו. אז
גם במליאת אסתר
יש הרבה מאוד...
מה?
שמה?
או, אז אנחנו רואים.
בהראותו את עושר כבוד מלכותו ויקר תפאר ימים רבים, שמונים ומעט יום.
אז אפשרות אחת,
אנחנו נראה את זה גם בהמשך,
זהו כאילו היה עוללות.
אבל אתה מבין שיש כאן 127 מדינות,
ואתה רואה שלכל אורך המגילה,
אני לומד את זה מהפסוק לשאלתך,
והשתייה כדת אין עונה, זה בהמשך.
כי כן ייסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש
פעם אחת. אחרי זה להיות קולי סורר בביתו פעם שנייה, אחרי זה,
וזו הראייה המרכזית,
אתה יודע, בסוף
אתה רוצה למדוד מדינה, אתה צריך לבדוק את הפקידות שלה.
מדינה ומדינה ככתבה
זה עם ועם כלשונו.
נגיד שאתה גר בארצות הברית,
נגיד, זה לא קורה ברוך השם אתה בארץ ישראל.
אתה צריך למלא דוח מיסים שנתי.
אתם מכירים את התרגיל שעכשיו האמריקאים עשו?
הרבה אנשים היו נוסעים לארה״ב להוציא אזרחות כדי לקבל את הביטוח הלאומי של הילדים שלהם.
עכשיו הם הוציאו חוק שאתה צריך להגיש קצת הצהרת הון מפורטת,
שכבר זה לא שווה,
לוותר על זה, ואז גם זה עולה כסף, לוותר על זה. בלאגן.
אז אתה עכשיו נגיד גר בארה״ב ומקבל את הדוח של מס הכנסה בעברית.
כתוב לך בסד,
פורים קטן תשעט,
עם דבר תורה קטן בצד,
ככה,
הכל בעברית.
איך אתה מרגיש?
מפנק.
האו-מקבל באיטלקית, האו-מקבל בעברית, האו-מקבל באמהרית, האו-מקבל ביפנית, כל אחד בשפה שלו.
איזה פקידות זאת, איזה מנגנון זה להחזיק.
הדבר הראשון שאימפריה עושה כשהיא מגיעה, היא שוללת את השפות האחרות.
בברית המועצות השפה הרשמית הייתה רוסית בלבד.
מה הקשר בין אוזבקי לרוסית?
מה הקשר בין קזחי לרוסית, זו שפה אחרת לגמרי. אתה רוצה לדבר עם פקיד רוסי
של הקומוניסטים, דבר איתו רוסית.
קירילית גם תכתוב.
זה ה...
אז כשאחשוורוש מ...
כן, כשאתה רוצה...
כן, הצרפתים הרי לא מדברים אנגלית, כאילו.
אז כשאחשוורוש רוצה לבטא את המדיניות החדשה שלו, זה מתחיל מכרצון איש ואיש במשתה, אבל זה מתקדם ומתפתח בעיקר לפקידות של שפה ותרבות.
מה שהדבר הזה מייצר,
זה כמובן, וואו,
טוב, אין דברים כאלה.
ש?
חמבאשי.
הראשון לציון זה בעצם משרה טורקית.
אתם יודעים שעד היום,
אה?
עד היום, עד היום, הטקס של הראשון לציון,
מישהו פה היה פה בטקס הזה פעם?
כן, היית?
הייתי.
יצא לי להיות בהכתרה של הרב עמאר.
יצא, כאילו, הצלחתי להיות.
יש שם חזוקה
שהגלימה והמצנפת באים מטורקיה.
מהקהילה באזמיר.
הם תופרים את הגלימה, זה לראשונה.
זה החזוקה שלהם.
הרב חליבה שם קוראים להם.
אז יפה.
עכשיו בואו נשים לב מה קורה.
את עם ישראל הדבר הזה תופס לא מוכן.
אין לנו נוגדנים לאירוע הזה.
עם ישראל יש לנו נוגדנים לגלות שהיא...
נצרפנו במצרים בגלות שבעצם מנסה להרוג אותנו, לשרוף אותנו, להעביר אותנו על דת. זה אנחנו יודעים להתמודד.
אין לנו כלים להתמודד עם דבר כזה.
וכאן, רבותיי, בפעם הראשונה נפתחת אפשרות מאוד מאוד מאוד מפתה,
שאנחנו מתמודדים איתה עד היום.
אפשרות שלא הייתה קיימת עד לאותו רגע.
וזו האפשרות
להיות יהודי
כבן דת ולא כבן לאום.
בסדר? יהודי, אבל בלי המטען הזה, הכבד על הגב,
של צבא, מילואים,
להיות על במת ההיסטוריה כאומה, עם כל המשמעויות.
יהודי,
דתי,
כן, יהודי, דתי, עם זכויות,
מאוד מאוד זה, אבל בלי במת ההיסטוריה. האפשרות הזאת, אין לנו אפילו מושג כמה היא מתקתקה.
כמה היא, וואלה, זה מדהים.
זה מה שנקרא להיות עם, אבל בלי כל ה...
יש לנו איזה משפחה של חברים, עלו לארץ מאיזשהו מקום,
והאישה שם היא מאוד מאוד חוששת מהסיפור של הצבא,
שיש להם ילדים קטנים,
והילד יגיע לגיל והוא יצטרך להתגייס,
ממש.
והבן שלה לא עושה לה חיים קלים, הוא אומר לה, אימא,
למה בגן,
אני רואה את הילדים לפעמים שאבא שלהם מגיע עם מדים,
ואבא שלנו לא.
אז היא אומרת לו, אנחנו עלינו לארץ, אחרי הגיל, אז לכן אבא לא הספיק,
ובעזרת השם, כשאתה כבר תגיע לגיל הזה, אז יהיה שלום.
הוא אומר לה, לא, לא, אני אלך.
אני אהיה בצבא. ובפורים הוא אומר לך, תחפש לחייל עם זה, עם זה.
והיא התקשרת לאשתי, וואו.
כן, אז יש פה איזה אפשרות מאוד מאוד מעניינת.
זה מה שטמון בגמרא במסכת מגילה.
שאלו פעם גב של רבי שמעון את רבי שמעון, למה נתחייבו שונאים של ישראל באותו הדור כליה? אמר להם, הם רואו אתם? אמרו, השתחוו לצלם. לא, לא יכול להיות, אין משוא פנים לדבר. אמר להם, מה זה?
נהנו מסעודת אותו רשע. אני רוצה תמיד לפרש, נהנו, לא נהנו מהאוכל.
זה לא נהנו מה... זה לא הסיפור, גם היה כשר. הם נהנו מהגישה.
נעמה להם הגישה הזאת,
שיש פה גלות
שנותנת לנו אפשרות
עצמאות תרבותית ודתית בשפה שלנו, בזה שלנו,
ובלי כל הטונאז' הזה של להקים מדינה.
כמובן, אנחנו, כרגע היה לנו מספיק זמן להגיד שבמקביל
לאירועים פה,
42,000 ציונים מנסים לייבש את הבעיטות בארץ ישראל ולא בדיוק מצליחים.
אז לעלות? לא משנה, אנחנו כאן.
המדרש אומר שאחשוורוש בסעודה הוציא את כלי המקדש, אנחנו קוראים לזה במנגנת מגילת איכה,
לבש בגדי כהן גדול.
יש כאלה שמבינים את זה בתור כאילו לעג,
בתור מכניס להם את האצבע לעין וכאילו מעצבן. אני חושב שהכוונה היא הפוכה.
אחשוורוש באמת רצה להראות כמה הוא מכבד אותם.
תראו, אתם תרבות על, אתם מבחינתי, כל האלה שהגיעו לכאן בימים הקודמים לפניכם,
ההוא עם הסמבה שלו, וההוא עם התופה ג'מבה שלו, וכל הבהמות האלה, אתם אומה תרבותית,
איתכם יש עם מה לדבר,
אתם,
אני מוציא את הכלים, אני דופש בעצמי את בגדי הכהן.
כל אחד מאיתנו, עכשיו לא מזמן,
הרב עמר קיבל אות כבוד ממלך מרוקו.
הייתם ממש עכשיו, זה החודש האחרון.
אל חכם אל חיביר,
בי שלמה אמר,
וככה זה, ונתן לו כזה
כל המרוקאים, שלחו את הוואטסאפ לכל העולם, כל מי ששלו ספטה מרוקאית קיבל את הוואטסאפ הזה.
אז איך מרגיש יהודי בגלות שהרב שלו מקבל איזה אות כבוד מהמלך?
איך מרגיש יהודי בארצות הברית
שכשהוא רוצה לעסוק בזיכרון השואה,
הוא מגלה שהמוזיאון הגדול ביותר לתולדות השואה נמצא בכלל בוושינגטון, זה לא כאן.
או שהוא רואה כל שנה את נשיא ארצות הברית עומד בחנוכה עם איזה רב לידו, תלוי מי הנשיא, אם זה רב או רבי וכו',
ואומר And now tonight we will light the light of the מכבים, the spirit of freedom that the United States is walking after her,
the מכבים, the חשמונאים and me president ראמפ. ברור, כאתה שם, הנשיא מדליק איזה
טוב לי פה.
ומגייס לבית נפש, יש להם את הכותן,
אתה לא מאמין,
אחד לאחד, ארכיטקטים לקחת שמור לדברים,
אחד לאחד עם שתי מרצים, הם כל פעם פוצצים,
אין שתי מרצים,
מוציאים אותם, ובאים לכותל עם צאנל,
זה לא יאומן,
ואני רואה שמה אתה מסתכל, בואנה ככה אתה מסתכל,
בלי הכמצנים, בלי הכמצנים,
בלי הכמצנים,
אתה יודע מה מספרים שזה,
כומר אחד הגיע לרעב כזה מבואס, אומר לו, מה קרה? אומר לו, פרצו לי לבית.
אומר לו, פרצו לך לבית? אומר לו, כן.
אומר לו, קח מזוזה. מה זה מזוזה? קח מזוזה, אז הוא שומר את הדת היתה לו מזוזה, אחרי שבועיים הוא חוזר, אומר לו, קח את המזוזה שלך.
אומר לו, מה קרה? יש פריצות? אומר לו, לא, הפסיקו הפריצות, אבל התחילו על השנוררים.
יפה.
השתייה כדת אין אונס,
כי כן ייסעד המלך על כל רע ביתו לעשות ירצוני איש וישם. זה זרוע אחת של אחשוורוש,
שאני אומר היהודים מוצאים את עצמם, לא מוכנים אליה, לא מחוסנים כלפיה,
וזורמים בשמחה, מתמסרים לאירוע הזה.
הזרוע השנייה שאחשוורוש בונה בה את המלכות שלו כדי למנוע מרידות, זה נישואים עם מישהי מהאצולה הקודמת.
זו אשתי,
ושתי המלכה. ושתי המלכה, אני כרגע לא נכנס להבדלים בדעות בין ההיסטוריונים לחז״ל, האם היא הייתה ביתו של נבוכדנצר או נכדתו, איך זה מסתדר עם השנים.
הרבה פעמים שחז״ל אומרים שמי שהייתה בת היא לאו דווקא בת, אלא או נכדה או נינה אפילו.
על כל פנים היא הייתה ביתו או מי ששואלת נבוכדנצר ואחשוורוש מתחתן איתה
כדי להזרים דם כחול במערכת. כלומר הבן של אחשוורוש ובשתי הוא כבר יהיה
ממוזג גם בדם כחול.
שווה לאחשוורוש לשלם את המחיר
של ושתי, שהיא אליטה, היא לא מתכוונת להתערבב, כי זה נותן לה איזושהי לגיטימציה.
ולכן מתואר כאן משנה נפרד.
גם ושתי המלכה עשתה משנה נשים בית המלכות אשר לומד לאחשוורוש.
משנה נשים הכוונה משנה אליטות.
אנחנו נראה בהמשך שכנראה מה שעשה אחשוורוש עשו כל השרים.
הם לקחו נשים מהאליטות הקודמות והתחתנו איתן,
כדי שהילדים שייבלדו להם כבר יהיו גם וגם.
אז משתה הנשים זה בעצם משתה הכונס לתוכו את האליטה הקודמת.
וכאן קורה אירוע מאוד מעניין. ביום השביעי כתוב לב המלך ביין, אמר למאומן בישר כוונה וכתב הבגתה זיתר בקרקס, שיבת הסריסים המשרתים את פני המלך,
להביא אחשוורוש, להביא את בשתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות,
להראות עמים והשרים את יופייה כטובת מראי.
בתמאי למלכה בשתי לבוא בדבר המלך השווה לסריסים,
ויקצוף המלך מאוד וחמתו בער אבו ועל זה הוא עושה כינוס קבינט.
עכשיו אפשר ללמוד את המגילה ולהגיד שאחשוורוש היה איזה מין מסטול והוא לקח
שאתה עריבב את המשקאות הלא נכונים ואז הוא אמרת בואי וזה והוא מתעצבן ולהפוך את המגילה לאיזה משהו סיפור.
המגילה הרבה יותר מתוחכמת מזה, הרבה יותר מתוחכמת מזה.
187 ימים
אחשוורוש רואה את השיטה שלו עובדת.
187 ימים.
כולם באים, משקים לו את היד, הוא מצטלם עם כולם, הוא עושה סלפי, כאילו, 180. ביום השביעי,
אחרי 187 ימים,
הוא גם קצת שוטה, נכון?
הוא מתמלא ביטחון בעצם,
שהשיטה עובדת,
והוא מחליט ללחוץ על הגז עוד קצת,
וטיפה לנדנד את האליטות הקודמות.
עכשיו, אנחנו כאן למדנו כמה פעמים,
שכשחז״ל אומרים מדרש,
הם לא מתכוונים כמעט אף פעם לספר מה היה.
הם מתכוונים להביע רעיון באמצעות
סיפור מה היה. כי המדרש,
עצם המילה מדרש,
במקום להגיד מדרש אפשר להגיד מכפס.
לדרוש משהו זה לחפש אותו. זה לא פשט, המדרש הוא לא פשט.
הוא לא פשוטו של מדרש. המדרש בא להביע רעיון.
הרבה פעמים. לפעמים
הוא משלים תמונה חסרה.
אז כשחזר אמון במדרש שאחשוורש ציווה השרים שלו להביא את ושתי ערומה לפניו.
אז הם כנראה מתכוונים להביע רעיון.
ולא לספר מה היה.
כן, בכתר מלכות, כאילו רק עם כתר.
מה יכול להיות הרעיון? אם אתה רוצה להגיד שאתה...
אפשרות החדש, אבל מה הכוונה שאתה... מישהו ערום, כאילו מה?
תוריד את כל הפוזה הקודמת שהייתה לך ותבוא אליי נקי.
כמו שאומרים, אתה יודע, אתה מקבל רכב מהזה, אתה קורא אותו ערום.
בלי זה, בלי זה, בלי זה. עכשיו תתחיל, לפעמים קונים, ישראל קונה מטוסים וזה, קנינו אותם ערומים.
עכשיו הלבשנו עליהם את המערכות שלנו, וכן על זה הדרך.
בסדר? כאילו, תבואי, בלי כל התפיסות הקודמות, תבואי ככה, תורי,
תצטרפי לתפיסה שלי.
זה בעצם מה שהוא מבקש ממנו.
בכתר מלכות,
אבל מצטרפת לגישה שלי. וכמובן, בשתי, היא לא סופרת אותו.
היא תצטרף לכל
מסיבת ההמונים הזאת, עם כל הפרחים שהוא מביא, עם כל האלה שמתנשקים איתו, מרכז מפלגה,
ומתעסקים איתו ככה, מו מו, ועושים איתו סלפי, ותחתום לי וכל זה.
איפה האצילות?
כל עניין של מלכות זה אצילות, זה ריחוק, זה אל תתקרבו אליי, אני משהו מיוחד. ואחשוורוש פתח את הכל,
פרץ את הכל, כל מי שרוצה, כל זב וכל זב חוטם וכל זה, נכנס לארמון, היא ממיינת.
והיא ממיינת כי היא בטוחה שאחשוורוש לא יעז לגעת בה, כי הוא זקוק לה.
כי היא נותנת את הלגיטימציה
של האליטה הקודמת.
וכאן אנחנו מגיעים לסוגיה שמטרידה הרבה מאוד מנהיגים. אני אתן לכם דווקא דוגמה מההיסטוריה של מדינת ישראל.
מי שהקים פה את המדינה מבחינה צבאית,
נסע בעול המרכזי לפלמ״ח.
צריך להגיד את האמת, נכון? הפלמ״ח וההגנה והזרוע הצבאית שלה,
הפלמ״ח עסקו בלהקים מדינה,
האצל עסק בלגרש את הבריטים.
זו החלוקה אולי הכי הוגנת, נקרא לה ככה.
היו צריכים שניים. אבל פלמ״ח, ודאי, את כל המבצעים הצבאיים המרכזיים הפלמ״ח עשה.
כמה זה מפתה בתור מנהיג,
בן גוריון,
לשמור על הפלמ״ח,
וזה נראה לנו היום דמיוני אבל לא היה רחוק, נגיד, שבן גוריון הכריז על הפלמ״ח בתור
צבא ההגנה לישראל. ובתוך צבא ההגנה לישראל תוקם משמר המלוכה. משמרות המהפכה, כאילו...
יש לו גם לאסד, יש לו את אלה הקרובים אליו.
מה?
כאילו משמר המהפכה, משמר הלאומי, יתקע לו איזה שם כזה יפה,
שומר עליו בתור הגורם הנאמן, הכלבלב שמתחת ליד שלך.
האם אתה הולך על זה,
או שאתה מחליט להיכנס
באליטות הקודמות,
מה שנקרא, ללחוץ את הגז עד השקלים,
אומרים בשריון.
ובן גורלון מחליט לפרק את הפלמ״ח, בחמת זעם הוא פירק אותו.
מה?
כן, אני מבין את זה.
אבל אתה מבין כמה זה מפתה לבן גוריון לכרות ברית עם האליטה הקודמת. הם היו האליטה. קיבוצים, הם היו... בן גוריון היה מהפועלים, מסג'רה, מפתח תקווה.
הם היו הקיבוצניקים, הם היו... זה האליטה.
הם היו הבלורי, יפי הבלורית והתואר.
אז כמה זה מפתה למי שהגיע מבחוץ
לכרות ברית עם האליטה ולהשאיר אותם אצלו? בן גוריון אומר שום דבר. אני הולך לפרק את כל האליטות.
פרק להם את הצורה, רודף אותם,
עצר להם את הקידום בצה״ל.
נתן אלתרמן כתב על זה את השיר המפורסם,
הכושי עשה את שלו,
כושי יכול ללכת.
אבל זה מצדיק ישיבת קבינט,
וזה מה שיש לנו כאן. ויאמר המלך לחיו ידי העתים, כי כן דבר המלך לפני כל דלת ודין, והקרוב אליו
כרשנה שתר אדמת התרשיש מרץ מארסנא ממוכן
שבעה צערי פרסנו מדי,
רואה פני המלך הם יושבים ושנה במלכות כדת.
מה לעשות במלכה בשתי על אשר לו עשתה את מאמר המלך אשוורוש ביד הסריסים.
ויאמר ממוכן
לפני המלך
והשרים לא על המלך עבודת בשתי המלכה,
על כל השרים, על כל הערים השלוחים במלך אשוורוש.
כי יוצא דבר המלכה על כל האנשים להבזות בעליהן בעיניהם, ואומרם המלך אשוורוש אמר
להביא את בשתי המלכה לפניו ולא בא. והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שביאו את דבר המלכה לכל שרי המלך,
אם המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו, שזו הוכחה
שהוא היה חבדניק אחשוורוש
ויכתב בלתי פרס ומדי בלהבו, אשר לא טובה ושתהיה מכה וכולי, ומלכותה ייתן למלך ויראותה הטובה ממנה.
זה עטוף כאן בכאילו פוליטיקות משפחתיות,
אבל אם אנחנו מקבלים את הטענה שטענתי מקודם,
שכמו שאחשוורוש עשה, כך עשו גם השרים שלו,
התחתנו עם אליטות קודמות דרך הנשים,
אז אם אותן נשים שהיו במשתה ידעו שהאליטה חיה וקיימת
אלה גחלי המרד הלוחשות.
אלה גחלי המרד הלוחשות.
מדינה כמו איראן,
שהתנהלה כמדינה מודרנית לכל דבר,
אנחנו מתחייבים להם מיליארדי דולרים על הנפט שקנינו מהם,
הם יקבלו את זה חזרה בצורת טילים.
אנחנו נשלם להם את זה בצורת טילי יריחו על ה...
אבל יש איזה רגע עולה אחד חומייני בצרפת שכותב פטרויות כאלה, פסקי הלכה וזה, ומבלבל את המוח כאילו, מי הוא בכלל?
הוא שם.
הוא מבעבע.
הוא לוחש,
וביום שחור אחד הוא חזר.
נדמה לי שהיה מדובר על הפרק שיחסלו אותו, וזה, וראה לי זלזלו, מה, מה, מה, זה,
זקן כזה מזוקן, ומה,
כשיש לך למי לקוות,
כשיש לך דמות,
זה בוער.
אז אומר הישיבת קבינט,
היא שומרת את התקווה של האליטות לחזור יום אחד לשלטון.
אתה חייב לטפל בה.
לא כתוב שהיא נהרגה.
כתוב אשר לא תבוא.
בהתאם לשיטות המקובלות בעולם במצבים כאלו,
התפרסמה מה?
התפרסמה מודעה מטעם בית המלוכה שבחופשת השקיע האחרונה,
ואשתי הלכת הפנייה הלא נכונה,
נצפתה נופלת לאיזה צוק,
כוחות רבים מחפשים אחריה, המלך אבל בביתו,
לא יוצא, לא זה,
רופאים ביקרו אותו, הוא התלוצץ עם רופאיו, אנחנו שוב פעם בדיכאון,
אנחנו מקווים שנמצא אותה.
הוכרז יום אבל לאומי על מותה של המלכה ואשתי בנסיבות טרגיות.
כל מי שיש לו זה, הוא מבין שככה הדברים עובדים.
היינו ערך
לוויתו המופלאה של רומל,
שהוא על המדבר,
שהיה בקושרים על היטלר, תפסו אותו, אבל אי אפשר היה להרוג אותו כי הוא היה נערץ
על האומה הגרמנית, אז אמרו לו בואו תתאבד,
אנחנו עושים לך לוויה עם הספדים והכול כמו שצריך.
וככה התאבד, והיטלר הספיל אותו בכבודו בעצמו.
זכר בעלך יישאר לנצח בלב אומתנו,
וכו׳ וכו׳ ונשמע פתגם המלך
אשר יעשה בכל מלכותו כרבי וכל הנושים יתנו איכר לבעליהם למגדול ועד קטן. ואיתם הדבר ביני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן.
ונשלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כאילו שנות לומר הוא עכשיו
על פניו הולך עוד צעד במדיניות שלו.
הוא הולך עליה עד הסוף.
אף אחד פה לא ימרוד ואני עכשיו אקים מערך פקידות שלם
של שפה, זה מאוד מאוד קשה, זה מורכב ביותר הדבר הזה.
להקים מערך פקידות שלם של שפות וכולי,
להיות כל איש שורר בביתו, מדבר כאישון אמרו, שזה ממש ציטוט של מה שהזכרת, מוטי, בשם האימפריה העות'מאנית. אז זה פרק א'.
פרק א' חושף לפנינו את השיטה,
שיטת הממשל הפרסית,
ואנחנו מבינים מתחת לפני השטח שהדבר הזה פעל על עם ישראל בצורה דרמטית,
דרמטית בצורה שבה אנחנו לא היינו רגילים אליה. נחשפנו לווירוס
או לחיידק
שאין לנו מערכת חיסונית נגדו.
בהן היה שבת.
הגמרא אומרת על יוסף
שהאחים שמו את יוסף בבור ריק שאין בו מים.
אז אומרת הגמרא מים אין בו אבל
נחשים ועקרבים יש בו.
אז הרב שם מבאר מה ההבדל בין נחש לעקרב.
אז הוא אומר ככה הבור זה בור הגלות.
הרי בעצם יוסף התחיל את הגלות, הוא הגולה הראשון בארץ ישראל.
ובגלות, בבור הגלות יש שתי סכנות.
סכנה אחת נחשים, סכנה שנייה עקרבים. מה ההבדל?
ההבדל הוא שלנחש יש ערש חם
ולעקרב יש ערש קר.
נחש, מקיש, ואז צריך לנוח עד שהערש שלו מתמלא.
עקרב יכול להקיש ברצף כמה פעמים.
אומר הרב, זה שתי סכנות הגלות. יש סכנה של נחש.
אלה הסכנות הגלויות.
פרעות, גזירות, שמדות,
תחומי מושב,
מקישים אותנו,
אנחנו סובלים, כואב לנו,
אבל
עד הפעם הבאה אנחנו מספיקים להתאושש.
זה לא עוקר אותנו.
הקרב
זה עקר בית, זה הרס קר,
וזה מכיר אותך פעם אחרי פעם,
וזה האמנסיפציה,
שוויון הזכויות,
האוטונומיה התרבותית,
האוטונומיה הדתית.
זה עוד זכות ועוד זכות, אחת אחרי השנייה,
בום, בום, בום. אתה לא ערוך לזה, ולאט לאט זה מתחיל
לעקור את הבית.
מתחילה בעצם תופעה של התבוללות,
תופעה של היטמעות.
גם אם אתה עדיין שומר על הזהות הדתית שלך,
אבל אתה ממהר להתנתק ולהיפרד מהזהות הלאומית.
כל זה, כל פרק א', הוא רק הפרומו להקדמה.
רבותיי, עד היום
האירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר בתולדות האנושות,
האם הוא
נחיתת האדם על הירח,
רצח, ניסיון רצח הנשיא רונלד רייגן,
חתונת קייט והנסיך וויליאם או חתונת צ'ארלס ודיאנה?
מה, א', ב', ג' או ד'?
ג', יפה. א', בכלל לא היה, זה היה קונספירציה,
מעולם אדם לא נחת על הירח.
אתם מכירים את ה... זה?
יש ערך שלנו מוויקיפדיה שזה קונספירציה.
מה?
נעשה באולפני הוליווד.
הראיה, שמעולם, אחרי זה, לא נחת אף אחד על הירח.
מה?
מה, חללית או מישהו?
חללית, לא חללית. יש כמה פוליטיקאים הייתי שולח אותם לירח.
מה?
גשושית.
לירח כאילו?
מאיפה משגרים אותה?
מחקר? חללית מחקר?
אה!
אה, חבר'ה אלה, אה.
כן, שמעתי על זה.
מדהים.
גשושית ישראלית.
מדהים. בסדר.
אני אשלח לשם כמה...
כן, זה האירוע הטלמידי המצווה ביותר.
מה מניע אנשים לצפות בדבר הזה? מה...
יש פה איזה מלכות,
יש פה איזה קסם,
איזה הארי פוטר כזה.
חשוורוש מחליט לקחת את המדיניות שלו עד הקצה.
וזה פרק ב'.
בואו נתחיל אותו.
אחר הדברים האלה, כשוחמת המלך חשוורוש זכר את ושתיו את אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה.
ויאמרו נערי המלך משרתיו ויבקשו למלך נערות בתולות,
אני אענה עוד שנייה,
נערות בתולות טובת מראה ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולות טובת מראה לשושן הבירה אל בית אנשים אליד הגיע סריס המלך שומר לאנשים לנתום תמרוכיהם והנערה אשר תיטה בעיני המלך תנוח תחת בשתי ואיתה ודבר בעיני המלך ויהיה זקן. קודם כל חשוב כאן הכרונולוגיה האירוע הזה נמשך משנת שלוש למולכו עד שנת שבע ארבע שנים של כוכב נולד מטורף
שמטמטם ומסמם את הלבבות ואת הדעות
כמו שקודם הזכיר מוטי, אתה רוצה שלא יהיו לך מרידור, תן לה המון לחם ושעשועים.
כל איזה לכלוכית סמרטוטית באיזה כפר נידח ברחבי הממלכה,
וואו,
אני אוכל להיות מלכה.
וזה, והיא הולכת, ועם זה, ומסמסים, מסמסים לבחור אותה,
ומקדמים אותה, ומקבלת תמרוקים, ובשמים, ושנה, וכל המשפחה מגיעה, וזה.
טמטום שלם של הממלכה, הוא גאון אחשוורוש, הוא גאון.
ומה שמעניין אותו זה הסטרילות הפוליטית שלו.
לא אידיאולוגיה של הזדמנות שבאה לכולם. זה לא מעניין אותו, כי קליפת השון זה מעניין אותו, בסדר?
מה שמעניין אותו זה שברגע שאני אתן לאנשים כזה הוא,
הם יהיו עסוקים
בדבר הזה,
ולא יהיו עסוקים בלמרוד.
מי יש להם?
הוא הקים מערך פקידות שלם,
איסוף, מיון, סקאוטרים,
אודישנים, כל מה שאתה לא רוצה.
כוכב נולד,
כשיש לנו כאן בארץ,
קטן על האירוע שהיה שם.
נמשך ארבע שנים ועל פניו זה נמשך ארבע שנים כי הוא לא בדיוק ממהר לגמור את העניין.
כאילו זה מתאים לו וגם מתאים להם.
כל אחת יכולה להיות מלכה.
אתה יודע שכשאובמה נבחר לנשיא ארצות הברית
הסיסמה הייתה, הסלוגן היה
The first black president in the white house, הנשיא השחור הראשון בבית הלבן.
והוא נאם נאום,
הסיסמת הבחירות שלו הייתה Yes we can.
והוא נאם נאום בלילה שהוא נבחר,
Tonight we have proved that the United States you can be black or white, straight or gay, man or woman.
הכל פתוח לפניך. אתה יכול להיות, הנה הוכחנו שהכל אפשרי.
יש בזה איזו אמירה, באמת,
להשיא שחור ראשון וכן על זה הדרך.
אז בארצות הברית נגיד שיש בזה אולי איזה מרכיב אידיאולוגי. אצל אחשוורוש זה ברור שזה מרכיב ציני
שנועד לתת לעם לחם ושעשועים ולסמם אותם.
האם ידעת?
האם שמעת?
האם אוגד לך?
שמישהו אמר לי את זה, אני מקווה שאני צודק,
שמאז שיש מונדיאל, אין מלחמות במונדיאל.
אין.
חוץ מהחמאס בצוק איתן שהם זה,
אבל גם שם היה את הגמר שהתחילה, זה,
אז הם לא,
אחרי, אחרי הגמר הם התחילו לירות.
כן, אל תטריד אותנו עכשיו, יש פה כדורגל, מה אתה עושה מלחמות?
תן לנו לראות הכל בינך.
פקידות שלמה, אירוע שלם
שהוא לוקח את זה עם פקידים, עם פמרוקים,
עם פה, פייטה ודבר בעיני המלך,
ויעס כן.
זה המצב שאנחנו כרגע נמצאים בו,
ואל המצב הזה נכנסת דמות מיוחדת,
ציוני,
ציוני מרדכי, עלה לארץ ישראל,
אבל נשלח מטעם ההסתדרות הציונית
לניו יורק
לטפל בתסביכים הפוליטיים שנוצרו,
שכתוצאה מהם נכתב הספר הלבן שלא מאפשר בנייה
והוא נשלח כדי להניע את כל הרגלים הפוליטיים, וזה מרדכי.
הוא לבוש תכלת, יש לו שם עברי, השם שלו זה דרור.
מורדור הוא נושא על גביו דגל תכלת לבן
והוא נמצא בגלות.
החוויה שלו היא חוויית גלות אימנננטית מהותית.
איש יהודי היה בשושה נדירה הוא שמו מרדכי בן יאיר בן שני ושני, אשר הוגלה מירושלים.
עם הגולה אשר הוגלתה עם יחונה המלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר המלך בבל. ארבע פעמים המילה גולה או שורש גלה בפסוק אחד שמבטאים את החוויה הנפשית של מרדכי.
אני נמצא בגלות,
התפקיד שלי זה להעביר את התחושה הזאתי
לכל מי שנמצא כאן.
והצירים האלו,
הציר של נהנים מסעודת אותו רשע יחד עם הציר של מרדכי הולכים
בקרוב מאוד להתנגש ביניהם.
טה דם.
המשך בשבוע הבא.
