שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
נלמד היום את סימן תרמ״ז, דיני הערבה, שני סעיפים. אין הרבה סעיפים.
ואחר כך נתחיל את סימן תרמ״ח.
זאת אומרת, תרמ״ח,
סעיף ראשון,
סימן הכי ארוך בארבעת המינים, 22 סעיפים. נו, אז על מה הוא מדבר?
על האתרוג.
טוב, כולם מדקדקים באתרוג, משהו מיוחד.
אומר ללא שיכולנו בתרמ״ז,
סעיף א', ערבי נחל האמור בתורה,
ומין ידוע נקרא כן, עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק וכנש שלו אדום.
ואפילו בעודו ירוק, אומר הרמה כשר,
אבל בגלל שזה יוצא אדום,
יש לנו עץ עם ענפים אדומים.
ורוב מן זה גדל על הנכנים, לכך נקראו ערבי נחל.
ואפילו אם היה גדל במדבר או בהרים, כשר.
כי הבסיס שלו שהוא גדל בנחל, אבל אפשר לגדל אותו בכל מקום.
ויש מין אחד דומה לערבה
אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר,
למגירה, מסור.
וקנה שלו אינו אדום
וזהו נקרא צפצפה וצפצפה פסולה והיא פסולה.
ויש מן ערבה שאין פי עלה של החלק בינו כמסר אלא יש בו קלמים קטנים עד מאוד כמו פי מגל קטן וזה קשר.
קיצור יש כמה סוגים של ערבה אני איך שאני
אם אני לא טועה, שמעתי על איזור שלוש מאות סוגים,
אבל אנחנו מדברים, הטוב ביותר זה קנה אדום,
ועלים משוחים כנחל
ופיו חלק.
סעיף ב',
הרבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשה, פסולה,
אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה כשרה, והרמב״ם מכשיר בנקטם ראשה אפילו.
ומה אנחנו אומרים?
לוב, לוב, לוב, לוב, צריך שיהיה אפילו מלבלב.
ולא מספיק שזה שלם למעלה, גם מלבלב. מה אומר הרמב״ם?
גם נקטם ראשו זה כשר לו. טוב, בעזרת השם, אנחנו אמרנו, אנחנו מחמירים יותר מהרבה הרבה צדיקים גדולים,
שהלוואי היו מתפללים שיגיע לידיהם מה שאנחנו זורקים ואומרים,
מבחינתי זה לא כשר.
סימן תרמ״ח, אמרנו סימן ארוך,
דיני אתרוג.
אומר השולחן הערוך בסעיף א', אתרוג היבש פסול.
שיעור היבשות, מה נקרא יבש? הרי הוא מצורק קצת, כן, מה זה יבש?
כשאינו מוציא שום מלאכה, תפוס טוטים, אך אותו לא מוציא כלום,
ובו חוט.
קח מחט, תעביר מצד לצד, ואחר כך ישר כשר, כן?
ויש חוט, ותראה אם החוט יוצא רטוב או לא.
בסדר? ככה בודקים אם האתרוג הוא לאח או לא. ומה יוצא מזה? שאם אתה מעביר מחט מצד לצד,
דקה,
אז זה לא חסר.
האחרת איך אתה בודק אם לברך על הוולו?
אתה צריך לבדוק שידעת אם לברך.
טוב, מחר נמשיך, בעזרת השם.
כל טוב, שלום.
