ערב טוב, אנחנו לומדים ברכות השחר
אנחנו לומדים ברכות השחר
והברכה שלנו היום שנעסוק בה זה
מלביש, פוקח עברי,
בסדר?
פוקח עברי, תכף יגיעו עוד דפים
למי שאין, אבל בינתיים נתחיל.
זאת ברכה מאוד חשובה כמובן, היא עוסקת ממש די בהתחלה, ואנחנו ננסה רגע להבין טיפה את העומק שלה.
והאמת שהיא מתחילה מאיזה רובד מאוד מאוד פשוט
מאוד בסיסי שכולנו מכירים אותו והוא העובדה שהראייה שלנו, כוח הראייה הוא כוח
מאוד מאוד מתעתע.
אני מדבר על הראייה הפיזית הפשוטה.
אנחנו רואים דברים
בצורה לפעמים מוטעית, אפילו מעוותת,
בצורה חלקית
ולכן
יכול מאוד להיות שהברכה הזאת
פוקח עיוורים,
אולי על זה מדבר הרב קוק, אולי נראה את הפסקה הזאת קודם, היא פשוט מדברת על
היכולת לראות את הדבר במספר ממדים ולא בממד אחד.
אם לא מפריע לכם אני אכבה את המזגן, זה מפריע לכם אני אכבה, יהיה לכם קר?
לא יהיה לכם קר, נכון?
אני מלחץ פה על הכפסור, תודה.
כאן.
זה עושה לי רעש באוזן.
כן, עוף בדיוק.
איי וואי, שקט יפה.
אז במקרה הכינותי כאן מראש, מה שנקרא, אני לא יודע אם תראו את זה,
כנראה יהיה לכם קשה לראות את זה, אני אנסה להראות לכם כמה דוגמאות.
איזה מין מצגת של תעתועי ראייה כזאת.
בואו נראה אם אני מצליח.
מה?
אתם רואים? מישהו רואה?
אתם רואים?
אני צריך לעשות את זה ככה, אבל כדי שאני אצליח להעביר את זה.
שנייה אחת, אתם רואים?
נעשה רגע ככה, ואז אולי.
כל מיני אפליקציות כאלה,
כל מיני תעתועי ראייה.
אני אעזור לכם אולי, אני אבחר פה חלק מהדברים, כן?
זה נקודות שחורות. מישהו רואה כאן נקודות שחורות?
טוב, זה קשה, צריך להתקרב, אבל אין נקודות שחורות, לכן אתם לא רואים.
אבל אני אתן פה איזה כמה, הנה זה, דוגמה, יותר בולט.
נכון, זה נראה קווים עקומים,
אבל באמת הם ישרים.
גילי, אתה הורס את כל התסנית האחד שעושה ספוילרים.
טוב, זה משהו מגניב, אבל אין זמן לעשות אותו עכשיו.
פה יש תרגיל מדהים.
בוא, יהודה, בוא תהיה מתנדב.
איך אתה באנגלית? אתה טוב, נכון?
לא, לא צריך לדעת אנגלית, זה סתם אני זוכר.
אתה רואה, יש כאן מילים, נכון?
יש כאן מילים ובצבע.
אתה אמור לקרוא.
להגיד רק את הצבעים, לא את המילים.
אתה מבין?
מה?
איך?
אה, אין, זה התחלף, שנייה.
אני אחזיר.
לא משנה, רגע, אני כבר...
קיצור, עזוב, מוותר לך.
זה כאילו
יש התנגשות בין המוח השמאלי למוח הימני.
המוח השמאלי רוצה להגיד
את הצבע, והמוח הימני רוצה להגיד את המילה.
כתוב ילו, אבל זה בעצם בצבע ירוק.
הנה עוד דוגמא,
ברחה לי הדוגמא.
לכן רציתי ברכו.
לא משנה הלאה.
ממשיכה הלאה, אני אראה לכם עוד משהו אחד מגניב.
אני נתקע.
כל מיני תעטוויריה כאלה מגניבים, הנה זה, אולי נעצור רגע פה.
מקווה שזה. כן, כמה בעלי חיים אתם רואים כאן?
עבר.
מה נראה? אז אני, כל פעם אני לוחץ.
הנה זה.
מקווה שלא יזוז הפעם.
כמה בעלי חיים אתם רואים פה?
לא רואים. הקרובים.
טוב,
אני אגיד לכם מה לעשות, תפשוט תעבירו את המחשב ביניכם, תסתכלו על זה תוך כדי.
יש כאן בהר איזה שבע בעלי חיים.
בקיצור, כוח הראייה שלנו הוא מטעה,
הוא מבלבל, אנחנו רואים דברים בצורה משונה.
הנה, זו דוגמה אולי טובה.
ברווז ושפן.
מי מצליח לראות את הברווז?
מי רואה את השפן?
צריך טיפה לשחק עם זה, נכון?
וכן על זה הדרך,
העיגול הזה, יש פה כמובן פרצופים, מוסתרים,
והדבר המגניב הבא, שמסביר למה התלמידי החכמים מתנדנדים כשהם לומדים, העיגול הזה כשהם מתנדנדים,
הוא זז.
עושים ככה, העיגול זז.
מוזמנים לנסות.
אז אחרי זה מי שרוצה אני אעביר את המצגת,
כמו שאמרתי, אם היה כאן ברקוי יותר טוב, אבל יש מצב שאנחנו מתפללים על ברכת פוקח עיוורים,
היא ברכה לעניין הזה שאנחנו מודעים לכך שהראייה שלנו היא מאוד מסוימת אנחנו לא רואים את כל הספקטרום אנחנו לא רואים את כל הצבעים אנחנו לא רואים את כל המרחב
אנחנו קמים בבוקר ואומרים הקב' תעזור לי לראות
לראות לא רק את הדברים החיצוניים לראות מעבר לראות בפנים לראות עמוק
לראות לא רק את השחור של המילים אלא גם את הלבן בין האותיות
לא רק את הפנים אלא גם את מה שמעבר לפנים לראות פנימה
לראות, יש כאלה שהם מומחים בזה,
נכון? ויש כאלה ש...
נתפסים רק הדברים החיצוניים.
בואו נראה את הרב קוק. אומר הרב קוק, כל סדר הברכות הללו הולך ומפרט את ההודעה
של החזרת הנשמה אל קרבנו על ידי היקיצה.
וחמלת מלך חי וקיים אדון כל הנשמות המבוטאת כבר בכללותה בברכת אלוהי נשמה. מזה התחלנו.
איננו מתחילים אחרי ההודעות המפורטות שבדרך השלילה,
על אשר, תודה, על אשר לא ירדה,
נשמתנו ויסודה מרום העלתה
שהיא עומדת עלינו, ועניינו באים לידי ההודעה המפורטת את החיוב, שמתחילים להודות בצורה חיובית,
להודות על ההערה הפרטית של אור הנשמה החוזרת אלינו.
ועניינו מקדימים את יחוסנו אל העולם כולו
ביחס לחוש הכללי, חוש הראייה,
הנותן לנו אותו הרגש הנעים והמרהיב,
הממלא את נפשנו עוז וחדבת השם,
ממחזי הטבל וקול היקום,
אשר נעלמו מאיתנו כליל על ידי אגרת יד השינה,
אשר עשתה אותנו כעיוורים.
בעניינו מודים להשם חסדו בברכת פוקח עיוורים. אז אנחנו מנצלים את הבוקר שבו אנחנו קמים.
היינו עיוורים בלילה, לא ראינו טוב.
לא ראינו טוב בלילה, היינו עיוורים. אנחנו מנצלים את הבוקר להודות לקדוש ברוך הוא על כוח הראייה, ולהתפלל שנצליח לנצל אותו יותר ולהיות מבחינת פוקח עיוורים, שקדוש ברוך הוא יפקח את עינינו ונהיה חשופים.
נצליח לשים לב לעוד ממדים במציאות, מעבר לממד הרגיל
והלפעמים גם מטעה והמבלבל, בסדר?
וזה דבר מאוד מעניין.
לדוגמה, אפשר כבר לתת כאן איזושהי דוגמה,
שאנחנו כולנו יודעים שמטבע הדברים, מה שקופץ לנו לעיניים זה הרבה פעמים דברים שליליים.
זה סוג של עיוורון. אם יש מאה דברים חיוביים ואחד שלילי,
אז למה לשים לב לזה?
יש לנו חתונה עוד שבוע ומשהו, כן?
כן, אז בהזמנה הייתה איזו טעות קטנה.
קטנה, עוד אחת נשמטה שם בצד.
אז כשיראו לי זה, אמרתי, טוב, וואלה, מי ישים לב?
אין מי שלא שם לב.
תגיד, איפה העות פה?
אז שכל ההזמנה היא בסדר, זה גם לא איזה משהו שמשנה איזה.
הוצאנו עוד מאה הזמנות שלמות כדי שאף אחד לא ייפגע, אבל
כן, אני זוכר שפעם ההורים שלי עשו איזה שיפוץ בבית.
ועשו שיפוץ גדול, לא ככה קטן, משהו, החליפו ריצוף, היה לנו כזה ריצוף ישן, החליפו לי ריצוף חדש,
ככה משהו מבריק כזה,
וצבעו, כל מי שנכנס, וואו, כאילו,
פתאום חטף איזה מכת אור.
בדיוק הייתי אצלם ונכנס איזה מישהו,
איך שהוא פותח את הדלת, הוא אומר להם,
פה הריצוף, יש פה הבדל של שתי מילימטר, הוא לא עשה לכם את זה ישר. וואלה, איך הצלחת לראות את זה, איזה כישרון,
ישר להתביית על הדבר, על אותו.
זה סוג של עיוורון.
ועל זה אנחנו מתפעלים פוקח עיוורים, שנראה את ה... נהיה פתוחים לממדים כולם, לצבעים כולם, ולא נתמקד רק בשחור או רק בשלילי או רק בחיצוני.
אז זה קודם כל
תפילה על ה... ברכה על העניין הזה, על כוח הראייה
ה... שנאמר ככה, יש לנו ראייה מרובדת, בסדר? מלאת רבדים, שנוכל לראות עוד רבדים מעבר לרובד החיצוני.
אבל זה רק ההתחלה של הספתח.
כי יש לנו כאן מקור מאוד מאוד מעניין,
שעל פניו הוא עובד הפוך ממה שאנחנו יודעים מהאופטיקה,
מהפיזיקה,
כן,
מהשיעורים באופטיקה שלמדתם בבית ספר תיכון,
איך עובדת הראייה.
ואלה דברים של רבנו הרמח״ל, אבל כל המקובלים מדברים בערך באותה שפה,
על איך עובד
כוח הראייה.
הרמח״ל,
זה ספר פתחי שערים,
נתיב אורות אוזן חותם פה דאדם קדמון. זה הראשי תיבות.
וזה מושגים בקבלה.
אנחנו בטח לא נלמד פה קבלה, אבל הרמח״ל משתמש כאן באיזה משל כדי להסביר את המושגים הקבליים.
אנחנו נשתמש רק במשל, נעשה היכרות עם המשל.
הוא רוצה להסביר איך עובדים ההשפעות הרוחניות.
בקבלה מופיע שבעולם שנקרא אדם קדמון יוצאים אורות לעולם
מהאצילות דרך האחפ שלו, האוזן, חותם, פה של אדם קדמון. זה מושגים שהם לא מובנים. אז הוא אומר, חלוק, אני אסביר לך איך זה עובד בגוף האדם,
ומזה זה יהיה משל, והנמשל יהיה העולם הפנימי והקבלי. אז על הדרך אנחנו מרוויחים את המשל שלו.
אז הוא אומר ככה,
כמו שבאדם הגשמי כוח הנשמה שבמוח מתכנן את כל פעולות הגוף,
כך המוחין,
חב״ד, חוכמה בינה דעת, שבפרצוף
הם המסדרים את פעולות הפרצוף
שתצאנה בצורה שכלית ולא מקרית.
כלל כל הכוחות שבאדם ובפרצוף מתחילים במוח,
בדעת, בנשמה, חב״ד שבפרצוף, שבו שורה הנשמה,
ומשם הם מתפשטים דרך צינורות ובוקעים דרך הנקבים שבראש.
נקבים שבראש זה ראשי תיבות אח-אפ,
אוזן, חותם, עיניים, פה.
זה אומנם ארבע אותיות, אבל זה שבעה נקבים.
שתי עיניים,
שתי אוזניים, שתי נחיריים, שאיפה, כן, ופה אחד.
אז זה מאוד מזכיר
גם את הספיראות, כמובן, וגם את המנורה.
המנורה בבית המקדש, יש לה שבעה קנים, והיא מאירה החוצה.
מי שמניח תפילים כל יום, אומר את זה בעצם בתפילה,
כן, האשכנזים.
אומרים את הפסוק, מחוכמתך אל עליון תאציל עליי,
ומבינתך תבינני, ובחסדך תגדיל עליי,
ובגבורתך תצמית אויביי וקמיי, ושמן הטוב תריק על שבעת קנה המנורה להשפיע טובך לכל בריאותיך. שבעת קנה המנורה אלה שבעת הפתחים שבגולגולת,
שאנחנו מתפללים שיהיו מלאים בשמן מת השם יתברך כדי להשפיע טוב לבריאות. מיד הוא יסביר, בדיבור, בשמיעה, בראייה וכו'.
מיד יסביר את זה.
כללות, משם בוקעים דרך הנקבים שבראש, כללות כוחות ההנהגה מתגלים תחילה וביתר הרעה בחושים, רשרד, ריח, שמיעה, ראייה, דיבור.
היוצאים מנקבים אלו שבראש.
כל אחד מארבעת חושי הרשרד הוא הנהגה שלו בפני עצמה.
ארבעת החושים הם ארבע אותיות של שם הוויה,
שהוא כללות ההנהגה של עולם האצילות, ואדם קדמון, שהוא שורש הבריאה, אנחנו גם כן מדברים בעניינים אלו בדרך השאלה. עד כאן מושגים בקבלה, לא נסביר אותם עכשיו.
עכשיו הוא עובר למשל.
בסדר הגילוי הכוחות המהירים בארבעה חושים של הפרצוף הוא במה שנבין גם כן עניינם מבניין גוף האדם הגשמי.
וכי הוא,
שידוע שכלל כל הכוחות שבו הם ארבע חושים שכתבנו,
והם באים על ידי הארת המוחין שבו,
שהמוח הוא בחלל הגולגולת,
וכל אלו הכוחות כמוסים במוח שבראש,
על ידי הנשמה השורה שם ומגלה כוחותיה,
בעצם הזוך שבמוח,
ומשם נמשכים צינורות, היינו העצבים, אל העין בבת העין הפנימי,
ועושה כוח הראות,
שיוצאים כוחות הראייה כמו קווין וניצוצות אל דבר המובט,
וחוזר ונצטייר אל העין,
הוא מרגיש בכוח המוח שבעין את הדבר המובט וחוזר ונרשם במוח.
כדי להבין מה הוא אמר, בואו רק נסביר מה אומרת הפיזיקה,
האופטיקה, כן, ומה הוא אומר.
בעצם אומרים איך העין עובדת, העין עובדת כמו מצלמה, יש בחיישנים.
וכשאיזה גל עור מקה לי בעין, היא קולטת אותו, מצלמת אותו,
הפוך,
המוח יודע להפוך את זה חזרה, וזה הופך מזה תמונה. בעצם העין היא מגיבה לדברים שהיא מקבלת.
מין חיישנים כאלו, כן?
יש להם שם, תכף אני אזכר בשם שלהם.
מה?
רצפטורים, זהו, פוטו-רצפטורים, נכון? יפה, תודה.
תודה, טוב שיש מישהו כאן מהפקולטה.
אז נכון, רצפטורים כאלו. ככה מסבירים, ככה עובדת הראייה.
הוא הרמח״ל,
וככה כל המקובלים אומרים שזה עובד אחרת.
בתוך הנפש של האדם, בתוך הנשמה, יש לנו כוח הראייה.
זה כוח נפשי, רוחני, פנימי, הראייה שעיוור מוליד רועה.
כלומר, העין זה רק איזה...
אבל כוח הראייה הוא כוח רוחני נפשי.
הכוח הזה יוצא מהאדם אל משהו,
פוגש אותו,
קולט אותו ומחזיר.
כלומר, יש לנו כוח בראייה שלנו,
בעצם הראייה,
ליצור ולפגוש דברים.
זה כוח פעיל.
הראייה היא לא רק דבר מתעד או מתאר, אלא היא גם דבר יוצר,
שיוצא מתוכנו אל משהו.
וזה דרמה, לא פחות מזה.
זה לא פחות מזה, זה דרמה.
זה כמובן מיד מסביר מושגים כמו עין הרע, נכון?
שזה, זה גם עין הרע. עין הרע מופיעה בגמרא בהרבה מאוד מקומות.
מושג כמו איזק ראייה, שהגמרא אומרת, במסכת בארבע דקות בפרק ראשון,
שיש מושג שנקרא איזק ראייה.
מי שעומד ומסתכל על התבואה, על ההקמה של החבר שלו, וככה בעין זה, הוא יגרום לה לנבול.
ויש כל מיני ניסויים כאלה בסגנון ערוץ הודברות, שרואים אנשים שעומדים ליד כוס מים ומסתכלים עליה כזה בעצבים ואז המולקולות כאלה מתעדבנות וכשהם מסתכלים על זה בעין טובה, אז המולקולות מסתדרו במבנה אידיאלי, רואים את זה בקרח,
רואים את זה בכל מיני דברים שזה באמת עובר, באמת נכון,
או בצמחים, או כוח הדיבור פועל, כוח הראייה פועל.
יש בתוכנו כוחות רוחניים גדולים מאוד והם יוצאים דרך הנקבים
שבראש.
הדיבור, אנחנו מבינים, כי הדיבור, כבר הגמרא אומרת שדיבור זה כמו חיצים, כי חיצים ביד גיבור, נכון?
אז הדיבור, מילה יוצאת ופוגעת, את זה אנחנו יכולים להבין. אבל אומר הרמחה, לא רק הדיבור, גם הראייה.
גם כוח הראייה הוא כוח פעיל.
אתה רואה משהו, אתה מתבונן על משהו,
יצרת שם איזה משהו, לטו או למוטב.
ואז,
אם זה ככה,
אז יש לנו אחריות.
איך אנחנו מסתכלים על דברים?
מאיזה עין אנחנו מגיעים?
ברכת פוקח עיוורים לפי הדבר הזה
היא שהקדוש ברוך הוא יפקח לנו את העין לתובנה הזאת שאנחנו רואים עם הנשמה,
עם החלק הרוחני שבו אנחנו פוגשים את העולם ומתבוננים, ועצם הראייה, עצם ההתבוננות
היא עושה את זה.
יש מושג שאומרים, כשאתה הולך לשיעור של צדיק, אדם גדול,
אז אתה מבין מה הוא אומר? לא מבין, הוא הולך להשתזף.
ככה אומרים, נכון?
הוא מסתכל עליי.
ויש הרבה סיפורים מאנשים שמספרים מה קרה כשהם...
צדיק יסתכל עליהם.
קודם כל זה בגמרא, נכון? יש כל מיני אנשים מזויפים כאלה. אנשים,
יש להם אישיות מזויפת.
רק מה, למזלם הרע, את מי הם פגשו?
את רבי שמעון, בר יוחאי.
שרבי שמעון הוא גוש אמת מעליך. אז הגמרא מספרת שרבי שמעון, כל מי שהיה זה, נתן בו עיניו,
והסעו גל של התמונות. מבט של רבי שמעון, המבט של האישיות הנוקבת הזאת אצל מישהו שהוא זייפן,
גרמנו לזעזוע כזה באישיות, שהוא כנראה
יצא מאיזון,
זה תקופה.
זה נקרא הסעו גל של עצמות, פירק לו את העצמיות.
רבי שלמה קרליבך מספר
שמי שמכיר כמובן את התמונה של הרבי, אז מבין על מה הוא מדבר,
כי כל מי שעבר ליד הרבי אמר שהיה לו,
המבט שלו היה מבט,
אתה מרגיש שהוא ראה אותו, רק מלהסתכל.
אז הוא מספר שהוא היה ב-770 ולמד תורה, ואז הרבי קרא לו יום אחד ואמר לו, תשמע, אני רוצה שתעזוב פה את הלימוד, ותלך,
תקרב יהודים בקולג'ים.
אז הוא אמר לו, לא יכול, אני לומד.
אז הוא אומר, הרבי הסתכל עליי בעיניים שלו ואמר לי,
אשכח מעצמך קצת.
וכשהוא אמר את הדבר הזה יחד עם המבט,
הרגשתי שננפחת מנשמה, הוא עשה לי משהו במבט הזה,
במבט הנוקב.
שבוע פגשתי מישהו,
שבמותו שלט פגשתי מישהו,
ראיתי אותו בפעם האחרונה בפורים,
שגם לא הייתי בדיוק מאה, כאילו היה ככה זה,
אבל זכרתי שראיתי אותו, אז דיברנו מה היה, מה פה, מה שם, והוא עוסק בנגינה.
אז הוא אמר לי, אתה יודע איך עברתי לעסוק בנגינה?
אמרתי לו, אני הייתי עסקתי, הוא עסק בביזנס ובנגינה.
זה היה, זה לא הלך לי ביחד.
ביזנס צריך להיות כזה ככה קרבי כזה, ונגינה זה לב, זה פתוח.
לא ידעתי מה לעשות,
הוא הלך לאיזשהו צדיק,
במקרה פגש אותו באיזה ברית, ניגש אליו, גמר לו את ההתלבטות.
ואז הוא ככה אומר לי, הוא הסתכל עליי,
והרגשתי במבט שלו שהוא מסדר אותי.
אחרי שהוא הסתכל עליי, הוא אמר לי, נגינה,
זה השליחות שלך, תביא טוב בעולם, זהו.
וזהו, הוא אומר, זה כאילו, הכל יסתדר.
אבל הוא דיבר איתי על המבט הזה שהוא נתן לו.
מבט של אנשים גדולים, של כל אחד מאיתנו,
אבל מבט של אנשים גדולים הוא מבט יוצר.
ולכל אחד מאיתנו יש את הכוח הזה,
וצריך להתרגל לדבר הזה, עם איזה עין אני מגיע.
עכשיו תשימו לב, זה לא מניפולציה, טוב, חשיבה חיובית,
נסתכל טוב, יהיה טוב,
רמחל נדבר שזה מציאות רוחנית ממשית,
מבט יוצר.
אני מסתכל על מישהו בעין טובה,
אני מחדיר לו אנרגיה טובה,
אני מחדיר לו, מיד נראה את זה בצורה מפורשת.
כן,
ככה הוא רוצה להגיד גם לגבי האוזן וגם לעוד דברים.
אז יפה.
עכשיו, בואו נדבר רגע מה חוזר אליי.
דיברנו איך, מה אני מסתכל, העין מחפשת משהו.
אני מסתכל, אני מחפש משהו.
העין הולכת ומחפשת.
מה אני מחפש?
יש תורה נפלאה של הבעל שם טוב על הדבר הזה. הוא מגיע כאילו במקום אחר, אבל
אומר הבעל שם טוב,
כשאנחנו שולחים את המבט שלנו לאיזה מקום,
רוצים לראות איזה משהו,
אנחנו בעצם מחפשים את אלוקים.
אותו אנחנו מחפשים.
כשאנחנו רואים משהו יפה,
מה שיפה במה שיפה זה הצורה,
הוא קורא לזה, כן?
נקרא כאן את המשפטים.
וכן מה שמסתכל בשאר גשמיות,
כגון בכלי,
הוא ממש עושה כאן עבודת התבוננות. יחשוב, מניין בא לכלי זה ענוי והצורה?
על כורך החומר הוא פסולת.
והנוי והצוראי הרוחני והחיוני מזה הכלי.
והוא גם כן חלק אלוהים ממעל.
אז צריך לדעת שהעין שלנו היא הולכת ופוגשת, היא גם מחפשת,
כיוון שכאילו זה יוצא מכוח נשמתי שקיים בתוכנו,
זה גם מחפש את הכוח הנשמתי שקיים במציאות.
וזה מה שאנחנו מחפשים.
ותדעו לכם שזה כלל מדהים לדעתי במה מושך את העין.
מה שמושך את העין הרבה פעמים זה הרמוניה,
זה דברים כאילו יפים,
דברים יפים זה דרך כלל דברים הרמונים,
וההרמוניה מעידה על מה?
על אלוקות. כי מה זה ההרמוניה?
ריבוי פרטים שמסתברים אחד עם השני.
זה אומר שמישהו ארגן אותם.
יצא לי בחודש האחרון טיפה להתעמק בסדרת פיבונאצ'י.
שמעתם על הסדרה הזאת טיפה?
סדרת פיבונאצ'י זה סדרת מספרים
שהאיברים שלה זה סך שני האיברים שקדמו לה. כלומר,
1 זה האיבר הראשון, האיבר הבא יהיה 1. האיבר הבא יהיה 2. האיבר הבא יהיה 2 ועוד 1, 3. האיבר הבא יהיה 2 ועוד 3, 5. האיבר הבא יהיה 5 ועוד 3, 8 וכן עד אינסוף. מה מיוחד בסדרה הזאתי?
מה שמיוחד בה זה שיוצרת את חתך הזהב, בסדר?
כשאתה מחלק
איבר 1 בסדרה עם האיבר שקדם לו, אתה מגיע לחתך הזהב. חתך הזהב זה 1.6,
60833 עד אינסוף.
מה זה חתך הזהב?
זה הפלא הגדול. חתך הזהב זה מספר שנמצא באין סוף מקומות בטבע, והוא היפה.
כשיש חתך זהב,
זה יפה.
בסדר?
חתך זהב זה בעצם מספר של יחס. חתך הזהב זה היחס בין ה...
אם ניקח את המרחק הזה ואת המרחק הזה,
נחלק את זה בזה, נקבל את חתך הזהב.
בסדר?
וכן היחס בין החלק הזה לחלק הזה בראש.
וכן היחס בין החלק העליון של הגוף לחלק התחתון של הגוף.
וכן היחס בין החלקים של ה-DNA.
וכן וכן וכן מלא מלא מלא דברים, הכל מופיע,
הכל מופיע בחתך הזב, יש גם מלבן הזב, יש גם ספירלת הזב, הכל הולך על הסדרה של מספרי פיבונאצ'י,
וזה כאילו, ולמה זה יפה? כי זה הרמוני.
והרמוניה מבטאת
את העובדה שיש אלוהים שברא את הכל.
אז זה מה שהעין מחפשת.
כשהעין מחפשת יפה, היא בעצם מחפשת את אלוהים.
יש לזה המון חומר, תסתכלו, גם חומר מובן ל... יש אתר, אני כבר אמיץ לכם עליו, אתר מצוין למי שלא מבין ב... מי שרוצה להבין במדע באופן כללי, אבל אין לו ידע מתמטי מוגזם וכאלה,
אתר של מכון דוידסון למדע,
זה כאילו מדע פופולרי, זה הרבה דברים אני לומד משם.
מסבירים כל דבר, אז אפשר גם לראות משם, ויש הרבה סרטונים על זה, על
סדרת פיבונצ'י. יש גם ספירלת פיבונצ'י. אם לוקחים את הסדרה ובונים אותה כמלבן,
עושים ריבוע 1
של 1 על 1. לידו עוד ריבוע של 1 על 1. מעליהם ריבוע של 2. בסדר?
ואז בצלע בונים ריבוע של 3. ואז מעליהם ריבוע של 5. ואז ריבוע של 8. יוצרים מלבן שהיחס בין הצלעות שלו הוא 1.6.
וזה מלבן הזהב.
זה המלבן היפה. המון המון נבלים ארכיטקטונים הם לפי המלבן הזה.
הפלאפון הזה הוא לפי חתך הזהב, אייפון
לפי חתך הזהב, הכל לפי חתך הזהב,
סמלים של רכבים, הם מכירים את הטריק הזה ובונים את זה באופן שזה כאילו בא טוב בעין,
זה יוצר הרמוניה.
וכשמעבירים ספירלה, מעבירים קו בין הקודקודים של הריבוע, אז זה יוצרים מין ספירלה,
הספירלה הזאת היא צורת הגלים בים וצורת החלזונות וצורת הפרחים, המון המון דברים בטבע מסודרים לפי הספירלה של פיבונאצ'יה. אז זה,
כשהעין מחפשת משהו, את מה היא מחפשת? היא יוצאת מהנשמה ומחפשת נשמה.
וככה הוא אומר. אז הוא אומר, אז תעשה את זה.
אם אדם נמשך לאיזה משהו חומרי,
מה אנשים מחפשים כשהם רואים משחק כדורגל?
כן?
או משחק כדורסל. אז זה שאתה מת, אבל נגיד יש כאלה שמסתכלים משחק כדורסל כאילו זה משחק שכבר היה לפני 20 שנה, רוצים לראות את זה. מה אתה מחפש?
יש בזה איזה משהו יפה, יש בזה איזה הרמוניה,
סמוסרים וזה, מטביעים, וואלה, איזה...
אה, זה הרמוניה, יפה.
אז הרמוניה זה בעצם אתה מחפש את הקדוש ברוך הוא, אז אפשר ללכת למקור.
לא צריך לקחת את הזיוף.
ככה הוא גם אומר לגבי עוד דברים פה, קיצרתי קצת את התורה הזאת.
בואו נראה את זה בפנים.
וכן מה שמסתכל בשאר גשמיות, כגון בכלי.
עכשיו, מניין בא לכלי זה הנוי והצורה?
על כוחך החומר הוא פסולת, והנוי והצורה היא הרוחני והחיוני מזה הכלי.
הוא גם כן חלק אלוהי ממעל, יש אפילו בחלק החלקי כאלוהי, כן?
וכן, כשאוכל יחשוב שהטעם והמתיקות של דבר המאכל בא מכוח החיוני, המתיקות של מעלה חיותו.
ובדומם יש גם כן חיות,
שאנו רואים שיש לה דומם ההוא קיום ועמידה.
מדהים.
אתה מסתכל על חפץ דומם, אתה מסתכל עליו בעין רעה,
הוא מתחיל להתקלקל.
כאילו, תסתכל עליו בעין טובה, הוא עובד.
לאורך זמן.
הם מגיבים.
הייתה לנו בבית ספרייה שקנינו בתור זוג צעיר, ממש זוג צעיר,
זמן קצר אחרי החתונה קנינו ספרייה, זה היה בשבילנו עולם ומלואו, ספרייה חדשה.
עד אז היינו בנויים על איזה ספריות כאלה שעושים מקרשים ולבנים.
ולאט לאט עם השנים מילינו אותה ברוך השם בספרי קודש.
ובשלב מסוים עברנו דירה וכבר לא התאימה לבית החדש, אז
פרסמנו את עליית שתיים.
זה דומם, נכון? הוא היה מסוים מעץ, אבל היא דומם.
אבל אמרתי, אמרתי לה, הרגעתי אותה, אמרתי לה,
ספרייה, אל תדאגי,
אנחנו לא נמסור אותך לזה, את לא תרדי ממדרגתך.
פרסמנו ביד שתיים, התקשרה איזה גברת, אשתי ענתה לה, כן, מה זה,
ספרייה, כן, אז אשתי אמרה, מה את רוצה אותה?
תראי, יש לי טלוויזיה, אני רוצה להוסיף.
אמרתי לה, לא, לא, לא, זה ספריית קודש, אנחנו לא...
קיווינו ש...
בסוף יתקשר אברך משילה,
צדיק,
וואי, יש לכם ספרייה, אנחנו נורא נשמח, הגיע חמיב,
עכשיו ערב תשעה באר, אמרתי לה, ספרייה, ספרייה, ספרייה, את מתעלה!
גם תהיי של אברך שלומד, וגם בשילה, ולא בפתח תקווה, ששילה זה מהמדרגה יותר גבוהה.
והיא ככה, בכיף, היא התפרקה בטוב, וזה, ולא, נתקעה.
וכשאתה מסתכל על משהו דומם כזה בעין הטובה,
מתחיל ככה פתאום להתפנצ'ר, יש... ככה הרגשנו, אגב,
בגירוש מנצרים,
אז...
בשבוע האחרון
שגרנו שם, הבית התחיל להתפרק.
נהיה מלא בעיות, סתימות ביוב שאי אפשר היה להתגבר עליהן, וכאילו, פתאום קשים,
כאילו הוא הרגיש.
לא יודע איך להסביר לכם את זה, אבל אשתי ואני הסתכלנו, מה קורה כאן, עכשיו אתה, לא תשקיע פה עכשיו מאות שקלים על לתקן ביוב, שעוד רגע עולה לך שוב אליו לבית, אז צריך להסתדר עם העניין הזה.
זה מה שאומר הבעל שם טוב.
ובדומם יש גם כן חיות.
גם בדומם יש חיות.
שאנו רואים שיש לה דוממה, הוא קיום ועמידה, והם גם יודעים את זה, כי אין דומם באמת, הכל מלא אלקטרונים ופיזיקה וכו'.
נמצא שיש בכל מקום חיות אלוהים ממעל,
ואם תסתכל כך, נמצא ומסתכל במחשבה
בין ההסתכלות שלו אל ההסתכלות בעבור אין סוף ברוך הוא.
זה טוב לבטל הרהור
אם יחשוב כך כל היום.
אז בעצם עשינו את ההלוך ושוב.
הראייה זה כוח רוחני שיוצא מהעין ופוגש משהו,
כשהוא פוגש הוא מחפש כל הזמן את החלקיק האלוהי שנמצא במציאות כדי להחזיר אותו חזרה.
לכן העין נמשכת לדברים יפים,
לדברים הרמוניים,
לדברים צבעוניים,
לדברים שזזים, שנעים, תנועה,
זה גם כן איזשהו רמז לעניין האלוקי.
וכשאנחנו מברכים בבוקר פוקח עברים, על זה צריך לכוון.
יהי רצון שנצליח להסתכל במציאות דרך הכוח האלוקי ולפעול דברים טובים, לשדר מהעין ממש אנרגיה חיובית. זה כמו שאמרנו, כוח פועל.
כשאדם מתרגל להסתכל ככה, הוא ממש יכול... יש כאלה אנשים שאומרים, תשמע, אני לא יודע לדבר.
אין לי כוח דיבור. מעולה, לא כולם צריכים לדבר על זה. אתה יודע לראות?
אתה יודע להסתכל?
תסתכל.
תסתכל בצורה טובה, תראה איזה פועל.
ותראו, יש פה רב צדוק נפלא מאוד, ממש מתוק מדבש.
אומר ככה,
משה רבנו מתפלל לקב' ואומר לו, אעבר ענה, בפרשת בית חנה, נכון?
אעבר ענה ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן.
ואז הקדוש ברוך הוא מסרב ואומר לו לא, עלה ראש הפסגה ושא עיניך
ימה בצפונה וראה בעיניך כי לא תעבור, ואחר כך הראתיך בעיניך ושמה לא תעבור, ויראהו את כל הגלעד עד דן, כאילו הקדוש ברוך הוא מראה למשה כל הזמן,
מה כזה קריטי בלראות?
אלוף האלופים בעין טובה זה משה רבינו.
איפה שמשה מסתכל,
רק טוב.
אומר רב צדוק,
אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. יש להבין, הלוא בקשתו הייתה על הכניסה לארץ.
ולמה הזכיר ראייה? מה זה, אני רוצה לעבור ולראות? אני רוצה לעבור ולחיות, לגור.
והשם יתברך השיב לו על אירוש הפסגה ושא עיניך וראה בעיניך
כי לא תעבור.
וגם כן יש לדקדק, כיוון שאמר שא עיניך בוודאי לראות בעיניו, ולמה עוד אמר וראה בעיניך?
ואחר כך כתיב וצב את יהושע והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה.
מילות אשר תראה גם כן מיותר.
כן, ברור ש...
אך כבר אמרנו שמשה רבנו היה לו כוח הראייה,
שעל ידי ראייתו
היה יכול להכניס האור כי טוב.
היה לו את הכוח הזה.
דרך הראייה הוא היה מחדיר את הטוב למציאות.
תסתכל,
בום,
הטוב נכנס.
אם הראייה היא כוח חיובי, אז היא פועלת.
אם אתה מסתכל על מישהו בעין טוב, אתה מסתכל על מישהו בעין רעה,
מסתכל עליו ככה, בלי לדבר.
גם ככה, נכון?
יש לי כזה מבט שאני מפחיד פעמים את הילדים.
אני לא אסתכל בעין טובה,
אכניס דברים טובים.
כן?
כבר אמרנו שמי שרבינו היה לו כוח הראייה,
שעל ידי ראייתו היה יכול להכניס האור כי טוב,
כמו במעשה בראשית.
דכתיב בכל יום, וירא אלוהים כי טוב. מה הקב'-הוא עשה בכל יום במעשה בראשית? הסתכל על המציאות,
והכניס בה את הטוב. מי
חתם אותה באיזה חותם כזה?
היינו שבעירייתו יתברך שמו בכל מה שברא הכניס בהבריאה האור כי טוב.
וכוח זה הכניס משה רבנו עליו השלום לגדולי ישראל. יש פה הגדרה מי זה גדול בישראל.
גדול בישראל זה מי שמסתכל בעין טובה על המציאות ופועל מכוח הראייה שלו.
זהו.
מה קרה? הוא אמר לי, תשמע, לא יודע, הייתי היום,
הרב אליהו ראה אותי, הלכתי שיסתכל עליי.
האמת שזה מה שהיה, כשהיינו גרים כאן בקריית משה, הייתי מתפלל בליל שבת במרכז
כדי לראות את העיניים של רב אברום,
שיגיד לך שבת שלום, רק לראות את העיניים שלו, תסתכל עליך,
מי שזכה לראות עיניים כאלה גדולות,
טובות, חכמות,
לא, היית מקבל איזה
שפריץ כזה של אור,
מצוט, חוזר הביתה מסומם, הכל טוב.
כוח זה הכניס משה רבנו לגדולי ישראל,
גם כן,
כמו אלעזר הכהן, דכתיבי לפני אלעזר הכהן יעמוד,
ועל ידי כך זכו הראויים לכך,
גם כן לכוח הראייה.
עכשיו יצאנו מהיועה של בבא סאלי, נכון?
והשבוע זה האדמו״ר הרעייץ. אנשים שראו.
הם ראו?
הם הסתכלו וראו.
החוזה מלובלין,
איך קראו לו החוזה מלובלין? כי הוא ראה.
אומרים שהוא לא, הראייה הפיזית שלו הייתה גרועה מאוד.
הוא היה עם מטפחת על העיניים זה כמה שנים לשמור על כוח הראייה שלו, אבל הוא היה רואה מסוף העולם ועד סופו.
הוא היה מקבל מכתבים ובלי לפתוח, הוא היה יודע מה כתוב.
אז אמרו לו, איך אתה יודע?
והוא אומר, כתוב, ועל ידי עבדיך הנביאים, כתוב לאמור.
לא צריך לראות, אני מה...
רואים?
יש להם כוח הראייה.
הוא מסתכל ורואה, צופה.
כשהוא מסתכל על מישהו,
אז הוא מכניס בו איזה...
יש עדויות של אנשים שאיזה גדול הסתכל עליהם,
וממש הרגישו שננפחת בהם אישיות חדשה מכוח הראייה הזאת.
הרב יגון מספר מדי פעם,
תראו סיפור של הרב יגון לפני שהוא חזר בתשובה. כשהוא היה בן 16,
הוא שבר את הרגל,
הוא שבר את הירך, משהו באיזה ספורט שהוא עשה,
ואז הוא היה מאושפז בבית חולים,
וזה היה בדיוק
אחרי מלחמת קדש
של 1956. ממש על ידו היה מאושפז בן אדם שהיה שרוף לגמרי למלחמה.
אי אפשר היה להסתכל עליו מרוב שהוא היה מבהיל,
שרוף, לא אוזניים, לא אף, לא כלום, הכל.
ואף אחד לא דיבר איתו.
והרב יגון אומר, אני חושב שהיו לו עיניים מאוד יפות,
היה לו עיניים כאלה כחולות וזה,
אז אני התרכזתי בעיניים שלו ודיברתי איתו.
גיל 16 יכול להיות להסתכל,
להתרכז ומשמה לחדור.
אז ככה אומר רב צדוק, זו התכונה של גדולי ישראל, שיש להם את כוח הראייה,
יכולים להסתכל ולחדור.
זה שנאמר בפרשה זו, אתה הכילות להראות את עבדיך, מה זה להראות את עבדיך?
על כלומר,
אתה הכילות להראות לעבדיך, מה זה להראות את עבדיך?
אלא להראות את כוח משה רבנו לעם ישראל.
אך הפירוש להראות לכלל ישראל את עבדיך,
על ידי עבדיך את גודליך,
שעל ידי משה זכו ישראל לכוח הראייה.
כל אחד מאיתנו, זה פרשת ראה,
כל אחד מאיתנו יש לו כוח ראייה ליהודי להסתכל על המציאות בכיוון חיובי, במקום חיובי, ולפעול עליה בלי לדבר מילה.
פשוט להסתכל וזה קורה.
ככה זה כוח הראייה.
זה לא משהו רק פיזיקלי, זה משהו רוחני.
הצד השלילי של זה,
זה גם עין הרע.
אה, החליף רכב ל-2019,
אפילו בלי לדבר.
נכון, נו, תסתכל, בום, נהיה לו פאנצ'ה, תסתכל.
אומר רבי נחמן, עניין עין הרע הוא כי יש כוח ממש בראייה,
כי כוח הראות הולך לחברו ומזיקו כשאינו רעה,
כי הראייה הוא כוח ממש,
כשהולך כוח הראות הוא פוגע בדבר הנראה, וכשאינו רעה מזיק בראייתו ממש.
אז מרובה מידה טובה מפרוענות.
כשכוח הראייה הוא דבר חיובי,
כשאנחנו מסתכלים בצורה חיובית וזה הולך,
אנחנו ממש פועלים במציאות.
כן, הרב קוק, לא סתם נקרא הרועה הגדול, הראייה,
כי מעבר לדברים שהוא כתב ושהוא עשה, הוא קודם כל ראה.
הסתכל על המציאות בצורה טובה, וזה פעל עליה.
זה מין פרוז'קטור כזה שמסתכל ומעיר, ועל זה כל אחד מאדנו צריך לכוון כל בוקר,
כשהוא אומר פוקע חיוורים.
הקב' הוא תן לי קודם כל לראות את המציאות המרובדת,
לא רק להישאב לדברים החיצוניים, זה פעם אחת. אבל דבר שני,
תן לי להבין ולהפנים שכוח הרגע שלי הוא כוח אקטיבי.
ואם אני מסתכל בצורה שלילית, זה פוגע.
זה פוגע, זה כוח רוחני שלילי שיוצר חיידקים באוויר.
ואם אני מסתכל בצורה טובה, אני מחיה אנשים, מבריא אנשים, מעודד אנשים,
נותן להם כוח רק מעצם המבט.
סיפר לי מישהו שככה מיכאל אבולעפיה,
מטפל לפני שהמטופל מגיע אליו, הוא כאילו רואה תמונה שלו או משהו כזה,
הוא מסתכל עליו כאילו בעין טובה, עין טובה, עין טובה, כדי לתת לו ככה כוח,
להעביר לו כוח חיובי, מכוח המבט, זה הכל.
ואז הוא אומר, זה כבר, בטיפול זה כבר הולך הלאה, כבר יש היעטרות, כבר יש היענות, כבר יש כוח הראייה.
שנזכה לזה,
בנות יקרות. בשבוע...
